פסקי דין על פישר גיורא | פסקי דין על אהובה פרידמן ואח' | פסקי דין על איציק פיטרמן | פסקי דין על השקוביץ מוטי ואח' |

226/05 הפ     16/11/2005




הפ 226/05 פישר גיורא,אהובה פרידמן ואח' נ' איציק פיטרמן,השקוביץ מוטי ואח'




1
בתי המשפט

בית משפט מחוזי חיפה
הפ 000226/05
בפני
:
כב' השופט רון סוקול

תאריך:
16/11/2005
בעניין:
1. פישר גיורא

2. אהובה פרידמן
3. לוי דפנה
4. לוי חיים
5. עזימי אלברט
ע"י ב"כ עוה"ד בועז סטלקול

המבקשים
נ ג ד
1. איציק פיטרמן

2. השקוביץ מוטי
3. הולנדר חיים
4. בוכמן אלי
5. בליצבלאו מוטי
6. אללוף מקסים
7. ענבר דן
8. נקש רחמים
9. כהן משה
10. שמטניק עוזי אוזיאס
11. אדרי יצחק
12. שובל ורד
13. שושן אורנה
14. הנגבי מוטי
15. שדמי חנה
ע"י ב"כ עוה"ד סיני ועוה"ד ויסמן
16. קרית חיים (ארלוזרוב) אגודה הדדית בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד גולדהמר ועוה"ד כהן
המשיבים
פ ס ק – ד י ן
1. תקפות החלטה שהתקבלה על ידי המשיבים, חברי הנהלת קרית חיים (ארלוזרוב) אגודה הדדית בע"מ (להלן "האגודה"), ביום 31.10.05 ולפיה הועבר המבקש 1 מתפקידו כיו"ר ההנהלה, היא המחלוקת בתיק שבפני
.

ואלו העובדות הרלבנטיות לעניין.

האגודה
2. האגודה הוקמה על פי פקודת האגודות השיתופיות (להלן: "הפקודה") כאגודה לאספקת מים כמובנה בתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ"ו- 1995 . חברי האגודה הינה כל בעלי שעוני מים בשכונת קריית חיים בחיפה. מדובר באגודה גדולה שחברים בה כמעט 20,000 חברים. למרות שמדובר באגודת מים הרי שבמשך השנים הרחיבה האגודה את פעילותה גם לתחומי הקהילה וחבריה מתנהגים כאילו מדובר במעין גוף מוניציפלי.

3. הואיל ומדובר באגודה המונה מספר רב של חברים נקבע בתקנונה כי מוסדותיה יהיו שלושה; אסיפת מורשים ("מורשון") המונה 101 חברים, מועצה המונה 48 חברים והנהלה המונה 26 חברים. חברי האגודה הם שבוחרים את נציגיהם למורשון. המורשון בוחר את המועצה (סעיף 14 לתקנון) והמועצה היא שבוחרת את ההנהלה מקרבה (סעיף 15 לתקנון). על פי סעיף 15(ו) לתקנון "ההנהלה בוחרת מתוכה ביושב ראש וסגן" (יצויין כי בפקודה ובתקנות שהוצאו על פיה מכונה ההנהלה גם ועד).

4. חלוקת התפקידים והסמכויות בין הרשויות השונות של האגודה מצויה בפקודה בתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975 (להלן: "התקנות") ובתקנון. פקודת האגודות השיתופיות היא "מעין חוק-מסגרת" (ס' אוטולנגי אגודות שיתופיות – דין ונוהל (כרך א) בעמ' 85). הפקודה ממעטת לקבוע הוראות המסדירות את הסמכויות וחלוקת התפקידים בין הרשויות השונות. גם התקנות אינן מפרטות דיין את הסמכויות ואינן מתייחסות לכל רשויות האגודה (ראה אוטולנגי לעיל עמ' 277 וכן ראה בג"ץ 6432/02 איגוד קופות הגמל הענפיות נ' שר האוצר, פ"ד נז(3) 937, בעמ' 918).

5. בבג"צ 6432/02 מסכם בית המשפט את חלוקת הסמכויות באגודה שיתופית:

"שני האורגנים המרכזיים באגודה השיתופית הם האספה הכללית והוועד. האספה הכללית היא הגוף המחוקק של האגודה השיתופית: בכוחה לשנות את תקנון האגודה (באישור הרשם: סעיף 12 לפקודת האגודות השיתופיות ותקנה 8 לתקנות האגודות השיתופיות (ייסוד), תשל"ו-1976; להלן – תקנות היסוד). לכך חשיבות רבה באגודה השיתופית. בשל האופי ה"מסגרתי" של פקודת האגודות השיתופיות ובשל התחולה החלקית של התקנות על-פיה הופך התקנון למסמך מרכזי באגודה שיתופית. עמדתי על כך באחת הפרשות, בצייני:
"...כמסמך בסיס של האגודה השיתופית, הוא קובע את הכוחות והסמכויות של האורגנים השונים ומבחינה זו הוא חלק מהמשפט 'החוקתי' שלה, אשר כוחו נובע מהסמכויות 'השלטוניות' המצויות בידי האסיפה הכללית" (פרשת פרי העמק [2], בעמ' 546).

הוועד הוא האורגן המנהל את האגודה השיתופית (השווה סעיף 2 לפקודת האגודות השיתופיות, המגדיר מונחים שונים בפקודת האגודות השיתופיות והקובע כי "'ועד' פרושו המוסד המנהל של אגודה רשומה אשר בידו הופקדה הנהלת עסקיה של האגודה"). הוא הרשות המבצעת. בתקנונים של אגודות שונות ניתנים לוועד שמות שונים, כגון הנהלה, ועדת ההנהלה, מינהלה, מזכירות (בקיבוצים). לא השם קובע, אלא הפונקציה קובעת (ראו תקנה 38 לתקנות רשויות האגודה). הסמכות השיורית באגודה נתונה לוועד (תקנה 23(ב) לתקנות רשויות האגודה). הוועד מורכב מחברי האגודה. זר לא יימנה עמם (תקנה 23(א) לתקנות רשויות האגודה)".

5. תקנון האגודה הוא המסמך שאמור לפרט את הסמכויות השונות של הגופים באגודה. במיוחד חשובות לעניינו ההוראות הנוגעות להנהלה. סעיף 15 לתקנון מפרט בהרחבה את סמכויות ההנהלה. למעשה ההנהלה נושאת באחריות לכל פעולות האגודה. סעיף 15(יב) לתקנון קובע כי "ההנהלה תשתמש בכל הסמכויות הניתנות לאגודה, לבד מאותן הסמכויות המיוחדות לאסיפת חברי המועצה או לאסיפת המורשון, וכל זאת בהתאם למשפט הנהוג במדינת ישראל ובהתאם להוראות הדין לעניין אגודות שיתופיות ובייחוד יהיו לחברי ההנהלה הסמכויות והתפקידים המפורטים להלן:...". לאחר מכן מפרט התקנון רשימה של סמכויות שונות המוענקות להנהלה.

מהאמור ברי כי להנהלה סמכות שיורית וכל סמכות הנתונה לאגודה אך אינה מוענקת למי מהמוסדות האחרים, הינה של ההנהלה.

6. סמכויות יושב ראש ההנהלה והסגן אינן מוגדרות באופן ברור בתקנון וכמעט אינן מוזכרות. ליו"ר ההנהלה (המכונה גם יו"ר הועד) קול מכריע במקרה של שוויון בהצבעה בישיבת ההנהלה (סעיף 15(ט). כן קובע התקנון כי יו"ר ההנהלה ישמש גם כיו"ר המועצה וכי הוא מוסמך לזמן את אסיפות המועצה (סעיף 14(ב) לתקנון).

בתקנות ישנן הוראות בודדות המתייחסות לסמכויות יושב הראש. תקנה 32 קובעת את סמכותו של יושב הראש לכנס את הועד (ההנהלה). תקנה 32 (ה) קובעת כי" ליושב ראש הוועד יהיו בישיבות הוועדה התפקידים והסמכויות שיש ליושב ראש האסיפה הכללית באסיפה כאמור בתקנה 9". תקנה 9 קובעת את סמכויותיו של יושב ראש האסיפה לניהול הישיבה ורישום הפרוטוקול. סמכות נוספת יש ליושב הראש על פי תקנה 36א ולפיה "יושב ראש הוועד רשאי לדרוש מבעלי תפקידים באגודה -(1)דין וחשבון על ביצוע החלטות רשויות האגודה;(2) נתונים על המצב העסקי של האגודה".

7. התקנות וכן תקנון האגודה קובעות הוראות לגבי בחירת יושב הראש על ידי הועד. התקנות קובעות גם הוראות הפוסלות בעלי תפקידים שונים באגודה מלשמש כיושבי ראש (תקנה 24א, 24(ב), 24(ג)). אין כל הוראה לגבי סיום כהונתו של יושב הראש. לעומת זאת קובעות התקנות וקובע התקנון הוראות מיוחדות לעניין תקופת כהונתו של הועד וכן הוראות לגבי סיום כהונתם של חברי הועד (תקנה 26 לתקנות וסעיף 15(ה) לתקנון).

העובדות הרלבנטיות
8. משפרסנו את עיקר ההוראות הנוגעות לרשויותיה השונות של האגודה הגיעה העת לפרוס את העובדות שגררו למחלוקות שבפני
.

המבקש 1 (להלן: "פישר") נבחר על ידי הנהלת האגודה בשנת 2003 לשמש כיושב הראש שלה, תפקיד אותו מילא גם בקדנציה הקודמת של ההנהלה. כסגנו מונה מר יחזקאל ויג. המשיבים הינם חלק מחברי ההנהלה.

9. בעקבות תלונות של מספר חברים לרשם האגודות השיתופיות מינה הרשם ביום 31.3.04 חוקרים מטעמו על מנת לברר את התלונות. מדובר בתלונות שהתייחסו לתפקודם של פישר ושל סגנו מר ויג בקדנציה הקודמת.

החוקרים בררו תלונות לגבי עניינם שונים שהועלו בקשר להתנהלותה של האגודה שעיקרן ניצול לרעה של כוח המשרה על ידי השניים וניהול לא תקין של ענייני האגודה. החוקרים מצאו ליקויים שונים ואלו הובאו בפני
הרשם. זה מצידו שמע את תשובתם של פישר ושל ויג וביום 14.8.05 נתן את החלטתו.

הרשם מצא ליקויים שונים בתפקודה של האגודה ובקיום נהלי העבודה של רשויותיה. בין היתר מצא הרשם כי מר פישר פעל שלא כדין באישור תשלומים עבור מודעות פרסום של האגודה בעתונות המקומית וכי אישר תשלומים ללא ביקורת נאותה; נמצא כי תשלומי רווחה לעובדים שולמו שלא כדין מקופת האגודה במקום מקופת ועד העובדים; התברר כי האגודה שילמה, שלא כדין את שכרו של עו"ד בן חיים שייצג את פישר באופן אישי בקובלנה שהוגשה כנגדו. פישר החל בהשבת התשלומים לאגודה אך הינו מחזיר תשלום חודשי זעיר ויארכו שנים מספר עד שישיב את התשלומים; התברר שהוצאו כספים מקופת האגודה למימון כנס של רשימה בראשות פישר ועוד.

הרשם סיכם את התייחסותו לפעולותיו של פישר וקבע:

"מצאתי כי פעולותיו של מר פישר כיו"ר ועד הנהלת האגודה וכבעל זכות חתימה בשם האגודה בכל הנוגע להרכב ועדת הביקורת, פרסום בעיתון, פעולות רווחה של ועד העובדים, תשלום שכ"ט לעו"ד בן חיים וסוגיית בית נגלר, נעשו שלא כדין ו/או תוך חריגה מסמכות ו/או תוך הפרת חבותיו כאמור בתקנה 23(ג) לתקנות רשויות האגודה"

הרשם שקל את המלצת החוקרים להעביר את כל ההנהלה מכהונתה ולמנות לאגודה ועד ממונה, אך החליט להימנע מכך. לפיכך הורה לכנס את המורשון לדון בממצאי דו"ח החקירה ובהעברת מר פישר ומר ויג מתפקידם כחברי הנהלת האגודה.

10. החלטה זו של הרשם הובאה בפני
המורשון ונקבע מועד לכינוס המורשון. המורשון כונס ביום 25.9.05 אך במהלך הישיבה נתגלעו מחלוקות בין חלק מהחברים לבין נציגי רשם האגודות. לפיכך לא התקבלה כל החלטה והוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים בעת"מ 335/05.

11. בטרם נדונה העתירה פנו המשיבים, שהינם כאמור חברי הנהלה, וביקשו ממזכיר האגודה לכנס ישיבת הנהלה שלא מן המניין שתדון "באכיפת החלטת הרשם מתאריך 14.8.05 ובו אישרור גריעתם של מר גיורא פישר כיו"ר האגודה ומר יחזקאל ויג כסגן יו"ר האגודה". על הפנייה חתמו המשיבים המהווים רוב של חברי ההנהלה (15 מתוך 26). ביום 27.9.05 נעשתה פנייה נוספת, הפעם אל המזכיר ואל עו"ד גולדהמר- היועץ המשפטי של האגודה, ובה ביקשו המשיבים לכנס ישיבה שלא מן המניין שתדון בבקשתם של המשיבים לדון בהפסקת כהונתו של פישר כיו"ר ההנהלה בשל חוסר שביעות רצון מתיפקודו.

באותו יום שלח היועץ המשפטי של האגודה -עוה"ד א. גולדהמר- מכתב למזכיר האגודה בו ציין כי אין מקום להיענות לדרישה לכינוס ההנהלה. עו"ד גולדהמר ציין במכתבו כי הסמכות לדון באפשרות גריעתם של פישר וויג מההנהלה מסורה למורשון בלבד.

12. ביום 29.9.05 שלחו המשיבים פנייה לפישר ובה דרשו ממנו לעשות שימוש בסמכותו לזימון ישיבת הנהלה ודרשו כי יזמן ישיבה בה ידונו מספר נושאים ובם הצבעת אי אמון במר פישר "שנכשל בתפקידו"; דיון בנושא ועדת הביקורת; בחירה מחדש של מורשי חתימה; בחירת חברים מבין חברי ההנהלה שינהלו את ענייני האגודה באופן זמני.

דרישה זו לא נענתה וביום 14.10.05 נערכה פנייה לעו"ד גולדהמר, היועץ המשפטי של האגודה, ובה הוא נדרש להורות למר פישר לכנס את ההנהלה לדון בעניינם האמורים.

יצויין כי ביום 28.9.05 פנה עו"ד גולדהמר לרשם האגודות השיתופיות לקבלת חוות דעתו האם לקבל את הדרישה אם לאו. ביום 9.10.05 התקבלה תשובתו של מר אילן רונן, מנהל תחום פיקוח ועוזר רשם האגודות השיתופיות, ובה הינו מציין כי כל עוד עניינם של פישר וויג לא נדון במורשון הוא לא ידון בכל בקשה הקשורה במישרין או בעקיפין בעניינם של הנ"ל.

13. משנמנע פישר לזמן את ההנהלה לדיון, החליטו המשיבים לזמן בעצמם ישיבת הנהלה. המשיבים זימנו ישיבה ליום 31.10.05. אף שלא הוצגו בפני
אישורים על מסירת הזימון לכל חברי ההנהלה, עולה מהתצהיר שהגישו המבקשים, כי אין מחלוקת בדבר הזימון שנמסר לכל חברי ההנהלה.

14. בישיבה שנערכה ביום 31.10.05, התייצבו רק המשיבים. בהעדרו של יו"ר ההנהלה החליטו המשתתפים למנות את מר מוטי ביליצבאו כיו"ר האסיפה. במהלך הדיון החליטו המשיבים להעביר את מר פישר מתפקידו כיו"ר ההנהלה (למרות שבחלק מהמקומות נרשם יו"ר האגודה). כמו כן הוחלט על שינוי בזכויות החתימה בשמה של האגודה ונקבע כי מורשי החתימה יהיו חיים הולנדר, י. פיטרמן, אלי בוכמן ומר ביליצבאו. במקומו של מר פישר כיו"ר ההנהלה, מונו מר יצחק פיטרמן ומר מוטי הרשקוביץ כיושבי ראש משותפים של ההנהלה למשך כ - 3 חודשים. (להלן: "ההחלטה")

את ההחלטה העבירו המשיבים לכל החברים שלא התייצבו לדיון. כמו כן העבירו את הפרוטוקול לרשם האגודות השיתופיות בצירוף מכתבו של בא כוחם עו"ד סיני. במכתב התבקש רשם האגודות לתת החלטה, המאשרת את החלטת ההנהלה הנ"ל.

15. בעקבות ההחלטה, הגישו המבקשים את התובענה לבית משפט זה למתן פס"ד המצהיר על בטלות ההחלטה, וכן המחייב את המשיבים להימנע מלפעול על פי ההחלטה. כמו כן הגישו בקשה למתן סעד זמני בבש"א 15019/05. הבקשה לסעד זמני הובאה בפני
הנשיאה, כב' השופטת גילאור, אשר ביום 2.11.05 הורתה על הקפאת המצב באופן שהמבקשים והמשיבים יהיו מנועים לפעול בשם האגודה כלפי צדדים שלישיים. כן הורתה כי הדיון בתיק יועבר אלי.

16. הדיון בתיק נקבע ליום 10.11.05 אך בין לבין התברר, כי ביום 7.11.05 כונס שוב המורשון לדון בהחלטת רשם האגודות השיתופיות ולהחליט האם יש מקום להעביר את מר פישר מחברותו בהנהלה. המורשון החליט שלא להעביר את מר פישר מחברותו בהנהלה, ובכך דחה את המלצת רשם האגודות השיתופיות.

חשוב לציין, כי סגנו של מר פישר, יחזקאל ויג, החליט להתפטר מיוזמתו בעקבות החלטת הרשם, ולכן לא נערך כל דיון בענינו.

17. בדיון שנערך בבקשה לצו זמני, הסכימו הצדדים כי ההכרעה תינתן במסגרת התיק העיקרי, וכי הטיעונים שהועלו במסגרת הבקשה לסעד זמני, ייחשבו כטיעונים בתיק העיקרי. לפיכך,

פסק דין
זה ניתן בהתאם להסכמת הצדדים, ועל פי החומר והטיעונים שהובאו בבש"א 15019/05.

המחלוקות
18. כדי להכריע במחלוקות שבין הצדדים, יש צורך לבחון 3 שאלות; האם רשאים היו המשיבים לזמן ישיבה שלא מן המניין; האם חברי ההנהלה רשאים להעביר את יו"ר ההנהלה מתפקידו בטרם הסתיימה הכהונה, ואם כן, מהם הטעמים שיכולים לבסס החלטה שכזו; והאם ההחלטה כפי שהתקבלה בפועל, התקבלה כדין.

19. כפי שראינו, יו"ר ההנהלה הוא המוסמך על פי התקנות ועל פי תקנון האגודה, לזמן את ההנהלה לישיבה. סעיף 32 לתקנות האגודות קובע כדלקמן:

"(א) יושב-ראש הוועד רשאי לכנס בכל עת ישיבת ועד והוא חייב לעשות כך אם קיבל דרישה בכתב לכך מאת הזכאי לדרוש קיום ישיבת ועד על פי הוראות תקנות האגודה; הוגשה דרישה כאמור, תתקיים ישיבת הוועד תוך המועד הקבוע בתקנות האגודה; לא נקבע מועד כאמור, תתקיים הישיבה תוך שבעה ימים מיום הדרישה; כל הדורש לכנס ישיבת ועד חייב לפרט את סדר היום של הישיבה שתתכנס.
(ב) לא כונס הוועד במועד, רשאי הדורש כינוסו, הכל כאמור בתקנת משנה (א), לזמן ישיבת ועד, במועד שיקבע בהזמנות שייחתמו על ידו ויישלחו על ידי מזכיר האגודה לכל חברי הוועד.
(ג) הזמנה לישיבת ועד תפרט את סדר יומה, מועד קיומה, מקומה ומועד הישיבה הנדחית במקרה של דחיית הישיבה.
(ד) נעדר היושב-ראש מהישיבה, ימלא את מקומו סגנו או חבר של הוועד שייבחר למלא את מקומו לענין אותה ישיבה.
(ה) ליושב ראש הוועד יהיו בישיבות הוועדה התפקידים והסמכויות שיש ליושב ראש האסיפה הכללית באסיפה כאמור בתקנה 9."
טוענים המבקשים כי רק יושב הראש רשאי לכנס את ההנהלה. עוד טוענים הם, כי על פי תקנה 32 הוא חייב לעשות כן "אם קיבל דרישה בכתב לכך מאת הזכאי לדרוש קיום ישיבת ועד על פי תקנות האגודה". מאחר ובתקנון האגודה אין כל הוראה הקובעת מי זכאי לדרוש את כינוס ישיבת ההנהלה, אין כל מקום שיושב הראש יכנס את הישיבה על פי דרישה כפי ששלחו לו המשיבים. לאור זאת טוענים המבקשים, כי אין תוקף להוראת סעיף 32(ב) לתקנות המאפשרת כינוס הנהלה מקום שיושב הראש סירב להיענות לבקשתו של מי שזכאי לדרוש את כינוס ההנהלה.

המבקשים מדגישים, כי על פי סעיף 13(ה) לתקנון נקבעה הוראה מפורשת לפיה אסיפת מורשון שלא מן המניין, תכונס גם על פי דרישה של לפחות 10% מחברי האגודה. העדרה של הוראה דומה בנוגע להנהלה, מהווה לטענתם הסדר שלילי שמשמעו, כי אין מקום לזימון ההנהלה על פי דרישה של חברי ההנהלה.

20. טענה נוספת שמעלים המבקשים הינה כי מרגע שהורה הרשם להעביר את כל סוגיית אכיפת מסקנותיו, ועברת מר פישר מתפקידו כחבר הנהלה, להכרעת המורשון, לא היה כל מקום לדיון מקביל במסגרת הנהלת האגודה.

21. לענין סמכותה של ההנהלה להורות על העברתו של יושב ראש מתפקידו טוענים המבקשים כי סמכות שכזו אינה נתונה להנהלה לא על פי התקנון ולא על פי התקנות. המבקשים מפנים גם לכך כי התקנון קובע הוראות לגבי העברתו של חבר הנהלה מתפקידו, וגם כאן טוענים הם כי העדרה של הוראה בדבר אפשרות העברתו של יושב ראש מתפקידו, מהווה הסדר שלילי. המבקשים מדגישים, כי הטעם לדבר הינו הצורך בשמירה על יציבות האגודה. לטענתם מתן פתח לכל רוב מקרי של ההנהלה להחליף את יושב הראש ימנע אפשרות לניהול תקין של האגודה ויפגע בכל חברי האגודה.

היועץ המשפטי של האגודה עו"ד אבי גולדהמר מוסיף, כי האגודה שונה מאגודות אחרות שכן במהותה היא דומה יותר לרשות מוניציפלית ולכן יש להקיש על הסמכות לענין העברתו של יושב ראש מתפקידו מההוראות הנוגעות להעברתו של ראש רשות המקומית מתפקידו. עוד טען היועץ המשפטי של האגודה, כי אפילו היה מקום להכיר בסמכות ההנהלה להעבר את יושב הראש מתפקידו, סמכות שכרגע לא מופיעה בתקנון, הרי יש לצמצם את הסמכות רק לנסיבות מיוחדות כגון אותן נסיבות המאפשרות למורשון להורות על הפסקת חברותו של חבר הנהלה. מדובר בנסיבות כמו הפסקת חברות באגודה, מצב בריאות המונע המשך תיפקוד, הרשעה בעבירת מרמה, וכדומה. עו"ד גולדהמר מפנה את תשומת הלב כי בתצהיר התשובה נטען כי החלטת המשיבים נבעה מתפקודו הלקוי, לטענתם, של פישר בקדנציה הנוכחית, וללא התייחסות למעשים שאירעו בקדנציה הקודמת ואשר עמדו בבסיס החלטת הרשם.

22. מנגד טוענים המשיבים, כי העדרה של הוראה בתקנון או בתקנות המאפשרת זימון ישיבה שלא מן המניין על ידי החברים, אינה מהווה הסדר שלילי, שכן זוהי תוצאה בלתי נסבלת ומשמעותה כי יושב הראש שולט בפועל בכל הנעשה באגודה, ואינו חייב להתחשב בדעתם של חברי ההנהלה. לטענתם מתוך עקרונות כלליים של דיני תאגידים וכן מתוך השוואה להוראות בנוגע למוסדות האחרים של האגודה, כמו אסיפת המורשים והמועצה, יש להסיק כי גם חברי ההנהלה יכולים לדרוש את כינוסה של ישיבה שלא מן המניין. הביטוי המופיע בסעיף 32 לתקנות, "הזכאי לדרוש קיום ישיבת ועד", כולל לטענתם כל אחד ואחד מחברי ההנהלה.

המשיבים גם סבורים כי להנהלה סמכות להורות על העברתו של יושב ראש ההנהלה מתפקידו, ונסמכים על כך שהסמכות למינוי יושב הראש היא של ההנהלה. לטענתם ה"פה שהתיר" הוא גם "הפה" שרשאי לאסור ולכן סמכות הפיטורים מהתפקיד נתונה לאותו גוף שרשאי למנות. המשיבים גם מפנים למכתבו של היועץ המשפטי, עו"ד גולדהמר, אשר ב - 16.2.04 הביע דעתו בפני
רשם האגודות השיתופיות כי ההנהלה מוסמכת להעביר את הסגן מתפקידו כאשר ציין "איני רואה כל בעיה בביטול בחירתו באותו מוסד שבחר בו, בבחינת "הפה שאסר הוא הפה שהתיר".

זימון הישיבה
23. בטרם אתייחס לטענות שהועלו אזכיר כי עסקינן בהחלטה בדבר העברתו של מר פישר מתפקידו כיושב ראש ההנהלה בלבד ואין בהחלטה כדי לקבוע מאום ביחס לחברותו בהנהלה. המשיבים לא החליטו ואף לא התיימרו להחליט מאום בנוגע להמשך חברותו של פישר בהנהלה ולכן יש להזהר ולהימנע מהבלבול העולה לכאורה מהטענות השונות.

אדון תחילה בטענה כי החלטת הרשם שללה מההנהלה את הסמכות, אם קיימת, לדון בהעברתו של פישר מתפקידו כיושב ראש ההנהלה.

24. כפי שראינו לעיל, החלטת הרשם כללה הוראה למורשון להחליט בעניין העברתו מהתפקיד של פישר כחבר הנהלה. הרשם כלל לא התייחס לסוגיית מינוי או פיטורי יושב ראש ההנהלה. הטעם לדבר הינו ברור שכן הרשם בחן בהחלטתו את האפשרות למינוי ועד ממונה לאגודה בשל מעשיו של פישר והגיע למסקנה כי אין מקום לצעד שכזה, הפוגע בכל חברי ההנהלה. לכן סבר שהדרך הראויה הינה פנייה למורשון להעברת מר פישר מתפקידו כחבר הנהלה. כפי שראינו חברי ההנהלה נבחרים על ידי המועצה וזו נבחרת על ידי המורשון. המורשון הוא שמוסמך להורות על הפסקת חברתו של חבר הנהלה. סעיף 26(א)(9) לתקנות קובע מפורשות כי הסמכות להעביר מתפקידו חבר הנהלה על פי המלצות דו"ח חקירה של הרשם שנעשה על פי סעיף 43 לחוק, נתונה לאסיפה- ובעניינו למורשון.

המורשון אינו קובע בדרך כלל את זהות יושב ראש ההנהלה ולכן לא נקבעה כל הוראה המסמיכה אותו לפטר את יושב הראש. הרשם לא נתן כל הוראה לעניין העברת מר פישר מתפקידו כיושב ראש ההנהלה שכן המורשון אינו הגוף הממנה את יושב הראש וספק אם הרשם יכול להורות למורשון לדון בכך.

דומה גם כי הרשם לא מצא לנכון לדון בעניין זה כלל וכלל וראה את העיקר בעצם החברות בהנהלה. לפיכך גם סירב להתייחס לפנייתו של עו"ד גולדהמר מיום 28.9.05 והחליט כי כל עוד לא נדונה בישיבת המורשון המלצתו להפסיק את חברותו של פישר בהנהלה, אין צורך לדון בתיפקודו כיושב ראש. כמובן יש לזכור כי אם המלצת הרשם היתה נענית, וחברותו של פישר בהנהלה היתה פוקעת, ברי כי גם הדיון לעניין העברתו מתפקיד יושב ראש ההנהלה, היה מתייתר שהרי ליושב ראש ניתן לבחור רק אחד מחברי ההנהלה.

מכאן שהחלטת הרשם כלל אינה רלבנטית לעניין סמכות ההנהלה להחליט על העברתו של פישר מתפקיד יושב הראש.

25. כפי שראינו תקנה 32 לתקנות קובעת כי יושב ראש האגודה יזמן ישיבת הנהלה, אם נדרש לעשות כן, על ידי מי שזכאי לדרוש קיום ישיבה על פי תקנון האגודה.

בתקנון האגודה אין הוראה מפורשת הקובעת מי זכאי לדרוש את כינוס ישיבת ההנהלה וזאת בניגוד לקביעה מפורשת, המצויה בסעיף 13(ה) לתקנון, הקובע זכאות של 10% מחברי המורשון לדרוש את כינוסו או סעיף 14(ב) לתקנון הדן בזכות של רבע מחברי המועצה לדרוש את כינוסה. האם עניין לנו בהסדר שלילי או שמא בחסר (לאקונה) שעלינו להשלימו?!

26. כפי שראינו תפקידו וסמכויותיו של יושב ראש ההנהלה הינן מצומצמות ביותר. הגוף המנהל את האגודה אינו יושב הראש אלא ההנהלה. יושב הראש הינו בעל סמכות ארגונית בעיקרה. הוא שמזמן את ישיבות ההנהלה ומנהלן. יש לי קול עודף במקרה של שוויון ויש לו סמכות לדרוש דו"חות מבעלי תפקידים. יושב הראש אינו בעל זכות חתימה אוטומטית בשם האגודה אלא מורשי החתימה נקבעים על ידי ההנהלה מבין חבריה. ליושב הראש אין אם כך כל סמכות לפעול ולייצג את האגודה אלא ככל שהדבר הוענק לו על ידי ההנהלה.

27. דומה כי מהקביעה שההנהלה היא הרשות המנהלת את האגודה, נושאת באחריות כלפי חברי האגודה וכלפי צדדים שלישיים הבאים עמה במגע, מתחייבת המסקנה כי גוף זה יהיה זמין כל אימת שתדרשנה החלטות בענייני האגודה. כן מתבקשת המסקנה כי לחברי ההנהלה תהיה שליטה על כל הנעשה באגודה ועל כל פעולה הנעשית בשמה של האגודה ומטעמה.

28. מחוקק המשנה קבע בתקנות כי יושב הראש חייב לזמן את הועד (ההנהלה) כל אימת שיקבל דרישה בכתב מהזכאי לכך לפי התקנון. תכלית הוראה זו היתה לאפשר ניהול תקין של ענייני האגודה ולמנוע מצב שבו יושב הראש מנצל את כוח הזימון כדי לקחת לעצמו סמכויות הנתונות להנהלה. אולם התקנון שותק ולא קובע מיהו הזכאי. האם שתיקת התקנון משמעה הסדר השולל מהחברים את הזכות לדרוש את זימון ההנהלה.

29. ההבחנה בין "הסדר שלילי" לבין "חסר" (לאקונה) מותנית בפרשנות ההסדר החקיקתי לאור תכליתו.

בע"א 189/85, בנק אוצר החייל בע"מ נ' מזל אהרונוב, פד"י נד(4), 199, 222, אומר הנשיא ברק:

"שתיקת המחוקק אינה מצביעה בהכרח על הסדר שלילי. יש שהיא מצביעה על חסר - לאקונה, שיש להשלים אותו ממקורות חיצוניים לחוק, ויש שהיא מצביעה על אי-נקיטת עמדה מצד המחוקק, תוך השארת הסדרת הסוגיה למערכת נורמטיבית מחוץ לחוק. עמדתי על כך לאחרונה ברע"א 5768/94 א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ [10], בעמ' 420:

"'שתיקת החוק... אינה מצביעה בהכרח על 'הסדר שלילי'. שתיקת החוק מדברת בכמה לשונות. לעתים השתיקה מהווה חסר (לאקונה); לעתים השתיקה מהווה חוסר נקיטת עמדה בסוגיה משפטית, תוך השארת הסדרתה למערכות נורמאטיביות שמחוץ לחוק המתפרש. לעתים השתיקה מהווה 'הסדר שלילי'. דבר זה יקרה מקום שתכלית החקיקה הינה לשלול הסדר משפטי מסוים. 'הסדר שלילי' קיים אפוא, רק מקום ששתיקת החוק היא 'שתיקה מדעת'... שתיקה היא 'מדעת' מקום שהגשמת תכלית החוק מחייבת הכרה בהסדר השלילי' (על"ע 663/90, 691, 5154/91 פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין תל-אביב-יפו, בעמ'404).

(לעניין הסדר שלילי ראו גם: בג"ץ 4267/93, 4287, 4634 אמיתי - אזרחים למען מינהל תקין וטוהר המידות ואח'
נ' ראש ממשלת ישראל ואח'
, בעמ' 456; ע"א 73/50 דעואל נ' פטרזילקה, בעמ' 605 וכן א' ברק פרשנות במשפט, כרך ב, פרשנות החקיקה, בעמ' -112114 והאסמכתאות הנזכרות שם)".
30. לא שמעתי מפי המבקשים כל טענה המפרטת מהי התכלית שביקשו מחוקק המשנה ומתקין התקנון להשיג בשלילת זכותם של חברי ההנהלה לדרוש את כינוסה. להיפך, להבטחת ניהול תקין של האגודה יש צורך במתן אפשרות לכינוס ההנהלה לבקשת החברים בהנהלה, ולא רק ביוזמת יושב הראש. ההנהלה אינה גוף מפקח אלא הגוף המנהל את האגודה. כיצד ניתן לנהל אם לא מאפשרים לגוף המנהל להתכנס? כיצד ניתן להטיל על ההנהלה אחריות לפעולות אם לא ינתן לחבריה ליזום דיונים ולהחליט כיצד על האגודה ונציגיה לפעול? דומה כי הענקת זכות הזימון אך ורק ליושב הראש מעבירה את הכוח לנהל את האגודה מההנהלה ליושב הראש וברי כי לא לכך התכוון התקנון.

31. דומני כי יש מקום להשלים את החסר ולהקיש מזכותם של חברי המורשון לדרוש את כינוס האסיפה או זכותם של חברי המועצה לדרוש את כינוסה, גם לגבי זכותם של חברי ההנהלה לדרוש את כינוס ההנהלה. מוכן אני להניח כי ראוי לקבוע כללים לדרישה שכזו שכן זימון ההנהלה לבקשת כל חבר, ללא כל סדר ומגבלה, עלולים דווקא לשבש את פעילות ההנהלה ועניין זה ראוי שייבחן על ידי החברים בעת קביעת נהלי עבודתה של ההנהלה בעתיד. עם זאת ברי כי כאשר למעלה מ-50% מחברי ההנהלה דורשים את כינוסה חייב יושב הראש לזמנם לישיבה.

32. במקרה זה דומה גם כי סירובו של פישר לזמן את ההנהלה נגוע בחוסר תום לב. החברים ביקשו לזמן את הישיבה כדי לדוןן בתפקידו של פישר. בהחלטתו שלא לזמן את ההנהלה היה פישר נגוע בניגוד אינטרסים מובהק שהרי ברור כי לא היה מעוניין לקיים דיון שכזה. מכאן שסירובו לכנס את ההנהלה היתה גם פעולה בחוסר תום לב בולט. אוסיף ואציין כי ליושב ראש ישנה חובת נאמנות כלפי ההנהלה וכלפי כלל חברי האגודה. מחובת נאמנות זו מתחייב כי יושב הראש יאפשר דיון שנועד לברר את המשך כהונתם של בעלי תפקידים בכירים ולא ימנע את הדיון.

אפילו מסור היה שיקול דעת ליושב הראש האם לכנס את הישיבה אם לאו, בניגוד לקביעתי לעיל בדבר חובת הכינוס, הרי שבמקרה שכזה חובת הנאמנות וחובת תום הלב היו צריכים להוביל אותו למסקנה כי יש להענות לדרישה.

33. אזכיר גם כי אפילו סבר פישר, על סמך חוות דעתו של היועץ המשפטי של האגודה, כי להנהלה אין כוח להעבירו מתפקידו כיושב ראש, עניין בו אדון להלן, הרי שהדרישה התייחסה גם לעניינים נוספים כמו שינוי בעלי זכויות החתימה בשם האגודה ודיון במינוי ועדת הביקורת. זכויות החתימה אינן בהכרח מוענקות ליושב הראש (סעיף 15(י) לתקנון) וסמכותה של ההנהלה להחליט בכל עת מי יהיה מוסמך לחתום בשמה ולחייבה.

34. משסירב יושב הראש לכנס את ההנהלה ברי שחלה הוראות תקנה 32(ב) כי החברים הזכאים לדרוש את הכינוס יוכלו לעשות כן גם ללא הסכמת יושב הראש.

לאור האמור דומה כי על השאלה הדיונית שהצגנו, זכותם של המשיבים לזמן את הישיבה, יש להשיב בחיוב.

הסמכות לפיטורי יושב הראש
35. השאלה השניה היא האם להנהלת האגודה סמכות להורות על העברת יושב הראש מתפקידו במהלך כהונת ההנהלה, ואם כן מהם השיקולים הרלוונטיים.

בתקנון אין כל הוראה בעניין זה ושוב עשויה להשאל השאלה האם זהו הסדר שלילי השולל מההנהלה להעביר את מי שמונה על ידה לשמש כיושב ראש מתפקידו או שמא עניין לנו בחסר. הכרעה בשאלה זו נגזרת מתפקידו של יושב הראש וממהותה של ההנהלה.

36. כאמור לעיל ההנהלה היא הגוף המנהל את ענייני האגודה ונושא באחריות כלפי החברים וכלפי צדדים שלישיים. ההנהלה היא שממנה את יושב הראש מקרבה. מינוי יושב הראש אינו דורש אישור של המועצה או של המורשון.

כפי שראינו תפקידי יושב הראש הינם טכניים בעיקרם ועיקרם ניהול ישיבות ההנהלה.

37. דומה שתכלית התקנון ותכלית הוראת החוק והתקנות מחייבת כי חברי ההנהלה יתנו אמון במי שמשמש כיושב ראש ההנהלה. ללא אמון שכזה תתקשה ההנהלה לתפקד והדבר יביא לפגיעה בכלל החברים.

עם זאת אין להתעלם גם מן הטענה כי יש צורך ביציבות הגוף המנהל. כאשר עסקינן בהנהלה שבה מספר חברים גדול יחסית, 26, יכול לכאורה כל רוב מקרי להחליף את יושב הראש. גם זה אינו מצב רצוי וגם בו יש כדי לפגוע בתפקיד ההנהלה.

38. באחד המקרים נדונה השאלה האם רוב של חברי האגודה באסיפה יכול להביא להעברת חבר ההנהלה מתפקידו, שלא מהסיבות ומהטעמים המנויים בתקנון או בתקנות. בפסק הדין בהמ' 2858/99, קבלה נ' בסייך, פמ' כא, 75, עמ' 80, המצוטט בספרה של המחברת ס. אוטולנגי הנ"ל, בעמ' 372-371, נקבע כי רוב חברי האסיפה אינו יכול להחליט על העברת חבר ועד מתפקידו.

39. כאשר דנים בהעברת יושב ראש ההנהלה מתפקידו המצב שונה. להבדיל מעניינו של חבר ההנהלה לגביו נקבעו הוראות בדבר פקיעת חברותו, הרי שהוראות כאלו אינה מצויות ביחס ליושב ראש. מהות תפקידה של ההנהלה ויחסה לאסיפת המורשים שונה מתפקידו של יושב הראש והיחס בין תפקידו לתפקידי ההנהלה. ליושב הראש אין סמכות לניהול. השיקולים המחייבים יציבות של הגוף המנהל, אינם חלים לגבי יושב הראש. יושב הראש אינו נתון לביקורת ופיקוח עצמאיים אלא הביקורת הינה על התנהלות ההנהלה כולה. כפי שראינו מצא הרשם כי התנהגות יושב הראש מאפשרת רק העברת כל ההנהלה מתפקידה ומינוי ועד ממונה. אין אפשרות פיקוח של הרשם על יושב הראש במנותק מהפיקוח על הועד כולו.

40. ניתן לבחון את הסוגיה גם מתוך השואה לדינים קרובים כמו למשל דיני החברות. בבג"צ 6432/02 הנ"ל מציין בית המשפט כדלקמן:

" הארכנו בניתוח דיני החברות. נקצר בניתוח דיני האגודות השיתופיות. הטעם לכך הוא כפול: ראשית, מעטות הן ההוראות המסדירות את הסמכויות של האורגנים הפועלים בתאגיד. פקודת האגודות השיתופיות, 1938 (להלן - הפקודה ) היא "מעין חוק-מסגרת" (ס' אוטולנגי, אגודות שיתופיות: דין ונוהל 85 (כרך א', 1995) - להלן - אוטולנגי). מעטות בה ההוראות הנוגעות לאורגנים של האגודה השיתופית ויחסי הגומלין ביניהם. מספר הסדרים "מוסדיים", מעוגנים בתקנות המוצעות על ידי השר הממונה על ביצוע הפקודה. מבין אלה התקנות המרכזיות הנוגעת לענייננו מעוגנות בתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), התשל"ה-1975 (להלן - תקנות רשויות האגודה). תקנות אלה מסדירות את הסמכויות של חלק מהאורגנים בלבד, ומשאירות שאלות רבות פתוחות. התוצאה הינה, כי לשאלות רבות אין תשובה בפקודה או בתקנות. יהא עלינו, כמובן, לבחון את משמעותה של שתיקה זו בדין הרלבנטי, אך "הקוביות" בהן נוכל לעשות שימוש הן מועטות, ורובן ככולן נגזרות מדיני החברות. מכאן הטעם השני לכך שניתן לקצר בניתוח הדין באגודות שיתופיות. טעם זה מונח בדמיון בין אגודה שיתופית לבין חברה. עד כמה שדמיון זה רלבנטי לסוגיה העומדת לדיון, ניתן להקיש מדיני החברות לדיני האגודות השיתופיות. בתי המשפט עשו כן לעתים קרובות בעבר (ראו אוטולנגי, עמ' 60). עמד על כך הנשיא שמגר, בציינו:

"כל המקרים שהוזכרו עניינם חברות, אך מכיוון שעקרונות אלו נגזרים ישירות מתורת האישיות המשפטית הנפרדת, אשר חלה באופן דומה על אגודות שיתופיות וחברות, אין כל סיבה שלא לאמץ הלכות אלו גם כאשר מדובר באגודות שיתופיות " (ע"א 4114/90 בן שושן נ' ברוכייה קואופרטיבית בע"מ, פ"ד מח(434 ,415 (1 ).

בעיקר כך לגבי היבטים המוסדיים של התאגיד והיחסים עם צד שלישי, המשקפים תורת תאגיד כללית, ואינם ביטוי להסדר פרטיקולרי. עם זאת, יש להיזהר ולהימנע מכך שההיקש יהפך למוקש (ראו לנדרס, "היקש או מוקש - על מילוי החסר בתחום האגודות השיתופיות", הפרקליט מ' 484 (תשנ"ג)). אין להתעלם מכך כי "אגודה שיתופית היא תאגיד מיוחד במינו" (ע"א 524/88 "פרי העמק" - אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' שדה יעקב - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פ"ד מה(4) 539 ,525 (להלן - פרשת פרי העמק)). היא ביטוי לאידיאולוגיה קואופרטיבית; היא נשענת על עזרה הדדית, על קשר אישי ועל ניהול עצמי. עד כמה ששוני זה נוגע לענייננו, נצטרך לתת לו ביטוי מיוחד"

ההשוואה לדיני החברות תעשה בעיקר ביחסים עם צדדים שלישיים אך גם במסגרת השוואת ההסדרים הפנימיים בתוך האגודה ואופן ניהולה. כאשר בוחנים את ההסדרים הפנימיים ודרך ניהולה של האגודה, יש לשים לב שתכלית האגודה שונה מתכליתה של חברה. בעוד שהראשונה נועדה למען שיפור מצבם של חבריה (סעיף 4 לפקודה) תוך מימוש עקרונות הקואופרציה הרי שהשניה נועדה בעיקר כדי להשיא את רווחיה עבור בעלי המניות (ראה סעיף 11 לחוק החברות, תשנ"ט-1999).

41. למרות הזהירות הנדרשת בהשוואת ההסדרים החלים על הניהול הפנימי של האגודה לאלו החלים בחברות ניתן להתבונן בהם ולהקיש מדיני החברות, ככל שאינם סותרים את העקרונות המיוחדים בדיני האגודות.

דומה שעל פי דיני החברות אין מניעה להעביר את יו"ר הדריקטוריון מתפקידו. בספרו של המחבר י. כהן, דיני חברות, כרך ב', עמ' 345, הוא סובר כי ניתן להפסיק כהונתו של יו"ר אסיפת בעלי המניות בהתאם לעקרון ש"הפה שאסר הוא הפה שהתיר" תוך שהוא מפנה לפסיקה אנגלית בסוגיה (פיסקה 125.2.2). אמנם עסקינן בהנהלה שיש אולי להשוותה לדירקטוריון ולא לאסיפה, אך דומני כי אותם טעמים נכונים גם כאשר עוסקים אנו בהעברתו של יו"ר ההנהלה מתפקידו.

סעף 230(ב) לחוק החברות, תשנ"ט- 1999 קובע " נקבעה הוראה בתקנון שלפיה ימונה דירקטור לתפקידו שלא בידי האסיפה הכללית, אין להעבירו מכהונתו אלא בידי מי שזכאי למנותו ובדרך שנקבעה לכך בתקנון, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון", משמע, נקודת המוצא של החוק הינה כי הגוף הממנה מוסמך גם לפטר.

42. ניתן ללמוד על עקרון זה גם מעניינים נוספים. כך למשל נפסק בבג"צ 482/88, מיכאל רייסר נ' שלמה הלל, פד"י מב(3), 142, 145, לענייין חילופים בראשות ועדות הכנסה כי "בהעדר הוראה סותרת יש מקום למסקנה כי בהתאם לכללי הפרשנות המקובלים, הסמכה או חיוב לעשות דבר, משמעם גם סמכות או חובה לחזור ולעשות את הדבר מזמן לזמן, ככל הנדרש לפי הנסיבות".

בחוק הפרשנות, תשמ"א-1981, נאמר בסעיף 14:

"הסמכה לעשות מינוי משמעה גם הסמכה להתלות את תוקפו, לבטלו, לפטר את מי שנתמנה או להשעותו".

43. על בסיס עקרון זה נקבע במקרים רבים כי סמכות המינוי מאפשרת גם את הפסקת הכהונה. כך למשל נקבע לגבי ביטול מינויים של חברי ועדות ערר על פי חוק הגז (5464/04 עו"ד יורם זריפי נ' שר המשפטים,יוסף טומי לפיד, דינים עליון עא' 42).

44. מכל הטעמים האמורים : תכלית המינוי, מהותה של ההנהלה ותפקידיה, ההשוואה לדינים אחרים וכו' , מתחייבת המסקנה כי העדר הוראה בדבר דרך העברתו של יושב הראש מתפקידו אינה משמעה כי בפני
נו "הסדר שלילי". להיפך, דומה שמתקין התקנות ומנסחי התקנון הבינו כי סמכות המינוי שניתנה להנהלה מאפשרת לה גם לבטל את המינוי ולהורות על העברת יושב הראש מתפקידו, כל אימת שרוב חברי ההנהלה סבורים כך. דומה שאין בפני
נו שתיקה מדעת שכוונתה שלילת הסמכות אלא להיפך, השוואת ההסדר לדין הכללי הקובע כי מי שמינה הוא שרשאי על פי שיקול דעתו גם לבטל את המינוי.

את חששם של המבקשים לניצול הכוח להעברת יושב הראש מתפקידו לרעה והחשש לפגיעה ביציבות ניתן להפיג על ידי שמירת עקרונות תום הלב בשימוש בסמכות הביטול ואימוץ כללים מן המשפט הציבורי ולפיהם הליך ביטול המינוי צריך להיות הוגן, ומושתת על שיקולים ענייניים וסבירים, תוך שמירה על זכותו של בעל התפקיד להישמע ולהעלות את טענותיו בטרם מתן החלטה בדבר סיום תפקידו.

ההחלטה מיום 31.10.05
45. נותר לבדוק האם ההחלטה שהתקבלה ביום 31.10.05 עמדה במבחנים האמורים.

כפי שראינו הדרישה לזימון ההנהלה הועברה למזכיר האגודה, למר פישר, וליועץ המשפטי. בהודעות ציינו המשיבים כי לדעתם גם אם היועץ המשפטי יסבור אחרת, לעניין הסמכות, אזי הם מתכוונים לדון בנושאים שעל סדר היום.

אין כל טענה שההזמנה לא נמסרה לחברי ההנהלה או כי נפל פגם נוסף בזימון. אין גם טענה כי באופן ניהול ישיבת ההנהלה עצמה נפל פגם דיוני כלשהו. בישיבה נכחו 15 מחברי ההנהלה, דהיינו, למעשה, למעלה ממחצית. כולם הצביעו בעת קבלת ההחלטות. בזימון האמור היה די כדי לאפשר למר פישר, ולשאר החברים המעוניינים, אפשרות להביע עמדתם ולשכנע בטרם מתן ההחלטה.

מאחר ואיני סבור כי ניתן להגביל את סמכות ההנהלה לדון בהעברת יושב הראש מתפקידו לעילות מצומצמות בלבד הרי שאין כל רלבנטיות האם בזימון נאמר כי הדיון יתייחס לתיפקודו של פישר בקדנציה הנכחית או הקודמת. עם זאת אעיר כי, לכאורה, היה בממצאים שמצא הרשם בחקירתו כדי "להדליק נורה" אצל כל חברי ההנהלה (כלשונו של בא כוחם) ולהצדיק בדיקה מעמיקה של תפקודו של פישר. לא מדובר בתקלות או טעויות אלא, לכאורה, מדובר בניצול כוחו וסמכויותיו כיושב ראש ובעל זכויות חתימה, שלא כדין, ולקידום עניינים אישים על חשבון קופת האגודה. אין ספק כי ראוי היה שהחברים ידונו ישקלו את המשך תפקודו של מר פישר כיושב ראש ההנהלה, לאורם של מימצאים שכאלו.

46. ניתן היה לטעון, אולי, כי שאר חברי ההנהלה לא התייצבו הואיל וסמכו על חוות דעתו של היועץ המשפטי של האגודה. טענה זו לא נטענה ואין כל תצהיר של מי מהחברים שלא התייצב כי עשה כן תוך הסתמכות על חוות דעתו של היועץ המשפטי. לפיכך לא היה כל פסול בכך שהישיבה כונסה.

47. נטען גם כי העברת ההחלטה לאישור הרשם מלמדת כי המשיבים סבורים שלהחלטה אין עדיין תוקף מחייב עד להחלטת הרשם. טענה זו דינה להדחות שהרי החובה לדווח לרשם עם החלטות שכאלו קבועה בתקנות (תקנה 27 לתקנות). אין הוראה כי תוקף ההחלטה מותנה באישור הרשם.

סוף דבר
48. אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה בהמ"פ 226/05.

הסעד הזמני שניתן על ידי כב' השופטת ב. גילאור, ביום 2.11.05, מתבטל (בש"א 1509/05).

המבקשים ישלמו למשיבים 15-1 הוצאות ההליך בסך של 5,000 ₪ + מע"מ. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום י"ד בחשון, תשס"ו (16 בנובמבר 2005) .

________________
רון סוקול
-שופט

שם הקלדנית: סיגל. ה.








הפ בית משפט מחוזי 226/05 פישר גיורא,אהובה פרידמן ואח' נ' איציק פיטרמן,השקוביץ מוטי ואח' (פורסם ב-ֽ 16/11/2005)