פסקי דין על אילן מזרחי | פסקי דין על שי דבקרוב

46059-03/17 א     07/11/2018




א 46059-03/17 אילן מזרחי נ' שי דבקרוב








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"א 46059-03-17 מזרחי נ' דבקרוב

6 בנובמבר 2018






לפני:
כבוד השופט גיא הימן

ה
תובע:
אילן מזרחי


נגד

ה
נתבע:
שי דבקרוב



בשם התובע:
עו"ד אמיתי בן נון

בשם הנתבע:
עו"ד אורי דניאל



החלטה


התובע ביקש כי יותר לו לצרף חומר מתוך חקירתו של הנתבע על ידי רשות המיסים – אגף מכס ומע"מ. המדובר בחומרים אשר, כפי שצוין בהחלטת הרשות, המורה על העברת החומר לידיו, "עמדו בבסיס הודעת הגרעון שהמכס הוציא ל[תובע] בגין ייבוא הרכב". החומרים שביקש התובע לצרף הם: הודעה שמסר הנתבע לחוקר רשות המיסים; הודעתו לפני חוקר רשות המיסים, של צד שלישי שאיננו חלק מההליך,
מר שי ברג
; טבלת אקסל אשר לא ברור בידי מי נערכה ומהו תוכנה. הנתבע התנגד להגשה של חומרי חקירה אלה.

סבורני כי החומרים אותם מבוקש לצרף, באופן שבו התבקש צירופם, אינם אלא עדות מפי השמועה. שהרי צירופם באמצעות תצהיר של התובע, אינו יכול להעיד באשר לאמיתות התוכן. ואפרט.

ההלכה אשר נדרשה לסוגיות דומות קבעה פעם אחר פעם, כי כאשר מוגש מסמך, שלא באמצעות עורכו, הרי שתוכנו הוא לא יותר מעדות מפי השמועה. ואין נפקא מינא באם מדובר במסמך שנערך על ידי גורם רשמי או ממשלתי. כך למשל, בעניין רע"א 2750/94
ע' עציוני ובניו בע"מ נ' אלי
התבקשה הגשתו של דוח שערכה ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי ובמסגרתו נקבעו למשיב אחוזי נכות.
כבוד השופט תאודור אור
קבע לעניין זה כך: "הדו'ח אשר צורף לתצהירים אינו אלא עדות שמיעה, ככל שהכוונה היא להוכיח את תוכן האמור בו כאמת" (בפסקה השלישית לפסק דינו (פורסם במאגרים 7.7.1994)).

בע"פ 171/81
פיטוסי נ' מדינת ישראל
עלתה לדיון שאלה של קבילות הודעה שניתנה לחוקר משטרה ושעל בסיסה נערך דוח על ידי אותו החוקר, על מה שנאמר לו.
כבוד ממלא מקום הנשיא יצחק כהן
קבע כך:

"סעיף 9 לפקודת הראיות [נוסח חדש

]. בסעיף זה מדובר על "אמרה

שנאמרה בשעה שנעשה, לפי הטענה
, מעשה העבירה, או בסמוך לפניו או לאחריו, והאמרה נוגעת במישרין לעובדה השייכת לענין". ספק רב הוא בעיניי, אם ניתן להכשיר דרך סעיף זה דברים, שאמר עד לאיש משטרה שחקר אותו אחרי המקרה, גם אם חקירה זו הייתה בסמוך לאחר מעשה העבירה. קשה לי גם להסכים עם השופטת המלומדת, שתשובת המתלונן לשוטר שחקר אותו, שניתנה כשעה אחרי המקרה, יכולה להתקבל כראיה לפי הלכות "רס גסטה" (פ"ד לו(1) 9, 15 (1981)).

לעניין זה הוסיפה
כבוד השופטת

מרים בן פורת
כך:

"אני מסכימה, רק למעלה מן הצורך אבקש להוסיף הרהורים משלי:ו
גם לדעתי אין לקבל כראיה את דברי המתלונן לאיש המשטרה, כטענתו של זה האחרון. את כלל ה
-

res gestae
יש לפרש פירוש מצמצם, תוך דרישה לקשר אמיץ בין הדברים, שאמר מאן דהוא שאינו עד או אדם שבעדותו אינו מוכן לאשרם, לבין האירוע עצמו, מבחינת קרבת הזמן, המקום והנסיבות" (

שם
בעמ' 18).

אמנם, אנו מצויים במישור האזרחי וככלל אין מניעה לקבל את החומר המבוקש כראייה, באם ישנה הסכמה על כך מאת הצד השני (יעקב קדמי
על הראיות
חלק שני 27 (מהדורה משולבת ומעודכנת 2009)). אלא שבענייננו, אין הסכמה והנתבע הביע התנגדות פוזיטיבית לכך. לפיכך, אין מניעה להתיר את צירוף החומר אלא שמוצע לתובע לשקול את האופן שבו מבוקש להגישו. עד ליום 30.11.2018 יודיע התובע מהי עמדתו לעניין זה.

הנתבע יגיש את תצהירו הראשי לא יאוחר מיום 20.12.2018, קדם המשפט יידחה ויתקיים ביום 7.1.2019 בשעה 10:30.


ניתנה היום, כ"ט בחשון התשע"ט, 7 בנובמבר 2018, שלא במעמד-הצדדים.












א בית משפט שלום 46059-03/17 אילן מזרחי נ' שי דבקרוב (פורסם ב-ֽ 07/11/2018)