Google

סימה נג'ר ניר צימרמן, איריס סנדורי צימרמן, צבי גזית - רום-רימון נכסים ובניין בע"מ

פסקי דין על סימה נג'ר ניר צימרמן | פסקי דין על איריס סנדורי צימרמן | פסקי דין על צבי גזית | פסקי דין על רום-רימון נכסים ובניין בע"מ

14461-05/17 א     13/01/2019




א 14461-05/17 סימה נג'ר ניר צימרמן, איריס סנדורי צימרמן, צבי גזית נ' רום-רימון נכסים ובניין בע"מ








בית משפט השלום בראשון לציון


ת"א 14461-05-17 נג'ר ואח' נ' רום-רימון נכסים ובניין בע"מ

ת"א 40728-07-17 ממטוב נ' רום-רימון נכסים ובניין בע"מ







מספר בקשה:
26

בפני

כבוד הרשמת
שלי רוזמן פרקש


מבקשים

1
.
סימה נג'ר
2. ניר צימרמן

3
.
איריס סנדורי צימרמן

4
.
צבי גזית


נגד

משיבה
רום-רימון נכסים ובניין בע"מ



החלטה

לפניי בקשה לביטול צו עיקול זמני.

1.
ביום 8.5.17, הגישו המבקשים כנגד הנתבעת תובענה כספית על-סך 522,561 ₪, לפיצוי בגין איחור במסירת הדירות בבניין ברחוב פרוג 6 חולון, אותן רכשו ממנה (להלן: "הבניין"). אחד התובעים הגיע להסכמות עם המשיבה וסכום התביעה הוקטן לסך 400,000 ₪. תובענה נוספת זהה במהותה נקשרה להליך דנן.

2.
ביום 21.10.18, הוגשה הבקשה לצו עיקול זמני. בו ביום נעתרתי לבקשה במעמד צד אחד כך שנרשם צו ארעי על נכס המקרקעין, קרי, אותו בניין שבו נרכשו הדירות, עד לסך 400,000 ₪.
ביום 14.11.18, הוגשה בקשה לביטול הצו. ביום 26.11.18 התקיים לפניי דיון במעמד הצדדים, אשר הסתיים במתווה מוצע. ביום 23.12.18, לאחר שהמשיבה הודיעה כי היא עומדת על בקשת הביטול, הוצע מתווה נוסף לפתרון המחלוקת. ההצעה סורבה, הצדדים הגישו סיכום בכתב ומכאן ההחלטה.

3.
להשלמת התמונה, יוטעם כי בד בבד הגישו המבקשים בקשה להגדלת סכום העיקול בעקבות כתב תביעה מתוקן שהגישו ביום 19.11.18, בו הועמד סכום התביעה על-סך 657,350 ₪. הוסכם כי הבקשה להגדלת סכום העיקול תוכרע לאחר שתוכרע בקשת הביטול דנן. עוד יוטעם, כי הנימוק שבפי המבקשים לכך שהבקשה לסעד הזמני הוגשה בחלוף כשנה וחצי ממועד פתיחת ההליך, הוא בכך שבחודש אוקטובר 2018 שילמו המבקשים את יתרת התמורה לידי המשיבה כנגד מסירת החזקה.

4.
תכליתו של סעד זמני היא להבטיח שמירה על המצב הקיים ביום הגשת התובענה, מצב העלול להשתנות אם לא יינתן הסעד, באופן שיאפשר מימוש

פסק דין
לטובה הזוכה הפוטנציאלי. השיקולים העיקריים אותם שוקל בית המשפט בהכרעתו אם להיעתר לבקשה, כפי שמורות לנו הוראות תקנות 362 ו-374 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, הם קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיום עילת תביעה, מאזן הנוחות, קרי, הנזק שייגרם למבקשים אם לא יינתן הצו לעומת הנזק שייגרם למשיבים אם יינתן הצו, קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיום חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק-הדין ככל שיינתן לטובת המבקשים ושיקולי יושר. בין עוצמתה הלכאורית של עילת התביעה לבין מאזן הנוחות, קיים יחס של מעין "מקבילית כוחות".

5.
אשר לראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובסיכומים, נחה דעתי כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה החוצות סף מינימאלי לשם מתן סעד זמני. אין חולק כי הדירות נמסרו באיחור שמשכו כ-26 חודשים. טענות ההגנה לעניין סיבת האיחור אינן רלבנטיות לענייננו והן יתלבנו במסגרת ההליך העיקרי. דומה כי המחלוקת, בזהירות המתבקשת, היא בעיקר באשר להיקף הפיצוי. במאמר מוסגר, מספר ההליך בו ניתן פסק-דינו של כב' השופט סתיו הדן בהליך העיקרי עליו נשענים המבקשים, לא צוין ולא צורף.

6.
אשר לרכיב ההכבדה, המהווה כידוע אבן בוחן מרכזית בבקשה לסעד זמני. תמצית טענות המבקשים הם כי הנזקים עליהם מצביעה המשיבה הם פוטנציאליים בלבד ולא ממשיים, כי המשיבה לא הציגה את עמדת הבנק המלווה, כי לא הוצגו ראיות לכך שבפועל לא ניתן למכור את הדירות, כי דו"ח
bdi
אשר הוצג תומך בטענה כי קיימים חובות לדיירים ולספקים וכי קיימים תיקי הוצאה לפועל, כי נרשמו הערות אזהרה גם לאחר שנרשם העיקול באופן שהצו אינו מגביל זאת, כי הצו אינו מונע רישום את הנכס כבית משותף, כי גם בפרויקט אחר של המשיבה נרשם עיקול על זכויותיה והוא עודו על כנו וכי המשיבה לא הוכיחה את מצבה הכלכלי האיתן.

7.
כאמור וכידוע, הנטל לעניין מצבה הכלכלי של המשיבה הוא על המבקשים. עליהם להראות כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק-הדין ולא על המשיבה להראות כי מצבה איתן.

העיקול הוטל על אותו בניין שבו נרכשו הדירות. העיקול נרשם ללא הגבלת סכום. בסופו של יום הודיעה המשיבה כי ניתן לרשום את סכום העיקול, אך לא יהא בכך כדי לגרוע מההכבדה הנטענת לה גורם הצו. אין חולק כי לא ניתן בשלב זה לייחד את העיקול לדירה מסוימת.

על המקרקעין המדוברים נבנו על-ידי המשיבה 2 בניינים הכוללים 42 דירות. על אותם מקרקעין נמצא גם מבנה לשימור ובו כ-18 משרדים. המבקשת 1 ביקרה במבנה לשימור לא פעם כפי העולה מחקירתה. לטענת המשיבה המבנה לשימור הוערך בשנת 2016 על-ידי הבנק בסך 10,000,000 ₪. עוד לטענת המשיבה, שווין של 7 הדירות לרבות דירות פנטהאוז אשר טרם נמכרו כ-20,000,000 ₪. מכאן, שלטענת המשיבה בבעלותה נכסים ששווים כ-30,000,000 ₪. לצד זאת, לטענתה היקף המשכנתא כ-10,000,000 ₪.

טענת המשיבה שלפיה הסכמת המבקשים להמציא לרוכש יוסף רייטן "מכתב החרגה" שלפיו דירתו תוחרג מהעיקול מהווה הודאה בכך שהצו יוצר הכבדה, מקובלת עליי (ר' תצהירו של מר רייטן אשר צורף לבקשה מיום 17.12.18 לפיו סוכל ניסיון מכירת זכויותיו בדירה בבניין נוכח צו העיקול). לא נעלמו עיניי מטענת המבקשים שלפיה הנפקת מכתב כגון דא הוא עניין מקובל, אולם המקובלות הנטענת תלוית נסיבות והקשר היא ולצורך ענייננו מהווה ראיה לכאורה לכך שצו העיקול הזמני מהווה גורם מכביד ומרתיע, המשליך גם על גורמים נוספים, מעבר למשיבה. הטענה שלפיה העיקול אף עלול לגרום לנזק במישור היחסים שבין המשיבה לבין הבנק המלווה, מקובלת עליי.

עיון בדו"ח
bdi
אשר צורף לבקשה מעלה כי אכן קיימים כ-5 הליכים תלויים ועומדים בבתי המשפט אשר הוגשו כנגד המשיבה. 3 מתוכם על-ידי דיירים בבניין שבענייננו. שווי ההליכים כ-500,000 ₪, ככל שיתקבלו התביעות. המשיבה טענה כי איננה מתכננת למכור את הנכס לשימור אלא ליהנות מרווחיו בסך כ-300,000 ₪ לחודש לטענתה.

כידוע, נקבע בפסיקה כי לצורך הוכחת יסוד ההכבדה נדרש נטל קל ביותר. אלא שבענייננו לטעמי אף הנטל הקל ביותר לא הורם. בניגוד לנטען, לא צורפה אסמכתה בדבר תיקי הוצאה לפועל המתנהלים כנגד המשיבה. צורפה תשובת בנק הפועלים שלפיה למשיבה עיקול אצל בנק הפועלים, הוא הבנק המלווה, אשר הוטל על-ידי גורם אחר בסך 26,271 ₪. עיקול אשר הוטל בשנת 2014 על נכס המשיבה, כפי שטענו המבקשים, נרשם על נכס מקרקעין אחר, כשלא ידוע ולא הובהר מהן נסיבות ההליך שם.

8.
אשר לשיקולי יושר. לא מצאתי כי התנהלותו של מי מהצדדים נעשתה בחוסר תום-לב אם כי בהחלט היה על המבקשים לוודא כי סכום העיקול נרשם כדבעי חלף רישום ללא הגבלת סכום, כפי שנרשם. אם לא ניתן היה לעשות כן, היה עליהם לפנות לבית המשפט בבקשה למתן החלטה מתאימה או בבקשה לחתימה על פסיקתה מתאימה.

9.
מאזן הנוחות. למאזן הנוחות הבכורה אל מול סיכויי ההליך (ר' רע"א 1639/18 די.בי.אס שירותי לווין (1998) בע"מ נ' נגה תקשורת (1995) בע"מ, מיום 28.2.18; רע"א 2806/18 דב יששכר יקטר ואח' נ' צבי אורטנר ואח', מיום 6.6.18) כידוע, לצורך השוואת נזקים משני הצדדים על בית המשפט להסתכל על התמונה המלאה.

בחינת הרכיבים דלעיל בצירוף מאזן הנוחות וכן שכל ישר מובילים לכך שידה של המשיבה על העליונה. הנזק שעלול להיגרם למשיבה כתוצאה מהותרת הצו על כנו גדול מן הנזק אשר עלול להיגרם למבקשים אם יבוטל. טענות המבקשים, טובות ככל שיהיו, ששווין בסך כ-650,000 ₪, לאחר שלקחתי בחשבון סכום התביעה המוגדל, אל מול זכויות המשיבה בנכסים ששווים כ-20,000,000 ₪, מובילים לכך שעל פניו ולכאורה לא אמור להיווצר כל קושי בביצוע פסק-הדין, ככל שיזכו המבקשים בתביעתם. לא שוכנעתי כי המבקשים יעמדו לפני שוקת שבורה. אינטרס המבקשים הוא בסופו של יום בכך שהמשיבה תהא רווחית ואיתנה. לצד זאת, כידוע, למבקשים לא קיימת זכות מוקנית לשריין מראש את סכום התביעה. יתרה מזאת, היקפו הכלכלי של הנזק הפוטנציאלי אשר עלול להיגרם למשיבים, שניצניו כבר הציצו לכאורה, הוא גבוה
עד כדי שספק אם בידי המבקשים די בטוחות לפיצוי.

נחה דעתי אפוא כי במכלול הנסיבות יש להורות על ביטול העיקול. יש לאפשר למשיבה להמשיך במלאכת מכירת הדירות מבלי שירבוץ מעליה עיקול אשר בנסיבות העניין הינו מכביד באופן שאינו מידתי ושאינו בא בהלימה ביחס לתכלית שלשמה נועד. הגם שלא נתמכה באסמכתה הטענה שלפיה אי מכירת דירות מאז הטלת הצו היא בעטיו, הרי שעל פניו הטענה הגיונית וסבירה.

10.
המבקשים ערים ועוקבים אחר מצבה הפיננסי של המשיבה וחזקה כי ידעו על כל דירה ופנטהאוז שיימכרו בבניין ועל כל הליך משפטי אשר יינקט כנגדה. למבקשים תהא אפוא שמורה הזכות לפנות לבית המשפט בכל עת בבקשה לסעד זמני במקרה של שינוי נסיבות לרעה במצבה הפיננסי של המשיבה, ככל שלא יסתיים ההליך דנן עד אז. עינינו הרואות כי די בקיומה של דירה אחת שתיוותר בידי המשיבה, על מנת שניתן יהיה להיפרע ככל שיזכו המבקשים בתביעתם. לא שוכנעתי אפוא מדוע לא יתאפשר למשיבה בשלב זה להמשיך בעיסוקה כאמור מבלי שלהכביד על התנהלותה שלא לצורך.

טענת המבקשים שלפיה במקרה שתקלע המשיבה לקשיים יהא הבנק המלווה, בנק הפועלים, רשאי למכור את הדירות ויהא קודם בסדר הנשייה מקובלת עליי, אלא שהבנק יהא קודם למבקשים גם אם יוותר העיקול על כנו, כך שאין בכך כדי להעלות או להוריד. מאליו ברור כי מצב דברים שבו ימונה בעל תפקיד מטעם הבנק למכירת הדירות, ייחשב לנסיבה שבעטיה יש לבחון מחדש שאלת העיקול הזמני.

11.
אינני מקלה ראש בכך שהמבקשים נאלצו לפתוח תיק הוצאה לפועל בגין הוצאות בסך 2,500 ₪, אשר נפסקו לטובתם ולא שולמו על-ידי המשיבה (עד אותו מועד), אך אין בנסיבה יחידה זו כדי להטות את הכף.


12.
יובהר למבקשים כי כל הצעה אשר הועלתה על-ידי בית המשפט, הועלתה במסגרת ניסיון לסייע לצדדים לפתור את המחלוקת בדרך של הסכמות על מנת לחסוך בזמן ובהוצאות. משאלה לא נתקבלו, אין בכך דבר לעניין החלטה שיפוטית (ר' ניסוח החלטתי מיום 23.12.18).

13.
לא נעלמו עיניי מהאיחור בן כ-26 חודשים שבו נמסרו הדירות. כעסם
של המבקשים על נציג המשיבה ניכר במהלך הדיון אשר התקיים לפניי. עם זאת, המזור לטענות המבקשים אינו נמצא לטעמי בצו עיקול זמני ולא אוכל לסייע בהקשר זה, מעבר לניסיון ממושך לסייע לצדדים לקדם הסכמות.

14.
נוכח התוצאה, אין צורך להידרש לטענות בדבר איחור בהמצאה. מאליו ברור שאין צקום להידרש לבקשה להגדלת סכום העיקול.

15.
אשר על כן, על יסוד מכלול האמור לעיל, הבקשה לביטול עיקול מתקבלת.

16.
צו עיקול מיום 21.10.18 מבוטל בזאת.

17.
המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסך 3,500 ₪ אשר ישולמו לה בתוך 30 ימים מהיום.


ניתנה היום, ז' שבט תשע"ט, 13 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 14461-05/17 סימה נג'ר ניר צימרמן, איריס סנדורי צימרמן, צבי גזית נ' רום-רימון נכסים ובניין בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/01/2019)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים