פסקי דין על הרב ברוך וידר ראש ישיבת הכותל | פסקי דין על עמותת בצדק | פסקי דין על הרב יוסי כהן ואח' | פסקי דין על ממשלת ישראל | פסקי דין על השר לשירותי דת | פסקי דין על שרת המשפטים ואח' |

4382/17 בג"צ     19/12/2018




בג"צ 4382/17 הרב ברוך וידר ראש ישיבת הכותל, עמותת בצדק, הרב יוסי כהן ואח' נ' ממשלת ישראל, השר לשירותי דת, שרת המשפטים ואח'




החלטה בתיק בג"ץ 4382/17



בבית המשפט העליון


בג"ץ 4382/17 -


לפני:

כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו


העותרים:
1. הרב ברוך וידר, ראש ישיבת הכותל


2. עמותת בצדק


3. הרב יוסי כהן

4. דינה תאנה



נ


ג


ד



המשיבים:
1. ממשלת ישראל


2. השר לשירותי דת


3. שרת המשפטים

4. הרבנות הראשית לישראל

5. הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל

6. הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול

7. הממונה על הכותל המערבי והמקומות הקדושים


בקשת העותרים למתן פרטים נוספים; תשובת משיבי המדינה לבקשה; תגובה לתשובה מטעם העותרים




החלטה



עיינתי בעיון רב בכתבי הטענות שבכותרת, כמו גם בכתבי טענות נוספים המצויים בתיק, והגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשת העותרים למתן פרטים נוספים.


כידוע, הליך של מתן פרטים נוספים נועד לשתי תכליות עיקריות
: האחת, להביא לצמצום המחלוקת על ידי הגדרה מדויקת של טענה כללית או סתמית; והאחרת,
להביא להבהרת עמדתו של בעל דין על מנת לאפשר לצד שכנגד לכלכל את צעדיו ולהציג את עמדתו (למשל,
בג"ץ 3546/98
ש.ח. מהנדסים ויועצים בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות
(23.6.1999)). הליך הפרטים הנוספים אינו תחליף לשאלון או לחקירה נגדית. הוא לא נועד לשם חשיפת האמת, אלא על מנת לאפשר לכל אחד מבעלי הדין להתחקות כראוי אחר נימוקיו של יריבו (ראו, רענן הר-זהב
סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק
69 (1991)). הנה כי כן, המטרה היא לייעל את הדיון ולתחום את המחלוקת - להבדיל מניסיון של בעל דין "[...] להכות את הצד שכנגד ולהוציא ממנו את שיכול היה לקבל, אילו יכול היה לחקור אותו חקירה נגדית" (
בשג"ץ 58/86
מורגנשטרן נ' מורגנשטרן
, פ"ד מ
(2) 246, 249 (1986)). מכאן שיש לבחון - בחינה לכאורית כמובן - האם הפרטים הנוספים רלבנטיים ליריעת המחלוקת, והאם מדובר בפרטים
מהותיים ומשמעותיים
שיש בהם כדי לקדם את הדיון וההכרעה בעתירה.


בענייננו, העתירה המתוקנת שהוגשה על ידי העותרים מופנית כנגד הנחיית ראש הממשלה מיום 25.6.2017, אשר התקבלה בד בבד עם החלטת ממשלה מאותו היום להשהות את יישומה של החלטת ממשלה קודמת הנוגעת להסדרי התפילה בכותל המערבי. במסגרת ההנחיה הנתקפת, הנחה ראש הממשלה את מזכיר הממשלה "לפעול לבנייה ולהכשרה של רחבת התפילה הדרומית (אתר קשת רובינסון)" וכן "לוודא כי ניהול האתר יימשך במתכונתו הקיימת בשנים האחרונות" (להלן:
ההנחיה
). לטענת העותרים, דינה של ההנחיה להתבטל וזאת משני טעמים עיקריים: האחד, מאחר שיש בה משום חילול קיצוני של הכותל, וזאת בניגוד להוראות המצויות בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל ובחוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז-1967. והשני,
מחמת שההנחיה התקבלה בהיעדר סמכות, בין היתר מאחר שהגורם המוסמך לקביעת הסדרים במקומות הקדושים ליהודים הוא השר לשירותי דת
; ומאחר שנדרשה התייעצות מוקדמת עם הרבנים הראשיים לישראל.


על רקע הסעד העומד בבסיס העתירה המתוקנת, דומני כי העותרים לא הצליחו להרים את הנטל לשכנע כי הפרטים הנוספים (הרבים) המתבקשים על ידם, ובוודאי חלקם הארי, מהווים פרטים
רלוונטיים ומהותיים
אשר יש בהם כדי לקדם את הדיון וההכרעה בעתירה (ראו והשוו למשל, בג"ץ 7622/15
תנו לחיות לחיות נ' מנהל השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות
(31.7.2018)). כך למשל, ניתן לתהות כיצד "[...] שמה של החברה הקבלנית שהקימה את הרחבה/הבמה הזמנית [...]" (סעיף 10(ד) לבקשה) מהווה פרט רלוונטי, לא כל שכן פרט מהותי, לצורך הכרעה בשאלת תוקפה של ההנחיה. הדברים נכונים גם באשר לפירוט המבוקש ביחס לתאריך הצבת ארונות האחסון המשמשים את התנועה המסורתית באתר קשת רובינסון, וכן ביחס לזהות הגורם שרכש ארונות אלה והציב אותם במקום (סעיף 10(ח) לבקשה). גם הפרטים הנוספים המתייחסים לסוגיות התכנוניות בכל הנוגע להקמתה (בעבר) של הרחבה/הבמה הזמנית באתר קשת רובינסון - אינם נחזים להיות רלוונטיים (ומהותיים) לשאלה האם ההנחיה ניתנה בחוסר סמכות אם לאו, כמו גם לשאלה האם היא נוגדת את הוראות שני החוקים שנזכרו לעיל.


ודוק: לא נעלמו מעיניי טענות העותרים המתבססות על החלטת ההרכב מיום 14.1.2018. בהחלטה זו - שניתנה לא רק בעתירה דנן אלא גם בעתירות קשורות - הורה בית המשפט למשיבי המדינה להגיש הודעות משלימות המתייחסות לסוגיות שונות, לרבות סוגית הקמתן של מחיצות באתר הכותל ואופן הסדרתן מבחינת דיני התכנון והבנייה. ואולם העובדה שבית המשפט ביקש את התייחסות משיבי המדינה ביחס לסוגיות תכנוניות הנוגעות למחיצות אינה מצדיקה, כשלעצמה, את חיובם למסור פרטים נוספים הנוגעים לסוגיות תכנוניות אחרות.


די באמור עד כה על מנת להוביל לדחייתה של הבקשה למתן פרטים נוספים. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.


ניתנה היום, י"א בטבת התשע"ט (19.12.2018).





גלעד לובינסקי זיו
, שופט


ר ש ם

_________________________



17043820_x36.doc

מש
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

supreme.court.gov.il








בג"צ בית המשפט העליון 4382/17 הרב ברוך וידר ראש ישיבת הכותל, עמותת בצדק, הרב יוסי כהן ואח' נ' ממשלת ישראל, השר לשירותי דת, שרת המשפטים ואח' (פורסם ב-ֽ 19/12/2018)