פסקי דין על רחל רודן | פסקי דין על אתי כהן | פסקי דין על גל ראובן פופולר |

19094-11/18 א     14/12/2018




א 19094-11/18 רחל רודן נ' אתי כהן, גל ראובן פופולר








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"א 19094-11-18 רודן נ' כהן ואח'





לפני כבוד השופט אריאל צימרמן

ה
מבקשת-התובעת:
רחל רודן


נגד

ה
משיבים-הנתבעים:
1. אתי כהן
2. גל ראובן פופולר




בשם המבקשת-התובעת: עו"ד יפית אופק
בשם המשיבים-הנתבעים: עו"ד יגאל ארבל

החלטה

בגדרי תובענה לסעד הצהרתי וצווי מניעה ועשה, שעניינם במכונת לייזר, כ-200 אלף ₪ שווייה, עתרה המבקשת-התובעת ("התובעת") גם לסעדים זמניים. אגב כך נתעוררה בשלב מוקדם יחסית שאלה של אפשרות המשך בירורם של ההליכים. זאת, שכן התחוור כי המשיבה-הנתבעת 1 ("הנתבעת"), היא "הרוח החיה" בענייננו (כך טענת התובעת) נתונה להליכי פשיטת רגל ולצו כינוס, מה שלכאורה אמור למנוע אפשרות לבירור התובענה הנוכחית בלא אישור של בית המשפט שעל פשיטת הרגל. התובעת, שדיווחה באיחור על עצם קיומם של הליכי פשיטת הרגל, חולקת על סברה זו, ומכאן הצורך בהחלטה בשאלת עיכוב ההליך.

1.
הנתבעת, כך תיאור התובעת, היא בעלת מכון בתחום האסתטיקה, ובנה המשיב-הנתבע 2 ("הנתבע") מנהל את המכון. התובעת ביצעה טיפולים עבור לקוחות במכון, באמצעות מכונת הלייזר. כאשר הסתיימו יחסי הצדדים, נותרה מכונת הלייזר במכון של הנתבעת, והיא ובנה עושים בה שימוש. טוענת התובעת: זמנית ודרך קבע גם יחד, על הנתבעים להמנע מלעשות כל שימוש במכונה. יתרה מכך, עותרת התובעת כי על בית המשפט יורה על העברת המכונה מן המכון – לידיה של התובעת, הן באופן זמני והן קבוע.

2.
השיבו הנתבעים, אם נתמצת: המכונה שלנו. הגיבה התובעת ביום 2.12.2018: הנתבעת לא ראתה לציין שהיא נתונה מזה זמן רב להליכי פשיטת רגל, שאת קיומם ופרטיהם ציינה התובעת רק בתגובה (פש"ר 54004-06-12), ואף הציגה מסמכים מתוכו. רצונה של הנתבעת – כך טוענת התובעת – הוא להערים על נושיה, ועל הנאמן בהליך הפשט"ר, ולכן הסתירה את היותה בהליכי פשיטת רגל. החלטתי מאותו יום: כיצד ניתן להמשיך בהליך, אם התובעת חפצה בקבלת נכסים מן הנתבעת, הנתבעת נתונה בהליכי פשיטת רגל, וניתן נגדה צו כינוס שכמקובל ומכוח סעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל מורה על עיכוב כל הליך קיים ומניעת נקיטת כל הליך חדש שלא במסגרת הליכי הפשט"ר? הבהרה התבקשה מן התובעת והנתבעת גם יחד.

3.
הודיעה הנתבעת: אכן היא נתונה בהליכי פשיטת רגל, ולהכרתה לא ניתן לנקוט כל הליך נגדה בלתי אם לאחר קבלת אישור בית המשפט שעל פשיטת הרגל. הודיעה התובעת, אם נתמצת: כל תביעתה היא לסעד הצהרתי. הוראת סעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל עוסקת בהיתר לניהול תביעה ביחס לחובות בני תביעה, קרי כאלה שנוצרו עד למתן הצו, שניתן בעניין הנתבעת בשנת 2012. כאן אין חוב בר תביעה שכזה. כל חפצה של התובעת הוא בעניין השימוש במכונה והעברתה למבקשת. המכון של הנתבעת הוקם רק בשנת 2016, שנים לאחר מתן צו הכינוס, ועניינה של המכונה ודאי מאוחר לצו הכינוס. אין אפוא כל צורך בהיתר.

4.
לאחר העיון: דין ההליך להיות מעוכב. ממילא אין כל מקום למתן סעד זמני בנסיבות.

5.
נגד הנתבעת, כך התברר רק בתגובה לתשובה, ניתן צו כינוס בשנת 2012. הוא עומד בעינו. מתנהלים בעניינה עדיין הליכי פשיטת רגל. יש כמובן נאמן על נכסיה. לדעת התובעת (כך תגובתה לתשובה לבקשה לסעד זמני), הנתבעת בשיתוף עם בנה הנתבע פועלים להערים על נושיה של הנתבעת, ואף על הנאמן. אין אפוא כמעט מקרה מובהק מזה, שמחלוקת הנסבה על נכסיה הנטענים של הנתבעת ראוי שתובא לפני בית המשפט שעל פשיטת הרגל.

6.
נפנה לכוף טענת התובעת כי סעיף 20(א) לפקודה אינו חל על חובות שאינם בני תביעה. הוא מורה כי "משניתן צו כינוס ... לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע". לכאורה, ואם לא נתעלם להבדל בין "נושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה" לבין "שום נושה" (ללא תוספת), ניתן לפרש את הדברים כמלמדים על כך שמלשון הפקודה אנו למדים שעיכוב ההליכים יחול בעניין חובות בני תביעה (ראו בהקשר זו: שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 119 (מה' 3, 2010)). אולם ודאי שאין משמעות האמור שכל ניסיון לרדת ל נכסיהם הנטענים של פושטי רגל, בתובענה שעילתה מאוחרת למועד צו הכינוס, תוכל תמיד להתנהל ללא מעורבות של בית המשפט שעל פשיטת הרגל, תוך פגיעה במסת הנכסים של פושט הרגל, ותוך פגיעה אפשרית בנושיו.

7.
אפילו בעניינו של נושה מובטח בעל ערובה, שסעיף 20(ב) לפקודה מציין באופן מפורש כי הסעיף אינו גורע מכוחו לפעול למימוש ערובתו, קבע כבר בית המשפט העליון כי יש לעשות זאת תחת עינו הפקוחה של בית המשפט שעל פשיטת הרגל (רע"א 8122/08 ישראלי נ' עו"ד סלמן (17.10.2008)). קל וחומר נושים בלתי מובטחים ונעדרי ערובה.

8.
עיכוב ההליכים הנלמד מסעיף 20(א) לפקודה, המתעל את הבקשות לבית המשפט שעל פשיטת הרגל, יש לפרשו באופן רחב. כך נלמד מדברי כב' השופט דנציגר בעניין לוי ("ככלל, מעת שניתן צו כינוס בעניינו של חייב (על סמך בקשת פשיטת רגל שהגיש נושה או החייב עצמו) או צו פירוק בעניינה של חברה, לא ניתן לפתוח או להמשיך בשום הליך כנגד החייב או החברה, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שאותם יקבע. כך נקבע במפורש בסעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל ובסעיף 267 לפקודת החברות..." (ע"א 8044/13 לוי נ' שיכון ובינוי נדל"ן השקעות בע"מ בפסקה 27 (13.2.2014). חריג לכלל זה, הוא לדוגמה מקרה של תביעת פינוי של פושט הרגל מנכס (ע"א 403/78 חברת מבני תעשייה בע"מ נ' אורנשטיין, פ"ד לג (1) 105 (1978)). אולם כאשר מדובר במצב הרגיל, שבו התובענה – גם אם אינה מתייחסת לחובות בני תביעה שקדמו למועד צו הכינוס – יש לה השפעה על קופת פשיטת הרגל, או אז על בית המשפט שעל פשיטת הרגל ליתן דעתו והוראותיו ביחס לתובענה שכזו (ראו: רע"א 5306/04 ביאעה נ' אחים בולוס חברה לבנין ושיכון (1978) בע"מ (17.3.2005) בפסקה 5 לפסק דינו של כב' השופט (כתארו אז) גרוניס, בהערת אגב; רע"א 6341/16 עזרא נ' אהרון (11.9.2016) (כב' השופט סולברג)). לסקירה עדכנית ומקיפה של כל אלה ועוד: ת"א (מחוזי י-ם) 28073-05-17 מקייס נ' כדורי פיתוח עירוני בע"מ (26.10.2018) (כב' השופטת כהן-לקח)).

9.
כאן ענייננו פשוט. חרף הגדרת התובעת את תובענתה בתגובתה עתה כתובענה ל"סעד הצהרתי", הרי שהיא עתרה גם לצווי מניעה (על השימוש במכונה) ועשה (להעברת המכונה לידיה, באופן זמני וקבוע). צווי מניעה, דוגמת מניעת אפשרות השימוש של הנתבעת במכון שלה במכונה היקרה שלטענה היא שלה, היא בעלת השפעה אפשרית ברורה על נכסיה. נטילת המכונה מידיה והעברתה למבקשת – קל וחומר. אם לנתבעת מכונה בשווי 200 אלף ₪, שהיא טוענת שהיא שלה (ואיני מחווה דעה כמובן, גם לא על שאלת התפקיד המדויק שממלא בנה-הנתבע בכל העניין), ראוי לנושים האחרים ולנאמן של הנתבעת לדעת זאת, טרם שתיבחן העברת המכונה לתובעת.

10.
משמעות האמור: נוכח צו הכינוס שניתן בעניינה של הנתבעת, העומד בעינו, כך התברר, לא ניתן היה בנסיבות להגיש את התובענה הנוכחית בלא קבלת אישור של בית המשפט שעל פשיטת הרגל. תוצאת האמור, כי ההליך כולו יעוכב, וממילא גם בירור הבקשה לסעד זמני, כל עוד לא ניתן היתר לניהולו בידי בית המשפט שעל פשיטת הרגל. יוער שההליך מכוון גם נגד הנתבע; אך לא ניתן לנתק בין הדברים, ובפרט כך הנתבעת מוגדרת בתובענה כבעלת המכון ובו מכונת הלייזר, והנתבע רק כמנהל המכון. ההליך בעניינו יעוכב עד החלטה אחרת בהליך פשיטת הרגל, בעניינה של הנתבעת.

11.
רק בשולי הדברים, ועל מנת לחסוך את הצורך בכך שבקשה לסעד זמני תמצא עתה ללא צורך את דרכה לבית המשפט שעל פשיטת הרגל: אכן, רק בקשה, תשובה ותגובה לפניי, בלא שהתקיים דיון, אולם גם לגוף הדברים קשה עד מאד לראות כיצד יכול להינתן כאן סעד זמני. המכונה נרכשה והוצבה במכון של הנתבעת. כל צד אוחז בקבלות שונות שמשמעותן אינה נהירה. אין כל הסכם בין הצדדים, ולו מינימלי, כזה שיקבע לדוגמה שהמכונה היא של התובעת ועם סיום הקשר בין הצדדים תוכל ליטול עמה את המכונה. למותר לציין: ייתכן שבסיום בירור עובדתי ממצה, בגדרי ההליך הרגיל (אם יתקיים), יימצא שהדין עם התובעת והמכונה שלה היא. אולם צו עשה "זמני" של העברת המכונה למבקשת ודאי לא יכול להינתן. גם צו מניעה זמני שרק ישבית את המכונה תועלתו אינה ברורה, וממילא התשתית הראייתית שהציגה התובעת בבקשתה לסעד זמני דלה עד מאד. מכאן שדומה שניתן בכל מקרה לחסוך בבקשה לסעד הזמני גם לבית המשפט שעל פשיטת הרגל.

12.
מכאן שהתביעה נגד הנתבעת, שלא הייתה יכולה להיות מוגשת בלא אישור של בית המשפט שעל פשיטת הרגל, תעוכב עד החלטה אחרת של בית המשפט שעל פשיטת הרגל בפש"ר 54004-06-12. התביעה נגד הנתבע, הקשורה באופן הדוק בתביעה נגד הנתבעת, תעוכב אף היא עד החלטה אחרת באותו הליך, שמשמעותה שניתן להמשיך בניהול ההליכים נגד הנתבעים שניהם (ככל שהתובעת כלל תראה להוסיף ולכרוך את הנתבע בתביעתה). אשר להוצאות: בנסיבות, שבהן הצדדים שניהם מגישים בקשות ומעסיקים את בית המשפט ורק באיחור ניכר מתברר שהנתבעת נתונה לצו בהליכי פשיטת רגל כך שלא ניתן לברר כרגע את ההליך, ודאי שלא ייעשה צו להוצאות של מי מהם לטובת האחר.

13.
המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיק לעת הזו.

ניתנה היום, ו' טבת תשע"ט, 14 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 19094-11/18 רחל רודן נ' אתי כהן, גל ראובן פופולר (פורסם ב-ֽ 14/12/2018)