פסקי דין על קבוצת אלדר (ר.ה.ד) בע"מ | פסקי דין על עיריית רמת גן | פסקי דין על ועדה לענייני שילוט - רמת גן | פסקי דין על מנהל אגף שפ"ע - עיריית רמת גן |

65957-12/18 עתמ     13/01/2019




עתמ 65957-12/18 קבוצת אלדר (ר.ה.ד) בע"מ נ' עיריית רמת גן, ועדה לענייני שילוט - רמת גן, מנהל אגף שפ"ע - עיריית רמת גן








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים


עת"מ 65957-12-18 קבוצת אלדר (ר.ה.ד) בע"מ
נ' עיריית רמת גן
ואח'



לפני
כב' השופט קובי ורדי
, סגן נשיא

המבקשת:

קבוצת אלדר (ר.ה.ד) בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד ענת בירן (רקם)
, עו"ד ורד מאירוביץ סייג ועו"ד אסף יונגר


נגד

המשיבים
:

1. עיריית רמת גן
2. ועדה לענייני שילוט - רמת גן
3. מנהל אגף שפ"ע - עיריית רמת גן
ע"י ב"כ עו"ד אמיר חיל



החלטה
בפני
י בקשה למתן צו ביניים לפיו תימנע כל פעולה להסרת שלט ו\או יבוטל הרישיון לשלט ו\או תבוצע כל פעולה הקשורה בשלט המצוי בבניין המצוי בחלקה 1601 בגוש 6145 הידועה כרח' מבוא נגבה 2 ברמת-גן (להלן: "השלט", "הבניין" בהתאמה).

הבקשה הוגשה במסגרת עתירה מנהלית כנגד החלטת המשיבה 1, עיריית רמת גן
(להלן גם: "העירייה"), מיום 4.12.18 בה נקבע כי על המבקשת להסיר את השלט לאלתר ולא יאוחר מיום 31.12.18.
תמצית העובדות
1.
המבקשת, קבוצת אלדר ר.ה.ד בע"מ (להלן גם: "אלדר") הינה המארגנת ומנהלת פרויקט הקמת הבניין באמצעות חברה בבעלותה.
2.
ביום 26.12.16 הוגשה בקשה מטעם המבקשת לרישיון להצבת השלט על הבניין.
3.
ביום 15.1.17 נתקבלה החלטת המשיבה 2, הוועדה לענייני שילוט ברמת גן (להלן גם: "הוועדה" או "ועדת השילוט") בה אסרה על המבקשת להציב את השילוט המבוקש.
4.
ביום 17.5.17 ניתנה החלטת המשיב 3, מנהל אגף שפ"ע בעיריית רמת גן
(להלן: "מנהל האגף"), במסגרתה אישר באופן חריג להציב את השילוט המבוקש. בהחלטתו ציין מנהל האגף כי על המבקשת להודיע טלפונית לאחר הצבת השלט ע"מ שתישלח אליה אגרת רישיון שילוט בהתאם וקבע ,בין היתר, כי "רישיון השילוט הינו עבור שנה קלנדארית (מינואר עד דצמבר) ומותנה בתשלום האגרה".
5.
בדיווח שביצעה המבקשת לרשות הרישוי לתכנון ובניה נכתב כי השלט הוצב ביום 30.7.18.
6.
ביום 4.12.18 נשלחה למבקשת החלטת ועדת השילוט כדלקמן: "הנני להודיעך כי ביום 3.12.18 התכנסה ועדת השילוט העירונית (להלן: "הועדה") בעקבות הודעת אגף ההנדסה על הצבת השילוט שבנדון בניגוד לדיני התכנון והבניה, והן בעקבות היעדר בקשת רישיון לשילוט לשנת 2018 עפ"י חוק החזר, ונקבע שהשילוט עומד בסתירה להנחיות לשילוט מסחרי במרחב העירוני שמכח חוק העזר העירוני, ובניגוד להנחיות המרחביות..." ובהמשך: "יש להסיר את השלט לאלתר ולא יאוחר מיום 31.12.18".
7.
ביום 16.12.18 נחתמה על ידי מהנדסת העיר בעירייה תעודת גמר לבניין (להלן: "תעודת הגמר").
8.
ביום 27.12.18 הוגשה העתירה דנן כנגד החלטת ועדת השילוט מיום 4.12.18 ובצידה בקשה זו.
9.
ביום 28.12.18 ניתנה החלטת כבוד השופטת גרוסמן במסגרתה נקבע כי עד להחלטה אחרת לא יוסר השלט.

תמצית טענות הצדדים
10.
לטענת המבקשת, הדרישה להסרת השלט, כמו גם העדר חידוש הרישיון לשלט לשנת 2019 התקבלו בחוסר סמכות, בניגוד להוראות הדין ובחוסר סבירות קיצוני. לטענתה, ועדת השילוט מהווה גוף מייעץ בלבד וכלל אינה מוסמכת להורות על הסרת השלט, וזו לא נתנה לה ההזדמנות להשמיע דבריה בדיון ולא נשלח אליה פרוטוקול ותמליל מהדיון.
11.
בנוסף טוענת המבקשת כי העובדות עליהן התבססה הדרישה להסרת השלט שגויות לחלוטין, באופן אשר שומט את הקרקע תחת רגליה. כך לטענתה הרישיון כפי שניתן לה מעיד כי נתקבלו האישורים הנדרשים להצבתו ואין בהנחיות המרחביות הוראה האוסרת את הצבת השלט. בתוך כך טוענת המבקשת כי במקביל לקבלת ההחלטה על ידי ועדת השילוט חל שינוי בעמדת רשות הרישוי באשר לתעודת הגמר לבניין, ולכן מהנדסת העיר נענתה בהמשך לדרישת המבקשת להנפיק לה את תעודת הגמר. לטענתה, תעודת הגמר מעידה על כך שהשלט עומד בכל דרישות דיני התכנון והבניה.
12.
עוד טוענת המבקשת כי לא ברור כיצד נטען כי לא היה בידיה רישיון כאשר העירייה שלחה אליה מטעמה את חשבון האגרה לתשלום בגין השלט בידיעה שתשלום האגרה ייתן תוקף לרישיון השלט. לתמיכה בטענותיה מפנה המבקשת לאישור תשלום אגרה להצבת שלט. לטענתה, משיש בידיה רישיון זה, ולאחר שפעלה והשקיעה ממון בהצבתו, שיקול דעתה של וועדת השילוט מצטמצם ואין בסמכותה לבחון את חידוש הרישיון כאילו היה מדובר במתן רישיון לראשונה.
13.
לגבי מאזן הנוחות טוענת המבקשת כי זו הסתמכה רבות על הרישיון שניתן לה, והשקיעה ממון רב בהצבת השלט מתוך ציפייה כי השקעה זו לא תרד לטמיון תוך מספר חודשים בודדים, כאשר לשיטתה לא השתנו הנסיבות שחלו במועד מתן הרישיון להצבת השלט ולא קיים טעם מיוחד כנגד חידוש הרישיון. בהמשך לכך טוענת כי במידה ויוסר השלט, העלויות הכבדות להסרתו ובכלל זה הזמנת מנוף, כוח אדם, יועצים הנדסיים וכיוצא בזאת, יוטלו על המבקשת, וככל שיותר לה להציב מחדש את השלט בסיום ההליך, אלו יוטלו עליה בשנית. מנגד טוענת המבקשת כי לא יהיה במתן צו הביניים כדי לגרום לפגיעה במאן דהוא, כאשר לשיטתה יש בידיה רישיון להצבת השלט והוא "אינו מפריע לאף אחד" והותרתו על כנו לא מייצרת פגיעה בשלטון החוק שעה שמדובר בחידושו של רישיון ולא במתן רישיון לראשונה.
14.
לטענת המשיבים המבקשת לא עמדה בתנאים שהציב מנהל האגף באישורו החריג מיום 17.5.17 משלא הודיעה למחלקת השילוט על הצבת השלט ולא שילמה כל אגרה בגינו. כפועל יוצא טוענים המשיבים כי מעולם לא ניתן לה רישיון לשילוט. עוד טוענים המשיבים כי בהתאם לדיווח שביצעה המבקשת, השלט הוצב ביום 30.7.18 קרי לאחר סיום השנה הקלנדרית שנקבעה בתנאים שבאישור מנהל האגף (לשיטתם, עד 31.12.17), כאשר לגבי שנת 2018 טוענים המשיבים כי לא הוגשה בקשה לרישיון וממילא לא שולמה אגרה בגינו. בהקשר זה נטען כי בניגוד לטענת המבקשת, בשנת 2018 גם לא הופקה דרישת אגרה משלא מדובר ב"חידוש" רישיון כאשר לא ניתן רישיון בעבר. באשר לשובר האגרה אליו הפנו המבקשים טוענים המשיבים כי שובר זה
מתייחס לשלט אחר במיקום אחר.
15.
לטענת המשיבים תעודת הגמר שהופקה למבקשת איננה מכשירה את הצבת השילוט והשילוט המוצב אינו תואם את דיני התכנון והבניה ואת ההנחיות לשילוט ואינו פטור מהחובה לקבלת היתר בניה ועמידה בהוראות וההנחיות המרחביות. לטענתם, הדיון בוועדת השילוט נעשה להסרת כל ספק בנושא ועל מנת להדגיש את העניין בפני
המבקשת ולדרוש ממנה להסיר את השילוט. בתוך כך טוענים כי מדובר בבקשה להנצחת שילוט בלתי חוקי שהוצב ללא רישיון ובניגוד לדין, תוך שלילת סמכויותיה, בקשה שלשיטתם משוללת כל יסוד ואין לתת לה יד.
16.
לגבי מאזן הנוחות טוענים המשיבים כי הם רואים לנגד עיניהם את כיבוד שלטון החוק והימנעות מסכנה לשלום הציבור, וזאת מאחר והשילוט לא קיבל את כל האישורים הנדרשים ולכן חזקה עליו שבהיעדרם קיים חשש לבטיחות בבניין.
17.
בתגובתה לתשובת המשיבים טענה המבקשת כי משמעות האישור מטעם מנהל האגף היא איננה כי הוא מסויג לשנה קלנדרית בלבד, אלא כי הרישיון שיינתן בסופו של התהליך יהיה תקף לשנה קלנדרית, והשילוט הנדון באישור אינו שילוט זמני, אלא שילוט שמטרתו להתנוסס באופן קבוע על ראש הבניין ואין כוונה להציבו לתקופה קצרה המסתיימת במהלך שנה קלנדרית.
18.
באשר לטענת המשיבים לפיה שובר האגרה שהוצג מתייחס לשלט אחר טוענת המבקשת כי שילמה את האגרה בהתאם למסמך שנשלח אליה מטעמן, ואף שילמה ביתר, ומבלי שהיא ערה לכך שהאגרה מתייחסת לשלט אחר, שלא היה כלל השלט אותו ביקשה ולגביו קיבלה אישור, כאשר לטענתה היא ביקשה אישור רק לשלט אחד והוא השלט הנדון.
19.
עוד טענה כי מתן תעודת הגמר יוצר מניעות והשתק מצד המשיבים להעלות כל טענה בדבר אי התאמה של הבניין לכל חיקוק. לטענתה, תעודת הגמר ניתנה לאחר מחלוקת בינה לבין מהנדסת העיר בדבר הצורך בהיתר בניה עבור שלט זה ולאחר ערר שהוגש ודיון פנימי שהתקיים הוחלט להנפיק את תעודת הגמר ללא כל תנאי.
20.
לגבי טענת המשיבים בדבר סכנה הצפויה מהשלט טוענת המבקשת כי הגישה את פרטי השלט מראש לוועדת השילוט וכן הפנתה לתעודת אחריות וחוות דעת "קונסטרוקטור" שאישר את יציבות השלט.

דיון והכרעה
21.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, כמו גם בעתירה עצמה, אני סבור כי בנסיבות העניין דין הבקשה להתקבל כך שלא תינקט כל פעולה להסרת השלט עד להכרעה בעתירה.
22.
צו ביניים ניתן בהתחשב בשני שיקולים: האחד - סיכויי העתירה להתקבל והשני כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הצו ולא לטובת המשיב, המבקש להימנע מהוצאתו (
בר"מ 5776/13
עמותת מקום להיות - בית הספר "מעיין" נ' מנכ"ל משרד החינוך
(פורסם בנבו, 26.8.13);
בר"מ 6256/12
מדיטקס בע"מ נ' מכבי שירותי בריאות
(פורסם בנבו, 29.8.12)).
23.
היחס בין שני השיקולים הללו הִנו בבחינת "מקבילית הכוחות". ככל שסיכויי העתירה גבוהים יותר, כך ניתן למעט בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך (
בר"מ 5338/10
מנרב הנדסה ובניין בע"מ נ' החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ
, פסקה 10 (פורסם בנבו, 9.8.10); וכן
בר"מ 6072/12
יצחק דוד נ' עיריית נצרת עילית
, פסקה 5 (פורסם בנבו, 19.9.12);
בר"מ 8601/10
ק.מ.מ מפעלי מחזור בע"מ נ' עיריית תל אביב
, פסקה 14 (פורסם בנבו, 20.12.10)). בנוסף נקבע בפסיקה כי אבן הבוחן המרכזית היא "מאזן הנוחות" (
בר"מ 4434/11
פי.ג'י.אל הנדסה ותכנון תחבורה בע"מ נ' נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ
(פורסם בנבו,11.7.11)).
24.
באשר למאזן הנוחות, יבחן בית המשפט, בין יתר שיקוליו, אם אי מתן הצו יסכל את בירור ההליך העיקרי, וכן יבחן את הצורך לשמר מצב קיים לעומת יצירת מצב חדש בטרם התברר ההליך לגופו (בר"מ 301/03 אחים סקאל בע"מ נ' רשות שדות התעופה (פורסם בנבו, 18.03.03)). צו הביניים שומר על "המצב הקיים" ומבטיח את היכולת ליתן סעד אפקטיבי, אם יראה זאת בית המשפט שידון בהליך העיקרי לנכון (בג"ץ 3330/97 עיריית אור יהודה נ' ממשלת ישראל (פורסם בנבו, 14.10.97); בר"מ 5793/06 ד"ר חאלד דיאב נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נצרת (פורסם בנבו, 20.09.06)).
25.
לגבי סיכויי העתירה, מבלי לקבוע מסמרות, אסתפק בכך שטענות העותרת ראויות להישמע ולהתברר לגופן ובין היתר לבחון כיצד ישנה לכאורה אי התאמה בין עמדות גופים שונים בעירייה (מהנדס העיר ומחלקת השילוט) כשהמשיבים בעצמם בתגובתם מאשרים כי מנהל אגף שפ"ע אישר את הענקת הרישיון לשלט בניגוד להמלצות ועדת השילוט ומדיניות העירייה והאם הרישיון ניתן בתנאים ורק לשנה קלנדרית כפי שטוענים המשיבים.
26.
לגבי מאזן הנוחות הוא נוטה לטעמי לטובת המבקשת, בהתחשב בעלויות להסרת השלט, כאשר מדובר גם בסעד הדרוש לשמירה על המצב הקיים שעה שמנהל האגף מטעם המשיבים מסר למבקשת רישיון להצבת השלט מטעמו (בכפוף לתנאים) עוד ביום 17.5.17, ומכך שהשלט עומד על כנו עוד מיום 30.7.18, כשהחלטת ועדת השילוט ניתנה ביום 4.12.18- כחצי שנה לאחר הצבת השלט וכשנה וחצי לאחר החלטת ראש האגף.
27.
באשר לטענת המשיבים בדבר סוגיות בטיחותיות הנובעות מהצבת השלט, ראשית יש לציין כי אלו נטענו בלשון חלקית ובצורה שאינה מנומקת כאשר מנגד המבקשים צרפו מטעמם חוות דעת מקצועית (שאף נמסרה לטענתם לוועדת השילוט) המאשרת את יציבות השלט, מה גם שכאמור השלט הוצב לאחר שהתקבל אישור מנהל האגף ואח"כ התקבלה תעודת גמר לבניין.
28.
נוכח כלל האמור לעיל, וכאשר מאזן הנוחות הוא אבן הבוחן המרכזית, אני סבור כי דין הבקשה להתקבל כך שלא תינקט כל פעולה להסרת השלט עד להכרעה בעתירה תוך שמצופה שהתיק ייקבע לדיון בהקדם בפני
שופט מנהלי.
29.
בנסיבות, העניין אין צו להוצאות.
30.
המזכירות תודיע לצדדים ותקבע את התיק לדיון בהקדם בפני
שופט מנהלי.


ניתנה היום,
ז' שבט תשע"ט, 13 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.









עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 65957-12/18 קבוצת אלדר (ר.ה.ד) בע"מ נ' עיריית רמת גן, ועדה לענייני שילוט - רמת גן, מנהל אגף שפ"ע - עיריית רמת גן (פורסם ב-ֽ 13/01/2019)