פסקי דין על פפה מישל (1999) מסחר | פסקי דין על אברהם לב |

67483-05/18 העז     16/12/2018




העז 67483-05/18 מדינת ישראל נ' פפה מישל (1999) מסחר בע"מ, אברהם לב








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

הע"ז 67483-05-18 מדינת ישראל
נ' פפה מישל (1999) מסחר בע"מ
ואח'





בפני

כבוד סגן הנשיא
השופט

צבי פרנקל


בעניין:
מדינת ישראל



המאשימה


נגד


1.פפה מישל (1999) מסחר בע"מ
2.אברהם לב



הנאשמים

גזר דין



1.
בהכרעת הדין היום הרשעתי את הנאשמים על פי הודאתם בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום. הנאשמת קיבלה את העובד הזר שפרטיו מפורטים בסעיף 4.1 בכתב האישום מבלי שהממונה או עובד משרד הפנים מטעמו התיר בכתב את העסקתו של העובד אצל הנאשמת. הנאשמת העסיקה אותו מיום 2.7.17 ועד ליום 20.11.17 שלא על פי היתר כדין ומבלי שהסדירה עבורו ביטוח רפואי.
כמו כן העסיקה את העובדים המפורטים בסעיף 4.2 ו – 4.3 לכתב האישום מבלי שהסדירה עבורם ביטוח רפואי בתקופות המפורטות בסעיף 10 ו – 11 לכתב האישום.

הנאשמת הורשעה :
בהעסקה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991.
בהעסקה ללא היתר – עבירה לפי סעיף 2(א)(2) + סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991.
בהעסקה ללא ביטוח רפואי –עבירה לפי סעיף 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים , תשנ"א – 1991.

הנאשם הורשע בהפרת אחריות נושא משרה עבירה לפי סעיף 5 + 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991 בכך שביצע שלוש עבירות של הפרת אחריות נושא משרה בנוגע העסקת העובדים ללא ביטוח רפואי.

2.
ב"כ המאשימה ביקש לגזור על הנאשמת בגין העסקת העובד בין 20% ל – 50% מהקנס המרבי ובגין העסקה ללא ביטוח קנס של 5,000 ₪ בגין כל עובד, על הנאשם ביקש ב"כ המאשימה לגזור קנס בשיעור כולל של 9,000 ₪. 3,000 ₪ בגין הפרת אחריות נושא משרה לגבי כל עובד. כמו כן ביקש ב"כ המאשימה להורות לנאשמים לחתום על התחייבות להימנע מהעבירה אחרת יוטל עליהם קנס נוסף בשיעור של 40,000 ₪ על הנאשמת וסך של 9,000 ₪ על הנאשם.

ב"כ הנאשמים ביקש לגזור על הנאשמים את הענישה המינימלית מאחר שלנאשם הייתה רק חוסר מודעות ולא עצימת עיניים.


3.
יש לגזור את העונש בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. על פי התיקון מתחם הענישה ייקבע על פי עיקרון ההלימות, כלומר יש לקבוע עונש כולל בגין העבירה שביצע הנאשם, תוך התייחסות לערך החברתי שנפגע מביצועה, ומידת הפגיעה שנגרמה ולמדיניות הענישה ולקחת בחשבון את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

4.
בית הדין הארצי התייחס לחומרת העבירה בה הורשעו הנאשמים וקבע בעפ"א 47/08 יאיר שערים 2000 בע"מ נגד מדינת ישראל
בסעיף 19 לפסק הדין מיום 26.10.09: "בית דין זה כבר הביע את דעתו באשר לחומרת העבירה של העסקת עובד זר בניגוד לדין. בפס"ד נפתלי קבע הנשיא אדלר באשר לחומרת עבירה של העסקת עובד זר ללא היתר כדין, כי "מדובר בעבירה חמורה, במיוחד כאשר העסקת עובדים זרים ללא היתר הופכת להיות בעיה חברתית ומוסרית. העסקת עובדים זרים, ללא היתר וללא הפיקוח של החוק ומשרד העבודה והרווחה המבטיח להם תנאי עבודה הוגנים, פוגעת גם בתנאי עבודתם של עובדים מקומיים רבים הצריכים להתחרות בשוק העבודה עם "עבודה זולה". אנו מצווים מכוח עקרונות הדמוקרטיה של מדינת ישראל
ומורשת ישראל להעניק יחס הוגן לזר. לפיכך, אין להטיל קנס סמלי או נמוך על המעסיק פועלים זרים ללא היתר מבלי שקיימים נימוקים מיוחדים..." [ע"פ 1001/01 מדינת ישראל
– ניסים נפתלי (לא פורסם, 17.6.02)]."

כלומר מדובר בעבירה הפוגעת במדיניות הכלכלית של מדינת ישראל
, בשוק העבודה המקומי ובעובדים ישראליים. מדובר בעבירה שנובעת ממניעים כלכלים ולפיכך יש לפסוק עונש מרתיע.
בגין העסקה ללא ביטוח רפואי
קבע השופט (כתוארו אז) אילן איטח בע"פ 21578-01-15 מדינת ישראל
נ' יוסף אפנגר(מיום 21.2.17):


"העסקה ללא ביטוח רפואי – בקשר לעבירה זו ראוי לשוב ולהזכיר כי החובה לערוך ביטוח רפואי לעובד הזר הוספה, יחד עם חובות נוספות, במסגרת תיקון 3 לחוק. עיון בדברי ההסבר להצעת החוק[4] מעלה כי ביסוד הוספתה של חובה זו וחובות נוספות עמדה העלייה במספרם של העובדים הזרים והמצב בו אוכלוסייה גדולה בעלת קשיים אובייקטיביים נוכח אי ידיעת השפה ואי הכרת המערכות בארץ, נותרת ללא גישה לשירותים רפואיים שהמדינה מספקת לאזרחיה. על רקע אלה נקבעה החובה של המעסיק לערוך לעובדו הזר ביטוח רפואי. יודגש כי הפרת חובה זו מהווה עבירה לפי חוק עובדים זרים שהעונש בגינה חמור מהעונש בגין העסקה ללא היתר. כך למשל, לגבי מי שמעסיק שלא במסגרת משלח ידו העונש הצפוי הוא קנס של עד פי ארבעה מהקנס הבסיסי, ולגבי מי שמעסיק במסגרת משלח ידו – הוא צפוי לקנס כאמור או למאסר של עד שנה. יחד עם זאת, במקרים רבים העסקה ללא היתר כדין כרוכה בעבירות נוספות, בהן העסקה ללא ביטוח רפואי. במקרים שכאלה, בעת גזירת הדין יש להביא בחשבון את הוראות סעיף 40יג לחוק העונשין העוסק בריבוי עבירות. סעיף 40יג(ב) קובע שבמקרה של ריבוי עבירות, המהוות מספר אירועים, בצד גזירת העונש לגבי כל עבירה יש לקבוע את מידת החפיפה או ההצטברות של העונשים וסעיף 40יג(ג) קובע שבמקרה של ריבוי עבירות יש להתחשב, בין היתר, "במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן" ולשמור "על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנשם לבין סוג העונש".

5.
בפסקי הדין שניתנו במקרים דומים אישר בית הדין הארצי את גזרי הדין שגזרו בתי הדין האזוריים כאשר גובה הקנס שנגזר בגין העסקת עובד בודד עמד על פחות מ- 20,000 ₪, ראו למשל ע"פ 11534-11-14 משה אדרי נגד מדינת ישראל
(מיום 28.6.17). בית הדין הארצי אישר את גזר הדין של בית הדין האזורי שגזר קנס בשיעור של 25,000 ₪ בגין העסקת שני עובדים זרים ללא היתר. על כן אני קובע שמתחם הענישה בגין העסקה עובד שלא כדין הוא בין 10,000 ₪ לבין 30,000 ₪ ומתחם הענישה בגין העסקת עובד ללא ביטוח רפואי הוא בין 4,000 ₪ לבין 15,000 ₪.

6.
לאחר שבחנתי את בקשות הצדדים ובהמשך לדיון שהתקיים ביום 6.12.18, מצאתי לגזור על הנאשמת קנס בשיעור של 12,000 ₪ בגין העסקת העובד ללא היתר וקנס בשיעור של 13,000 ₪ בגין העסקה ללא ביטוח רפואי.
מדובר ברף הנמוך של מתחם הענישה. המאשימה לא הציגה עבר פלילי של הנאשמת. הנאשמת הודתה מיד לאחר דיון ההוכחות וחסכה זמן שיפוטי. הנאשמת מעסיקה מעל 100 עובדים. התרשמתי שיש נהלים מסודרים אצל הנאשמת לגבי קליטת עובדים והעסקת העובד בגינו הורשעה הנאשמת היה מקרה חריג. הנאשם אף הבהיר שלאור אותו מקרה, פנה לחברה חיצונית על מנת שתסדיר את כל נושא העסקת העובדים. גם לגבי העסקה ללא ביטוח רפואי, החלטתי להסתפק ברף הנמוך וזאת לאור האמור לעיל.
לגבי הנאשם החלטתי להטיל קנס בשיעור של 6,000 ₪. הנאשם הודה בעבירה שיוחסה לו אך התרשמתי שמדובר בנושא משרה שהנחה את עובדיו לפעול בהתאם לחוק. אמנם הוא הודה בכך שהפר את אחריותו כנושא משרה והורשע בשלוש עבירות של הפרת האחריות, אולם התרשמתי שמדובר במקרים חריגים ביותר. הנאשם העיד שהוא מעסיק כ 180 עובדים, הוא מפרנס 180 משפחות ולאור המקרים בהם הורשע החליט להעביר את כל הפיקוח על העסקת העובדים לחברה נוספת שתעשה בקרה. התרשמתי שמדובר בנושא משרה שלקח אחריות ומהעדויות ששמעתי במהלך הדיון מדובר בנאשם שמקפיד על נהלים בעבודתו אצל הנאשמת.

7.
כאמור על הנאשמת לשלם קנס בשיעור של 25,000 ₪
בגין העבירה של העסקה שלא כדין, עבירה על הוראות סעיף 2 (א)(1)ו –(2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991 קנס בשיעור של 12,000₪. ובגין העבירות בהתאם לסעיף 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991 קנס בשיעור של 13,000 ₪.
הקנס הכולל בסך של 25,000 ש"ח ישולם ב – 5 תשלומים שווים ורצופים החל ביום 15.1.19 ובכל 15 בחודש שלאחר מכן.
כמו כן תחתום הנאשמת על התחייבות בתוך 14 יום בסך של 116,800 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעה וזאת למשך שלוש שנים מהיום כאמור בסעיף 72 לחוק העונשין – תשל"ז- 1977, שאם לא כן תחויב בקנס בשיעור של 30,000 ₪.
על הנאשם לשלם קנס בשיעור של 6,000 ₪ בגין שלוש עבירות של הפרת אחריות נושא משרה בניגוד לסעיף 5+ 2 (ב)(3) לחוק עובדים זרים. הקנס ישולם ב – 3 תשלומים החל ביום 15.1.19 ובכל 15 בחודש שלאחר מכן.
כמו כן יחתום הנאשם בתוך 14 יום על התחייבות בסך של 116,800 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע וזאת למשך שלוש שנים מהיום כאמור בסעיף 72 לחוק העונשין – תשל"ז- 1977, שאם לא כן יחויב בקנס בשיעור של 7,000 ₪.

8.
הנאשמים מופנים למזכירות בית הדין לקבלת שוברי תשלום וכן לשם חתימה על התחייבות.

9.
זכות ערעור כדין.

10.
לבקשת ב"כ הצדדים גזר הדין ישלח אליהם בדואר רשום וכן באמצעות הפקסימיליה.


ניתן היום, ח' טבת תשע"ט, 16 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.













העז בית דין אזורי לעבודה 67483-05/18 מדינת ישראל נ' פפה מישל (1999) מסחר בע"מ, אברהם לב (פורסם ב-ֽ 16/12/2018)