פסקי דין על מנורה מבטחים ביטוח בע"מ | פסקי דין על אברהם טביב | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח |

50524-09/16 תאמ     28/11/2018




תאמ 50524-09/16 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' אברהם טביב, הפניקס חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בראשון לציון



תא"מ 50524-09-16 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
נ' טביב ואח'






לפני
כבוד השופט
מוטי פירר


תובעת

מנורה מבטחים ביטוח בע"מ


נגד


נתבעים

1.אברהם טביב

2.הפניקס חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


תביעת תחלוף שהגישה התובעת-המבטחת לאחר תשלום תגמולי ביטוח למבוטחה בעקבות תאונת דרכים (להלן: "התאונה").
1.
התובעת היא חברת ביטוח אשר ביטחה את רכבו של

המבוטח מר עופר מדר (להלן: "רכב התובעת") בעת קרות התאונה. הנתבע מס' 1 הוא נהג הרכב הנוסף שהיה מעורב בתאונה, הנתבעת מס' 2 ביטחה את רכבו של האחרון
(להלן: "רכב הנתבעים").
2.
ביום 10.11.14 ארעה התאונה עת יצא רכב הנתבעים לעקיפה משמאל לרכב הנתבעים, וכאשר ביקש לשוב לנתיבו פגע במגן רכב התובעת בחלקו השמאלי-קדמי. אין מחלוקת בדבר אחריות נהג הנתבעים לקרות התאונה. המחלוקת בתיק זה היא בשאלת גובה הנזק.
3.
התובעת העמידה את סכום התביעה על סך של 10,941 ₪ בעקבות חוות דעת שמאי מטעמה. הנתבעים טוענים לסכום נזק נמוך יותר, העומד, בהתאם לחוות דעת שמאי מטעמם על סך של 1,053 ₪ בלבד, סכום הנמוך משיעור ההשתתפות העצמית החל על מבוטח התובעת בהתאם לתנאי פוליסת הביטוח הרלבנטית.
4.
להשלמת התמונה ייאמר, כי מבוטח התובעת הגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות ברחובות (ת"ק 21841-05-15), במסגרתה תבע את הפסדיו בגין הפעלת פוליסת הביטוח מאת הנתבעים. בית המשפט לתביעות קטנות קבע, בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984, כי על הנתבעים לפצות את המובטח בסך של 1,500 ₪ בגין הפסדיו.
5.
השאלה העומדת למחלוקת בתיק זה היא: האם הנזק שנגרם למגן הקדמי ברכב התובעת מצדיק את החלפת המגן או שמא יש להסתפק בתיקונו.
6.
בהתאם להחלטה מיום 24.10.17 ובהסכמת הצדדים, מיניתי מומחה מטעם בית המשפט אשר יכריע במחלוקת המקצועית שבין שמאי הצדדים.
7.
לצורך כך מונה איגוד השמאים, אשר מינה מטעמו וועדה מקצועית בת שלושה חברים, שמאים מקצועיים, שבחנה את הסוגיה השנויה במחלוקת והגישה את חוות דעתה ביום 19.08.18. (להלן: "המומחה"). המומחה לא בדק את רכב התובעת בפועל, חוות דעתו נשענת על מסמכים שהוצגו בפני
ו על ידי הצדדים, לרבות חוות הדעת מטעם הצדדים, כתבי הטענות, תמונות הנזק במועד הרלבנטי למחלוקת וכיו"ב.
8.
מסקנות הוועדה התקבלו פה אחד כדלקמן:

א.
הנזק שנגרם בעקבות התאונה למגן הקדמי ברכב התובעת הוא בר תיקון, היינו: אין הצדקה להחלפתו;

ב.
גובה הנזק: 2,320 ₪ (ללא מע"מ);

ג.
ירידת ערך:


500 ₪;

ד.
סה"כ: 2,820 ₪
9.
לתובעת טענות כנגד חוות הדעת מטעם המומחה, בין היתר טוענת כי המומחה לא קבע קביעה מכרעת אלא התייחס למסמכים אשר הובאו בפני
ו וכן לא בדק את הרכב כמתבקש. עם זאת התובעת לא בקשה לזמן את המומחה לחקירה על חוות דעתו.
10.
לאחר שעיינתי בחוות הדעת ובטענות הצדדים במסגרת סיכומיהם, מצאתי כי אין בנסיבות העניין הצדקה לסטות ממסקנות המומחה.
11.
הלכה פסוקה היא כי משממנה בית המשפט מומחה, ממצאיו יאומצו על ידו, אלא אם נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות כן. על מעמדו המיוחד של מומחה מטעם בית המשפט, ראו, גם: ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי, פ"ד לט (4) 185 (1985); ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל, פ"ד נב (4) 563 (1998); ע"א 5602/03
סגל נ' שיכון ופתוח, 28.2.2005); ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי
(31.12.1988).
יחד עם זאת, בית המשפט הוא המכריע בסופו של דבר, על פי מכלול הראיות שבפני
ו, ומכאן שניתן לדחות את מסקנותיו של המומחה או לאמץ חלקים מחוות הדעת. ראו בעניין זה: ע"א ע"א 974/91 עמידר נ' הוועדה המקומית לתכנמון ובנייה זמורה, פ"ד
נ (5) 104 (1997).
12.
בענייננו, לאחר שעיינתי בחוות דעת המומחה ובעמדות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי לא נפל פגם בחוות הדעת וכי יש לאמצה. נתתי דעתי לטענת התובעת לפיה, הרכב לא נבדק בפועל על ידי המומחה, אולם מצאתי כי בנסיבות העניין בהם הוצג מלוא התיעוד הרלבנטי בפני
המומחה, ובשים לב לכך שהמחלוקת נסובה על פרק הזמן המצומצם הסמוך למועד התאונה, בדיקה עכשווית של הרכב אין בה ממילא כדי להועיל.
13.
לדברי התובעת בכתב התביעה, שילמה היא למבוטחה בהתאם לפוליסה את שיעור הנזק שנקבע על ידי השמאי מטעמה, בניכוי השתתפות עצמית בסך 1,357 ₪ ודמי כינון בסך 109 ₪. כאמור בהתאם להכרעת המומחה, שיעור הנזק הוא 2,320 ₪ (ללא מע"מ).
14.
אשר לרכיב ירידת הערך, אשר נקבע על פי המומחה בסך 500 ₪, רכיב זה אינו חל על התובעת, שכן מדובר בסכום הנמוך משיעור ההשתתפות העצמית בגין ירידת ערך החל על המבוטח.
15.
מכאן שתגמולי הביטוח בהם הייתה אמורה לשאת התובעת, בהתאם לשיעור הנזק שנקבע על ידי המומחה ובניכוי הסכומים החלים על המבוטח הם בסך:
854 ₪ בלבד.
בשים לב לפער שבין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק, אני קובע כי שיעור שכר הטרחה וההוצאות אשר ישלמו הנתבעים לתובעת יעמוד על סך של 850 ₪.
16.
מנגד, משהתקבלה עמדתם העקרונית של
הנתבעים על ידי המומחה (בשאלת החלפת המגן או תיקונו), מוצא אני להטיל על התובעת את תשלום מלוא שכר המומחה, ובכלל זה את מחצית שכר המומחה אשר שולמה על ידי הנתבעים בסך 2,200 ₪.
17.
לאור כל האמור ובסיכום הכולל, תשלם התובעת לנתבעים סך של 496 ₪.
18.
כל צד יישא ביתר הוצאותיו.
ניתן היום,
כ' כסלו תשע"ט, 28 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 50524-09/16 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' אברהם טביב, הפניקס חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 28/11/2018)