פסקי דין על לוי אשכול | פסקי דין על עזבון המנוח איזנברג צבי ז"ל | פסקי דין על הניה איזנברג |

5924/01 דמ     06/11/2005




דמ 5924/01 לוי אשכול נ' עזבון המנוח איזנברג צבי ז"ל,הניה איזנברג




7
בתי הדין לעבודה
דמ 005924/01
בית הדין האזורי לעבודה - חיפה
06/11/2005
תאריך:
כב' השופטת אביטל רימון-קפלן

בפני
:

נציג ציבור: אהרון אופיר
התובע
לוי אשכול

בעניין:

- נ ג ד -
הנתבעים
1. עזבון המנוח איזנברג צבי ז"ל
.
2. הניה איזנברג

התובע בעצמו וב"כ עו"ד עמרן שרונה

הנתבעת מס' 2 בעצמה וב"כ הנתבעים עו"ד איזנברג נחמן

נוכחים:
פרוטוקול
מר לוי אשכול
לאחר שהוזהר כדין לומר את האמת מעיד בחקירה נגדית:
ש. מה קרה לשיטתך במשטרה?
ת. אני החזרתי את כל הדברים לאבא שלה, היינו למר צבי איזנברג ז"ל.
הוא שלח אוטו ולקח את כל הדברים שלו בחזרה. אני אחסנתי את הדברים אצלי ובהוראת המשטרה הוא שלח אוטו אלי ולקח את כל הדברים. זה היה ביום החקירה כשעצרו אותי במשטרה. הוא שלח נהג של שי תובלה.
ש. מתי היה האירוע במשטרה אחרי הפיטורים שלכם או לפניהם?
ת. אחרי שהוא פיטר אותי, הלכתי לחקירת משטרה, במשטרה אמרו לי שלקחתי ציוד כזה וכזה, אמרתי להם כל עוד הוא לא שילם לי את הפיצויים ואת המשכורות, הוא לא יקבל את הדברים שלו ואז המשטרה אמרו לי שאני צריך להחזיר לו את הדברים, אמרתי בסדר, והחזרתי כפי שציינתי לעיל.
ש. את המשאית גם החזרת לו?
ת. המשאית הייתה ליד הבית שלי ובאו ופינו אותה עם מנוף.
לשאלת בית הדין למה היה צריך לפנות את המשאית עם מנוף אני משיב שזה בגלל שחיבלתי בה, בגלל שהוא לא רצה לתת לי את הפיצויים והמשכורות. נכון שחיבלתי בה בצורה שאי אפשר היה לנסוע אותה מהמקום והיה צריך לקחת אותה עם מנוף ופינו אותה דרך הביטוח.
ש. כמה חשבת שמגיע לך באותו זמן?
ת. מה שידעתי אז זה שמגיע לי שתי משכורות, פיצויי פיטורים, ודמי הבראה.
לשאלתך, לפני שחיבלתי במשאית היה לי ולמנוח וויכוח והוא אמר לי שמגיע לי עוד איזה שהוא סכום ואני לא הסכמתי לסכום ואז אמרתי לו תן לי את המכתב פיטורים ואת פיצויי הפיטורים ואני אתן לך את הרכוש שלך.
לשאלתך, אני לא זוכר מה הסכום שהמנוח הציע לי אבל היה מדובר בסכום זעום.
לשאלתך, הוא לא הסכים לתת לי מכתב פיטורים ואז אמרתי אם כך לא תקבל את הרכוש.
ש. למה שיתן לך מכתב פיטורים, האם אתה לא הסכמת להמשיך לעבוד?
ת. אמרתי לו אני לא אמשיך לעבוד שעד שלא תשלם לי את המשכורת. ואמרתי לו אתה לא רוצה לשלם את המשכורת כולל מכתב הפיטורים וכולל פיצויי הפיטורים, אז לא תקבל את הרכוש.
לשאלת בית הדין האם לפני כן המנוח פיטר אותי אני משיב שהוא לא רצה לשלם לי את המשכורת אז אמרתי לו אני לא אמשיך לעבוד עד שלא תשלם לי את הכל.
לשאלת בית הדין, למה ביקשתי מכתב פיטורים אני משיב שהמנוח היה לו כבר נהג אחר ביד והוא טען שאני עולה לו יותר מדי אז לא התאים לו ואז הוא אמר לי שאם לא מתאים לך אתה יכול ללכת, הכוונה היא שאם לא מתאים לי להמשיך לעבוד, כי הרי לפני זה היה לי הסכם עבודה איתו.
ש. האם נכון שאתה דרשת תוספת שכר מהמנוח והוא לא הסכים לתת לך?
ת. כן הוא לא הסכים לתת לי, הוא הכניס עוד אוטו למערכת והייתי צריך לעבוד על שתי מכונות.
ש. האם נכון שלא הסכמת להמשיך לעבוד כי לא נראה לך התנאים האלה?
ת. כן.
ש. למה כוונתך שהיה לו עוד נהג ביד?
ת. זה מה שהוא אמר לי, אני לא יודע מי זה.
לשאלתך, לא מדובר במשהו שהתחיל לעבוד או שקיבל משכורת.
לשאלתך, המנוח לא הציע לי שום פשרה, הוא העמיד לי תנאי שאני צריך לצאת לעבודה ואני אמרתי שאני לא יוצא לעבודה עד שהוא לא משלם לי את המשכורת.
לשאלתך, לא נתתי לו התראה לפני כן גם הוא לא נתן לי התראה, כל הוויכוח הזה התנהל במוסך של ג'מאל, אבל ג'מאל לא שמע את הוויכוח.
לשאלתך, המנוח לא הציע ללכת לבורר, הוא הלך ישר למשטרה, כי הוא אמר שגנבתי לו את האוטו.
לשאלתך, מתי זה היה אני משיב שבאותו יום שהפסקתי לעבוד.
לשאלתך, מהמוסך אני לקחתי את האוטו לבית שלי בקרית אתא והחלטתי להשאיר את האוטו אצלי עד שהמנוח ישלם לי את מה שמגיע לי, דהיינו מכתב פיטורים אם לא מתאים לי בתנאים שלו, פיצויים, משכורת והבראה.
לשאלתך, אני אמרתי למנוח אם לא מתאים לך בתנאים האלה תן לי את מה שמגיע ואני הולך, והוא אמר לא תקבל כלום.
לשאלת בית הדין למה כוונתי בתנאים האלה, כוונתי לתוספת שכר בגלל שהוא הכניס עוד אוטו לעבודה והייתי צריך לעבוד על שתי מכוניות וזו הייתה בקשתי והוא אמר לא אני לא מוכן להוסיף לך.
לשאלת בית הדין כמה הזמן האוטו היה אצלי עד שבאו לקחת אותו עם המנוף אני משיב שבמשך שבוע או שבוע ומשהו.
לשאלת בית הדין, המנוח שלח את הנהג לקחת את הדברים אחרי שחיבלתי באוטו.
לשאלתך, חוץ מהמקרה האחרון היחסים בינינו היו טובים, עבדנו שנים ביחד.
ש. האם היו ימים שהייתה פחות עבודה או שלא עבדתם?
ת. היו ימים כאלה אבל בימים האלה הינו מתחזקים את המכוניות, משמנים אותם, מגרזים אותם וכו'...
לשאלת בית הדין, כוונת המנוח הייתה שאני אעבוד במשך היום על האוטו הראשון ובערב אצא עם האוטו הנוסף לשאיבות, מדובר בדרך כלל בעבודות לילה.
לשאלת בית הדין, עבדתי כשלוה חודשים על האוטו הנוסף, הייתי בבוקר עובד על האוטו הראשון, זה תלוי לפעמים מארבע לפנות בוקר עד ארבע אחרי הצהרים, זה הזמנים שעבדתי עליו ואחרי זה משעה 17:00 עד 20:00, 21:00 או 22:00 בערב, היו גם ימים שלא עבדתי על האוטו הראשון אז עבדתי כל היום על האוטו השני, כי באוטו הנוסף העבודה היא יותר פיזית.
לשאלת בית הדין לא קיבלתי שכר לפי שעות, לא היה שעות אצלו אלא משכורת חודשית.
לשאלתך, אני לא זוכר יום שלא הייתה עבודה לא על הרכב המקורי ולא על הרכב החדש.
לשאלתך, יכול להיות שאחרי סיימנו את העבודה היינו יושבים בינינו קצת שותים קפה, משחקים שש בש, אבל לא היה מצב שעשינו את זה במשך יום עבודה.
לשאלתך, לא היה מקרה שהמנוח חיפש אותי לעבודה ולא מצא אותי.
ש. האם היו לך לקוחות פרטיים?
ת. לא היו לי לקוחות פרטיים שלא שייכים לאבא שלך. מה שכן היו לקוחות פרטיים של המנוח שלא משלמים דרך חשבונית אלא בשחור.
ש. האם נכון שהיה לכם רישום של ההלוואות?
ת. כן.
ש. מי בדרך כלל היה חייב למי כסף?
ת. בדרך כלל אני הייתי חייב למנוח.
לשאלתך, איך נוהל הרישום אני משיב שבספר הרישום שלו.
לשאלת בית הדין כשנפרדנו היה לי איזה חוב אליו, לא זוכר הסכום המדויק, כשאני מעיין בצילומי היומן , אני לא מצליח לראות כמה היה החוב.
ש. האם היום אתה עובד?
ת. כן. אני עובד בנהיגה של משאית.
לשאלתך, אני עובד כל יום.
לשאלתך, כמה אני מרוויח היום אני משיב שיש לפעמים משכורות של 8,500 ויש של 6,500 תלוי כמה אני עובד. לא מדובר בעבודה לפי שעות כי אין שעות אצלנו. מקבלים משכורת בסיס ועל זה פרמיה כשהבסיס הוא שכר מינימום והפרמיה לפי מספר נסיעות. אצל המנוח עבדתי במשכורת חודשית גלובלית אבל היה הסכם שם שעבדנו לפי פרמיה בגלל שהאוטו השני נכנס, דהיינו תוספת על העבודה השניה בגלל האוטו שנכנס. אני לא זוכר את הסכום של הפרמיה זה כתוב שם.
לשאלתך, היום אני לא עובד בכל יום משעות הבוקר המוקדמות, אבל אני עובד קשה.
ש. איך זה שגם לפני 4 או 5 שנים דרשת את אותו סכום מהמנוח?

ב"כ התובע:
אני מתנגדת לשאלה.
יש הסכם שמדבר בעד עצמו, ויש את הרישומים של המנוח ולהזכיר המדובר בשוק חופשי שכל אחד יכול להסכים על מחרי.

החלטה
איני מתירה את השאלה.
ב"כ הצדדים רשאים לסכם לעניין שאלה זו בסיכומיהם.
ניתנה היום ד' בחשון, תשס"ו (6 בנובמבר 2005) במעמד הצדדים.
(--)
אביטל רימון-קפלן
, שופטת

המשך חקירה נגדית:
ש. אני מציג לך נספח ב' לכתב התביעה שכנגד ושואל האם הרישום הזה מוכר לך?
ת. כן. זה כתב היד של המנוח. היו מקרים שהוא היה נותן לי כסף ולא היה לי זמן לחתום לו אז הייתי מאשר לו שיחתום.
ש. אני מפנה אותך לרישום ב- 24 לחודש של 11,500 ושואל מה זה התשלום הזה?
ת. זה לא הלוואה אלא כל פעם הייתי מושך ממנו על החשבון. מכל מקום אף פעם לא הייתי חייב לו 17,000 ₪ בחיים לו, והוא לא הוריד לי את המשכורת האחרונה בתאריך הזה.
אני לא יודע מה זה ה- 6,500 כי אני לא קיבלתי אותם. אני טוען שהייתי חייב רק 11,500 ₪ ומהסכום הזה היה צריך לקזז לי את המשכורת של 6,500 ₪ ועוד 2,000 ₪ על הפרמיה של המכונה השניה .
לשאלתך, נכון שבפועל היה מצב שתמיד קיבלתי על החשבון כך שהיה צריך לקזז את המשכורת מיתרת החוב שלי אל המנוח ואני טוען שבמשכורת שמופיע תחת התאריך 2/9, המנוח לא קיזז את הסכום שהיה צריך לקזז מהחוב שלי.
לשאלתך, כשאתה מפנה אותי לחתימות ב- 24 לחודש אני משיב שהחתימה העליונה היא לא שלי והחתימה התחתונה היא כן שלי.
יחד עם זאת יש חתימות באותו דף תחת תאריכים אחרים שחלקם שלי וחלק לא שכן כפי שציינתי קודם האמנתי במנוח ואישרתי לו לחתום.

חקירה חוזרת:
לשאלתך, מי ניהל את ספר הרישום אני משיב שאבא - המנוח.

בשלב זה הצדדים מודיעים לבית הדין, כי הם מסכימים להמלצת בית הדין ומבלי שצד מודה בטענות משנהו ולצורכי פשרה בלבד הגיעו להסכמה כדלהלן:-

1. הנתבעים (התובעים שכנגד) ביחד ולחוד ישלמו לתובע (הנתבע שכנגד) סך של 6,500 ₪ פיצויי פיטורים ואילו התביעה שכנגד תידחה.
עם פרעון התשלום האמור יסולקו סילוק מלא ומוחלט כל תביעות התובע (הנתבע שכנגד) מהנתבעים (התובעים שכנגד), עקב תקופת עבודתו וסיום עבודתו של התובע (הנתבע שכנגד) אצל המנוח מר צבי איזנברג ז"ל.
עם החתימה על הסכם זה, יסולקו סילוק מלא ומוחלט כל תביעות הנתבעים (התובעים שכנגד) מהתובע (הנתבע שכנגד), בגין תקופת עבודתו וסיום עבודתו של התובע (הנתבע שכנגד) אצל המנוח מר צבי איזנברג ז"ל.
2. א. הסכום ישולם לתובע (הנתבע שכנגד) בתוך 30 יום מהיום בשיק שיישלח בדואר
רשום למשרד באת כוחו עו"ד שרונה עמרן.

ב. לא ישולם הסכום במועד הנקוב לעיל לתשלומו ישא הוא הפרשי הצמדה וריבית
כחוק, מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

3. כל צד ישא בהוצאותיו.
למען הסר כל ספק מובהר כי הוראה זו מתייחסת גם להוצאות שנפסקו בהחלטה מיום 8/6/05 בסך של 1,500 ₪, דהיינו שהנתבעים (התובעים שכנגד) ישאו בסכום זה ולא יהיו רשאים לגבות אותו מהתובע (הנתבע שכנגד).

4. הצדדים מבקשים מבית הדין לתת תוקף של

פסק דין
להסכם הפשרה דלעיל שביניהם.

____________________ ____________________
התובע (הנתבע שכנגד) הנתבעת מס' 2 (התובעת שכנגד מס' 2)

____________________ ____________________
ב"כ התובע (הנתבע שכנגד) ב"כ הנתבעים (התובעים שכנגד)
פסק דין

1. ניתן בזה תוקף של

פסק דין
להסכם הפשרה דלעיל שבין הצדדים.
2. הסכם הפשרה מהווה חלק בלתי נפרד מ

פסק דין
זה.
ניתן היום ד' בחשון, תשס"ו (6 בנובמבר 2005) במעמד הצדדים.
אביטל רימון-קפלן

שופטת

נציג מעבידים
אהרון אופיר
005924/01דמ 710 רולא יאור








דמ בית דין אזורי לעבודה 5924/01 לוי אשכול נ' עזבון המנוח איזנברג צבי ז"ל,הניה איזנברג (פורסם ב-ֽ 06/11/2005)