פסקי דין על איתן גל | פסקי דין על אמיר ויליאמס

63438-06/18 תק     25/12/2018




תק 63438-06/18 איתן גל נ' אמיר ויליאמס








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



ת"ק 63438-06-18 גל נ' ויליאמס


בפני
כב' השופטת קרן מרגולין פלדמן




התובע

איתן גל


נגד

הנתבע
אמיר ויליאמס



פסק דין


התובע והנתבע הם שכנים המתגוררים זה מעל זה (הנתבע מתגורר מעל לדירת התובע).

בשנת 2006, ביצע התובע עבודות לשיפוץ דירתו, במסגרתן הרחיב את סלון ביתו מעבר לקו הבנין, ואף הוסיף מרפסת לצידו של הסלון. השטח שמעל להרחבת הסלון הפך למעין מרפסת, וזו צמודה כיום לסלון דירת הנתבע.

בשנת 2008, לאחר שרכש הנתבע את הדירה שמעל לדירת התובע, נערך הסכם בין הצדדים, במסגרתו רכש הנתבע מאת התובע את זכות השימוש במרפסת שנוצרה מעל הרחבת הסלון. בעקבות הסכם זה ערך הנתבע שיפוץ בדירתו, אשר כלל פתיחת פתח אל המרפסת (ככל הנראה באמצעות הסרת קורת הבנין והחלפתה בקורת פלדה), ריצופה של המרפסת, וקביעת דלת וחלון בקיר החדש המצוי בקו הבנין.

בשל בעיות רטיבות חוזרות ונשנות בסלון בית התובע הוגשה למעשה תביעה זו. אין מחלוקת בנוגע לכך שהצדדים היו מודעים לבעיית הרטיבות והתנהל ביניהם דין ודברים בנוגע לטיפול באיטום המרפסת ובנוגע לנזקים שנגרמו בתוך ביתו של התובע. כן אין מחלוקת, כי לאורך השנים בוצעו מעת לעת פעולות לתיקון הנזקים, חלקן במימון משותף וחלקן במימון של כל אחד מהצדדים ביחס לפעולות שנדרשו לביצוע בביתו.

לטענת התובע, מאז שהחל הנתבע לעשות שימוש במרפסת בשנת 2008 (ברשות) החלו להופיע בביתו ליקויים בדמות רטיבות. התובע טען שהימשכות הטיפול בסוגיות (משנת 2008 ועד לשנת 2018) מצדיק פיצוי בגין "התעמרות", וביקש בנוסף לחייב את הנתבע לשפותו בגין ההוצאות שהוציא בקשר עם תיקון הנזקים בתוך ביתו בשנים 2017-2018.

בסה"כ הועמדה התביעה על סך של 8,025 ₪, מהם 5,000 ₪ בגין "התעמרות", 1,750 ₪ בגין תיקון שבוצע בשנת 2017, 1,170 ₪ בגין תיקון שבוצע בשנת 2018, 50 ₪ בגין נסיעות לביהמ"ש ו-50 ₪ בגין אגרת ההליך כאן.

הנתבע טען כי מרבית הנזקים נבעו מעבודות לקויות שבוצעו ע"י מי מטעם התובע במועד בניית תוספת הבנייה (ב-2006), עוד לפני שהוא עצמו עבר להתגורר באותו בניין וממילא עוד בטרם החל לעשות שימוש במרפסת, כפי שפרס לפניו התובע בתחילת מערכת היחסים שבין הצדדים. כן טען, כי בא לקראת התובע על אף הדברים האמורים, השקיע ממרצו ומכיסו לביצוע תיקונים, לרבות בעריכת שיפוץ יסודי לתשתית המרפסת, תיקון שבוצע בראשית שנת 2018, ולכן אין מקום להשית עליו כל חיוב נוסף.

הנתבע הוסיף וטען כי התובע הוא שהתעמר בו, כי טענות התובע אינן עולות כדי "התעמרות", וכי לא נשא בעלות תיקון הנזק לשנת 2017 נוכח העובדה שהתובע לא נתן בידו הזדמנות להביא הצעת מחיר נגדית ועשה דין לעצמו מבלי להקטין את הנזקים. ביחס להוצאות שהוציא התובע בשנת 2018 טען הנתבע כי התובע צירף לכתב תביעתו הצעת מחיר בלבד, וכי ממילא אם ייערך קיזוז בין ההוצאות שהוציא לבין מידת האחריות שיש להשית עליו ביחס לנזקי התובע, יהיה מקום לדחות את התביעה נגדו.

לאחר ששמעתי את הצדדים, ועיינתי באסמכתאות אשר הוצגו לפניי, וכן לאחר ששמעתי את העד מטעם התובע, נחה דעתי כי יש לדחות את התביעה, וזאת מהנימוקים הבאים:

1.
מתכתובות ה- 'וואטסאפ' אשר צורפו לכתב התביעה עולה כי הנתבע חזר וטען כי כאשר הגיע לראשונה לבית התובע, עוד בטרם החל לעשות שימוש במרפסת, הציג לו התובע רטיבות בפינת הקיר שבסלון והבהיר כי מדובר בתקלה שנובעת מאופן הנחת המרזב.

2.
התובע טען שהמרזב שאליו התייחס בפגישתו הראשונה עם הנתבע כאמור הוא המרזב במרפסת דירתו שלו, המצוי מטבע הדברים בגובה הרצפה של בית התובע, וכי בהתאמה הנזקים שניכרים בקירות הסלון ובתקרת הסלון – הם הנזקים נשוא התביעה, אינם נובעים מתקלה זו.

3.
הקבלן מטעם התובע, אשר ביצע את הרחבת המבנה בשנת 2006 ואשר הוזמן ע"י התובע בשנת 2008 לביצוע עבודות לתיקון הנזקים (על כך אין מחלוקת בין הצדדים), העיד בנוגע לאופן ביצוע ההרחבה והכין שרטוט של המבנה במבט על. מתוך השרטוט ומתוך עדותו עלה כי המרפסת המשמשת את התובע נמצאת משמאל להרחבת הסלון, וכי מעל הסלון בדירת התובע ממוקמת מרפסת ביתו של הנתבע. עוד עלה מהשרטוט שהוכן כאמור ומהסברי העד כי במרפסת הנתבע הותקן על ידי העד מרזב, וזה עובר בקו ישר (כלפי מטה) מהפינה השמאלית-חיצונית של מרפסת הנתבע, דרך עמוד בפינת סלון ביתו של התובע ולמטה אל עמודי הבנין.

4.
תמונות שהציג התובע, וביניהן תמונה ת/3, נועדו ללמד את ביהמ"ש על מיקום נזקי הרטיבות בדירתו של התובע. מעיון בתמונה ת/3 ניכר כי בפינה השמאלית חיצונית של הסלון, קרי אותה פינה שממוקמת מתחת למרזב במרפסת הנתבע, סימני רטיבות נרחבים וקשים.

5.
בנסיבות אלה, דומה כי יש לקבוע שהתובע בחר במודע ובמתכוון לשלם את עיקר עלות התיקונים שבוצעו בשנת 2008 מתוך הבנה שלחובתו אחריות ביחס לנזקים, בהיותם נובעים מאופן ביצוע העבודות ע"י הקבלן מטעמו בשנת 2006.

6.
נוכח מיקום הרטיבות כאמור, הסברי עד התובע בנוגע למיקום המרזב, וחלוקת נטל החיוב בתיקוני 2008, ראיתי לנכון להעדיף את גרסת הנתבע, לפיה הנזקים בפינה זו מקורם באופן הנחת והתקנת המרזב, וכי אלו היו קיימים עובר לכניסתו של הנתבע אל דירתו בשנת 2008.

7.
במהלך העבודות שבוצעו בשנת 2008, אשר שוכנעתי כאמור שבוצעו בין היתר לתיקון ליקויים שנבעו מאופן ביצוע עבודות ההרחבה בשנת 2006, תועדו ליקויים ביריעות האיטום שהיו מתחת לריצוף שריצף הנתבע במרפסת, ובסמוך לקורה שהתקין הנתבע לצורך פתיחת פתח למעבר בין סלון ביתו לבין המרפסת שנוצרה מעל ההרחבה שבנה התובע. מתמונות שהוצגו בדיון עלה כי היריעות אינן מסתיימות בקו הקיר הסמוך לאותו מעבר בין הסלון למרפסת, ונראה לכאורה כי אלו חתוכות בסמוך לקו הקיר.

התובע והעד מטעמו טענו כי מי מטעם הנתבע, אשר ביצע את הריצוף במקום, חתך את אותן יריעות לצורך נוחות הריצוף, והנתבע טען כי נוכח העובדה שהוא איננו איש מקצוע אין הוא יכול לומר מתי נעשה אותו חיתוך והאם נעשה ע"י עובדים מטעמו או שמא נעשה קודם לכן.

8.
אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע לכך שכאשר בוצעו עבודות בשנת 2018 על ידי הנתבע לפתרון בעיית הרטיבות, הגיע איש מקצוע מטעם התובע לבדוק את אופן ביצוע העבודות במרפסת הנתבע.
9.
התובע טוען כי איש המקצוע מטעמו, אותו הוא מחשיב כמומחה, קבע - כעולה מתכתובות הווטסאפ שכתב התובע לנתבע בעניין, ואשר צורפו לכתב התביעה – שעבודת איש המקצוע מטעם הנתבע נעשתה באופן חובבני,
כי לאחר מבחן הצפה הופיעו נקודות רטיבות, הן בצד הנגדי למרזב והן תחת המרזב (שם הייתה לכאורה רטיבות משמעותית), וכי בעיית הרטיבות נבעה מן השינוי המבני שעשה הנתבע וכתוצאה מהצבת קורת פלדה בלתי אטומה בקו התפר.
לא למותר לציין כי מומחה התובע לא הגיע לדיון, ולא נחקר אודות קביעות נטענות אלו.

10.
עיון בתמונות שהציג התובע בנוגע למיקום הרטיבות, ביחד עם עדותו, מלמדים על כך שחלק מהרטיבות היא אומנם בקו התפר. בהתאמה, דומה כי חלק מהעלויות שנדרשו הצדדים להוציא בקשר עם שיפור האיטום במרפסת ובקשר עם תיקון הנזקים שנגרמו בדירת התובע מקורם בקו התפר ולא במרזב.

כאן המקום לציין שעד התובע העיד כי הרטיבות כולה היא אך ורק בתקרת קו התפר ואולם עדותו איננה מתיישבת עם התמונות, ונראה בעיני שזו ניתנה באופן מגמתי משיקולים של תועלת אישית. בנסיבות אלה, משקלה של העדות בעניין זה אפסי, ומצאתי כי אין לקבלה כעדות מהימנה בעניין.

11.
בהעדר חוות דעת מטעם הצדדים ביחס לשאלה האם הרטיבות שנצפתה בקו התפר מקורה בעבודות שבוצעו על ידי מי מטעם הנתבע או שמא מקורה באופן ביצוע ההרחבה ע"י מי מטעם התובע, מצאתי לקבוע ממצאים בעניין זה על סמך עדותם של הצדדים עצמם.

12.
הנתבע טען כי ביקר בבית התובע כשנתיים לאחר ביצוע תוספת הבנייה על ידי התובע, ועובר לביצוע עבודות השיפוץ על ידו. לשיטתו הבחין במועד זה ברטיבות בפינה שמתחת למרזב המרפסת. הנתבע בחר שלא לטעון כי ראה רטיבות אף בקו התפר.


הואיל ואין זה סביר להניח כי התובע ביצע תיקון אסטתי ביחס לרטיבות בקו התפר, בעוד שאת סימני הרטיבות מתחת למרזב הותיר במצבם סמוך לביקור הנתבע בדירתו, סביר יותר להניח שהרטיבות בקו התפר לא נוצרה, אלא לאחר ביצוע העבודות ע"י הנתבע במרפסת הדירה.

13.
מכל אלו התרשמתי כי יש לקבוע, כממצא עובדתי, שהרטיבות בקו התפר נולדה רק לאחר ביצוע העבודות ע"י הנתבע, בין אם בשל חיתוך של יריעות האיטום אשר היו מותקנות במקום לפני השיפוץ ובין אם בשל אופן הנחת קורת פלדה.

14.
כאמור מעלה, בשנת 2008 בוצעו עבודות נרחבות במרפסת בית הנתבע ע"י הקבלן מטעם התובע. מקובלת עליי טענת הנתבע לפיה ראוי היה שבמעמד זה יבצע קבלן התובע איטום והשלמה של היריעות החסרות, זיפות/הלחמה מחדש עפ"י הצורך, תיקון של זוויות המרזב ו/או פתח הניקוז, וכמובן בדיקת הצפה למניעת תקלות חוזרות.

דומה כי עבודות כאמור לא נעשו, הנזילות הנובעות מאופן חיתוך יריעות האיטום חזרו לכאורה בשנים שלאחר מכן וכך גם נזילות הנובעות מאותה תקלה במרזב.

15.
מהתכתובות שצורפו עולה כי בשנת 2015 ביצע הנתבע עבודות לתיקון נזקי הנזילות בבית התובע, על חשבונו, וזאת הגם שחלק מהנזקים מקורם, כך נראה, מאופן ביצוע העבודות ע"י מי מטעם התובע. הצדדים לא פירטו מה היו עלויות התיקון אז, ואולם אין ביניהם מחלוקת בנוגע לכך שאלו מומנו במלואן ע"י הנתבע.

16.
לאחר עיון בתכתובות הנ"ל התרשמתי כי בשנת 2016 לא פנה התובע אל הנתבע בבקשה לתקן רטיבות נוספת. למעשה, לאחר התיקון שנעשה בשנת 2015, פנה התובע פעם נוספת אל הנתבע בנוגע לרטיבות רק ביוני 2017, וטען כי מדובר ברטיבות שנוצרה בחורף שבין שנת 2016 לשנת 2017, קרי כשנה ומחצה לאחר התיקון האחרון שבוצע ע"י הנתבע.

17.
בפני
יתו משנת 2017 הבהיר התובע כי קיבל הצעת מחיר לביצוע התיקון, והנתבע ביקש לאפשר לו לפנות לאיש מקצוע מטעמו בכדי לקבל הצעת מחיר נגדית, זאת נוכח שיעור דרישת איש המקצוע מטעם התובע, ותוך שהוא מבהיר כי יש בעיכוב בפני
יה אליו מאז ראשית היווצרות הרטיבות ועד לחודש יוני 2017 כדי להעצים את הנזק אשר הולך ומתפשט, וכי באפשרותו להביא איש מקצוע מטעמו את יבצע את העבודה בעלות נמוכה יותר.

התובע, כך התרשמתי, מנע מהנתבע את האפשרות להביא הצעת מחיר נגדית תוך שהלין על אופן ביצוע התיקונים ע"י בעל המקצוע מטעם הנתבע בשנת 2015 (טענות שלא הועלו בזמן אמת, כעולה מהתכתובות שהונחו לפניי), ויצר מצב שבו הנתבע מנוע מלהקטין את נזקיו.

18.
חשבונית שהציג התובע ביחס לעבודות צבע ואיטום סדקים בסלון דירתו בשנת 2018 מלמדת לכאורה על כך שאת התיקון ניתן היה לבצע בעלות של 1,170 ₪ בלבד.


החשבונית המתייחסת לתיקון משנת 2017 מלמדת לכאורה על הוצאה בסך של 1,750 ₪, קרי עלות היקרה בכ- 50% מעלות התיקון שנערך בשנת 2018.

דומה כי יש בפער כדי ללמד על כך שמדובר בהצעת מחיר גבוהה, וכדי לבסס טענת הנתבע לפיה לא פעל התובע כנדרש להקטנת הנזק, בין בקבלת הצעת מחיר נגדית ובין בטיפול בנזק בראשיתו.

19.
מכל האמור נחה דעתי כי חלק מהנזקים שנגרמו לסלון ביתו של התובע בשנים 2017-2018 מקורם בביצוע עבודה לקויה ע"י מי מטעם התובע במועד בניית תוספת הבנייה, חלקם מקורם בביצוע לקוי של תיקון שנעשה ע"י מי מטעם התובע בשנת 2008 וחלקם מקורם בעבודות לקויות שבוצעו ע"י מי מטעם הנתבע בביצוע פתח למעבר בין סלון ביתו למרפסת, ובמסגרת עבודות ריצוף המרפסת, בשנת 2008.

21.
בגין ליקויים שבוצעו בעבודות אנשי הנתבע שילם הנתבע לאיש המקצוע מטעם התובע 2,000 ₪ בשנת 2008, בתקווה שתיקון זה יביא פתרון לבעיה שנוצרה בביצוע העבודות על ידי מי מטעמו.

22.
בנוסף נשא הנתבע הן בהוצאות התיקון בבית התובע בשנת 2015 והן בעלויות תיקון המרפסת בשנת 2018. בכך לטעמי נשא הנתבע הן בהוצאות הנזקים שנגרמו ע"י בעלי המקצוע מטעמו והן בעלות תיקון פגמים שיצר מי מטעם התובע.

23.
התכתובות שצורפו מלמדות על שיתוף פעולה מלא, נכונות והיענות מטעם הנתבע, באופן שיש בו כדי לדחות את טענות התובע בנוגע לקיומה של "התעמרות" מצד הנתבע.

24.
את חלוקת האחריות בין הצדדים כאן ביחס לגורם האחראי לליקויי הרטיבות ניתן לבצע בשלב זה, ולאחר תיקון כל הליקויים (יש לקוות) על דרך האומדנה בלבד. במצב דברים זה, אני קובעת כי העלות שנשא בה התובע לתיקון הנזקים בתוך דירתו בשנים 2017-2018 ביחד עם העלות בה נשא בשנת 2008, יש בהן כדי לקזז את חלקו בעלות התיקונים שנדרשו במרפסת בית הנתבע בשל ליקויים בעבודות מי מטעם התובע, תיקונים שבוצעו במימון הנתבע. לא מצאתי אם כן כי יש מקום לחייב את הנתבע בעלות נוספת בגין תיקוני בית התובע מהשנים 2017-20018.

מכל אלו, לאחר שנחה דעתי כי לתובע אחריות לחלק לא מבוטל (בעיקר בשים לב לתמונות ולתיאורים שבתכתובות ביחס למידת הנזילה המצויה בפינת הקיר דרכו עובר מרזב שהותקן בידי התובע) מהנזקים שנגרמו בעקבות הרטיבות, וכן לאחר ששוכנעתי כי הנתבע נשא בעלויות תיקונים שבוצעו במרפסת בשנת 2018, השתתף במימון התיקון משנת 2008 ואף נשא בעלות תיקון שבוצע בבית התובע בשנת 2015 - אני רואה לנכון לדחות את התביעה.

אציין כי הצדדים בחרו שלא להביא לפניי חוות דעת של מומחה לצורך קביעת מקור הרטיבות, נמנעו מלהציג לפני ביהמ"ש מלוא הקבלות המעידות על ההוצאות השונות שהוצאו על ידם לאורך השנים בניסיון לטפל בנזקי הרטיבות, ובנסיבות אלו מצאתי כי נכון יהיה לקבוע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק מפסה"ד לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום,
י"ז טבת תשע"ט, 25 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 63438-06/18 איתן גל נ' אמיר ויליאמס (פורסם ב-ֽ 25/12/2018)