פסקי דין על vipeg l.t.d | פסקי דין על אוניברסיטת בן גוריון בנגב | פסקי דין על גולן שחר | פסקי דין על גולן אברי | פסקי דין על זריצקי אסף | פסקי דין על פולנא ערן |

1885/05 א     03/11/2005




א 1885/05 vipeg l.t.d נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב, גולן שחר, גולן אברי, זריצקי אסף, פולנא ערן




6
בתי המשפט
א 001885/05
בית משפט השלום באר שבע
בשא2002/05, בשא4041/05
בשא2006/05, בשא2556/05
בשא2007/05, בשא4065/05
בשא3996/05, בשא4083/05

03/11/2005
תאריך:
כב' השופט אברהם יעקב
- סגן נשיא
בפני
:
vipeg l.t.d

בעניין:
התובעת
נגד
1 . אוניברסיטת בן גוריון בנגב

2 . גולן שחר

3 . גולן אברי

4 . זריצקי אסף

5 . פולנא ערן
הנתבעים
החלטה
רקע עובדתי:
בפני
י תביעה כספית על סך של כ- 500,000 ₪, בגין עוולות שגרמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובעת.

התובעת היא חברה הנמצאת בבעלות ד"ר אילן שדה ומנוהלת על ידו.
הנתבעת 1 הינה מוסד להשכלה גבוהה ותאגיד לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה.
הנתבעים 2,3,4 היו סטודנטים אצל הנתבעת 1.
הנתבע 5 עבד אצל התובעת עד לחודש אוקטובר 2000.

ביום 15.06.2000 נחתם הסכם בין התובעת לנתבעת 1 במסגרת הפרויקט "הטובים לתעשייה בנגב", (להלן -"ההסכם"), לפיו התובעת תתכנן השתלמות סטודנטים שיבחרו ע"י הנתבעת 1 עד לחודש 11/2000, בהיקף של 500 שעות לסטודנט, כנגד השתלמות זו יקבלו הסטודנטים מלגות במימון משותף של משרד התמ"ת ושל התובעת.

הנתבעים 2,3,4 נבחרו ע"י הנתבעת 1 להשתתף בפרויקט "הטובים לתעשייה בנגב", וביום 10.07.2000 חתמו מול התובעת על הסכם סודיות ואי תחרות.

לטענת התובעת ביום 07.11.2000 נערכה פגישה בבאר שבע בין הנתבעים 2,3,4 ונציג הנתבעת 1 לבין מנכ"ל התובעת והוסכם כי המשך השתתפות התובעת בפרויקט, וזכאות הנתבעים 2,3,4 לקבלת חלקה השני של המלגה יהיה מותנה בעמידתם במספר תנאים, וביניהם הגשת מצגת "דמו". על מסמך זה לא חתומים הנתבעים כלל לרבות מנכ"ל התובעת, אשר ביסס את מרבית תביעתו על הפרה לכאורה של הסכם זה (להלן -"החוזה").

ביום 07.11.2000 המציא מנכ"ל התובעת אישור לפיו סיימו הנתבעים 2,3,4 את הפרויקט לשביעות רצונו, ובכתב יד הוסיף כי האישור כפוף לסכום הפגישה מיום 07.11.2000.

ביום 22.11.2000 נחתמו הסכמי עבודה בין התובעת לבין הנתבעים 2,3,4 , לפיהם יעבדו הנתבעים בחודשים נובמבר, דצמבר וינואר.

הנתבע 5, הועסק ע"י התובעת מיום 16.07.2000 ועד לחודש - 11.2000 כמתכנת בכיר. בין הצדדים התגלעו סכסוכים במהלכם תבע הנתבע 5 את התובעת בביה"ד לעבודה בגין שכר עבודה שלא שולם לו, במסגרת תביעה זו התובעת הגישה תביעה שכנגד בגין נזקים שגרם לה לכאורה הנתבע 5.

דיון :
זהו דיון מאוחד בבקשות שהוגשו ע"י הנתבעים למחיקת התביעה בשל העובדה שאינה מגלה עילה או דחייתה בשל חוסר סמכות ענינית, ולחילופין בקשות להפקדת ערובה להוצאות משפט.
בש"א 2002/05- בקשה למחיקת כתב התביעה.
בש"א 4041/05 - בקשה לדחייה או מחיקה על הסף של התביעה נגד הנתבעת 1.

העדר עילה:
תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 מורה, כי כתב התביעה חייב לכלול את העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה. כלומר, על התובע לפרט בכתב התביעה את כל העובדות הדרושות בכדי להקים עילת תביעה שלמה. תביעה אינה מגלה עילה אם התובע לא יהא זכאי לקבלת הסעד המבוקש על ידו אפילו הוכיח את כל העובדות המפורטות בה. כמו כן, אין להתחשב בדברים הנאמרים מחוץ לגדרי כתב התביעה על מנת לקבוע האם הוא מגלה עילה אם לאו.

מעצם טיבו, הדיון בבקשה למחיקה על הסף מחמת העדר עילה הוא דיון משפטי המתמקד בבחינת כתב התביעה, הא ותו לא. אין צורך לצרף תצהיר לבקשת המחיקה, שכן ביהמ"ש אינו מברר את אמיתות העובדות אלא יוצא מתוך הנחה שהתובע יצליח להוכיח את כל העובדות להן טען.

על מנת לפשט את הדיון בבקשות אפצל הדיון בכך שאדון בבקשת המחיקה בשל העדר עילה ולאחר מכן אדון ביתר הבקשות :

נתבעת 1 , האוניברסיטה:

1. גרם הפרת חוזה :סעיף62 לפקודת הנזיקין : גרם הפרת חוזה שלא כדין :

"(א) מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון."
ראה א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, תשס"ג- 2003 עמ' 137:

"בתביעה בגין הפרת חוזה יש לציין את העובדות המצביעות על גרימת ההפרה מצד הנתבעים "ביודעין ובלי צידוק מספיק". לא יציין התובע עובדות אלה, תימחק התביעה, שכן בהיעדרן לוקה התביעה בחוסר עילה".

לעניין זה טוען התובע כי האוניברסיטה גרמה להפרת ההסכם מיום 15.06.2000 בינה לבין התובע.

מאפיינה המרכזי של עוולה זו הינה העובדה כי על צד לגרום להפרת חוזה בין אדם אחר לצד שלישי. אין זה המקרה פה. התובעת טוענת כי הנתבעת 1 הפרה את החוזה בינה לבין התובעת, על כן, עילה זו כלל אינה מתאימה במקרה דנן.
בנוסף לכך, לא נטענו עובדות לפיהן אכן גרמה הנתבעת 1 במעשה או במחדל, להפרת הסכם כלשהו.

לפיכך, אני מוחק בתביעה את העילה של גרם הפרת חוזה.

2. רשלנות לפי פקודת הנזיקין :

לטענת התובע, האוניברסיטה התרשלה בבחירת המועמדים לפרויקט. מעיון בהסכם, בסעיף 3.ב' עולה כי האוניברסיטה אמונה על בחירת הסטודנטים בתאום עם התובעת. כמו כן המועמדים עברו ראיון עם התובע אשר במעמדו החתים אותם על טופס שמירת סודיות. התובע לא מכחיש כי סיפק לסטודנטים מכתבי הערכה בסיום הפרויקט ואף שכר את חלקם לעבודה לאחריו.

התובע לא מציין בכתב התביעה מהן הפעולות אותן ביצעה הנתבעת 1 המהוות התרשלות כלשהי. לא די בטענה כי צד התרשל במעשה או במחדל, הנטל על התובע להראות כי מתקיימת חובת הזהירות וכי חובה זו הופרה וכי נגרם נזק.
יש לטעון "ברחל בתך הקטנה" לעובדות אשר אם יוכחו, יניחו את התשתית העובדתית לקיומה של רשלנות. עניין זה לא נעשה כאן.

משלא עשה כן, אין לי אלא למחוק התביעה בעילה זו.

3. הפרת פקודת זכות היוצרים, סעיף 2(א) :

"לענין זכות יוצרים, דין תוכנה של מחשב כדין יצירה ספרותית כמשמעותה בחוק זכות יוצרים, 1911. בפקודה זו, "תוכנה של מחשב" - בין שהיא תכנית מקור ובין שהיא קוד יעד."

כתב התביעה אינו מציין כל עובדה אשר תתמוך בטענה לפיה הנתבעת 1 הפרה כלפי התובעת עוולה זו ומשכך אין לי אלא למחוק התביעה בעילה זו.

4. הפרת חוק הפטנטים :

התובעת לא מפרטת מהן הפעולות אשר בגינן ניתן לזקוף את העוולה כנגד הנתבעת1.

למעט הטענה כי האוניברסיטה העבירה לאחרים את הפטנט, אין טיעון עובדתי למי הוא הועבר, מתי ועל ידי מי.
הטיעון העובדתי צריך לכלול סיפור עובדתי של העברת הפטנט לאנשים מסוימים על ידי אורגנים של האוניברסיטה. לא ברור מי העביר ולמי העביר ומה העביר.

לפיכך, אני מוחק את התביעה בעילה זו.

5. עוולה מסחרית על פי חוק עוולות מסחריות סעיף 6(ב) 2:

"שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;"

(בכתב התביעה התובע מציין את האזכור של סעיף 6(ב)3 אך מצטט את 2).

התובעת לא ציינה עובדות המצביעות על האופן בו עשתה הנתבעת 1 שימוש בסוד המסחרי של התובעת. לא נטען כלל מה המעשים המיוחסים לנתבעת 1 שיש בהם כדי להניח תשתית עובדתית לעוולה זו ולכן אני מוחק את התביעה בעילה זו.

6. עשיית עושר ולא במשפט סעיף 1:

"מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן -הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה".

התובעת לא פירטה מהו הרכוש המצוי, לטענתה, ברשות הנתבעת 1 שלא כדין, ומכאן עולה כי לא תיתכן הפרה של עוולה זו בהעדר מרכיב חיוני זה.
מעבר לכך, בין הצדדים נערך הסכם. חוק עשיית עושר ולא במשפט יחול מקום שלא קיימים יחסים חוזיים.

לפיכך, אני מוחק התביעה בעילה זו.
7. גזל עיכוב שלא כדין, ושידול לגזל ועיכוב שלא כדין :

התובעת מפרטת בכתב תביעתה את הרכוש המצוי ביד הנתבעים 2-4 לכאורה ומציינת כי מקורה של אחריות הנתבעת 1 היא מכוח חוק השליחות, התשכ"ה -1965.
התובעת אינה מפרטת את נסיבות הגזל, או העיכוב.
לא ברור מתי בוצע הגזל ובאיזו דרך. אין פירוט עובדתי המקים את היסודות הדרושים לעוולה זו.

עוולת השידול למעשים אלו לא מצויה כלל בפקודת הנזיקין, אך גם אם בהנחה כי כן מצויה, התובעת לא מבססת אותה ע"י ייחוס מעשים כלשהם לנתבעת 1.

לפיכך, אני מוחק התביעה בעילה זו.
8. עוולה בנזיקין עפ"י חוק המחשבים :

התובעת לא מציינת עובדות כלשהן שיתמכו בטענה לפיה הנתבעת 1 ביצעה כלפי התובעת עוולה לפי חוק זה.

לפיכך, אני מוחק התביעה בעילה זו.

9. סעיף 63 לפקודת הנזיקין בדבר הפרת חובה חקוקה :

"(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק - למעט פקודה זו - והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.

(ב) לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או של בני-אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני."

משנמחקו עילות התביעה כנגד הנתבעת 1 , כל שנותר לי הוא למחוק עילה זו.

מאחר ולא הונח היסוד העובדתי לחיוב הנתבעת 1 לביצוע הפרת חוק כלשהי - הרי שלא ייתכן שתתקיים הפרת חובה חקוקה.

לעניין הטענה כי לאוניברסיטה אחריות שילוחית על מעשי הנתבעים 2-4, אין די בהעלאת הטענה ללא כל אזכור לפעולות אשר ביצעה.
אין ביסוס עובדתי לקשר השליחות ולכן העניין לא פורט כראוי.

התובעת אינו מכחישה כי מסרה לכל הנוטלים חלק בפרויקט מכתב שכותרתו :"סיום פרויקט הטובים לתעשייה", ובו ציינה כי הנתבעים 2-4 סיימו את הפרויקט לשביעות רצונה. מן האמור ניתן לומר כי כל פעולה או עוולה אשר מיוחסת ליתר הנתבעים לאחר מתן המכתב לא מטילה כל אחריות שילוחית על האוניברסיטה אשר למן הרגע בו הסתיים הפרויקט סיימה את מעורבותה בין הצדדים.

בהסכם בין הנתבעת 1 לתובעת אין תניה בדבר עמידה במטרות או בתכנים כלשהם ולכן הטענה כי הנתבעת 1 היוותה קבלן לפיתוח התוכנה נטולת ביסוס.

סיכומו של דבר, שיש למחוק התביעה כנגד הנתבעת 1. אולם מקום בו ניתן לתקן את הפגם, יש לאפשר לתובעת לעשות זאת.

לפיכך, אני מורה לתובעת להגיש כתב תביעה מתוקן תוך 14 יום מקבלת החלטה זו. לא תעשה כן, תימחק התביעה כנגד הנתבעת 1.

התובעת תשלם לנתבעת 1 את הוצאותיה בסך של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ.

בש"א 2006/05-
בש"א 2556/05-

בפני
י בקשות לדחיית כתב התביעה כנגד הנתבעים 3 ו-4 בטענה של חוסר סמכות עניינית.

א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, תשס"ג- 2003 עמ' 10:

"כלל הוא, כי על ערכאה שיפוטית להקפיד הקפדה יתרה שלא לחרוג מגדרי סמכויותיה ובית המשפט יידרש לשאלת סמכותו בעניין מסוים מיוזמתו ואף ללא העלאת טענת חוסר סמכות על ידי מי מבעלי הדין."

לבית הדין לעבודה מוקנית סמכות ייחודית לדון בעילות הנובעות מיחסי עובד מעביד. סמכות זו מעוגנת בסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969:

"(א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון -
(1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 62,31, 29 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;"

כב' השופט ג' בך קבע בע"א 4272/91 - יוסף ברבי נ' פרדי ברבי . פ"ד מח(4), 689 ,עמ' 701-702.

"שיקולי מדיניות מחייבים העברת הדיון בכל העניינים הנוגעים ליחסי עובד-מעביד וריכוזם במידת האפשר בידי בית הדין לעבודה שהוא הבקיא והמצוי בתחום זה."

בתביעה זו, מסכת העובדות והעוולות המיוחסות לנתבעים 2,3,4 זהות.

בין התובעת לנתבע 2 התגלע סכסוך בנוגע לתשלום שכר עבודה אשר הוכרע בביה"ד לעבודה ע"י כב' השופט טוינה משה בהליך עב 1395/02 .

בפסק הדין ניתח כב' השופט את טיב מערכת היחסים בין הנתבע 2 לתובעת וקבע כי התקיימו יחסי עובד מעביד וכי הנתבע 2 זכאי לשכר עבודה ולהחזר הוצאות נסיעה על בסיס ההסכם שנחתם ביום 22.11.2000.

כתב התביעה דנן מיחס לנתבעים 2,3,4 אותן העוולות לכאורה כנגד התובעת, אשר בוצעו ביחד ולחוד, בפרקי הזמן אשר נקבעו ע"י כב' השופט טוינה (בעב 1395/02), כי התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לנתבע 2.

בנוסף, חלק מהעוולות הנטענות כנגד הנתבעים בתובענה זו הינן סעיפים 62 ו-63 לפקודת הנזיקין אשר מצויות בסמכותו הייחודית של בית הדין לעניני עבודה כאשר הסכסוך הוא בקשר לסכסוך עבודה.

מתוך רצון לייעל את הדיון ולפשטו, ותוך הסתמכות על סעיף 79 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד -1984 הקובע כי :

"(א) מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם."

אני מורה בזאת על העברת התובענה כנגד הנתבעים 2,3,4 לבירור בפני
ביה"ד לעבודה בבאר-שבע.

התובעת תשלם לנתבעים אלה הוצאותיהם בסך של 1,000 ₪ לכל אחד.

בש"א 2007/05 -

בקשה זו הוגשה ע"י הנתבע 5, הנושאת את הכותרת "בקשה למחיקת כתב התביעה שכנגד".

סעיף 214 ה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובע כי :

"(א) נתבע בתובענה בסדר דין מהיר רשאי, עם הגשת כתב ההגנה, להגיש תביעה-שכנגד, שאינה כוללת בעלי דין שאינם עדיין בעלי דין בתובענה האמורה, ואשר נתקיים בה אחד מאלה:

(1) אילו היתה מוגשת כתביעה נפרדת היתה מהווה תובענה בסדר דין מהיר;
(2) נושאה ונושא התובענה הוא אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה סכום התביעה-שכנגד או שווי נושאה, אשר יהיה."

ההליך המקורי בגינו הוגשה התביעה שכנגד הוא בין האוניברסיטה (נתבעת 1), לבין חברת vipeg l.t.d
(התובעת), בסדר דין מהיר (1088/02).

סיווגה של תובענה זו כנגד הנתבע 5 אינו נופל בהגדרות הסעיפים המתירים הכללת בעל דין שאינו חלק מההליך המקורי; תובענה זו אינה יכולה להיכלל בהגדרות ההליך של סדר דין מהיר משסכום התביעה עומד על כ-500,000 ₪, וכן נושא התובענה אינו נופל בגדר הנסיבות של התובענה המקורית.

לפיכך אין לי אלא למחוק את הנתבע 5 מכתב התביעה.

התובעת תשלם לנתבע זה הוצאותיו בסך של 1,000 ₪.

בש"א 4065/05 -

זוהי בקשה אשר הוגשה ע"י הנתבע 5, בה מבקש להורות לתובעת להפקיד סך של 50,000 ₪ בקופת ביהמ"ש להבטחת תשלום הוצאותיו.

משמחקתי את הנתבע 5 מכתב התביעה, אני דוחה את הבקשה.

בש"א 3996/05 -

זוהי בקשה, אשר הוגשה ע"י הנתבע 2 , בא מבקש להורות לתובעת על הפקדת הוצאות לדוגמא בגין זילות ביהמ"ש, הטרדת המבקש בהליכי סרק וחוסר תום לב קיצוני.

לא מצאתי נימוקים מיוחדים להטלת הוצאות לדוגמא על התובעת בשלב זה.

בש"א 4083/05 -

זוהי בקשה, אשר הוגשה ע"י הנתבע 4 , בא מבקש להורות לתובעת להפקיד בקופת ביהמ"ש ערובה, לצורך כיסוי עתידי של הוצאות משפט שיפסקו.
לא מצאתי נימוקים מיוחדים לחייב את התובעת להפקיד בקופת ביהמ"ש ערובה.

ניתנה היום א' בחשון, תשס"ו (3 בנובמבר 2005) בהעדר הצדדים.
אברהם יעקב
, שופט
סגן - נשיא









א בית משפט שלום 1885/05 vipeg l.t.d נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב, גולן שחר, גולן אברי, זריצקי אסף, פולנא ערן (פורסם ב-ֽ 03/11/2005)