פסקי דין על מועצה אזורית עמק חפר | פסקי דין על אורי כהן | פסקי דין על גילה כהן |

28096-03/18 א     25/12/2018




א 28096-03/18 מועצה אזורית עמק חפר נ' אורי כהן, גילה כהן








בית משפט השלום בנתניה

ת"א 28096-03-18 כהן ואח' נ' מועצה אזורית עמק חפר





מספר בקשה:
7

לפני
כבוד השופט
אלי ברנד

מבקשת
מועצה אזורית עמק חפר


נגד

משיבים
1. אורי כהן
2. גילה כהן


ב"כ המבקשת: עו"ד אבי זוכוביצקי

ב"כ המשיבים: עו"ד אהב כהן


החלטה


לפני בקשת המבקשת, הנתבעת בהליך העיקרי, להורות על מחיקת כתב התביעה שהגישו המשיבים על פי תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: "התקנות") בשל העובדה שלטענתה הללו לא קיימו צו של בית המשפט מיום 4.6.18 למתן פרטים נוספים על פי תקנה 65 לתקנות וכן לא קיימו את החלטת בית המשפט מיום 10.11.18 המורה להם להשיב על בקשה לסעד דומה למבוקש בבקשה הנוכחית.
המשיבים טוענים מנגד כי פעלו על פי הצו מיום 4.6.18 במענה שהגישו לתיק בית המשפט ביום 20.6.18 וכי לבקשה הקודמת למחיקת כתב התביעה בחרו שלא להגיב מאחר שתקנה 241(ג) לתקנות נוקטת בלשון "רשאי" להשיב ואין חובה כזו ומאחר שהבקשה היתה לטעמם קנטרנית ובית המשפט יכול היה להכריע בבקשה ללא עמדתם.
יוער כי הן הבקשה והן התשובה לא נתמכו בתצהיר, הגם שהן כוללות טיעון עובדתי, בניגוד להוראות תקנה 241 לתקנות והגם שמדובר בדרישה מהותית (ראו ע"א 409/13 שידורי קשת בע"מ נ' שמעון קופר (11.4.2013)).
עוד יוער כי המבקשת הגישה תגובה לתשובה אך לא עלו בה טיעונים מהותיים נוספים.
תחילה יש להזכיר כי הסעד של מחיקת כתבי טענות הוא סעד חריג אשר הפסיקה קבעה כי אין להעניק בנקל, זאת מאחר שמטרתו של הליך שיפוטי היא חקר האמת ותוצאתו של סעד שכזה היא סיום הדיון בתביעה ללא בירור המחלוקת לגופה.
כך קבע בית המשפט העליון ברע"א 5853/14 הנסון (ישראל) בע"מ נ' אלסייד ספאלדין (20.10.2014, פסקאות 12-11, ההדגשות בכל הציטוטים בהחלטה אינן במקור, אלא אם יאמר אחרת במפורש) ביחס לבקשה על פי תקנה 122 לתקנות –
"מחדליו של המשיב בנושא זה הובילו לבזבוז של זמן שיפוטי לא מבוטל ולעלויות מיותרות ...
רקע השתלשלות זו, אני סבור כי היה מקום להטיל על המשיב סנקציות מידתיות ביחס למחדל כגון פסיקת הוצאות בכל פעם שהפר את החלטות בית המשפט. ניתן להעריך שלו היו ננקטות נגדו סנקציות כאמור, המסר היה מופנם ולא היינו מגיעים עד הלום. אכן, כפי שטוען המשיב, סילוק תובענה על הסף בגין אי-קיום צו גילוי מסמכים היא סנקציה חריגה שיש לנקוט בה במקרים חריגים בלבד (ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' מרדכי, פ"ד מו(3) 793, 800 (1990)).
"
שנית, באשר לעצם הבקשה למתן פרטים נוספים, בנושא זה נקבע (ת"א (מחוזי ב"ש) 11797-06-10 גלית סובל נ' מעבדות ד"ר מלומד בע"מ (1.8.2011)) –
"מטרת בקשה למתן פרטים נוספים, במתכונת הקבועה בתקנות 65 ו-66 לתקנות סדר הדין האזרחי, הינה להבהיר טענות כלליות וסתומות ואף כדי להעמיד לדיון את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ודוק, בקשה לפרטים נוספים לא נועדה "לברר את הראיות עליהן עתיד בעל דין להשתית את טענתו" ואין מקום, בגדר בקשה לפרטים נוספים, לדרוש מבעל דין לפרט על מה הוא מסתמך, בשעה שהוא טוען טענה מסוימת (ראה בנדון ספרו של עו"ד קשת – הזכויות הדיוניות (סדר הדין במשפט האזרחי הלכה ומעשה, מהדורה 15, חלק א', עמ' 753 – 759)."
עוד נקבע בת"א (מחוזי ת"א) 58322-07-13 דחס מנוף ושירותים אשקלון (1979) בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (6.3.2014, פסקה 31) ברוח דומה כי –
"מטרת ההליך של פרטים נוספים הוא גיבוש הפלוגתאות שבין הצדדים, למען יעילות הדיון והחיסכון בזמן (גורן, עמ' 143), אך אין להפוך הליך זה להליך, שבמסגרתו נדרשים בעלי הדין לשטוח את כל ראיותיהם ונימוקיהם, ואין להמיר את הליכי גילוי המסמכים והשאלונים בהליך זה.
ראוי גם לזכור, שכבר השתרש הנוהג במשפטים אזרחיים, לפיו העדויות הראשיות מוגשות בדרך של מתן תצהירים, וסביר להניח כי בתצהירים יפורטו כל הפרטים העובדתיים הרלבנטים ויובאו בהם כל הראיות הרלבנטיות.

רישומו של נוהג זה ניכר גם בתקנה 65, כפי שתוקנה בתיקון תשנ"א, ולפיה רשאי בית המשפט להורות כי הפרטים החסרים יוגשו בתצהיר (ראו: גורן, עמ' 142).
לאור זאת אני סבור, כי הליך הפרטים הנוספים ראוי להיות מיושם רק ביחס לפרטים מהותיים ומרכזיים, ולא לפרטים נלווים או שוליים, שהמקום לבירורם הוא ההליכים המקדמיים הנוספים של גילוי מסמכים ושאלונים, או אף במסגרת תצהירי העדות הראשית
."
מן האמור לעיל אנו למדים כי לצד העובדה שהסעד המבוקש חריג וקיצוני יש גם לפרש את היקף הפרטים הנוספים שיש מקום לדרוש על פי תקנות 66-65 במידה מוגבלת שאינה מרחיבה יתר על המידה ועוסקת רק בעיקרי הטענות ובודאי שאינה מחליפה את הליכי גילוי המסמכים והשאלונים.
בה בעת, תקנה 65 מורה כי הפרטים הנוספים הנדרשים יוגשו באמצעות תצהיר.
עיון בבקשה המקורית שהגישה המבקשת למתן פרטים נוספים, בדגש על סעיפים 32.12-32.1 בהם מפורטים הפרטים המבוקשים, מלמד בעיני על חריגה משמעותית ממטרת הדרישה לפרטים נוספים כפי שנקבעה בפסיקה וזליגה אל התחום השמור להליכי גילוי המסמכים והשאלונים.
אכן הרשמת הנכבדה נעתרה לבקשה אולם סבורני כי במישור העקרוני ניתן היה להסתפק בתוכן מענה שהגישו המשיבים ביום 20.6.18 לענין צו על פי תקנה 65 לתקנות, זולת אולי פרטים בודדים (דוגמת סעיף 32.4.1) ולהותיר את היתר לשלב גילוי המסמכים והשאלונים.
אלא שגם המשיבים חדלו בכך שלא טרחו להגיש את הפרטים הנוספים באמצעות תצהיר כדרישת התקנה (ויוזכר שוב ע"א 409/13 הנ"ל).
גם ביחס להחלטה מיום 10.11.18, אמנם תקנה 241(ג) קובעת כי המשיב רשאי להשיב על בקשה אולם ברי כי כאשר בית המשפט מורה על מענה כזה עומדת מאחורי הוראה זו מטרה ברורה – לקבל את תשובת המשיבים, שאם לא כן יכול היה לשתוק שכן זכות זו מוקנית ועומדת מכח התקנות עצמן.
הוראה כאמור אינה גחמת לב של בית המשפט או החלטה שבלונית אלא מטרתה לקבל מן הצדדים את כלל טיעוניהם על מנת ליתן החלטה מושכלת וממצה.
מן האמור לעיל עולה כי שני הצדדים הכבידו שלא לצורך זה על זה ושניהם גם יחד על בית המשפט אשר ידיו מלאות עבודה גם כך.
לאור מכלול האמור לעיל יגישו המשיבים את המענה לבקשה לפרטים נוספים באמצעות תצהיר ערוך כדין לתיק בית המשפט עם עותק ישירות, בהמצאה כדין, לצד שכנגד עד יום 10.1.19.
הצדדים ישלימו הליכי גילוי ועיון במסמכים ושאלונים, ככל הנדרש, עד יום 10.2.19.
מוזכרות לצדדים ההלכות הברורות והידועות לענין הליכים אלה, על פיהן יש לנהל הליך ב"קלפים גלויים" ובה בעת אין לנהל "מסע דיג", כאשר המבחן המושל בכיפה הוא מבחן הרלוונטיות (וראו פסק דינו המסדר של כב' השופט יצחק עמית בת"א (מחוזי חיפה) 688/02 המנוח משה בן הרואה ז"ל נ' טארק בדיר (27.6.2004)).
לדאבון הלב נאלצים בתי המשפט להקדיש זמן רב להכרעה במחלוקות מעין אלה בהליכים מקדמיים, ללא כל הצדקה – נוכח ההלכות הברורות – ותוך בזבוז זמן שיפוטי ניכר ויקר שיכול היה להיות מוקדש לקידום הליכים אחרים מהותיים יותר באופן מועיל.
שקלתי לחייב את שני הצדדים בהוצאות לטובת אוצר המדינה בשל כך, זה בשל הגשת בקשה מיותרת וזה בשל אי מילוי כדין של צוי בית המשפט והכבדה מיותרת מצד שניהם תוך הטלת הכורח על בית המשפט להשקיע מזמנו בסוגיה זו, ורק לפנים משורת הדין לא עשיתי כן בזו הפעם.
מוצע לצדדים לסיים יתר ההליכים המקדמיים לאור ההלכות האמורות, ללא הדרשות של בית המשפט להכרעות מסוג זה, שאם לא כן אשקול הטלת הוצאות נכבדות בגין מחדלים.

ניתנה היום, י"ז טבת תשע"ט, 25 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 28096-03/18 מועצה אזורית עמק חפר נ' אורי כהן, גילה כהן (פורסם ב-ֽ 25/12/2018)