פסקי דין על עדנה אהרון | פסקי דין על דניאל אוטמזגין | פסקי דין על עו"ד יפעת בן דוד עמית | פסקי דין על אברהם שלום ביריאן ואח' |

38694-12/16 א     28/12/2018




א 38694-12/16 עדנה אהרון נ' דניאל אוטמזגין, עו"ד יפעת בן דוד עמית, אברהם שלום ביריאן ואח'








בית משפט השלום בפתח תקווה



ת"א 38694-12-16 אהרון נ' אוטמזגין ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני




בפני

כבוד השופט
אמיר לוקשינסקי-גל


תובעת

עדנה אהרון


נגד

נתבעים

1. דניאל אוטמזגין
2. עו"ד יפעת בן דוד עמית
3. אברהם שלום ביריאן
4. עו"ד יעקב ג'ק פיריאן









החלטה

לפניי שתי בקשות ביניים של הנתבעים הטעונות הכרעה.

בקשה מס' 20, לגילוי מסמכים נוספים

בהחלטתי בדיון מיום 1.7.18 בבקשה הראשונה של הנתבעים לגילוי מסמכים, נעתרתי באופן מצומצם בלבד לבקשה, בצייני כך:

"לגבי סעיף 19.1 מאחר שעילת התביעה היא שכר טרחה והנתבעים העלו שאלות לגבי שכר הטרחה שהתובעת שילמה עבור הבקשה לביטול פסק הדין, הרי שיש רלוונטיות לתשלומי שכר הטרחה שהתובעת ובנה שילמו בעבר. יחד עם זאת, אין מקום להעביר בשלב זה אסמכתאות על ביצוע התשלומים וכרטסת הנהלת החשבונות...
ככל שיעלו שאלות בעקבות הסכמי שכר הטרחה (כגון שיימצא שנגבה שכר טרחה נמוך יותר בגין הליכים אחרים ומורכבים יותר) אפשר שיהא בסיס להעלות בקשות לגילוי מסמכים נוספים
" (ההדגשה אינה במקור).

בסמוך לאחר תום פגרת בתי המשפט, פנו הנתבעים בבקשה לגילוי מסמכים נוספים, שעניינם גילוי מלא ורחב של מכלול ההסכמים ותשלומי שכר הטרחה של התובעת ושל בני משפחתה המעורבים גם בהליך זה, ובכלל זו כרטסות הנהלת חשבונות וכלל המסמכים המעידים על התשלומים אשר בוצעו מכוח הסכמי שכר הטרחה. הנתבעים הצביעו על כך שמהסכמי שכר הטרחה שגולו במסגרת החלטתי הראשונה, עולה אפשרות כי בתיקים אחרים ואף מורכבים יותר, שילמו התובעת ובני משפחתה שכר טרחה נמוך יותר. כך למשל, הנתבעים הצביעו על כך שבהסכמי שכר הטרחה המבוססים תשלום לפי שעות עבודה, שולם שכר טרחה שעתי נמוך יותר (או דומה) מהשכר השעתי המינימאלי המחושב בהסכם שכר הטרחה נושא תביעה זו המבוסס על תשלום גלובלי בסך 85,000 ₪ כולל מע"מ בגין היקף עבודות עד 100 שעות עבודה. זאת, הגם שהשכר השעתי המחושב המינימאלי בהסכמים עם תשלום גלובלי עד לרף שעות מרבי (התשלום הגלובאלי לחלק למספר השעות בבנק השעות) אמור להיות נמוך יותר מהסכם שעתי, שכן הלקוח משלם מראש עבור בנק של שעות עבודה, ולא יקבל החזר עם עוה"ד יבצע את מלוא הטיפול בהיקף שעות נמוך יותר. בהסכם הנוסף היחיד שבו שולם תשלום גלובאלי, דובר על הליך מורכב משמעותית לפי הטענה, ושולם בו סך של 120,000 ₪ ללא מגבלת שעות. כמו כן, שכר הטרחה שהשבתו מתבקשת בתובענה זו, שולם באמצעות שיק של בתה של התובעת
, ולא בתשלום ישיר של התובעת עצמה.

לאחר שעיינתי בבקשה בתגובה ובתשובה ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים מצאתי כי דינה להתקבל. כידוע, חובת הגילוי היא רחבה, והיא נפרשת על "כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה" (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 61). הרלוונטיות של מסמך לעניין גילויו "היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא 'לדוג' בענייניו של בעל דין, אין לגלותו... ודוק: לעתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד. דרישה לגילויים של אלה אינה מהווה 'דיג' אסור..." (שם).

במקרה דנא המסמכים המבוקשים נועדו לאפשר לנתבעים לבחון ספקות שונים שהעלו ביחס לשכר הטרחה שהשבתו נתבעת במסגרת תובענה זו, שהתחזקו לטענתם לאחר גילוי הסכמי שכר הטרחה הנוספים במסגרת הגילוי הראשון המצומצם שהתרתי. המסמכים שהתבקשו, שעניינם גילוי רחב לגבי מכלול התשלומים ששולמו בגין הסכמי שכר הטרחה השונים של התובעת ושל בני משפחתה, סביר להניח כי יוכלו לשפוך אור על המחלוקת, ולאפשר, או להפריך באופן ברור את ספקות הנתבעים, או לסייע להם להוכיחם. מכאן, המסמכים שהתבקשו רלבנטיים למחלוקת. אוסיף ואציין כי מדובר בבקשה לעיון במסמכים קונקרטיים, ולא במסע דיג פסול, ואף לא מצאתי כל בסיס או הסבר כלשהו לטענת התובעת כי המידע שהתבקש נחוץ כביכול לנתבעים לצורך תיקים אחרים. ודוקו: אין באמור לעיל כדי להטיל דופי כלשהו במשרד ב"כ התובעת, ולו מינימאלי, אולם לנתבעים עומדות הזכויות הדיוניות על פי הדין לעיין במסמכים, שיש להם רלבנטיות למחלוקת ואשר עשויים לשפוך עליה אור.

אעיר בהערת אגב כי ככלל כאשר מתבקש מידע לגבי צדדים שלישיים, נדרשת התייחסותם. במקרה דנא, הצדדים השלישיים (דניאל אהרון ואביטל אהרון) מיוצגים על ידי ב"כ התובעת, ומדובר בבני משפחה שיש להם מעורבות בתיק, ומר דניאל אהרון אף הגיש את תצהיר העדות הראשית מטעם התובעת. לכן העברת הבקשה באופן נפרד אליהם נראתה לי כמהלך מלאכותי. ובכל זאת, למען הסדר הטוב אציין, כי ככל שמי מהצדדים השלישיים שהמידע האמור נוגע אליהם, מעוניין להתנגד, על מנת שיבוצע איזון נוסף בין הטענות לפגיעה בפרטיותם לבין הצורך בגילוי המידע בתיק זה, הוא רשאי לעשות כן בבקשה מנומקת בתוך 7 ימים מהיום. כן מובהר, למען הסר ספק, כי ככל שיימצא שמוגשת בקשת סרק, יוטלו הוצאות מתאימות. ב"כ התובעת יעבירו החלטה זו גם לצדדים השלישיים, שהם צדדים להסכמי שכר הטרחה הרלבנטיים.

בכפוף לאמור בפסקה האחרונה לעיל, הבקשה מתקבלת, וב"כ התובעת יעבירו לב"כ הנתבעים, בתצהיר גילוי מסמכים, את כלל המסמכים שהתבקשו בבקשה מס' 20 (וככל שלא קיים מסמך מסוים, או שהוא כבר הועבר בגילוי הקודם, יש להבהיר זאת בתצהיר) – בתוך 30 ימים מהיום. למותר לציין, כי גם ביחס למסמכים אלה יחולו על הנתבעים ובאי כוחם מגבלות שמירת הסודיות שפורטו בהחלטתי מהדיון מיום 1.7.18, בעמ' 9 ש' 12-15.

בקשה מס' 21

בקשה מס' 21 הינה למחיקת סעיף 21 מתצהיר התובעת והוצאת נספח ת/10 מן הטעם שמדובר במו"מ לפשרה. לאחר שעיינתי בבקשה בתגובה ובתשובה מצאתי כי השאלה האם הדברים נאמרו במסגרת מו"מ לפשרה או לא, היא שאלה עובדתית, שלא ניתן להכריע בה בשלב זה. לפיכך, הטענה נשמרת, ותוכל להיטען בסיכומים.


בנסיבות העניין, שבהן בקשה אחת מהשתיים התקבלה, יישא כל צד בהוצאותיו.



ניתנה היום, כ' טבת תשע"ט, 28 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.












א בית משפט שלום 38694-12/16 עדנה אהרון נ' דניאל אוטמזגין, עו"ד יפעת בן דוד עמית, אברהם שלום ביריאן ואח' (פורסם ב-ֽ 28/12/2018)