פסקי דין על אברהם יחזקאל | פסקי דין על אור וכח-יצחקי בע"מ

2945/04 דמ     09/01/2005




דמ 2945/04 אברהם יחזקאל נ' אור וכח-יצחקי בע"מ




1
בתי הדין לעבודה
דמ 002945/04
בית דין אזורי לעבודה ת"א-יפו
09/01/05

כב' השופטת שרה מאירי

גב' ע. אשד
בפני
:
נ.צ.
אברהם יחזקאל

בעניין:
התובע

ע"י מר י. ברק, הסתדרות ר"ג
נ ג ד
אור וכח-יצחקי בע"מ
הנתבעת
פסק דין
1. ביום 29.1.04 הגיש התובע, באמצעות נציג האגוד המקצועי, כתב תביעה כנגד הנתבעת, אצלה עבד מ- 1.10.00 ועד 15.1.03 כחשמלאי מוסמך, לאחר שהודע על פיטוריו ב- 31.12.02.

התובע עותר לפ"פ עבור 26 חודשי עבודה (לפי 5,615 ש"ח; סה"כ 12,165 ש"ח), שבועיים הודעה מוקדמת מ- 15.1.03 ועד 31.1.03 (סה"כ 2,738 ש"ח), 3 ימי חופשה משנת 2000 (סה"כ 673 ש"ח), 1.5 ימי הבראה לחודשים 12-10 בשנת 2000 (לפי 331 ש"ח, סה"כ 396.5 ש"ח), 6% הפרשות לפנסיה בגין 8 חודשים (בסה"כ 2,469 ש"ח).

2. ביום 5.5.04 התקיים דיון מוקדם בפני
כבוד הרשמת ר. צדיק.
הנתבעת טענה כי התובע פוטר שכן התסיס העובדים, לא עשה את הנדרש ממנו, גרם נזקים ובכך נשללה זכאותו לפיצויים. לאחר מכתב הפיטורים, שלחה הנתבעת לתובע מכתב בו ביקשה כי יחזור לעבודה.

כבוד הרשמת הורתה לנתבעת להגיש כתב הגנה והורתה על העברת הדיון למותב.

3. ביום 11.5.04 הגישה הנתבעת כתב הגנתה בו טענה כי התובע זלזל בעבודתו, בהתנהגות בלתי הולמת והסתת פועלים. נקרא לחזור לעבודה וסרב. התובע קיבל במשכורתו נסיעות, אך בפועל הוסע ע"י הנתבעת, ולכן עליו להחזיר 6,240 ש"ח. התובע גרם נזקים לשם הטוב של הנתבעת, סרב לבצע עבודות וגרם נזק באי עמידה בלוח הזמנים בסכום של 25,000 ש"ח.

הנתבעת עתרה למחיקת התביעה ולחיוב בהוצאות.

4. ביום 20.9.04 התייצב התובע לדיון ובהעדר הנתבעת - נדחה הדיון.
הנתבעת הודיעה ב- 29.10.04 כי לא הוזמנה לדיון ומשכך, לא התייצבה לדיון.
הדיון נקבע ל- 22.11.04.

התובע ביקש דחיית הדיון משב"כ לא הגיע (מששבר את ידו, ככל הנראה, יום קודם). הדיון נדחה ליום 23.12.04.

ביום 23.12.04 העידו בפני
נו התובע ומנהל הנתבעת.
בתום הדיון סיכמו הצדדים טענותיהם וההליך נדחה למתן פס"ד.
4. לאחר ששבנו ועיינו בכל החומר שבפני
נו - להלן הכרעתנו:

א. פיטורין -
התובע צרף לתביעתו מכתב הפיטורין שקיבל מהנתבעת ביום 31.12.02, בו צויין כי פוטר "בגלל חוסר יכולת לבצע חלק מעבודות החברה כגון: הנחת צנרת בגגות, וחציבות בדירות".

התובע בעדותו הכחיש טענת "המרדה", טענה שהעלתה הנתבעת בהגנתה, אלא שטען שנדרש להסכים לעבוד בשכר של 140 ש"ח ליום או שילך (עמ' 5, שורה 8-17).
המנהל העיד כי התובע נדרש לעלות על הגג וסרב והפועלים שהיו במקום גם הם סרבו ואז אחיו פיטר את התובע ונתן לו מכתב.

קשה היה מהעדויות ללמוד מה התרחש באותו מעמד.
עם זאת, העיקר לטעמנו מצוי במכתב הפיטורין, שניתן עם הפיטורים. אין במכתב זה דבר וחצי דבר עם הנמקת הפיטורים, כפי שנטענה ע"י הנתבעת.

אין מקום לטענות שלא נטענו במועד הפיטורים עצמם. משמע, חזקה על הנתבעת כי אם פיטרה התובע על אתר בגין סרובו לבצע עבודה שהוטלה עליו או בגין המרדת העובדים - הייתה מציינת כך במכתב הפיטורין.

בהתאם לאמור - ומשאין במכתב טענת התססה/המרדה או סירוב לעבוד - אין מקום לקבלתה כעת.
נוסיף ונאמר כי ל? הוכח בפני
נו כדבעי הנטען, היינו רואים בנסיבות שתוארו (מקרה בודד ולא סדרת ארועים), לכאורה, לשקול הפחתת פ"פ, אך לא שלילתם המוחלטת.

לאור האמור, על הנתבעת לשלם לתובע פ"פ לכל תקופת עבודתו מ- 1.10.00 ועד 15.1.03, ועפ"י השכר כפי שיקבע להלן.

ב. הודעה מוקדמת -
אין במכתב הפיטורין התייחסות למועד כניסתם לתוקף.
התובע טען כי אחיו של המנהל פיטר אותו. הנתבעת בהגנתה לא התייחסה לעיתוי הפסקת העבודה ואף לא למועד בו פוטר.

בהתאם - אין לדעת מתי הופסקה העבודה בפועל.
לכך יש להוסיף כי התובע העיד כי אחיו של המנהל אמר לו לצאת לחודש חופש, טענה המתיישבת דוקא עם מתן הודעה כדין.

הנתבעת לא התייחסה לעניין ולא נתנה גרסה מדוייקת למועד הפסקת העבודה בפועל.
ודאי כך, כשאין מחלוקת כי התובע פוטר, וממילא, הנטל על הנתבעת להוכיח כי ניתנה הודעה כדין.

משקבענו כי הפסקת העבודה נעשתה ב- 31.12.02 והעבודה נפסקה ב- 15.1.03 - זכאי התובע לחלף הודעה מוקדמת בת שבועיים.

כאמור, עולה לכאורה כי התובע הפסיק עבודתו אחרי שבועיים, אף שהודע לו לעבוד עוד חודש. בהתאם, משבמכתב הפיטורין לא נרשם המועד להפסקת העבודה, ראינו לקבוע כאמור.

ג. הבראה -
התובע עותר להבראה בגין 3 חודשים בתקופה אוקטובר-דצמבר 2000.

הפסקת העבודה נעשתה ב- 31.12.02, בתוקף מ- 15.1.03, משמע, חלפו יותר משנתיים ממועד הזכאות עד להפסקת העבודה ויותר משלוש שנים עד להגשת התביעה.
ממילא, מדובר בזכות שהתיישנה.

מעבר לכך - התובע לא נתן בעדותו כל גרסה ברכיב זה.
משכך - אין לנו אלא לדחות התביעה ברכיב זה.

ד. חופשה -
בעניין זה התובע עותר ל- 3 ימי חופשה לשנת 2000.
התובע אינו מפרט תביעתו וניתן להניח רק כי כוונתו (גם ברכיב זה) לזכאות בגין 3 חודשי עבודתו הראשונים (אוקטובר-דצמבר 2000).
אין בפני
נו ראייה לתשלום שבוצע או לאי תשלום בחודשים הנטענים.
לא הוגשו לנו כל תלושים.

משהתובע לא טען בענין בעדותו ומנגד, אין בפני
נו כל עדות בעניין זה של הנתבעת, אין נעתרת התביעה ברכיב זה.

ה. הפרשות לפנסיה -
בעניין זה, מבהיר התובע כי 8 חודשים לאחר שהחל לעבוד אצל הנתבעת הגיע לגיל 65 והוא עותר ל- 6% לפנסיה, עבור 8 החודשים הראשונים.

התובע נמנע מהצגת ראיות לטענתו, ול? להוכחת שעורי השכר לפיהם חישב תביעתו ברכיב זה.

בפועל - לא נתנה הנתבעת כל גרסה ברכיב זה.

משלא הוצגו בפני
נו ראיות לאי הפרשה ולשעורי ההכנסה לחישובן - אין נעתרת התביעה.

בהתאם, משלא הכחישה הנתבעת הנטען ע"י התובע ומנגד, לא ניתן עתה לבטח התובע בקרן הפנסיה - איננו נעתרים לתביעה ברכיב זה (ראה תשן/66-3 (ארצי) שקריאת נאצר נ' צבי רחמים, פד"ע כב 13).

ו. טענת קיזוז -
הנתבעת טוענת כי שילמה לתובע נסיעות במהלך העבודה אך בפועל הסיעה אותו.

אין בפני
נו ראיות להוכחת הנטען - מחד ומאידך - לא נדע מכח מה תהא הנתבעת זכאית עתה להשבת סכומים, ששילמה כדין במועדו.

משכך - אין לנו אלא לדחות טענת הנתבעת.

ז. שכר -
התובע טען כי שכרו עומד ע"ס 5,615 ש"ח. להוכחת טענתו זו לא צורפה כל אסמכתא.
מ- 2 תלושי השכר שצורפו עולה כי שכר התובע שולם לפי ימי עבודה בפועל וכך, בתלוש 1.01 קיבל שכר עבור 27 י"ע ובתלוש 8.01 קיבל שכר עבור 24 י"ע.

משמע, לחישוב השכר נדרשים אנו לממוצע י"ע ב- 12 חודשי עבודתו האחרונים, ובפני
נו אין נתונים לכך.

עם זאת, הנתבעת בהגנתה לא הכחישה הסכום הנטען.

משכך - קובעים אנו כי שכרו החודשי של התובע עמד ע"ס 5,615 ש"ח ויום עבודה (לפי 25 י"ע בממוצע) עמד ע"ס 225 ש"ח (כטענתו, בס' 2 ג').

ח. סיכום -
לאור האמור - זכאי התובע (לחלף הודעה מוקדמת בסך 2,738 ש"ח) לפ"פ בסך של 12,165 ש"ח ול- 3 ימי חופשה בסך של 675 ש"ח. כן זכאי הוא לה"ה וריבית כחוק בגין הסכומים הנ"ל מיום 1.2.03 ועד לתשלום בפועל.

משמחלוקת בין הצדדים בדבר עצם הזכאות לפצויי פטורין (כמו גם לעצם הפיטורים), משחלפה יותר משנה מהפסקת העבודה - ראינו להורות כאמור.

הסכומים שנקבעו ישולמו בתוך 30 יום.
כל צד ישא בהוצאותיו.

לא זִכינו התובע בהוצאות משלא התרשמנו מעדותו כאמינה - מחד ומאידך - טעתה הנתבעת לסבור כי אין קמה (בנסיבות להן טענה) זכאות לפ"פ.

ניתן היום כ"ח בטבת, תשס"ה (9 בינואר 2005) בהעדר הצדדים.
ש. מאירי, שופטת - אב"ד

נ.צ. גב' ע. אשד
קלדנית אתי אירן








דמ בית דין אזורי לעבודה 2945/04 אברהם יחזקאל נ' אור וכח-יצחקי בע"מ (פורסם ב-ֽ 09/01/2005)