פסקי דין על הלן גלבר | פסקי דין על עיריית אשדוד | פסקי דין על יחיאל לסרי-ראש עירית אשדוד | פסקי דין על דורון חזן ואח' |

12000-11/16 פה     17/01/2019




פה 12000-11/16 הלן גלבר נ' עיריית אשדוד, יחיאל לסרי-ראש עירית אשדוד, דורון חזן ואח'








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

פ"ה 12000-11-16

17 ינואר 2019

לפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם


התובעת:


הלן גלבר

ע"י ב"כ עו"ד אורלי צבר



-

הנתבעים:
1.
עיריית אשדוד
2.
יחיאל לסרי-ראש עירית אשדוד
3.
דורון חזן
ע"י ב"כ עו"ד חן סומך
4.
מדינת ישראל- משרד הפנים

ע"י ב"כ עו"ד ציון אילוז

החלטה

בפני
בקשת התובעת ל"קבלת הנחיות בנוגע להמשך ההליך בבית הדין לעבודה בבאר שבע ולתוקף ההחלטות שניתנו עד כה בתיק לאור העובדה שב"כ המדינה (לשעבר) בתיק דנן מונה לכהונת שופט בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע" (להלן: הבקשה לקבלת הנחיות).

1.
מעיון ב"בקשה לקבלת הנחיות" לא ברור היה האם מדובר בבקשת פסילה של מותב זה מלשבת בדין או בבקשה להעברת מקום הדיון. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות ובתשובה להן, ברור הוא כי מדובר הן בבקשה לפסילה הגם שבתחילה לא נטענה זו באופן מפורש, הן בבקשה להעברת הדיון.

מכל מקום, הן בנוגע לפסילה בדין והן בנוגע להעברת מקום הדיון, לא מצאתי בנימוקי הבקשה כל יסוד ונימוק המצדיקים פסילה או העברה שכזו.

2.
טענת התובעת היא כי על רקע העובדה שכב' השופט אזולאי אשר מונה לכהונת שופט בבית דין זה בחודש דצמבר 2017, שימש כב"כ המדינה בהליך, על בית דין זה לפסול עצמו מלדון בהליך דנן משום שלבא-כוח המדינה לשעבר "קרבה ממשית" למותב בית הדין שכן "מטבע הדברים, השופטים בבית הדין מתייעצים ומחליפים עמדות משפטיות ומשתתפים בעיצוב מדיניות".

3.
הנתבעים 1-3 התנגדו לבקשה, וטענו כי מדובר בניסיון נוסף של התובעת לעכב את המשך ההליך ככל שניתן, וכי המועד שבו הוגשה הבקשה, יומיים לפני המועד שנדרשה התובעת להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה, בעוד שכב' השופט אזולאי מונה לתפקידו כבר בחודש דצמבר 2017, מעורר תמיהה. עוד מציינים הנתבעים 1-3 כי אין מניעה להמשיך את ההליך בפני
מותב זה, וודאי מקום שבו כב' השופט אזולאי אינו חלק ממותב בית הדין. לדבריה, אין לקבל את החזקה שאותה מבקשת התובעת לייצר, שלפיה מינוי פרקליט מפרקליטות המדינה לכס השיפוט, מחייבת העברת כלל התיקים שבהם עסק אל בית דין אחר. הנתבעים מוסיפים וטוענים, כי הנחת היסוד של התובעת שלפיה מותב בית דין זה ייתיעץ ויחליף עמדות בהליך שבכותרת עם כב' השופט אזולאי, היא הנחה מרחיקת לכת ופסולה, אשר עולה כדי הטלת מורא על מותב בית הדין.

4.
המדינה טוענת כי הבקשה, לרבות עיתוי הגשתה, נגועה בחוסר תום לב העולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט. לטענתה, העובדה כי פרקליט שטיפל בתיק מונה לפני יותר משנה לכס השיפוט בבית הדין, אין בה משום "קרבה ממשית" למותבים אחרים בבית הדין, שאם לא כן, היה צורך לפסול את בית הדין כולו מלדון בכל ההליכים שבהם ייצג הפרקליט. עוד היא מציינת, כי ההנחה הגלומה בבקשה, כי המותב הדן בתיק מתייעץ ומחליף דעות עם מותב אחר שהוא פרקליט שטיפל בתיק, יש בה משום עלבון של ממש למקצועיות, ליושרה ולהגינות במסווה של "בקשה למתן הנחיות". המדינה מוסיפה וטוענת, כי אין מקום להגשת בקשת פסלות יותר משנה לאחר שנודעה עילת הפסילה, ואילו בקשה לקביעת מקום שיפוט, יש להפנות לנשיאת בית הדין הארצי.

5.
בתשובתה טוענת התובעת, כי הבסיס לבקשת הפסילה מצויה בכללי האתיקה לשופטים התשס"ז-2007, המורה כי שופט לא יישב בדין ביודעו שמתקיימת "קרבה ממשית" בין השופט לבא-כוח צד להליך.

באשר לבקשה להעברת מקום דיון, טוענת התובעת כי זו מתחילה בהחלטת מותב בית הדין האזורי, ורק לאחר מכן מועברת לנשיא בית הדין האזורי, ולנשיאת בית הדין הארצי. לטענתה, על פי כללי האתיקה לשופטים, אפשר שהתיק יתנהל בבית דין אחר בפני
מותב אזורי אחר, ואין בבקשתה משום ניסיון להטיל מורא על מותב בית הדין.

6.
המסגרת הנורמטיבית לבחינת פסילתו של בעל תפקיד שיפוטי מלישב בדין מותווית בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בסעיף 39א לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 ובפרק ג1 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991. בסעיף 77א לחוק בתי המשפט נקבע המבחן המרכזי לפסילת שופט והוא בנסיבות שבהן קיים "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". בתיקון לחוק בתי המשפט משנת 2004, נוספה לאמת מידה זו, שהיא בעלת נופך כללי, רשימת עילות ספציפיות שבהן על שופט לפסול עצמו מלישב בדין, ובהן עילות שעניינן קיומו של עניין אישי במשפט, בבעלי הדין או בבאי כוחם.

7.
בית הדין הארצי בפרשת גרימברג קבע:

"חזקה שבדין היא, כי השופט '
היושב בדין, מקצועי ומיומן ובידו לבחון את העניינים המובאים בפני
ו ללא משוא פנים' וכי השופט
'נותר פתוח לשכנוע בכפוף לתשתית הראייתית ולטענות שיובאו לפניו בהליך העיקרי'
" (עפ"ס (ארצי) 48316-12-12 אמה גרימברג - טרומדיה טכנולוגיות בע"מ, ניתן ביום 2.10.13).

ובפרשת נווה צוף קבע בית הדין הארצי כי:

"כדי שתקום עילת פסילה על בעל הדין להראות, כי קיימות נסיבות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. עליו להראות כי דעתו של השופט "ננעלה" וכי נבצר מבית הדין, בראייה אובייקטיבית, להכריע את דינם של בעלי הדין באובייקטיביות הדרושה (ראה למשל: ע"פ 4163/05 דוד סבאג נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 19.5.2005). קיומו של חשש או חשד בלבד אינם מספיקים כדי להביא לפסילה והם יבחנו, בין היתר, בשים לב להיותו של השופט, היושב בדין, שופט מקצועי ומיומן "הנושא בלבו את ההכשרה המקצועית ואת הנסיון המצטבר מן ההתייחסות לבעלי דין, לטענותיהם.... להתנהגות לסוגיה, ויודע איך לארגן ולהפנים את המכלול, תוך שמירה על האיזון והנייטרליות שהם אות ההיכר הטבוע של מלאכת השפיטה" (ראה: מ' שמגר "על פסלות שופט - בעקבות ידיד תרתי משמע" גבורות לשמעון אגרנט (תשמ"ז) 87, 106).
(
עאח 000082/05
"
נוה צוף" אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ - אליעזר ואדוה שפיר
)
(הדגשה במקור - י.א.ש.).

בפרשת מרק גלבר דן בית המשפט העליון בבקשת פסילה של שופטי בית המשפט המחוזי מחמת העובדה שב"כ הנתבעת הוא בן זוגה של סגנית נשיא בית המשפט. וכך קבע:

"כבר נפסק בעבר כי העובדה שבא כוחו של אחד מבעלי הדין הוא קרוב משפחתו! של שופט המכהן בבית המשפט אינה פוסלת כשלעצמה ובאופן אוטומטי את כל שופטי בית המשפט מלדון בהליך (ראו, למשל, בש"מ 7813/14 קפלן נ' ועדת הערר לתכנון ולבנייה מחוז מרכז, פיסקה 2 (21.11.2014)). במקרה דנא לא בוססה הטענה שלפיה קמה עילת פסלות כלפי כל שופט משופטי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע. אין זה אחד מהמקרים הנדירים שבהם קמה עילת פסלות כאמור המצדיקה העברת ההליך לבית משפט אחר"
(בש"א 1518/16 מרק גלבר נ'
המועצה המקומית עומר,
31.3.16).

וכן בפרשת פלונית:

"לא ניתן לקבל את הטענה, כי העובדה שבא כוחו של אחד מבעלי הדין הוא קרוב משפחתו של שופט המכהן בבית המשפט פוסלת כשלעצמה ובאופן אוטומטי את כל שופטי בית המשפט מלדון בהליך"
(
בש"א 4939/14
פלונית נ' פלוני
(20.7.2014)).

8.
ומן הכלל אל הפרט -
ראשית
יובהר, כי המדינה בהליך זה היא נתבעת פורמאלית בלבד. זאת ועוד, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין זה, יש מקום להבחין בין בא-כוח המייצג לקוח פרטי לבין בא-כוח המייצג את המדינה. ברור הוא כי עניינו האישי של בא-כוח לשעבר שעסק בייצוג לקוח פרטי ואשר תוצאת ההליך עשויה להשפיע עליו באופן ישיר גם לאחר סיום הייצוג, שונה בתכלית השינוי מעניינו האישי של בא-כוח לשעבר שעסק בייצוג המדינה, ובייתר שאת נכון הדבר כאשר מדובר בבא-כוח של נתבעת פורמאלית.

שנית
, אין כל יסוד לחזקה הגלומה בטענות התובעת שלפיהן "מטבע הדברים הם מתייעצים ומחליפים בינהם עמדות משפטיות". חלוקת התיקים בין השופטים בבית הדין נעשית כך שכל שופט ושופט דן בתיקים המונחים בפני
ו לבדו או בשבתו במותב עם שני נציגי ציבור. ברור הוא כי שופט הדן בתיק אינו מחליף דעות עם שופט הקשור בדרך זו או אחרת (גם בדרך עקיפה שהייתה ואיננה עוד) לתיק המתנהל בפני
ו. טענת המבקשת משמעה, דרישה לערוך חקירה ודרישה בכל תיק ותיק האם קיימת מניעה של מי מהשופטים בבית הדין לדון בהליך המובא בפני
בית הדין בכללותו ולהחיל מניעות זו על כל השופטים באותו בית דין. דרישה כזו, אינה מעשית, ואינה נדרשת על פי הוראות הדין. למעלה מכך, דרישה שכזו, אף מטילה ספק בהגינותם של היושבים בדין ואופן ניהול ההליכים על ידם.

שלישית
, כעולה מהוראות תקנה 112ב לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991, על בעל דין להעלות את טענת הפסלות בתחילת הדיון בתובענה ואם לא היה באפשרותו לעשות כן באותו השלב, יעלה אותה "מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות". אין חולק כי כב' השופט אזולאי מונה בחודש דצמבר 2017 וכי דבר מינויו פורסם ברשומות ובעיתונות. התובעת לא טענה וממילא לא הציגה כל ראיה לכך שדבר המינוי לא היה בידיעתה. בנסיבות אלה, יש לראות את השיהוי שבו נקטה התובעת כויתור מצידה על טענת הפסילה.

משכך, בכל הנוגע לבקשה לפסילת מותב זה (ולמעשה את כל שופטי בית דין זה) לא מצאתי כי מתקיימים בענייננו עילות המצדיקות פסילה שכזו.

9.
עם זאת, על פי ההנחיות במסגרת בקשה להעברת דיון, תועבר הבקשה לנשיא בית הדין זה אשר יעבירו לנשיאת בית הדין הארצי ליתן החלטה בשאלה היכן יתנהל ההליך. ההליך מצוי בשלב שבו נסתיימו ההליכים המקדמיים, המבקשת הגישה תצהיר עדות ראשית, על הנתבעים להגיש תצהירים עד ליום 15.2.19 והדיון הקבוע לשמיעת הוכחות הצדדים ביום 15.5.19. עוד יצויין כי בתיק קודם שהתנהל בין הצדדים אשר עשויות להיות לו השלכות על הליך זה (ע"ע 57032-06-17) ניתן

פסק דין
בערעור ביום 17.10.18 וביום 13.11.18 הודיעה התובעת כי בכוונתה לעתור בגינו לבג"ץ.

10.
בנסיבות המפורטות לעיל, משאיני סבורה כי קיים בסיס לבקשה להעברת הדיון מחד ומשהביעה המבקשת אי אמון במותב זה מאידך, אזי למען מראית פני הצדק (ראו ע"א 5210/16 פלונים - הכשרה חברה לביטוח בע"מ, 16.8.16), ומשטרם החלה שמיעת הראיות בתיק, ניתנת הסכמתי להעברת הדיון לבית דין אזורי אחר והכל כפי שיוחלט על ידי נשיאת בית הדין הארצי לעבודה.

11.
המזכירות תעביר את התיק לכב' הנשיא טננבוים על מנת שיעבירו לנשיאת בית הדין הארצי.


ניתנה היום, י"א שבט תשע"ט,
(
17 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.











פה בית דין אזורי לעבודה 12000-11/16 הלן גלבר נ' עיריית אשדוד, יחיאל לסרי-ראש עירית אשדוד, דורון חזן ואח' (פורסם ב-ֽ 17/01/2019)