פסקי דין על עזרא אהרון | פסקי דין על טלי אהרון | פסקי דין על דניאל אהרון ואח' | פסקי דין על אברהם שלום ביריאן

69479-11/16 תאק     13/11/2018




תאק 69479-11/16 עזרא אהרון, טלי אהרון, דניאל אהרון ואח' נ' אברהם שלום ביריאן








בית משפט השלום בנתניה

תא"ק 69479-11-16 ביריאן נ' אהרון ואח'



מספר בקשה:
8

לפני
כבוד השופט
אלי ברנד

מבקשים
1
.
עזרא אהרון

2
.
טלי אהרון

3
.
דניאל אהרון

4
.
עדנה אהרון

5
.
בנימין אהרון


נגד

משיב
אברהם שלום ביריאן


ב"כ המבקשים: עו"ד אורי דניאל
ב"כ המשיב: עו"ד יפעת בן דוד-עמית


החלטה


לפני בקשת המבקשים-הנתבעים למחיקת התביעה על הסף.
מדובר בתובענה לסילוק יד המבקשים מנכס שלטענת המשיב-התובע הזכויות בו שייכות לו.
טענת המבקשים בבקשת הסילוק על הסף נשענת על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בה"פ 50442-08-16 ו-63996-12-16 (להלן: "פסה"ד"), תובענות שהתנהלו בין המבקשת 4 למשיב ביחס לזכויות באותו נכס.
במסגרת פסה"ד מיום 25.10.18 קבע בית המשפט כדלקמן (סעיף 51) –
"המסקנה מכל האמור היא שיש להעניק למבקשת, הגברת אהרון, סעד הצהרתי ולפיו ביריאן רכש את הנכסים בנאמנות עבורה, בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם ההלוואה והנאמנות, ועל כן בעלותו בנכסים היא בכפוף לנאמנות לטובתה, אשר תנאיה הוגדרו במסמך."
לטענת המבקשים, מאחר שעילת התביעה מבוססת על זכויות המשיב בנכס ונוכח הכרעה זו נשמטה הקרקע תחת עילת התביעה ואין לה עוד בסיס, אשר על כן יש למחקה על הסף.
מנגד טען המשיב כי מדובר בציטוט חלקי בלבד מהכרעת בית המשפט המחוזי שכן מיד לאחר הכרעה זו הדגיש בית המשפט (פסקה 53, ההדגשות שלי) –
"מובהר בזאת כי אין בסעד האמור לעיל כדי להכריע באופן ממצה בזכויות הצדדים ביחס לנכסים. לאור טענותיהם ההדדיות להפרות של הסכם ההלוואה והנאמנות שנערך ביניהם בשנת 2005 בשנים שלאחר מכן. ודוק, אין חולק כי לאחר שהנכסים נרכשו על ידי ביריאן מכונסי הנאמנים (כך במקור – א.ב.) בהתאם למוסכם בין הצדדים, לא פעלו הצדדים בהתאם לאמור בהסכם ההלוואה והנאמנות ואולם, כמובהר לעיל, הנסיבות והטעמים שהובילו לכך שנויות במחלוקת עזה בין הצדדים, כאשר כל צד מאשים את רעהו באשר התרחש. כאמור, טענות אלו לא יכולות להיבחן בהליך שלפניי, מאחר שהתשתית הראייתית והמשפטית הדרושה לליבונן לא הובאה לפניי."
לאור הסייג שטרח בית המשפט להציב ולהדגיש ביחס לקביעה האמורה טוען המבקש כי לא נשמטה הקרקע תחת עילת התביעה שביסוד תובענה זו.
המבקש מוסיף וטוען כי בתצהיר שהגיש המבקש 3 מטעם המבקשת 4 הצהיר במפורש כי הנכס אמור לעבור לידי המשיב כחלק מפרעון הלוואה.
על טענה זו השיבו המבקשים כי הכרעת בית המשפט המחוזי ברורה ומפורשת וכי בית המשפט המחוזי דחה את גרסת המשיב כגרסת כזב תוך חיובו בהוצאות ניכרות, לרבות לטובת אוצר המדינה.
לטענת המבקשים, גם לאור הסייג בצד הכרעת בית המשפט המחוזי הרי שרק אם בעתיד יקבע כי הוא בעל זכויות בנכס יוכל לבסס עילת תביעה לסילוק ידי המבקשים ממנו אך במצב הנוכחי לא כך הם פני הדברים ודין התביעה להמחק על הסף.
סילוק על הסף הוא סעד אשר בתי המשפט נוהגים להעניק במשורה, בזהירות רבה ורק במקרים יוצאי דופן בהם על פני הדברים לא קיימת עילת תביעה, כאשר הבחינה היא של כתב התביעה לבדו מבלי להדרש לטענות ההגנה.
רק אם גם במצב בו תתקבלנה הטענות הנטענות בכתב התביעה לא תקום מהן עילת תביעה יש מקום לסילוק התובענה על הסף (לענין זה ראו
ע"א 5634/05
צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ
(4.6.2007), פסקאות י"ב – י"ג לפסק הדין

;
ע"א 109/84 מנחם ורבר נ' אורדן תעשיות בע"מ, פ"ד מא
(1) 577, 581-582 (10.3.1987)
;
ע"א 335/78 יוסף שאלתיאל נ' אריה שני, פ"ד לו
(2) 151, 155 (25.8.1981)
;
רע"א 816/11
שרותי בריאות כללית נ' משה ברנשטיין
(8.12.2011) ועוד ועוד).
ככל שניתן להבין מבקשת המבקשים, הגם שלא הפנו אל התקנה באופן ספציפי אך נוכח העתירה למחיקה ולא לדחיה על הסף וההנמקה מאחוריה, מושתת בקשתם על תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 המאפשרת מחיקה על הסף במקרה בו אין כתב התביעה מגלה עילת תביעה.
עיון בכתב התביעה אינו יכול להביא למסקנה כי כשלעצמו אין הוא מגלה עילת תביעה וכי אם תתקבלנה כל הטענות הנטענות בו לא תקום למשיב עילת תביעה.
בין הצדדים קיימת מחלוקת משפטית האם תוצאת פסה"ד שומטת את הקרקע תחת עילת התביעה, אולם אין מדובר בטענה המתאימה למחיקה על הסף אלא בטענת הגנה – גם אם כבדת משקל – הטעונה ליבון ובירור בגדר התובענה העיקרית נוכח השאלה שמעורר היחס בין הכרעת בית המשפט המחוזי לסייג שנקב בצידה, ולמצער אין מחלוקת זו מאפשרת הכרעה על אתר ללא בחינה מעמיקה יותר של הסוגיה.
עצם הצורך בבירור מבלי שקיימת פרשנות ברורה וחד משמעית מוביל כשלעצמו למסקנה כי אין מדובר בענין המתאים למחיקה על הסף בשלב מקדמי זה.
נוכח האמור לעיל ובשל העובדה שפסיקת בתי המשפט מורה כי סילוק תביעות על הסף יעשה במשורה מובילה למסקנה כי, למצער בשלב הנוכחי, דין הבקשה להדחות.
אין באמור לעיל כדי להביע כל עמדה ביחס לסיכויי התובענה וביחס למשמעות המלאה שיש לייחס לפסה"ד לענין עילת התביעה הנוכחית.
לאור האמור לעיל הבקשה נדחית.
עתה הגיעה העת לקדם הליך זה לגופו, לאחר שעוכב פרק זמן ניכר בשל ההמתנה לפסה"ד.
המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן אשר טרם נדונה לגופה.
עם זאת, לשם ייעול ההליך, בשים לב להלכות הנוגעות למתן רשות להתגונן, נוכח הנטען בבקשת הרשות להתגונן ונוכח פסה"ד, ראוי כי המשיב ישקול כבר בשלב הנוכחי האם לא יהיה נכון להסכים למתן רשות להתגונן למבקשים – כמובן שמבלי להודות בכל טענה מטענותיהם ומבלי לוותר על כל טענה שבפיו או זכות מזכויותיו, ולאפשר למבקשים להגיש כתב הגנה באופן שההליך יתנהל בסדר דין רגיל, יחל כבר קידומו והמחלוקת תבורר כדבעי.
המשיב יודיע לבית המשפט עד יום 28.11.18 האם מסכים הוא למוצע לעיל או שמא עומד הוא על דיון בבקשת הרשות להתגונן.
לאור עמדת המשיב ינתנו הוראות מתאימות.

תז"פ ליום 29.11.18
.


ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ט, 13 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.










תאק בית משפט שלום 69479-11/16 עזרא אהרון, טלי אהרון, דניאל אהרון ואח' נ' אברהם שלום ביריאן (פורסם ב-ֽ 13/11/2018)