פסקי דין על אילן בן דב | פסקי דין על סאני אלקטרוניקה | פסקי דין על אור ויז'ן בע"מ

16273/04 בשא     19/10/2005




בשא 16273/04 אילן בן דב, סאני אלקטרוניקה בע"מ נ' אור ויז'ן בע"מ




1
בתי המשפט

בשא016273/04
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בתיק עיקרי: א 001685/04

19/10/2005
תאריך:
כב' הרשם גלדשטיין דוד

לפני:

1. 1. אילן בן דב

2. 2. סאני אלקטרוניקה בע"מ

בעניין:
המבקשים
נ ג ד
המשיבים
משיבה פורמלית
1. 1. אור ויז'ן בע"מ

2. 2. אילון גינצבורג
3. סאניקום בע"מ


החלטה

1. 1. בפני
בקשה מיום 26.7.04, לסילוק תביעה על הסף.
להלן תמצית העובדות הרלבנטיות לענייננו, כפי שהן עולות מכתב התביעה:
חברת אור ויז'ן בע"מ
(להלן: "המשיבה 1") היא חברה העוסקת במתן שירותי ניהול.
מר אילון גינצבורג (להלן: "המשיב 2") הוא מהנדס ומנהל, המשמש כמנכ"ל המשיבה 1, ומחזיק במניותיה, וכן הינו בעל 3% מהון המניות המונפק של חברת סאניקום בע"מ (להלן: "המשיבה 3").
מר אילן בן דב
(להלן: "המבקש 1") הוא מנכ"ל משותף ויו"ר הדירקטוריון של חברת סאני אלקטרוניקה בע"מ
(להלן: "המבקשת 2") ודירקטור במשיבה 3. המבקש 1 הוא בעל השליטה במבקשת 2, ובבעלות רוב מניותיה.
המבקשת 2 היא חברה ציבורית, העוסקת ביבוא, שיווק, מכירה ומתן שירות למכשירי טלפונים סלולריים וציוד נילווה של חברת סמסונג. המשיבה 3 היא חברת בת של המבקשת 2 , שהוקמה לשם הקמת והפעלת חברת גו-נקסט, שהינה מיזם אינטרנט סלולרי, בה הייתה שותפה המשיבה 3 יחד עם חברת פלאפון.

בחודש אוקטובר 2002, נערכה עסקה בין המשיבה 3 וחברת פלאפון, למכירת כל מניותיה של המשיבה 3 בחברת גו-נקסט (בשיעור 49%), בתמורה ל-42,500,000 ₪ .
ביום 18.5.04 הגישו המשיבים כתב תביעה, בו טענו כי ההסכם נערך שלא על דעת המשיב 2, שהינו מנהל ובעל מניות במשיבה 3, ורק בדיעבד נודע לו על עריכת עסקת המכר. לטענת המשיבים, עסקת המכר נערכה מתוך שיקולים זרים, ניגוד עניינים וקיפוח זכויות התובע.
במסגרת כתב התביעה, עתרו המשיבים לסעדים הבאים:
(א) (א) צו הצהרתי, הקובע כי עסקת המכר לא אושרה כדין ע"י המשיבה 3, וכי היא בוצעה מתוך שיקולים זרים וניגוד עניינים, וכן מתוך קיפוח זכויות המשיבים, בניגוד לדין.
(ב) (ב) להורות למבקשים לרכוש את מניות המבקש 1 במשיבה 3, בסכום של 5,796,000 ₪ , וכן לשלם למבקש 1 פיצוי מיוחד בסכום של 250,000 ₪ בגין קיפוח זכויות התובעים. לצרכי אגרה, העמידו המשיבים את סכום תביעתם על סך של 1,000,000 ₪, וטענו כי הם שומרים את זכותם להגדיל את סכום התביעה.
(ג) (ג) ליתן כל סעד אחר עפ"י שקול דעת בית המשפט, לשם הסרת או מניעת קיפוח המיעוט במשיבה 3, והגנת זכויותיהם של המשיבים.

2. 2. לטענת המבקשים, לא קיימת יריבות בין הצדדים, מאחר שבמועד חתימת הסכם
המכר, לא היו המשיבים או מי מהם, בעלי מניות במשיבה 3.
המבקשים טוענים, כי עפ"י המוסכם עם המשיבה 1, הייתה המשיבה 1 זכאית לקבל אופציות הניתנות למימוש למניות של המשיבה 3, או לחלופין, להשתתף בתכנית האופציות לעובדים בכירים.
בתקופה הרלבנטית בכתב התביעה, לא היו המשיבים או מי מהם בעלי מניות במשיבה 3, ולכן לא הייתה כל חובה לקבל את הסכמתם או אישורם להתקשרות בהסכם המכר.
בנוסף, טוענים המבקשים, כי יש לסלק את התביעה על הסף הואיל וגם אם קיימת עילת תביעה, הרי שהיא מיוחסת למשיבה 3, ואין עילת תביעה אישית למשיבים.
כמו כן, לטענת המבקשים, יש לסלק את התביעה על הסף אף מן הטעם שהיא קנטרנית וטרדנית ומהווה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט, שכן המשיב 2 עצמו, האיץ במבקש 1 לרכוש את מניות חברת גו-נקסט במחיר הפסד, בעוד שהמבקשים מכרו את המניות תמורת סכום השווה לסכום ההשקעה.

3. 3. בתגובתם מיום 6.1.05, טוענים המשיבים כי יש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף מאחר שהיא אינה נתמכת בתצהיר כדין, על אף שנטענות בבקשה טענות עובדתיות הסותרות את חומר הראיות שצורף לכתב התביעה.
בנוסף, טוענים המשיבים כי יש לדחות את הבקשה מאחר שהיא טרדנית וקנטרנית, וחסרת כל בסיס עובדתי ומשפטי.
לטענת המשיבים, בעת מועד קבלת ההחלטה בדבר הקצאת המניות במשיבה 3, היו המשיבים 1 ו2 רשומים כבעלי 3% מהמניות, ולכן אין כל בסיס לטענת המבקשים לפיה אין, כביכול, יריבות בין הצדדים.
עוד טוענים המשיבים, כי קיימת להם עילת תביעה אישית כנגד המבקשים, בגין הפרת חובות גילוי, הפרת חובות אמון והגינות כלפי המשיבים, וכן בגין קיפוח ועושק המשיבים כבעלי מניות מיעוט במשיבה 3.
לטענת המשיבים, מאחר והתביעה הנדונה היא תביעה אישית ולא ייצוגית, הרי שלא חלה ההלכה שנקבעה בהקשר לתובענות ייצוגיות, לפיה לא קמה לבעל המניות עילת תביעה אישית, במקרה בו נגרם לו נזק עקב ירידת ערך המניות. מטעם זה ומטעמים נוספים, פסקי הדין שהובאו כאסמכתא, אינם רלבנטיים לענייננו.
לטענת המשיבים, ההתקשרות בהסכם המכר נעשתה שלא על דעתם, ומבלי שהיה באפשרותם להגן על זכויותיהם כבעלי מניות מיעוט במשיבה 3, ולכן אין בסיס לטענה כי התביעה היא קנטרנית וטרדנית.

4. 4. בתשובתם לתגובת המשיבים, טוענים המבקשים כי הבקשה לסילוק התביעה על הסף אינה נתמכת בתצהיר, מאחר שהיא מתבססת על העובדות המפורטות בכתב התביעה.
לטענת המבקשים, המשיבים עצמם מודים בעובדה, כי, לכל היותר, הם זכאים להיות בעלי מניות במשיבה 3, ועפ"י סעיף 7ד' להסכם הניהול, קיימות "אופציות כפולות" עבור המשיבים.
לטענת המבקשים, אין מקום להבחנה בין פסקי הדין שהובאו בבקשתם, לבין המקרה שבפני
נו. בנוסף, טוענים המבקשים, כי כפי שנאמר בבקשתם, פעולותיהם של המבקשים אינם מהווים קיפוח המיעוט, וכן כי המשיב 2 אכן דחק במבקש 1 למכור את מניות המשיבה 3 גם במחיר הפסד.

5. 5. המשיבים הגישו תגובה משלימה לבקשה לסילוק התביעה על הסף.
בתגובתם טוענים המשיבים, כי המבקשים פעלו בחוסר תום לב כאשר ערכו את עסקת המכר ללא ידיעת המשיבים.
בנוסף, טוענים המשיבים, כי אין כל יסוד לטענת המבקשים, לפיה המשיבים לא היו בעלי מניות במועד עריכת הסכם המכר, שכן המשיבים החזיקו בפועל בחלק מהמניות להם היו זכאים, זמן רב בטרם ביצוע עסקת המכר, על אף שהבעלות על מניות אלה דווחה לרשם החברות רק בחודש יוני 2003, שכן המועד הקובע לצורך הקצאת המניות למשיבים הינו מועד קבלת ההחלטה בדבר ההקצאה ע"י האורגן המוסמך במשיבה 3. טענת המבקשים לפיה המשיבים לא היו בעלי המניות בעת עריכת הסכם המכר מהווה חוסר תום לב, היות והמבקשים עצמם חתמו על מסמכי הקצאת מניות המשיבים.

6. 6. לשם הכרעה בבקשה בכתב, בעל דין אינו מחויב לפרט בתצהירו פרטים העולים מכתבי הטענות, שכן בית המשפט רשאי להתבסס עליהם בבואו ליתן החלטה בבקשה.
(ר' מ' קשת, "הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי", כרך א', עמ' 464).
לפיכך, העדר צירופו של תצהיר לבקשה שבפני
, אינו מוביל, כשלעצמו, לדחיית הבקשה.

לעניין עסקת הקצאת המניות, קיימת רלבנטיות לתוכנו סעיף 191(א) לחוק החברות, הקובע:
"התנהל עניין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה".

בע"א 2699/92 בכר ניסים נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון, נ(1) 238, פורש המונח "קיפוח
המיעוט" שבסעיף 191(א), ונקבע:
"הביטוי 'קיפוח' שהחליף את הביטוי 'עושק המיעוט', הביא עימו פרשנות ליברלית
המקלה על המיעוט שקופח לזכות בסעד כנגד הרוב המקפח.
הקיפוח פנים רבות לו, לעיתים מתוחכמות ולעיתים גבוליות ועל סף הרציונל העיסקי.
רבות עמלו מלומדים ובתי משפט על הגדרת המונח 'קיפוח', בנסיון לתת ביסוס תאורטי לשכל הישר ולתחושת ההוגנות העומדים מאחורי הסעיף. קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה...במקרה של קיפוח, מסור לבית המשפט שיקול דעת נרחב, לענין קביעת העקרונות הנורמטיביים בסוגיה זו, והסעדים ההולמים...המגמה המסתמנת כיום בפסיקה ואצל מלומדים בעקבות התפתחויות בתחום דיני החברות והתפיסות שמאחוריהן ובעקבות התפתחויות משפטיות בארצות אחרות, היא, להגמיש את אמות המידה, להקל בקריטריונים ולהציב נורמת הגינות גבוהה בהתנהגות בעלי הרוב בחברה כלפי המיעוט...השאלה אם פעולת הרוב יוצרת קיפוח המיעוט נבדקת על ידי מבחן אוביקטיבי. הנטל המוטל על בעלי המניות הטוענים לקיפוח הוא להוכיח באופן לכאורי קיומו של קיפוח. הובאה הוכחה כזו, יעבור הנטל לכתפי הרוב, להצביע שפעל כראוי וכי פעולתו אינה מהווה קיפוח המיעוט".
(ר' גם רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע"מ ואח', תק-על 2005(1) 627; ת"א (חיפה) 691/01 הדרי נ' בוסתן הגליל, תק-מח 2002(3) 7585; ת"א (חיפה) 885/92 ארבל נ' בן ארי, תק-מח 98(2) 3758).

במקרה שבפני
, מצויים אנו בשלבים מקדמיים ביותר של ההליך, ובקשת הסילוק על הסף מוגשת כבקשה מקדמית.
כאמור, על בעלי המניות הטוענים לקיפוח, מוטלת החובה, במהלך הדיון בתביעה, להוכיח באופן לכאורי את קיומו של הקיפוח. מכאן עולה, כי בשלב זה שלפני שלב ההוכחות, לא מוטלת על המשיבים החובה להוכיח כי מבחינה עובדתית, אכן קופחו זכויותיהם כבעלי מניות המיעוט, אלא די בכך שיראו כי אם יוכיחו, בשלב עתידי, את העובדות שבכתב התביעה, ניתן יהיה לטעון כי חל על המקרה סעיף 191(א) לחוק.
בשלב מקדמי זה, טרם נשמעו הראיות והעדויות בפני
בית המשפט, ולכן אין זה המקום להכריע, מבחינה עובדתית,האם בעת ביצוע העסקה היו המשיבים בעלי מניות במשיבה 3, או שמא הם היו זכאים לקבל אופציות הניתנות למימוש בשלב מאוחר יותר, בין אם במסגרת רגילה ובין אם במסגרת תכנית האופציות לעובדים בכירים. משלא ניתן לדון באופן מהותי וענייני בעובדות המבוססות, הרי שממילא לא ניתן לקבוע האם מבחינה משפטית, נכונה טענת המשיבים לפיה קופחו זכויותיהם, או שמא אופן התנהלותה של עסקת המכר עומדת בקריטריונים הנדרשים של נורמת ההגינות המוטלת על המבקשים.

המחלוקת בין הצדדים היא מחלוקת עובדתית לגבי שאלת זכותם של המשיבים במניותיה של המשיבה 3, וכן קיימת ביניהם מחלוקת משפטית, העוסקת, בין היתר, בשאלה, מהם הקריטריונים לפיהם נמדד המונח "קיפוח המיעוט", וכיצד יש ליישם את האמור בסעיף 191(א) לחוק, בנסיבות המקרה.
מאחר שלא ניתן להכריע, בשלב מקדמי זה, בטענותיהם של הצדדים, הרי שבאותה מידה שלא ניתן לקבוע האם יש אמת בטענות המשיבים בכתב התביעה, כך גם לא יהא זה נכון וצודק לסלק את התביעה על הסף, בהתבסס על טענות שטיבן טרם נדון לגופו של עניין.

הדבר נכון בייחוד לאור האמור בבג"צ 254/73 צרי חברה פרמצבטית וכימית בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד כח(1) 372:
"ברור שאם יתכן מקרה, אפילו הוא יוצא דופן, שעל פי העובדות המפורשות בכתב התביעה יזכה התובע בסעד שנתבע, לא מן הראוי למנוע את הדיון בתובענתו ולהפסיק את ההליך בעוד הוא באיבו. חיסול המשפט בדרך מקוצרת, ללא גביית ראיות, מיועד למנוע הליך עקר שלא יתן לתובע בשום פנים ואופן מבוקשו, אך מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים לפניו שערי בית המשפט".
(ר' גם ע"א 590/74 חיכם לנדאו בע"מ נ' מקורות בע"מ ואח', פ"ד כט(2) 141; ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721; ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מא(1) 577).

בשלב מתקדם יותר של הדיון בתיק, יהא על בית המשפט לדון באופן נרחב בעובדות המקרה שבפני
נו ולהכריע בשאלות המשפטיות הנובעות ממנו.
מאידך, בשלב מקדמי זה, בו טרם נדונו הטענות העובדתיות והמשפטיות של הצדדים, אני סבור כי אין כל עילה המצדיקה את סילוק התובענה על הסף, וחסימת דרכם של המשיבים מבירור מקיף, שהתקיימותו מתחייבת לאור הנסיבות.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקשים ישאו הוצאות המשיבים בבקשה בסך 5,000 ₪ לכל משיב.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום ט"ז בתשרי, תשס"ו (19 באוקטובר 2005) בהעדר הצדדים
ד. גלדשטין, שופט
רשם בית המשפט המחוזי









בשא בית משפט מחוזי 16273/04 אילן בן דב, סאני אלקטרוניקה בע"מ נ' אור ויז'ן בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/10/2005)