פסקי דין על רפאל בן אליהו שלום | פסקי דין על מאיר בן יוסף כהן ואחר' |

63/89 פ     01/05/1990




פ 63/89 מדינת ישראל נ' רפאל בן אליהו שלום, מאיר בן יוסף כהן ואחר'





בית המשפט המחוזי בנצרת.
פרוטוקול

מס' תיק פלילי: 63/89
בפני
השופט: מר זועבי


נוכחים:
המאשימה: מדינת ישראל


נ ג ד

הנאשם : רפאל בן אליהו שלום
ב"כ: עו"ד ליכט

משה בן סמי יוסף
מאיר בן יוסף כהן

הוראות החיקוק:
שלושת הנאשמים:
.1אחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד - עבירה לפי סעיף 7
(א)(ג) רישא לפק' הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל'ג-26+ 1973
לח"ע תשל"ז-1977

.2החזקת כלים שלא לשימוש עצמי בלבד - עבירה לפי הסעיף 10רישא
לפקודה הנ"ל התוספת לס' 26לחוק העונשין הנ"ל.

.3הכשלת שוטר במילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף +175סעיף 26לחוק
העונשין הנ"ל.
הכרעת דין

לגבי נאשמים הראשון והשני.

.1שני הנאשמים רפאל בן אליהו שלום
(להלן הנאשם הראשון) והנאשם
משה בן סאמי יוסף (להלן הנאשם השני) מואשמים יחד עם נאשם
נוסף הוא מאיר בן יוסף כהן, אשר דינו הופרד ונגזר דינו, הם
מואשמים שיחד עם הנאשם השלישי החזיקו בסם מסוכן שלא לשמוש
עצמי לפי סעיף (7א)(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים + 26לחוק
העונשין, ועוד מואשמים בהחזקת כלים שלא לשימוש עצמי בלבד לפי
סעיף 10רישא לפקודה בתוספת סעיף 26לחוק העונשין, ובעבירת
הכשלת שוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 26+275לחוק העונשין
ובהעלבת עובד ציבור לפי סעיף 26+288לחוק העונשין ובהשמדת
ראיה עבירה לפי סעיף 26+242לחוק העונשין כפי שמפורט בעובדות
כתב האישום.

.2התיק דל חומר, אולם הדיון בו ארך יתר על המידה והיו דחיות
רבות בגלל הנאשמים או באי כחם והיו מספר ישיבות שבוטלו בגלל
מחלת באי כח הנאשמים ועל כן נסחבה שמיעת התיק מעל לשנה לאחר
הגשת כתב האישום דבר שגרם לשחרור הנאשמים מהמעצר. בית המשפט
שמע ראיות התביעה ושמע הנאשמים ועיין במסמכים ובסיכומי
הצדדים. הנאשמים מכחישים מכל וכל האשמות ומכחישים שהחזיקו
והשתמשו בסמים. וטענו והעידו בפני
שהפגישה בביתו של הנאשם
הראשון היתה ללא תכנון. וכי הנאשם השני שהיה באותה תקופה
בביתו של הנאשם הראשון ומאיר כהן הוזמן על ידי הנאשם הראשון
כדי להוביל ברכבו את הנאשם השני לביתו. ראה עדות הנאשם השני
ישיבת 21.3.90עמ' 2וראה עמדת הנאשם הראשון שלא העיד בפני
.
הנאשם השני הכחיש שזרקו דבר כלשהוא ובמיוחד סמים. מצד שני
העידו השוטרים שהפתיעו הנאשמים בדירת הנאשם הראשון והוגשו
מסמכים ויצויין כאן שהנאשם השני לא מסר שום גירסה לא בבית
המשפט ולא במשטרה.

.3העדי חיים עראגי מספר על האירוע ואיך הגיע בעקבות ידיעה
שמתנהלת עסקת סמים, לביתו של הנאשם הראשון ושם שמע כאשר
האזין מחוץ לדירה, שמע קולות של נשיפות. ושם סיפר על האירוע
ואיך נסה הנאשם הראשון לברוח והעיד על זריקת בדלי סגריות
מהדירה אבל לא ראה דברים אחרים שנזרקו אולם השוטר מוסא אמר
לו שתפס חומר וזה גם והראה לו אותם. העד העיד על הצעתו היא
לסגור לנאשמים המים כדי שלא יצליחו להשמיד הסם בתוך האסלה.
העד אמר שהוא עם השוטרים האחרים עמדו במקום לפני שנכנסו
לדירה כשעתיים והספיקו לראות שהחצר היתה נקיה ולא היו ניירות
ולא בדלי סיגריות וכי לאחר פתיחת הדלת ראה במקום בדלי סגריות
שנזרקו מהדירה ראה עמ'.3

.4העד אברג'ל שהיה בין הראשונים שחשד שבדירת הנאשם הראשון
מתנהלת עסקה והזעיק עזרה העד העיד ששמע הנאשמים מדברים
ביניהם ושמע אותם משוחחים במושגי סמים דוגמת עישון, מנה,
ושמע קול של מצית ושמע קולו של מאיר כהן אומר שלא רוצה לקחת
עוד הפעם צ'אנס כי פעם עטף בתיק נייר טואליט. וגם העיד על
רעיון סגירת המים. העד ממשיך ובעמ' 7מספר איך נכנסו לדירה
לאחר שבסופו של דבר נפתחה הדלת ולאחר שצעקו משטרה. הוא נכנס
לדירה וכבל אחד הנאשמים ולאחר מכן ראה ניילונים ונייר טואליט
בפתח הדלת. העד אמר שלא ראה אף אחד מהנאשמים זורק הסם ולא
תפסו סמים בתוך הדירה.

.5העד מוסא העיד גם על האירוע, וכי שמע מאיר אומר שלא לוקח
יותר צ'נס ושמע אותו אומר שפעם עטף בנייר טואלט וזרק. השוטר
הזה כמו השוטר הקודם אברג'ל חשדו שהנאשמים משתמשים בסמים ועל
כן הזעיקו עזרה ויאמר מיד שאני מקבל עדותם של העדים שאכן
שמעו דברי הנאשמים ונשיפות אבל הדבר הזה אינו מעיד בבטחון
מלא על שימוש בסמים יתכן והנאשמים השתמשו בסמים לעישון ויתכן
ולא ועל כן בשאלה זו הספק מפרשו אני לטובת הנאשמים ולא אוכל
לקבוע בוודאות שאכן השתמשו הנאשמים בסמים ועשנו סמים ובצדק
עשתה התביעה שלא הגישה נגד הנאשמים בניגוד לעבירת שימוש
בסמים. ומכאן ליתר העבירות ולחומר הראיות.

.6השוטרים העידו כאמור שארבו לנאשמים עד שיפתחו הדלת זמן של
שעתיים והשטח היה נקי והצליחו לראות זאת כי המקום היה מואר.
השוטרים וכאשר נפתחה הדלת נסו להכנס לדירה, ואז הנאשמים מנעו
מהם להכנס,ונסו לברוח ואני קובע שהעובדות האלה הוכחו ועוד
קובע שהבריחה בנסיבות אלה מהווה התנהגות מפלילה המעידה על
תחושת אשם ויכולה לשמש ראיה נסיבתית בצד ראיות אחרות ראה
ע.פ. 677/84דוד נ.מ.י נגד אביטן פד"י מא' 4עמ' .33ועל סמך
עדויות העדים חיים עראגי ומוסאי אני קובע שהמקום היה עובר
לפתיחת הדלת נקי מכל נייר או בדלי סגריות ולאחר מכן זרקו
הנאשמים בדלי סגריות כפי שהעיד עראגי הדברים נתפסו על ידי
מוסאי.

.7העד יעקב ביטון העיד שהנאשם הראשון זרק הדברים למרחק של מטר
או שני מטרים תוך כדי השתוללות ונסיון לברוח. וגם מוסאי העיד
שהנאשם השני השליך דברים ובסיכום עדותם של השוטרים שהשטח היה
נקי, נפתחה הדלת נזרקו דברים ובדלי סגריות על ידי הנאשמים
2,1ודברים אלה נאספו על ידי מוסאי. אמנם לא נתפסו הדברים
באותו רגע כי השוטרים עסקו השתלטות על הנאשמים שהשתוללו
וניסו לברוח ולאחר מכן נאספו הדברים והדברים שנתפסו במקום
זרגים ונייר טואלט ובדלי סגריות. הנאשמים טוענים שהמקום שם
הוא מעבר גם לאחרים ואינו שייך לנאשמים ויתכן ואחרים זרקו
הדברים טענה זו איננה מקובלת בנסיבות הענין כי כאמור העדים
העידו על שטח נקי לפני הזריקה והעידו על זריקת דברים שראו
הנאשמים זורקים, ואני קובע שלפי הנסיבות עובדת זריקת הדברים
כולל הזרגים קשורה לנסיבות כי כאמור התנהגות הנאשמים כאשר
היו בדירה שיחות בינם לבין עצמם ועל אף שקבעתי שזה לא העיד
על שמוש בסמים אבל קבעתי שאכן שמעו השוטרים מונחים הקשורים
לסמים ועוד נסיון הנאשמים למנוע מהשוטרים להכנס לדירה מצביעה
על מעורבותם בענין בלתי חוקי ולא שוכנעתי מהסברם של הנאשמים
ועוד הדברים שנמצאו בדירה דוגמת מציתים, סכינים, מספריים,
נר, ניר כסף, גליל ניר טואליט, חתיכות ניילון, כל אלה וכאשר
חלקם נמצא בין הדברים שנאספו בחוץ, מעידים על כך שהנאשמים הם
אלה שזרקו הדברים ואין צורך לקבוע בבקשת באי כח הנאשמים
שהואיל והשוטרים לא עקבו אחר הזריקה ולא תפסו מיד הדברים
שנזרקו על כן אין קשר בין הנאשמים לבין הדברים שנמצאו בחוץ.
טענה זו איננה מקובלת עלי בנסיבות הענין. והסיכום שהמסקנה
היחידה היא שהנאשמים שנראו זורקים דברים הם אשר זרקו הזרגים
והדברים האחרים שנתפסו מחוץ לדירה וליד פתח הכניסה לדירה.

.8ובאשר לאשמה של החזקת כלים לא הצליחה התביעה להוכיח אשמה זו
כי לא הוכח שהדברים שנתפסו בתוך הדירה משתמשים בהם אך ורק
למטרת עישון בסמים כי בכל בית יש מספריים ונייר טואלט ונרות
וניילונים ונייר כסף ויתכן שגם באביזרים אלה משתמשים לעישון
סמים אבל יש ספק ואני מפרשו לטובת הנאשמים.

.9באשר לאשמת העלבת שוטר, הוכח בפני
על סמך עדויות השוטרים,
ולמרות שהיו פה ושם סתירות אבל אינן יורדות לשורשו של הענין,
שאכן הנאשמים העליבו השוטרים שהם עובדי צבור ואותו דבר לגבי
האשמה הכשלת שוטרים והוכח שהנאשמים ידעו שהשוטרים הם שוטרים
ומנעו בעדם מלהכנס לדירה. ולאחר שקבעתי שהנאשמים זרקו הסמים
הוכחה האשמה של השמדת ראיה. הנאשמים איימו על השוטרים וקללו
אותם ואף הנאשם הוציא אבר מינו והראה אותו לשוטרים. ואמנם
חלק מהשוטרים לא ראה פעולה זו וזה הגיוני ומתקבל על הדעת כי
כל שוטר היה עסוק בדבר אחר.

.10הוכח בפני
ועל סמך עדויות השוטרים שמערכת הנסיבות שעלתה
מעדותיהם, ועל אף הסתירות הקטנות שהיו, מוכיחה שהשוטרים
דוברו אמת הם ואני מאמין להם וכך התרשמתי מהם שדוברו אמת הם.
ולעומת זאת התרשמתי מעדותו של הנאשם השני שאינו דובר אמת הוא
מרחיק עצמו וחברו מהענין הסבריו אינם מקובלים עלי ואינם
מתקבלים על דעתי וכאמור עדיפות עלי עדויות התביעה.

.11א. באי כח הנאשמים בסיכומיהם התייחסו לענין האזנת השוטרים
לשיחות הנאשמים ולאי חוקיותן כדברי בא כח הנאשם וגם
התייחסו לענין החיפוש ולאחר שקבעתי שהתביעה לא הוכיחה
האשמה לגבי הכלים שנתפסו בחיפוש אין צורך להתייחס לטענות
בא כח הנאשם ואם צו החיפוש היה חוקי או לא ואם האזנה
חוקית או לא. כי השוטרים ראו האירוע כפי שקרה מחוץ לדלת
וראו את הנאשמים זורקים דברים ובאשר להעלבת השוטרים הוכח
שהנאשמים ידעו שמדובר בשוטרים והתנהגו כפי שהתנהגו ביודעם
שאלה הם שוטרים.

ב. בא כח הנאשם השני התייחס בסיכומיו לדירה ולמיקומה והוגש
סרט וידאו לפיו רואים מיקום הדירה והפתח, הרחבה והשביל
והוא התרכז על נקודה חשובה, והיא מצב התאורה במקום ואם
היה ניתן לראות רציפת השטח שבפתח הבית. בא כח הנאשם לאחר
ניתוח המצב מגיע למצב שבלתי אפשרי לראות הרצפה, אינני
מסכים לדעתו. העדים השוטרים העידו שהמצב היה כך שהם
הבחינו וראו הרצפה לפני פתיחת הדלת והיתה נקיה וראו
הנאשמים זורקים דברים ודברים אלה נאספו סמוך לזריקתם.

וכאמור התנהגות הנאשמים עת נסו לברוח וכאשר נסו מהשוטרים
להכנס לדירה. ועל כן וכפי שקבעתי מקודם אני קובע שהשוטרים
אכן בדקו השטח לפני פתיחת הדלת של הדירה והשטח היה נקי
ולאחר מכן לאחר פעולת זריקת הדברים נמצאו הדברים. ונכון
הוא שעובדת בדיקת השטח לא צויינה בדוח שערך העד עראגי אבל
הוא ציין זאת בעדות ואני מקבל עדותו כאמינה. עד זה לא ראה
האקט של זריקת הדברים ולא רצה להלביש הענין לנאשמים היה
אומר שראה גם זריקת הדברים העד ספר מה שארע בדיוק.

ג. כאמור העד מוסאי תאר התנהגות הנאשמים כאשר נפתחה הדלת
והוא אשר צעק משטרה כשנכנסו לדירה. והעיד על התנגדות
הנאשמים ונסיונם למנוע מהשוטרים להכנס לדירה עד זה כמו
שטרים אחרים ראה הנאשם השני זורק כל מיני דברים ולא זהה
ברגע זה מה הוא זרק וגם ראה הנאשם הראשון זורק דברים ועל
כן אין לי ספק שהשוטרים שראו הנאשמים זורקים דברים לתוך
הרחבה הם דוברי אמת. השוטר הזה מעיד מדוע לא עקב מיד אחרי
הדברים שנזרקו והסביר שזה בגלל המצב ובגלל השתוללות
הנאשמים ורק לאחר שעצרו אותם הוא יצא ועשה סריקה במקום
ומצא הסם. ויצויין שאין מחלוקת שהסם נמצא עם יתר הפרטים
נשלח לבדיקה ונמצא שמכיל הירואין ראה חוות הדעת ת/ .5עו"ד
אסקנדר מזמין בית המשפט בסיכומיו לקבוע שדבריו של העד
מוסאי אינם הגיוניים ולא לקבלם ואינני מקבל טענה זו. העד
הזה גם עשה רושם טוב ואני מקבל דבריו.

.12לאחר שנתחי פרשת התביעה ופרשת ההגנה, ועל סמך חומר הראיות
ולאחר שקבעתי שאני מקבל דברי עדי התביעה וקבעתי שהשטח בחוץ
היה נקי לפני האירוע, ונזרקו דברים על ידי הנאשמים ונתפסו
דברים ברחבה ואני מקשר אותם ללא כל ספק לנאשמים והדברים האלה
כללו כמות הסם המתוארת בכתב האישום על כן הצליחה התביעה
להוכיח שהנאשמים החזיקו בסם מסוכן באותה כמות המתוארת בכתב
האשום כמות זו היתה בחזקתם בתוך הדירה והם זרקו אותה כאמור
וזה לפי סעיף (7א)(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים. והוכיחה
שהנאשמים הכשילו השוטרים במלוי תפקידם לפי סעיף 26+275לחוק
העונשין. והוכיח האשמה של העלבת עובד ציבור לפי סעיף 26+288
לחוק העונשין. וגם הוכחה האשמה של השמדת ראיה לפי סעיף
26+242לחוק העונשין. ולא הוכחה האשמה של החזקת כלים שלא
לשימוש עצמי לפי סעיף 10רישא לפקודה. והנני מזכה אותם מאשמה
זו ומוצא אותם אשמים בעבירות האחרות לפי כתב האישום כפי
שפורט לעיל והנני מרשיעם בכך.

ניתנה היום 29.4.90במעמד באי כח הצדדים והנאשמים.
גזר דין

לגבי נאשמים .2,1
הנאשמים הורשעו בעבירות חמורות לאחר דיון ארוך של המשפט
ויצויין שזכותם לנהל התיק ולהוכיח חפותם מפשע אולם אין בית
המשפט זוקף לזכותם מה שזוקף לנאשם שהודה והתחרט. אמרתי מקודם
שהיה עמם נאשם נוסף והוא מאיר כהן אשר הגיע לעסקת טיעון
והודה והתחרט ואמנם בשלב יותר מאוחר ונכון שהיה לנאשם השלישי
תיק שלישי עם אשמות חמורות של סחר בסמים וקשירת קשר והחזקת
סמים ונכון הוא שהמעיין בגזר הדין ממבט ראשון, יראה שאכן
בית המשפט הקל מאוד בעונשו, הטיל עליו עונש של 33חודשים
כאשר הופעלו 21חודשי מאסר רק שישה חודשים בלבד מצטברים
והיתר כחופף. באי כח הנאשמים כאן טוענים שהעונש שצריך להטיל
כאן על הנאשמים חייב להיות יותר קטן. אינני מסכים עם באי כח
הנאשמים מהנימוקים הבאים:
א. הנאשם השלישי מאיר כהן הודה והתחרט וכידוע גורם זה יכול
להיות לפעמים גורם מכריע כדי לתת צ'נס לנאשם ולהוביל אותו
לדרך הנכונה דבר זה לא היה לגבי הנאשמים .2,1

ב. הצדדים הגיעו לעסקת טיעון משקולים של התביעה ויתכן שהיו
שקולים ראייתיים לגבי התיק השני בו הודה הנאשם במסחר
בסמים ובהחזקת סם ובקשירת קשר ובית המשפט קיבל העסקה
וכבדה וזה לא מהווה נסיבה מקלה לנאשמים 1,2ואין בפני

נסיבה מקלה כזו.

ג. והדבר המכריע הוא תפקידו של הנאשם הראשון באירוע נשוא
התיק הזה ואם חוזרים שוב לעובדות כתב האשום רואים שהנאשם
2,1הם הרוח החיה הם נסו לברוח מהמקום, ונאבקו עם השוטרים
והם שזרקו הדברים מחוץ לדלת והם שקללו השוטרים והם שאיימו
ונאשם 1נסה לתקוף השוטר והם שהעליבו השוטרים וניסו
להעלים הראיה. ועל כן רואים שתפקידו של הנאשם השלישי היה
משני רק נכח והחזיק יחד איתם בסמים ולא עשה דבר מיתר
הפעולות הבלתי חוקיות ועל כן בלתי סביר להשוות מעמדו
למעמדם של שני הנאשמים. ואינני מקבל בקשת באי כח הנאשמים.

ד. בית המשפט שמע באי כח הצדדים והועלו הרבה טענות שאין להם
בסיס בחומר הראיות ולא הובאו מסמכים בפני
ובמיוחד לגבי
מצבו של הנאשם הראשון וכשראה בית המשפט שמדובר בטענות סתם
לא התחשב בהם אולם מיוזמתו בדק ענין המאסרים על תנאי
והטיל על בא כח המדינה לבדוק הענין ודחה מתן גזר הדין גם
למטרה זו ולאחר בדיקה נראה לי שצדק הנאשם שלא צריך להפעיל
המאסר על תנאי של שנתיים כי התנאי שהוטל עליו בבית המשפט
השלום בעפולה תיק פלילי 496/84שונה בע.פ. בבית המשפט
המחוזי בנצרת ע.פ. 187/84ובוטל המאסר והמאסר על תנאי וזה
המקום להעיר לבאי כח הצדדים ולכל עו"ד שמייצג נאשם ואפילו
במנוי מבית המשפט, לבדוק כל הענינים כולל המאסרים על תנאי
לפני טיעונו לעונש. כי יתכן מצב שבית המשפט יסמוך על
הריקורד הפלילי והתוצאה תהיה הרת אסון שיופעל מאסר על
תנאי של מספר שנים לשוא כי בית המשפט וכאשר באי כח הצדדים
מסכימים להגשת גליון הרשעות הקודמות סומך על כך שמדובר
במסמך משקף המצב ולא עושה פעולת בדיקה כפי שעשיתי כאן.

ה. לאחר ששקלתי כל הנימוקים לטובה ולקולה ולחומרה ולאחר
שלקחתי בחשבון שמדובר בנאשמים שיש להם עבר פלילי גם בסמים
ולא למדו לקח ולאחר שקבעתי שהעונש שיוטל עליהם חייב להיות
יותר גדול מאשר הוטל על הנאשם השלישי ובמיוחד בגלל תפקידם
הארי בענין לכן הנני מטיל על הנאשמים ועל כל אחד עונש של
חמש שנות מאסר מזה שנתיים וחצי בפועל החל ממעצרם 4.3.89
עד ששוחררו ב- 22.3.90ושנתיים וחצי על תנאי למשך שלוש
שנים מיום שחרורם מהכלא שלא ישאו עונש זה אלא אם יעברו כל
עבירה שהיא פשע או בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים כמו כן
אני מפעיל על הנאשם הראשון רפי שלום מאסר של 18חודשים
שהוטלו בתיק פלילי 1677/85עפולה באופן מצטבר לעונש שהוטל
עליו כאן, כך שירצה עונש של ארבע שנות מאסר הפועל החל
מיום מעצרו. ומפעיל המאסר על תנאי שהוטל על הנאשם השני של
שנה, בתיק בית המשפט מחוזי נצרת 404/86באופן מצטבר כך
שירצה עונש מאסר בפועל של 3 1/2שנים מיום מעצרו.

ושוב חפשתי כדי למצוא נימוק ולו הזעיר ביותר שיכול לעזור
לנאשמים כדי להפעיל המאסר על תנאי באופן חופף ולא מצאתי.

ואין הנימוק של הפעלת המאסר על תנאי לגבי הנאשם השלישי
באופן חופף מהווה נימוק כי כאמור הנאשם השלישי הודה
והתחרט והגיע לעסקה ואם בית המשפט לא יבדיל דווקא בענין
כזה בין נאשם שהודה והתחרט והגיע לעסקה לבין נאשם שנהל
משפט עד תומו ולא הודה ולא התחרט לא יהיה לדעתי כל צדק.

ועל כן חובה על בית המשפט לגזור דינם של נאשמים כאלה עם
הבדלים לפני הנסיבות ולתת לנאשמים שמודים עידוד כדי לחזור
לדרך הישרה. ניתן היום 1.5.90במעמד באי כח הצדדים
והנאשמים והוסברה זכותם לערעור לבית המשפט העליון.

ע.ר.זועבי,שופט.

עירית









פ בית משפט מחוזי 63/89 מדינת ישראל נ' רפאל בן אליהו שלום, מאיר בן יוסף כהן ואחר' (פורסם ב-ֽ 01/05/1990)