פסקי דין על unibin resourcer ltd | פסקי דין על סעיד סרסור | פסקי דין על אס.או.איי.אנרג'י | פסקי דין על יעקב מרוז | פסקי דין על אפרים סנה |

5318/18 רעא     16/01/2019




רעא 5318/18 unibin resourcer ltd, סעיד סרסור, אס.או.איי.אנרג'י בע"מ נ' יעקב מרוז, אפרים סנה






בבית המשפט העליון

רע"א 5318/18

לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשים:
1. unibin resourcer ltd
2. סעיד סרסור
3. אס.או.איי.אנרג'י בע"מ



נ ג ד

המשיבים:
1. יעקב מרוז
2. אפרים סנה


בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 11.6.2018 בת"א 29780-08-17, שניתנה על ידי כב' השופטת ה' סילש

בשם המבקשים: עו"ד חיים אייש

בשם המשיבים: עו"ד מירב בר-זיק
החלטה

1. בקשת רשות על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ה' סילש) בת"א 29780-08-17 מיום 11.6.2018, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים לסילוק תביעת המשיבים על הסף.

רקע והליכים קודמים

2. ביום 23.6.2015 נחתם הסכם בין המשיב 1 (להלן: מרוז) לבין המבקשת 1, חברה הרשומה באנגליה ומצויה בבעלותו המלאה של המבקש 2, הוא אזרח ישראלי המתגורר באנגליה (להלן בהתאמה: יוניבין וסרסור; ההסכם שנחתם להלן: ההסכם). במסגרת ההסכם, מרוז התחייב לפעול לאיתור ולקידום הזדמנויות השקעה עבור יוניבין בתחום הגז והנפט בישראל וברשות הפלסטינית, ובתמורה התחייבה יוניבין להעניק לו אחוז מסוים מהשקעותיה בישראל וברשות הפלסטינית, כמו גם שכר חודשי בסך של 20,000 ש"ח ובונוסים. עוד יצוין כי המשיבים טוענים שהמשיב 2 (להלן: סנה) ערך את ההיכרות בין הצדדים להסכם, וכן סייע למרוז בהוצאתו של ההסכם אל הפועל.

3. בהמשך לכך, מרוז פעל לקידום עסקה לשיתוף פעולה בחיפושי גז בין יוניבין לבין גלוב אקספלוריישן (י.ח.ד) שותפות מוגבלת (להלן: גלוב), ולבסוף, נחתם הסכם לשיתוף פעולה כאמור בין גלוב לבין יוניבין והמבקשת 3, חברה המאוגדת בישראל (להלן: s.o.a), אשר נמצאת אף היא בבעלותו המלאה של סרסור.

4. בעקבות זאת, הגישו המשיבים לבית המשפט המחוזי תביעה לאכיפת ההסכם (להלן: התביעה), ובה טענו כי המבקשים נמנעים מלהעניק להם את התמורה המוסכמת עבור שירותיהם. לעומת זאת, המבקשים טענו כי מרוז הפר את ההסכם, עת שחדל בשלב מסוים ממעורבותו במשא ומתן עם גלוב, ומשכך יוניבין ביטלה את ההסכם והגישה תביעה נגד מרוז באנגליה, וזאת בטרם הוגשה התביעה מושא הבקשה דנן.

5. ביום 28.3.2018 המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה למחיקת התביעה על הסף, מן הטעם שהפורום הראוי לבירורה הוא באנגליה, וזאת, כך נטען, בשל קיומן של הזיקות הבאות: מקום מושבה ופעילותה של יוניבין הוא באנגליה, וכן בעליה, סרסור, הוא תושב אנגליה; המשא ומתן לחתימת ההסכם, כמו גם פגישות בנוגע ליישומו, נערכו באנגליה; ההסכם נכתב באנגלית, ונכללה בו תניית שיפוט, שאינה ייחודית, המקנה לבתי משפט באנגליה ובווילס סמכות לדון בתביעות הנוגעות ליישומו; וכן חשבונות הבנק שמהם בוצעו התשלומים עבור השירותים שהוענקו ליוניבין במסגרת ההסכם, נוהלו באנגליה. עוד נטען כי המבקשים יתקשו לנהל את התביעה בישראל, שכן יהיה עליהם לזמן לשם כך עדים רבים מאנגליה. כמו כן, נטען כי יש לסלק את התביעה נגד סרסור ונגד s.o.a, מחמת היעדר יריבות, וזאת משום שהשניים אינם צד להסכם. בהקשר זה, נטען גם כי המשיבים טענו להרמת מסך ההתאגדות שבין יוניבין לבין סרסור, בעוד שבית המשפט המחוזי אינו מוסמך להורות על הרמת מסך בחברה זרה.

לחלופין, המבקשים טענו כי יש לעכב את הדיון בתביעה עד לסיום הדיון בתביעה התלויה ועומדת באנגליה (להלן: הבקשה לעיכוב הליכים). אקדים ואומר כי ביני לביני הסתיים ההליך באנגליה, ולפיכך, לא ראיתי להידרש לטענה זו בהמשך.

6. בתשובתם לבקשה האמורה טענו המשיבים כי במקרה זה לא מתקיימות אמות המידה שנקבעו בפסיקה לסילוק תביעה על הסף. כמו כן, נטען כי בית המשפט המחוזי הוא בעל מירב הזיקות לתביעה, וזאת בשים לב לעובדות הבאות: התובעים-המשיבים, כמו גם סרסור, הם אזרחי ישראל; בהסכם נקבע כי תחולנה עליו הן הוראות הדין הישראלי והן הוראות הדין האנגלי; s.o.a היא חברה המאוגדת בישראל, וכן גלוב היא שותפות רשומה בישראל; מטרתו של ההסכם, וכן מטרתה של ההתקשרות בין s.o.a לבין גלוב, היא שיתוף פעולה לשם חיפוש גז בישראל; המשא ומתן עם גלוב התקיים בישראל; משרד עורכי הדין אשר ייצג את המבקשים במשא ומתן מול גלוב מצוי בישראל; וכן מרבית הפעולות שביצעו המשיבים בהתאם להסכם נערכו בישראל.

החלטת בית המשפט המחוזי

7. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשים, על כל ראשיה. בתוך כך, בחן בית המשפט המחוזי את שלושת המבחנים שנקבעו בפסיקה לשם בחירת הפורום הנאות לבירורה של תובענה – מבחן מירב הזיקות, מבחן הציפיות הסבירות, ומבחן השיקולים הציבוריים – והגיע לכלל מסקנה כי המבקשים לא הוכיחו את טענתם בדבר היותו של בית המשפט המחוזי בישראל פורום בלתי נאות לבירור התביעה.

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המשיבים ביחס לזיקות המצביעות על כך שהפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לדון בתביעה. עוד נקבע כי אין די בזיקותיו של הסכסוך דנן לאנגליה, כדי לקבוע כי בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בסכסוך זה, וזאת, בין היתר, מאחר שיוניבין הוקמה במיוחד לשם קידום השקעות בישראל. כמו כן, נקבע כי הוראת ההסכם המעניקה סמכות שיפוט הן לבתי משפט בישראל והן לבתי משפט באנגליה, מעידה על כך שציפיות הצדדים בנדון אינן חד-משמעיות; וכי אין בשיקולים הציבוריים עליהם עמדו המבקשים, לרבות בצורך לזמן עדים מחו"ל, כדי להטות את הכף לטובת הפורום האנגלי.

בנוסף, בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשים לסילוק על הסף של התביעה נגד סרסור ונגד s.o.a, וקבע כי נסיבות המקרה דנן אינן באות בגדר המקרים החריגים שבהן תסולק תביעה על הסף מחמת היעדר יריבות; וכי אף אם יש לברר את סוגיית הרמת המסך על-פי הדין האנגלי, ניתן לעשות כן בבית המשפט בישראל.

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.
הבקשה דנן

8. בבקשה חוזרים המבקשים, בעיקרו של דבר, על טענותיהם לפני בית המשפט המחוזי. כמו כן, נטען כי אין בסיומו של ההליך המתנהל באנגליה כדי לייתר את הדיון בבקשה לעיכוב הליכים, וזאת מאחר שפסק הדין האנגלי טרם נקלט בישראל כדין.

9. בתשובתם לבקשת רשות הערעור, המשיבים סומכים ידיהם על החלטתו של בית המשפט המחוזי, וטוענים כי בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לבירור התביעה. עוד נטען כי לבית המשפט המחוזי נתונה הסמכות לדון בטענות להרמת מסך בחברה זרה, וזאת על-פי הדין החל על אותה חברה.

דיון והכרעה

10. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

הלכה פסוקה היא כי בית המשפט רשאי להימנע מדיון בתביעה אשר הוענקה לו הסמכות לבררה, וזאת כאשר הוא אינו הפורום הנאות לדיון בתביעה זו, וקיים פורום זר שהוא הפורום ה"טבעי" לבחינתה. על המבחנים לבחינת נאותות הפורום הישראלי עמדתי לאחרונה ברע"א 928/18 de neef construction chemicals bvba נ' גילאר בע"מ (15.5.2018) (להלן: עניין de neef):

"בפסיקה נקבעו שלושה מבחנים המשמשים לצורך בחינת השאלה איזה פורום הוא הפורום הנאות לדיון בתובענה: (1) איזה פורום הוא בעל מרב הזיקות לסכסוך; (2) מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך; (3) מהם השיקולים הציבוריים העומדים על הפרק, ובעיקר לאיזה פורום 'עניין אמיתי' לדון בתובענה. לצד זאת, נקבע כי רק כאשר האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לבין הזיקות לפורום הזר נוטה בבירור, באופן משמעותי לפורום הזר, יחליט בית המשפט הישראלי כי, על אף שהוא מוסמך לדון בתביעה, הוא אינו הפורום הנאות לדון בה" (ראו: שם, בפסקה 17; ההדגשה במקור; וכן ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 82 (מהדורה שתים-עשרה, 2015)).

11. בענייננו, בית המשפט המחוזי קבע כי מירב הזיקות מצביעות על כך שהפורום המתאים לדון בתביעה הוא בית המשפט בישראל. בתוך כך, צוין, בין היתר, כי מרוז וסנה הם אזרחים ישראלים; כי גלוב ו-s.o.a הן תאגידים ישראלים; כי מטרת ההסכם היתה איתור הזדמנויות השקעה בתחום הגז והנפט בישראל, ואף נכללה בו תניה המאפשרת את בירורם של סכסוכים בין הצדדים על-פי הדין הישראלי או על-פי הדין האנגלי; וכי הפעולות שבוצעו לשם הוצאת ההסכם אל הפועל נעשו בישראל, וכך גם הפרותיו הנטענות. קביעתו זו של בית המשפט המחוזי נטועה, אפוא, בנסיבות המקרה הקונקרטי ומעוגנת בתשתית העובדתית הרלוונטית אשר הונחה לפניו, ולא ראיתי להתערב בה.

12. זאת ועוד, כפי שצוין לא אחת, גופים הפועלים במדינות שונות לוקחים בחשבון, לצד יתרונותיה של פעילות חובקת עולם, אף את הסיכונים הטמונים בכך, וביניהם האפשרות שייתבעו במדינות שבהן הם פועלים (ראו: רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' the lockformer co., פ"ד נב(1) 109, 115 (1998); ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' cae electroics ltd, פסקה 18 (4.9.2007); רע"א 2737/08 ארבל נ' tui ag, פסקה 19 (29.1.2009); עניין de neef, בפסקה 19)). אמנם נכון, שיוניבין היא חברה הפועלת באנגליה, ואולם, עניינו של ההסכם הוא באיתור הזדמנויות לשיתוף פעולה עסקי בישראל, ומשכך יש להניח כי המבקשים צפו שהם עשויים להיתבע בישראל על-ידי המשיבים. כמו כן, תניית השיפוט הזר שבהסכם איננה ייחודית, ואף הוסכם כי סכסוכים אשר יתגלעו בין הצדדים בנוגע לקיום ההסכם יידונו על-פי הדין האנגלי או על-פי הדין הישראלי (ראו: סעיפים 18.2-18.1 להסכם). נוכח האמור, אני סבורה כי בדין קבע בית המשפט המחוזי כי הצדדים להסכם יכלו לצפות שסכסוכים הנוגעים לקיומו יידונו באנגליה או בישראל, לפי בחירתו של הצד התובע.

13. אשר לטענת המבקשים בדבר הקושי שבזימונם של עדים רלוונטיים מחו"ל, יצוין כי שיקולים מעין אלה איבדו ממשקלם בשנים האחרונות נוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות המאפשרות תקשורת ותנועה בין מדינות שונות בקלות וביעילות (ראו: רע"א 9141/00 franz lang נ' מרכס, פ"ד נו(1) 118, 123 (2001); עניין de neef, שם; גורן, בעמוד 83).

14. הנה כי כן, יישום המבחנים הרלוונטיים על ענייננו מלמד כי אין להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, אשר איזן כראוי בין זיקותיו של הפורום הישראלי לסכסוך דנן, לבין זיקות הפורום הזר, ומצא כי בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לבירור התביעה.

15. בנוסף, יש לדחות את טענות המבקשים נגד החלטת בית המשפט המחוזי שלא לסלק על הסף את התביעה נגד סרסור ונגד s.o.a מחמת היעדר יריבות. כלל נקוט הוא בידינו כי התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות הדוחות בקשה לסילוק על הסף, תעשה במקרים חריגים בלבד, בהם נתגלתה טעות מהותית בהחלטתה של הערכאה הדיונית או כאשר מתעורר חשש לניהול הליך סרק (ראו: רע"א 5337/17 כץ נ' כץ, פסקה 13 (31.7.2017); רע"א 6794/18 איטח נ' קימברלי קלארק ישראל שיווק בע"מ, פסקה 8 (26.11.2018); רע"א 8551/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית, פסקה 8 (9.1.2019); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 208-207 (מהדורה שלישית, 2012)). המקרה שלפנינו אינו נמנה עם מקרים חריגים אלה, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה דנן.

16. למעלה מן הצורך אוסיף, כי דין הבקשה להידחות אף לגופם של דברים, שכן כידוע, סילוקה של תביעה על הסף היא אמצעי דרסטי, השמור אך למקרים בהם ברור כי אין אפשרות, ולו קלושה, שהתביעה תתקבל (ראו: עניין כץ, שם; רע"א 3856/17 עיזבון ח'ליל נ' עיזבון ח'וטבא, פסקה 8 (2.1.2018)). בענייננו, מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי כי לא ניתן לומר שסיכויי התביעה להתקבל אפסיים, וכי הטענות בדבר מעורבותם של סרסור ושל s.o.a בהשתלשלות העניינים המתוארת בכתב התביעה, הן טענות עובדתיות, אשר יש לבררן כדבעי במסגרת הדיון בתביעה.

עוד יוער כי בית המשפט בישראל רשאי לבחון קיומה של עילה להרמת מסך בחברה זרה, וזאת בהתאם לדין הזר החל על אותה חברה (ראו: ע"א 3773/16 ארז נ' סופר, פסקה 61 (3.10.2018)).

17. נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים בסך של 5,000 ש"ח.

ניתנה היום, י' בשבט התשע"ט (16.1.2019).
ש ו פ ט ת

_________________________
18053180_r07.docx יכ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il

1
6
1








רעא בית המשפט העליון 5318/18 unibin resourcer ltd, סעיד סרסור, אס.או.איי.אנרג'י בע"מ נ' יעקב מרוז, אפרים סנה (פורסם ב-ֽ 16/01/2019)