פסקי דין על אורן אמון | פסקי דין על אסעד ג'ריז | פסקי דין על מנורה חברה לביטוח |

62952-09/17 תאמ     31/12/2018




תאמ 62952-09/17 אורן אמון נ' אסעד ג'ריז, מנורה חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 62952-09-17 אמון ואח' נ' ג'ריז ואח'



לפני
כבוד השופט נצר סמארה


תובע
נתבע שכנגד


אורן אמון
ע"י ב"כ עוה"ד אלעד רייך ושי גנון




נגד



נתבעים
תובעת שכנגד






1. אסעד ג'ריז
2. מנורה חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ממן








פסק דין




1.
לפניי תביעה ותביעה שכנגד, בסדר דין מהיר, שעניינן נזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 08.06.2017, בין כלי רכב, מסוג טנדר, מ"ר 58-806-09 שבעת התאונה היה בבעלות התובע ונהוג בידיו (להלן: "הטנדר") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 83-025-80 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 והתובעת שכנגד בביטוח נזקי רכוש לרבות ביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.
התובע טוען כי עת נסע ישר וכדין בכביש 70 לכיוון צפון אז המשאית אשר הגיחה מהכיוון הנגדי פנתה שמאלה בצומת, תוך שהיא נכנסת לצומת לא פנוי בנסיעה רציפה ופגעה בטנדר. לטענת התובע בגין התאונה נגרמו לטנדר נזקים אשר הוערכו על ידי שמאי רכב מטעמו, ועתה עותר התובע לחיוב הנתבעים בנזקיו והפסדיו.


מנגד טוענים הנתבעים כי המשאית הייתה בעצירה מלאה על מנת לתת זכות קדימה לטנדר, כאשר לפתע הטנדר סטה לעבר נתיב נסיעתה של המשאית ופגע בה וגרם לה לנזקים. לטענת הנתבעים, האחריות לקרות התאונה מוטלת על התובע. כמו כן, מכחישים הנתבעים את הנזק הנטען והיקפו. בד בבד עם הגשת הכתב ההגנה הגישה הנתבעת 2 תביעה שכנגד שעניינה שיבוב בגין תגמולי ביטוח ששילמה למבוטחה.


בכתב ההגנה שכנגד חוזר התובע על הטענות בכתב תביעתו, כמו כן, טוען הנתבע שכנגד כי סכום התביעה שכנגד אינו משקף את הנזק שנגרם למשאית בפועל, שהינו נמוך בהיקף נרחב מסכום התביעה שכנגד.

למעשה, המחלוקת בין הצדדים היא בקשר עם האחריות לקרות התאונה ובקשר עם שיעור הנזק שנגרם לכלי הרכב בגין התאונה.

3.
נערכה לפני ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, ובכלל זה טופס הודעה על התאונה מטעם התובע (במ/1), תמונות נזק מזירת התאונה (במ/2), העתק מכתב אישום שהוגש נגד נהג המשאית בגין עבירות תנועה אגב התאונה, טופס הודעה על התאונה מטעם הנתבעים (מוצג במ/4), תמונות הנזק למשאית (במ/5).

כמו כן, העידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה ונחקרו בחקירה נגדית.

4.
עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.
על יסוד כל החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה העיקרית להתקבל, תוך הפחתת ראשי הנזק בדבר טרדה ובטלה ואילו דין התביעה שכנגד להתקבל חלקית, תוך שאני מטיל אחריות בשיעור של 10% על נהג הטנדר, מהנימוקים המובאים להלן:

5.1.
נהג הטנדר העיד כי טרם התקרב לצומת הבחין במשאית במסלול הנגדי של הכביש כשהיא עומדת בנתיב הנסיעה לפנייה שמאלה בצומת, ורק כאשר הטנדר היה בתוך הצומת החלה המשאית לפנות שמאלה ובעקבות זאת נהג הטנדר ניסה לבלום את הטנדר אך ללא הועיל והפינה השמאלית הקדמית של הטנדר נפגעה (עמ' 3, שורה 23 ועד עמ' 4, שורה 1 לפרוטוקול). נהג הטנדר העיד כי הבחין במשאית מרחוק כאשר הטנדר היה במהירות של 80 קמ"ש, כאשר נהג הטנדר אינו שולל כי לא האט את מהירות נסיעתו טרם הכניסה לצומת (עמ' 4, שורות 3-1 לפרוטוקול). נהג הטנדר שולל מכל וכל את טענת נהג המשאית כי הטנדר עם כניסתו לצומת, ובזמן שהמשאית בעצירה מוחלטת, סטה לעבר המשאית (עמ' 4, שורות 20-17 לפרוטוקול).

5.2.
נהג המשאית מתאר כי עמד לפני הפנייה שמאלה בצומת (עמ' 4, שורות 24-23 לפרוטוקול). נהג המשאית העיד תחילה כי הבחין ברכבים החוצים את הצומת המגיעים מכיוון נסיעתו של הטנדר, אלא שאת הטנדר ראה בהתנגשות בין כלי הרכב, לפני זה לא ראה אותו כלל (עמ' 4, שורות 25-24 לפרוטוקול). לאחר שבית המשפט תמה הכיצד נהג המשאית לא הבחין בטנדר לפני התאונה, שינה נהג המשאית את גרסתו ואמר כי כן ראה את הטנדר עובר לתאונה, ואף הבחין בו במרחק של כמאתיים מטר (עמ' 4, שורות 29-25 לפרוטוקול). בהמשך עדותו העיד נהג המשאית כי עצר את המשאית עד שהטנדר יחצה את הצומת אלא שהטנדר פגע במשאית, תוך שהוא מעיד כי נהג הטנדר דיבר בטלפון בעת חציית הצומת (עמ' 4, שורות 30-29 לפרוטוקול). לאחר מכן, חוזר נהג המשאית ומדגיש כי היה בעצירה מוחלטת, ומיד לאחר מכן אומר כי התחיל להיכנס לאט לאט, תוך המתנה לטנדר שיחלוף, אך הטנדר התנגש בו, הגם שהיה לו מקום לעבור (עמ' 4, שורות 31-30 לפרוטוקול).

5.3.
אני מעדיף את גרסתו של נהג הטנדר שהייתה ברורה, קוהרנטית, והקרינה אמינות על פני גרסתו של נהג המשאית, שהייתה מהוססת, מבולבלת, בלתי עקבית, בעלת סתירות פנימיות ומתפתחת.

5.4.
נהג המשאית לא ידע למקם את המשאית בזירת התאונה. פעם מיקם אותה לפני הכניסה לצומת, פעם מיקם אותה בתוך הצומת אך טרם הגעה לנתיב נסיעתו של הטנדר. כמו כן, נהג המשאית לא ידע לומר בצורה חדה וברורה אם הבחין בטנדר עובר לתאונה או אם לאו. תחילה העיד כי לא הבחין בטנדר אלא רק בתאונה ואילו לאחר מכן העיד כי הבחין בו. מדובר בשתי גרסאות שאינן יכולות להתיישב זו עם זו.

5.5.
סבורני כי המשאית החלה להיכנס בנסיעה איטית לצומת, כשהיא על נתיב הנסיעה הפונה שמאלה לכיוון המחצבה, והמשיכה להתקדם בגלישה בצומת, זאת חרף רכבים שהגיחו מהכיוון הנגדי, כאשר הבחין נהג המשאית בטנדר המגיח מהכיוון הנגדי, בלם נהג המשאית את המשאית אך זה היה מאוחר מידי, באשר המשאית כבר חסמה חלק מנתיב נסיעתו של הטנדר.

5.6.
על יסוד מוקדי הנזק – הטנדר בפינה השמאלית הקדמית והמשאית בחזית (כפי העולה מדוח השמאי מטעם התובעת שכנגד) – אני סבור כי המשאית החלה בפני
יה שמאלה כאשר הטנדר היה בצומת או ממש בסמוך אליו. אחרת לא הייתי מצפה לראות נזק במרכז חזית המשאית.

5.7.
נהג המשאית הפר את הוראת תקנה 64(ד) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה") הקובעת:



"נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המציין חובה לעצור, יעצור במקום שיוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה - לפני קו העצירה, ויתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר."

5.8.
מכאן, שעיקר האחריות לקרות התאונה חל על נהג המשאית.

5.9.
אבהיר כי לא מצאתי לתת כל משקל לעצם הגשת כתב אישום נגד נהג המשאית. מדובר בשלב ראשוני בהליך פלילי, שלא ניתן לחזות על פיו הכיצד יסתיים ההליך הפלילי נגד נהג המשאית.

5.10.
יחד עם זאת, יתר הראיות שהיו בתיק שנדון לפניי די היה בהם כדי להגיע למסקנה אליה הגעתי.

5.11.
עם זאת, איני פוטר את נהג הטנדר מכלל אחריות לקרות התאונה.


נהג הטנדר העיד כי כאשר הבחין במשאית, עוד מרחוק, הוא הסיע את הטנדר במהירת של 80 קמ"ש. סבורני כי נהג הטנדר נסע במהירות שאינה תואמת את מצב התנועה בצומת, ככל הנראה משום שסבר כי יספיק לחלוף את המשאית טרם זו תגיע אליו, אך ללא הועיל.

5.12.
אמנם, זכות הקדימה בחציית הצומת הייתה של הטנדר אולם, כפי שכבר ציינתי במספר לא מבוטל של פסקי דין שיצאו תחת ידיי, זכות הקדימה אינה חזות הכל. על בעל זכות הקדימה לוודא, טרם חציית הצומת, כי הצומת פנוי כך שיוכל לחצות את הצומת באין מפריע. נהג הטנדר לא הקפיד על כך, מכאן אחריותו לקרות התאונה.

5.13.
באשר למחלוקת בעניין היקף הנזק בתביעה ובתביעה שכנגד, אני קובע כי מאחר שהנזקים הנטענים נתמכים בחוות דעת שמאי רכב ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית, שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק, ומאחר שהצד שכנגד אף לא הודיע על רצונו לחקור את שמאי הצד שכנגד על חוות דעתו, בהתאם לתקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, הרי שסכום התביעות, למעט ראש הנזק בדבר טרדה ובטלה שבתביעה העיקרית, בדין יסודם.

באשר לראש הנזק בדבר טרדה ובטלה שבתביעה העיקרית, לא הוכח איזה טרדה ובטלה נגרמו לתובע בגין התאונה, ואף לא צורפו אסמכתאות לעניין זה. סבורני כי ראש נזק זה נועד רק כדי לנפח את סכום התביעה. הא ותו לא. משכך, מסכום התביעה העיקרית יש להפחית סך של 1,000 ₪ ואת רכיב הפרשי הצמדה וריבית המשוערך, בין היתר, על בסיס ראש הנזק לעיל שלא הוכח. כך שסכום התביעה המוכח יעמוד על 11,545 ₪.


לפיכך, התביעה והתביעה שכנגד מתקבלות חלקית, כפי האמור בפתח סעיף 5 לעיל.


התביעה העיקרית
6.
הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובע את הסכומים הבאים:

6.1.
סך של 10,391 ₪, שהינו 90% מסכום התביעה המוכח, כאמור בסעיף 5.13 לעיל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התאונה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2.
הוצאות משפט, ובכלל זה אגרת בית המשפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד, בסך של 3,000 ₪.

התביעה שכנגד
7.
הנתבע שכנגד ישלם לתובעת שכנגד את הסכומים הבאים:

7.1.
סך של 4,604 ₪, שהינו 10% מסכום התביעה שכנגד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה שכנגד ועד למועד התשלום המלא בפועל.

7.2.
הוצאות משפט, ובכלל זה אגרת בית המשפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד, בסך של 2,000 ₪.

7.3.
שכר העד כפי שנפסק בדיון.

8.
הסכומים הכוללים המנויים בסעיפים 6 ו-7 לעיל ישולמו תוך 30 יום.

9.
המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.




ניתן היום,
כ"ג טבת תשע"ט, 31 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 62952-09/17 אורן אמון נ' אסעד ג'ריז, מנורה חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 31/12/2018)