פסקי דין על עמרי שרון

4837/05 פ     15/11/2005




פ 4837/05 מדינת ישראל נ' עמרי שרון




המאשימה
מדינת ישראל

בעניין:

נ ג ד

הנאשמים
1. עמרי שרון

2. גבריאל מנור
3. חברת אננקס מחקרים בע"מ

ב"כ התביעה: עו"ד נאוה הורביץ
, עו"ד ארז נוריאלי ועו"ד צחי הבדלי

הנאשם 1 ובא כוחו עו"ד דן שינמן ועו"ד נוית נגב ועו"ד איריס סבאג
.
הנאשם 2 ובא כוחו עו"ד איתי רימון.
הנאשמת 3 - אין ייצוג על ידי עו"ד.
נוכחים:
פרוטוקול
ב"כ הנאשם 2:
הנאשם 2 היה בתקופה הרלוונטית מנהל החברה, נכון להיום אין לו קשר אליה.

ב"כ הנאשם 1:
נושא הנאשמת 3 ילובן במהלך הדיון.

הנאשם 1:
מצהיר שמיוצג על ידי עו"ד הדיון שנמצאים באולם.

הנאשם 2:
מצהיר כי מיוצג על ידי עו"ד רימון.
באי כוח הצדדים:
אנו נמציא ייפוי כוח לתיק בית המשפט.

עו"ד נוריאל מטעם התביעה:
הצדדים הגיעו להבנה בפיה אנו נבקש להגיש כתב אישום מתוקן לביהמ"ש הנכבד, מוגש כתב אישום מתוקן, הנאשמים יודו בעובדות כתב האישום המתוקן, נאשם 1 יורשע על פי הודאתו ואילו הנאשם 2 כך אני הבנתי, יבקש מביהמ"ש הנכבד לשלוח את הנאשם 2 לתסקיר שיבחן בין השאר אי הרשעה כבר בשלב זה לפני שנשמע את הבקשה עצמה. אנו מצהירים כי אנו מתנגדים לבקשה ונמק בהמשך. אנו נצביע על השינויים שיש בכתב האישום המתוקן. השינויים המהותיים הם בהוראת החיקוק באישום השלישי שבכתב האישום המתוקן במקום עבירה של הפרת אימונים בתאגיד ש מופיעה בכתב האישום המקורי נרשם בכתב האישום המתוקן "עבירות מנהלים בתאגיד, עבירות על סעיף 424 (2) לחוק העונשין. אין הסדר לגבי העונש.

עו"ד שינמן:
אני רוצה לפתוח בהצהרה שמרשי שרון מודה בכל עובדות כתב האישום המתוקן כמו שהם. אנחנו משך כל החודשים האחרונים שמרנו על זכות שתיקה תקשורתית מלאה .לא הגבנו כהוא זה למרות שהגעש והרעש שהיה מסביב וזה לא היה קל ואני לא בא בטעות מדובר באישיות ציבורית וגם ההתעניינות הציבורית. התעלמנו מכל הדברים שנאמרו מתוך הנחה שפנינו ליום הזה שנעמוד בפני
ביהמ"ש שהוא אנו סומכים על שיקול דעתו, על עומק דעתו ואנחנו מפקידים את גורלנו בידי ביהמ"ש כפי שיבהמ"ש יחליט לנכון. אבל כיוון שמדובר בעניין ציבורי ושמענו על זכות השתיקה אנו בכל זאת רוצה לנצל את ההזדמנות ולומר כמה מילים. ראשית, אני חייב לומר, שבמשך החודשים האלה בשתיקה מוחלטת כמעט, קיימנו עם התביעה מגעים נרחבים ביותר, שהיה ברור לנו שלעניין העונש אין הסדר, אבל שאפנו בכל מחיר להגיע לרגע שבו נוכל לעמוד ממש ביום הפתיחה של המשפט ולומר מודה אני.
בלי התחכמות, כך מודים אנו ומבקשים שביהמ"ש יגזור את דיננו. הדבר לא היה פשוט ולא קל, חברי היושבים בפרקליטות התייחסו לכל טענה והגיעו לידי כך שכתב האישום הוא אכן כתב אישום שאנו יכולים להודות בו.
לעומרי שרון, היה חשוב יותר להודות באשמה וליטול על עצמו את מלוא האחריות.
הוא לא מתכחש למעשיו הוא בעצם בגדול לא היתה מחלוקת עובדתית ולא היתה התכחשות עובדתית למסכת העובדות בפני
ביהמ"ש. בשלב האחרון עוד התלבטנו ואני אומר זאת שביהמ"ש ידע, אם ראוי שניטען את טענתנו בטענת הגנה מן הצדק או במסגרת של"צ ואנו נמנענו מכך, לא ניטען לא את זה ולא את זה. אני בשלב מסוים אמרתי לתביעה שבדעתי כן לטעון את זה והחלטנו להימנע מכך כדי שלא יווצר תחושה בעיני ביהמ"ש והציבור שאנו מתחמקים מן הדין. אנו נמקד את כל הטיעונים שלנו במסגרת הטיעונים לעונש בהמשך הדרך.

הוקרא כתב האישום לנאשמים ולאחר שהבינו תוכנו משיבים מפי בא כוחם כדלקמן:
ב"כ הנאשם 1:
הנאשם מודה בכל העובדות והעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן.

ב"כ הנאשם 2:
הנאשם מודה בכל העובדות והעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן.

הכרעת דין לנאשם 1
על פי הודאתו מרשיעה הנאשם 1 בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. עבירות על פי סעיפים 28 כ"ו (א) (1) יחד עם סעיף 28 ד. לחוק המפלגות 1992, על פי סעיף 28 כ"ו (א) (1) יחד עם סעיף 28 ח. ו-28 ט. לחוק המפלגות 1992, ועל פי סעיף 28 כ"ו (א) (2) יחד עם סעיף 28 ח. ו-28 ט. לאותו חוק ועל פי סעיף 28 כ"ו (ג) יחד עם סעיף 28 ט. לאותו חוק. עבירה על פי סעיף 28 כ"ו (ד) יחד עם סעיף 28 כ"ו (ב) לאותו חוק. וכן עבירות על פי סעיפים 423, 239, 424 (2) לחוק העונשין.

ניתן היום י"ג בחשון, תשס"ו (15 בנובמבר 2005) במעמד הצדדים
ע. בקנשטיין
, שופטת
נשיאה
ב"כ הנאשם 2:
אבקש בשלב זה לא להרשיע את הנאשם 2 ולשלוח אותו לתסקיר שרות המבחן על מנת שביהמ"ש יוכל לשיקול אי הרשעתו אנו סבורים כי הנסיבות בהחלט מצדיקות זאת ובוודאי לנוכח תיקון כתב האישום בעניינו ובעבירות המיוחסות לו.

ב"כ התביעה:
ההחלטה בעניין התסקיר מצויה בשיקול דעתו של ביהמ"ש. הדברים ברורים וידועים התסקיר נועד ליתן בידי ביהמ"ש שיאפשרו לו לשיקול הענישה הראוייה בהתחשב בנסיבות חייו ובצורך שיקומו אם יש צורך בזה וכיוצא בזה. בנוסף על כך, חברי מבקש משירות המבחן להורות על שירות המבחן לבחון שאלה של אי הרשעה. בכל מה שקשור לנסיבות האישיות של הנאשם 2 חברי יוכל לעשות זאת וביהמ"ש לא יגביל אותו במסגרת הזמן. בכל מה שקשור לשאלה של סיום תיק זה בקשר לאחד הנאשמים ללא הרשעה, הרי, אנו מתנגדים, אנו סבורים, ששאלת אי הרשעה של נאשם 2 במקרה שבפני
נו אינה במקומה זו שורש התנגדותו זהו אחד המקרים שאופיים וטיבעם של המעשים פוגע פגיעה קשה בסדר הציבורי והעובדות שבהם פגע הנאשם 2 חייבות הטלת כתם מוסרי, גם על המעשים וגם על עושיהם. בקליפת האגוז כתב האישום המתוקן שהונח בפני
ביהמ"ש מלמד שהנאשם 2 שימש כמנהל כללי של אותה חברה שנרשמה בישראל, ונאשם 2 הודה בכך שהוא השתמש באותה חברה ככלי לביצוע עבירות רבות חוזרות ונשנות הוא הודה שהוא רתם את החברה לביצוע מעשיים פלילים הוא הודה שהוא עשה זאת ביודעין במטרה לסייע לנאשם מספר 1 לדרוס ברגל גסה כמעט את כל הוראות חוק המפלגות וחמור מכך, אני מפנה את ביהמ"ש לעמ' 4 סעיף 19 לכתב האישום המתוקן, "הסתרת הפעילות עבור קמפיין שרון..." וכן לסעיף 7 בעמ' 2 "במטרה למנוע אפשרות פיקוח אמיתית לטוהר הבחירות של הליכוד בשנת 1999" זאת ועוד, על מנת להסבות את כל המעשים שבהם הודו הנאשמים כעת ביצע אותו נאשם 2 בהוראות כמנכ"ל חברה שורה ארוכה של מעשים המפורטים באישום השלישי לרבות העברת מסמכים לצורך הכנת דוחות כספיים בידיעה שאותם מסמכים אינם משקפים במדויק את שנעשה בכספי אותה חברה בה שימש כמנכ"ל. בנסיבות הללו, השימוש בשרות המבחן במקרה הזה במקום שמדובר באדם נורמטיבי, באדם בוגר אחראי למעשיו ואין צורך בשיקומו, אינם רלוונטיות במיוחד על רקע נסיבות התיק שבפני
נו וכמובן שהרשעתו מתחייב ואנו סבורים שהבקשה אינה במקומה.

עו"ד רימון:
כרגע אנו לא מבקשם אי הרשעה אנו מבקשים תסקיר שיבחן את זה, לבחון את כל העובדות ולהסיק את כל המסקנות. חברי אומר שאין שאלה של שיקום, אנו חולקים עליו לחלוטין, אצל כל אדם שמורשע יש שאלה של שיקום לא רק אם הוא מסומם. שאלת השיקום היא יש לה משנה תוקף במקרה שלפנינו מדובר בעורך דין שיש נטייה להחמיר עם עורכי דין מדובר באדם שהעבירות נעשו לא בזמן שהוא היה עורך דין בזמן שהעבירות נעברו, היום הוא עורך דין ועובד קשה. יש שאלה של הדימוי העצמי של העורך דין והיכולת שלו להתפרנס ולהגיד שאין שאלת שיקום זה מוקדם מידי לומר. נכון שלא השיקום לבדו עומד שאלת אי הרשעה אלא גם שאלת חומרת העבירות. אני מפנה את ביהמ"ש לעבירות בתיק דנן, בעבירות בהם הודה הנאשם 2 אין חפיפה כמובן בין העבירות המיוחסות לנאשם 1 ולעבירות המיוחסות לנאשם 2. לנאשם 2 מיוחסות עבירות לפי סעיף 424 (2) זו עבירה שהעונש הקבוע בצידה הוא שנת מאסר מבלי לפגוע בחשיבותה של העבירה בספר החוקים זו אחת העבירות הקלות בחוק העונשין. אלו הן עבירות קנס בלבד, עבירות שלא צמוד אליהם עונש מאסר. מדובר בעבירות שהענישה שלהם קלה באופן יחסי ומשמעותי, בוודאי שמדובר בסיוע שהעונש הוא מחצית. מגיש

פסק דין
217/97 מדינת ישראל
נ. אבי דותן וחיים פנחס שבו ביהמ"ש זיכה את הנאשם 1 והנאשם השני נשלח לתסקיר בעקבותיו לא הורשע בעבירות שהוא עבר וביהמ"ש אומר שם שגם במקרה של שוחד יכול להיות מקרה שיוטל מבחן ללא הרשעה זה לא המקרה, ביהמ"ש אומר קל וחומר בהפרת אימונים של עובד ציבור ניתן להטיל מבחן ללא הרשעה כמו ששם, קל וחומר שבעבירה סעיף 424 (2) גם כאן ניתן לשקול אי הרשעה. יש שיקולים רבים נוספים שמקומם מצדיקים במקרה הזה אי הרשעה, אבל שוב על מנת שנוכל להביא אותם בפני
ביהמ"ש יש תסקיר של שרות המבחן שיכול לבחון את כל אותם נסיבות. אין לנאשם עבר פלילי שזה חלק חשוב ביותר.
ב"כ הנאשם 1 עו"ד שיינמן:
אנחנו באים לביהמ"ש כבר מגובשים מאוד עם העמדות שלנו ואנחנו באמת נישתדל לא לבזבז זמן ולהביא את המשפט לסיום מהיר ותכליתי. זה לא דבר שיגרתי אני מנצל את זכותי לומר את הדברים. כמה מילים לעובדות שאין מחלוקת עליהם שיתנו לביהמ"ש את המסגרת של הרקע וגם של כתב האישום עצמו. בסופו של דבר אפשר לפשט את העובדות. בשנת 99' נערכו הבחירות במדינת ישראל
כידוע אותם בחירות היתה מפלגת העבודה אהוד ברק היה ראש הממשלה וימים ספורים לאחר מכן ביבי נתניהו התפטר מתפקידו בכנסת ואריאל שרון מונה כיו"ר. מרכז הליכוד בתוך זמן קצר מאוד החליט לקיים פרימרייס במפלגה כבר בספטמבר השנה ובזמן שנוצר היה 3 חודשים למועד ההחלטה ועד לפריימריס שהיו בספטמבר שרון שהיה אז כבן 72 עמד להתמודד מול חבר הכנס אולמרט ושיטרית סיכוייו היה באותה עת היו נמוכים על פי סקרים, על פי חוק המפלגות שהתקבל בשנת 93' נקבעו מגבלות קיצוניות הייתי אומר גם על גובה התרומות שמותר לתרום וגם על סך כל התמורות שהיה אפשר לתרום וגם על סך כל ההוצאות שהיה אפשר להוציא.
אנחנו חודשים נמצאים כאן במצב שגם מבחינה ציבורית יש כתב אישום נאמרו כל מיני דברים כל אחד חוזר ואומר זה חמור זה חמור, ואנחנו יושבים ולא מגיבים ובצדק. אני חשבתי שאני לא אטען את כל הטיעונים לעונש.

לשאלת ביהמ"ש ב"כ הנאשם 1:
בפתח שלב של הבאת הראיות לעונש אבקש להביא את טיעוני ולהציג זאת שביהמ"ש ידע מה מסגרת הטיעונים שלי לעונש.
ב"כ התביעה:
אנחנו בכל זאת בדיון משפטי ואם חברי רוצה לומר מה צפוי מבחינת ההגנה ועדים בתמצית אנו נשמח לשמוע אבל זה לא המקום לשמוע טיעון שלם על הנושא.

עו"ד שינמן:
אני אבקש לראות בזה מסגרת של הבאת ראיותנו לעונש מטעם ההגנה של הנאשם 1על פי חוק המפלגות כפי שהיה באותה עת, ניתן היה להוציא באותה מסגרת הפריימריס סכום של 800,000 ₪. סכום הזה נגזר בעצם על פריימריס באותה עת לרשות הממשלה כמיליון 600 אבל בגלל הזמן הקצר שנותר קיצר גם את הסכום לכ-800,000 ₪. סכום זה אפשר בקושי לשלוח שני מכתבים לכ-150 מצביע לפריימריס במילים אחרות נוצר מצב שלא ניתן היה לקיים מערכת בחירות אפקטיבית שהתוצאות מרובות של מיליונים סקרים, מודעות וכיוצא באלה על פי הערכות המומחה שנביא יותר מאחור שד"ר מנחם הופנונג שהוא המומחה, הסכום שלדעתו דרוש הוא גדול עשרות מונים. בפועל הוצאו על מערכת כ-6 מיליון ₪ סכום עשה הוצא בניגוד לחוק כפי שאנו מודים בכתב האישום. חוק המפלגות קובע עונש של קנס בלבד על עבירות האלה והאישום הראשון בכתב האישום בסך הכל מתאר את הדברים שאני אמרתי כרגע מבחינת המסכת העובדתית. האישום החמור יותר בכתב האישום הוא האישום השני. על פי חוק המפלגות על המועמד להגיש דוח למוסד לביקורת של המפלגה והוא מצהיר על ההוצאות שהוצאו ועל ההכנסות שהתקבלו וללוותו בתצהיר. עומרי אכן גרם לכך שבפני
המוסד לביקורת של הליכוד הוצהר על סכום הוצאות של 900,000 ₪ בלבד ובפועל הוצאו כ-6 מיליון ₪. הסכומים שהוצאו מעבר למותר הוצאו במסגרת חברת "אננקס מחקרים" ועוד שני תאגידים המוזכרים בכתב האישום אלה העובדות נשוא פרט האישום השני. הואיל ואין מחלקת כי התצהיר שליווה את הדוח אינו נכון אין מנוס אלא להרשעה בעבירה של שבועת שקר. העבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד שגם בה הודנו אינה מוסיפה שום אלמנט מהותית ומתבססת על אותה מסכת עובדתית אין מחלוקת כי הדוח שהוגש לא שיקף נכונה את ההוצאות שהוצאו והתרומות שהתקבלו למרות שאנו סבורים כי סעיף העבירה כאן מיותר ואנו מודים בו ואני מקבלים אותו בכפוף להערות שאמרתי. באישום השלישי באשר אליו כפי שאמרתי נעשה שימוש בחברה אננקס מחקרים לביצוע תשלומים מעבר לקבוע בחוק והעבירות על פי האישום השלישי שנוגעות לה. העבירות כפי שאמרתי לעיל אכן נעברו הם אכן נעברו ועל עומרי להענש. הטיעונים לעונש שלנו יובאו בשני אפיקים. האפיק הראשון יהיה טיעונים רגיל הנוגעים לנסיבותיו האישיות, אופיו ואישיותו. האפיק השני שבו אנו נרחיב מעט ונביא את ד"ר מנחם הופנונג ונכנס לשאלה מעניינת ורצינית הנוגעת לרקע הציבורי והחוקתי הנוגע לפריימריס ולמימון פריימריס. החוק בשנת 93' בא בעצם בעקבות ובקשר לחוק הבחירה הישירה עם רשות הממשלה שכידוע עבר מהעולם. אנו העתקתנו את המודל האמריקאי בנושא זה וניסינו להעתיק את הנושא גם של הפריימריס עד אז לא היו מגבלות בחוק בעניין תוצאות הפריימריס. השאלות שעלו בפני
הכנסת בעת החקיקה הן כבדות. אנו נביא

פסק דין
של בית המשפט העליון מארה"ב. אנחנו נרצה באמצעות הראיות שנביא לעונש להראות שבעצם נוצר כאן תקנה שהציבור לא יכול לעמוד בה וזו כמעט מלכודת הכרחית למי שרוצה לקיים בחירות. נביא את כל דברי הכנסת וועדת החוקה של הכנסת וכל הדיונים שהיו קשורים לעניין אותו חוק של מימון הפריימריס ונראה שכבר במהלך הדיון כמה חברי כנסת אמרו שמדובר גם בחוק יוצא דופן שהוא מחייב בדיקה. ואכן נקבע שהעבירות אלה הן עבירות אנו נביא בפני
ביהמ"ש את התיקונים החדשים לעניין שהם במסגרת הצעה. נביא מחקר השוואתי שערך ד"ר מנחם הופנונג לבקשתנו מחקר השוואתי גם לגבי ארה"ב ונבקש להראות שהכנסת חוקקה וקבע את החוקים לא נזקקה שום סיוע של מומחים והסכומים נקבעו באופן שרירותי ולא ראלי. אנו רוצים להראות שהחוק הוא סכנה שאין הציבור יכול לעמוד בו. עומרי שרון הוא הראשון שהוא לדין על יסוד החוק הזה. אנו נזדקק ליומיים של דיונים על מנת להביא את כל העדים מטעמנו. השקענו הרבה מאוד להגיע לשלב שאנו עומדים כרגע ואנו זקוקים לזמן נוסף להתארגן מבחינת מערכת הראיות ולהעביר את חוות דעת לתביעה. כל תשומת ליבי היתה נתונה נכון להיום להגיע להסדר שהגענו אליו.
אנו זקוקים לחודשיים שלושה להכנת החומר.

ב"כ התביעה:
אנחנו נבקש שהדיון יקבע בהקדם האפשרי.

עו"ד שינמן:
אנו תומכים בבקשת ב"כ הנאשם 2.
החלטה
בנסיבות העניין אני קובעת להבאת ראיות לעונש ולטיעון לעונש לימים 23.1.06, 24.1.06, 25.1.06 ו-26.1.06 שעה 09:00 לכל היום.
במידה ובכוונת באי כוח הצדדים להגיש חוות דעת מומחים מכל סוג שהוא, תומצאנה אלה לצד שכנגד לא יאוחר מיום 1.1.06.
הנאשמים מוזהרים בחובת התייצבותם.
אשר להחלטתי בעניינו של הנאשם 2 תינתן מחר בשעה 08:30.
הנאשם 2 מוזהר בחובת התייצבותו. הנאשם 1 משוחרר מהופעתו.
ניתנה היום י"ג בחשון, תשס"ו (15 בנובמבר 2005) במעמד הצדדים.
ע. בקנשטיין
, שופטת
נשיאה

ב"כ התביעה:
מבקש לקבוע לישיבת תזכורת לכל הנוגע לנאשמת 3 .

החלטה
אני קובעת לתזכורת בעניינה של הנאשמת 3 ליום 20.11.05 שעה 11:30.

ניתנה היום י"ג בחשון, תשס"ו (15 בנובמבר 2005) במעמד הצדדים.
ע. בקנשטיין
, שופטת
נשיאה

1
1
בתי המשפט

פ 004837/05
בית משפט השלום תל אביב-יפו
15/11/2005
תאריך:
כב' הנשיאה ע. בקנשטיין
, שופטת
בפני
:








פ בית משפט שלום 4837/05 מדינת ישראל נ' עמרי שרון (פורסם ב-ֽ 15/11/2005)