פסקי דין על דוד אליהו | פסקי דין על ערן אליהו | פסקי דין על דוד ארמה | פסקי דין על רותם קרוב | פסקי דין על יריב אליה | פסקי דין על בנק הפועלים |

34413-06/17 א     15/01/2019




א 34413-06/17 דוד אליהו, ערן אליהו, דוד ארמה נ' רותם קרוב, יריב אליה, בנק הפועלים בע"מ












בית המשפט המחוזי בנצרת
ת"א 34413-06-17 אליהו ואח' נ' קרוב ואח'

15 ינואר 2019


בפני

כב' השופט הבכיר שאהר אטרש
התובעים/המשיבים:

1
.
דוד אליהו

2
.
ערן אליהו

3
.
דוד ארמה

4
.
אילון ארמה
5
.
שאול ארמה
ע"י ב"כ עוה"ד ד. זר ואח'


נגד

הנתבעים:

1. רותם קרוב

-
המבקשת

ע"י ב"כ עוה"ד א. פריאל ואח'

2. יריב אליה
ע"י ב"כ עוה"ד ע. שושני ואח'

3. בנק הפועלים בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד ורד פוארטי – סולומונוב


החלטה
(בבקשה 16)
1.
בבקשתה מיום 8.10.2018 (בקשה 16) עותרת רותם קרוב
, הנתבעת 1 (להלן: "המבקשת" או "הנתבעת") לסילוק התביעה נגדה על הסף בשל העדר עילה, העדר מעמד של התובעים והעדר יריבות בין הצדדים וכן לביטול צו המניעה הארעי מיום 15.6.2017, שתוקפו הוארך בהחלטה מיום 29.6.2017. בנוסף, מבקשת לחייב את התובעים בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

התובעים, ה"ה דוד אליהו
, ערן אליהו
, דוד ארמה
, אילון ארמה ושאול ארמה (להלן: "המשיבים" או "התובעים") מבקשים לדחות את הבקשה ולחייב את המבקשת בהוצאות משפט.

רקע עובדתי
2.
ביום 15.6.2016 הגישו התובעים כתב תביעה במסגרת תיק זה למתן

פסק דין
הצהרתי נגד המבקשת, נגד אליה יריב, הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") ונגד בנק הפועלים. בנימוקי כתב התביעה נטען, כי בד בבד עם הגשת התביעה מגישים התובעים תביעה כספית על סך 1,662,646 ₪ (להלן: "התביעה הכספית") נגד הנתבע, נגד חברה שבבעלותו, קוזו הום בע"מ (להלן: "החברה") ונגד נופר וייס, בת זוגו של הנתבע, בגין הפרות של הסכמים לביצוע עבודות בנייה בהם התקשרו התובעים עם החברה לבניית בתי מגורים. לטענת התובעים, נוכח קשיים כספיים של החברה, נוהל משא ומתן בין הצדדים, לפיו התובעים 1 ו- 3 יעמידו הלוואה לנתבעים בתביעה הכספית כנגד שיעבוד הנכס מושא התובענה דנן, נכס הידוע כגוש 20855 חלקה 8 ברח' החבצלת 60 בגן נר (להלן: "הנכס"), "אשר הנתבע 2 טען כי הינו נכס שלו, על אף שהזכויות בו רשומות ע"ש קרובת משפחתו הנתבעת 1. המשא ומתן לא הבשיל לכדי הסכם" (סעיף 16 לכתב התביעה). עוד נטען, כי במסגרת המשא ומתן, הוכנה טיוטת הסכם הלוואה, והנתבע מסר לתובעים אישור זכויות לפיו הנתבעת רשומה כבעלת הזכויות בנכס. על יסוד דברים אלה טוענים התובעים, כי מדובר בנכס אשר הזכויות בו הן של הנתבע ורק נרשמו על שם בת משפחתו הנתבעת, כי רישום הזכויות בנכס על שם הנתבעת בוצע בחוסר תום לב ועל מנת להבריחו מנושי הנתבע, ותו לא, והינו למראית עין בלבד וכי רישום הזכויות כאמור אינו אלא קנוניה בין הנתבע והנתבעת אשר מטרתו להבריח נכסיו של הנתבע מנושיו ולהותיר התובעים בפני
שוקת ריקה (סעיפים 20, 22 ו- 23 לכתב התביעה).

3.
התובעים עותרים למתן

פסק דין
הצהרתי לפיו ייקבע כי הנתבע הנו בעל הזכויות בנכס בכפוף למשכנתא של בנק הפועלים, ולהורות על רישום הנתבע כבעל הזכויות בנכס, כפוף לאותה משכנתא.

4.
בכתב הגנתם טענו הנתבעת והנתבע (הנתבעים 1 ו- 2) כי הנכס הנו בבעלותה המלאה של הנתבעת, והרישום משקף נכונה את הזכויות בנכס. עוד נטען, כי הנתבעת רכשה את המגרש כדין ובנתה את הבית עליו. הנתבעים 1 ו- 2 עתרו לדחיית התביעה ולחיוב התובעים בהוצאות משפט.

5.
ביום 15.6.2017 ניתן צו מניעה ארעי, במעמד צד אחד, האוסר על ביצוע כל דיספוזיציה בנכס. בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 29.6.2017 הורה בית המשפט (כב' השופטת תמר נסים שי) כי "בהעדר התייצבות מטעם הנתבעים ועל יסוד נימוקי הבקשה והצו שכבר ניתן ביום 15.6.17 אני מורה כי הצו שניתן יוסיף ויעמוד בתוקפו עד לתום ההליך".

הבקשה לסילוק התביעה על הסף בתמצית
6.
בנימוקי בקשתה טוענת המבקשת, כי אינה צד לתביעה הכספית שהגישו התובעים בבית משפט השלום, וכי לא התקשרה בהסכם עם התובעים, וממילא התובעים אינם טוענים כי היא חבה כלפיהם בהתחייבות כלשהי. עוד נטען בבקשה, כי הטענה לרישום הזכויות בנכס על שמה של המבקשת מתוך מטרה להבריחו, אינה מתיישבת עם העובדה הפשוטה לפיה הזכויות בנכס נרכשו ונרשמו על שמה שנים ארוכות קודם להתקשרויות בין התובעים לבין הנתבעים, וממילא שנים ארוכות קודם לאירועים המקימים לתובעים, לטענתם, את העילות שביסוד התביעה הכספית וכן שנים רבות לפני רישומה של החברה ברשם החברות (ביום 5.5.2015). עוד טוענת המבקשת, כי התובעים לא הניחו כל תשתית נורמטיבית לקיומה של עילה כלפי המבקשת המבססת, ולו לכאורה, את זכותם לסעד המבוקש. המבקשת חוזרת ומדגישה כי אין לתובעים כל עילה כלפיה ואין כל יריבות ביניהם. לטענת המבקשת, הליכים לביטול הברחת נכסים יכול לנקוט רק נושה, היינו מי שבידו

פסק דין
או שטר חוב, ולא מי שמעמדו הוא של תובע גרידא ולכלל מעמד של נושה לא הגיע.

תשובת התובעים בתמצית
7.
לטענת התובעים מדובר בבקשה אשר הוגשה בחוסר תום לב דיוני, בשיהוי ניכר ובחוסר ניקיון כפיים, ומבלי שנתמכה בתצהיר. לטענתם, המבקשת לא טרחה לפרט את גרסתה בכתב ההגנה, והתחמקותה ממתן גילוי מסמכים וממענה על שאלון מחזקת את טענות התובעים. התובעים הדגישו בתשובתם, כי המבקשת לא נקטה בהליך כלשהו לביטול צו המניעה הזמני משך למעלה משנה ו- 4 חודשים. עוד נטען, כי המסמכים שצורפו לבקשה אין בהם כדי להצביע על כך כי הנתבעת היא שמימנה את רכישת הזכויות במגרש או כי היא זו אשר מימנה את בניית הבית אשר נבנה על המגרש שנרכש או כי היא זו הנהנית מדמי השכירות המתקבלים מהשכרת הנכס. באשר לטענת המבקשת, כי הזכויות נרכשו קודם למועד היווצרות העילה נגד הנתבע וקודם להקמת החברה, נטען בתשובה, כי טענה זו, אינה מביאה לקבלת הבקשה, שכן לא נטען על ידי התובעים, כי הזכויות בנכס נרכשו לאחר או בסמוך להיווצרות העילה כי אם נטען כי הזכויות בנכס הנן של הנתבע ונרשמו על שם הנתבעת על מנת להבריחו מנושיו.

דיון והכרעה
8.
באשר לבקשה לביטולו של צו המניעה הזמני
: דין הבקשה דחייה זאת משלא השיגה המבקשת על צו המניעה מיום 29.6.2017 ולא הצביעה על שינוי נסיבות המצדיק את ביטולו של צו המניעה הזמני, אך העיקר הוא טענות הסף האחרות שנטענו על ידי המבקשת והן העדר יריבות והעדר עילה.

9.
גרסתם של התובעים מושתתת על דבריו של הנתבע, במהלך משא ומתן שהתנהל בין הצדדים, לפיהם הנתבע הוא בעל הזכויות בנכס על אף שהזכויות בנכס רשומות בפועל על שם המבקשת.

אין חולק, כי טרם ניתנה הכרעה בתביעתם הכספית של התובעים בבית משפט השלום ולכן אין המדובר בנושים, שיש להם זכות כספית מוכחת נגד הנתבע. כמו כן, אין חולק כי זכויות החכירה בנכס נרכשו על ידי המבקשת עוד בשנת 2010, כ- 5 שנים לפני המועד שבו נחתמו הסכמים
בין התובעים ובין החברה (הסכמים מיום 23.12.2015), וממילא זמן רב לפני שנוצרו החובות הנטענים בתביעה הכספית, וכן לפני כ- 4 וחצי שנים לפני המועד שבו הוקמה החברה אשר התקשרה עם התובעים באותם הסכמים, כך שברי כי בנסיבות כאלה יש טעם והיגיון בטענת המבקשת כי לא יכולה הייתה להשתתף בקנוניה שנועדה להבריח את נכסי הנתבע מפני התובעים.

10.

הפסיקה אליה הפנה ב"כ התובעים מתייחסת לתביעתו של צד שלישי (נושה או נושה פוטנציאלי) התוקפת חוזה שנכרת בין החייב לבין צד אחר. נסיבות המקרה עסקינן הן שונות. התובעים אינם תוקפים חוזה שנכרת בין הנתבע לבין בעלת הזכויות בנכס, שהיא המבקשת. התובעים תוקפים את אופן רישום הזכויות בנכס באופן סתמי, מבלי להציג כל גרסה, לפיה, רישום זה בטעות יסודו, כך שאין בכתב תביעתם, בנסיבות כמפורט בסעיף הקודם, כדי להראות עילת תביעה הראויה לדיון.

11.
בנסיבות הקונקרטיות של המקרה דנן, כאשר התובעים אינם בחזקת נושים, אין תחולה להוראות סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967, ואין מתקיימת יריבות בין התובעים ובין המבקשת.

12.

דחיית התביעה נגד המבקשת, הן בשל העובדה כי רכשה את הנכס והזכויות בנכס נרשמו על שמה שנים רבות לפני עריכת ההסכמים בין התובעים ובין החברה של הנתבע, קרי שנים רבות לפני שנולדה עילת התביעה הכספית, והן בשל העדר תחולה של סעיף 34(ב) לחוק ההוצל"פ כאמור, מאיינת את המשך הדיון בתביעה גם נגד יתר הנתבעים.

13.
אשר על כן, אני מקבל את טענותיה של התובעת להעדר יריבות ולהעדר עילה ומורה על דחיית התביעה נגד כל הנתבעים, וכן מורה על ביטול צו המניעה הזמני מיום 29.6.2017 ועל החזר הערבויות הכספיות.

14.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום,

ט' שבט תשע"ט
,
15 ינואר 2019
, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 34413-06/17 דוד אליהו, ערן אליהו, דוד ארמה נ' רותם קרוב, יריב אליה, בנק הפועלים בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/01/2019)