פסקי דין על זלמן סולומון בלאק | פסקי דין על זבולון לוי

70009-12/18 רעא     19/01/2019




רעא 70009-12/18 זלמן סולומון בלאק נ' זבולון לוי








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



רע"א 70009-12-18 בלאק נ' לוי




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
דנה כהן-לקח


מבקש

זלמן סולומון בלאק


נגד

משיב
זבולון לוי


החלטה

1.
לפניי בקשת רשות ערעור על שתי החלטות של בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופט אמיר דהאן) מיום 1.12.2018 ומיום 9.12.2018 בת"א 31393-04-18.

2.
ההחלטה הראשונה מיום 1.12.2018 ניתנה לאחר ישיבת קדם משפט שנערכה בנוכחות הצדדים, והיא מכריעה בבקשות שונות שהיו תלויות ועומדות. בין היתר, דנה ההחלטה בבקשה מטעם המבקש (שהנו נתבע מס' 11 בהליך בבית-משפט קמא) לסילוק התובענה נגדו על הסף. הבקשה האמורה נדחתה, ונקבע כי המבקש ישלם למשיב (שהנו התובע בבית-משפט קמא) את הוצאותיו בבקשה לסילוק על הסף בסך 11,700 ₪ תוך 30 ימים.


בהחלטה השנייה מיום 9.12.2018 דחה בית-משפט קמא את בקשת המבקש לתיקון ההחלטה הראשונה בזו הלשון: "הבקשה נדחית, לא נפלה כל טעות סופר או טעות 'העתק הדבק' או טעות סופר בשומת ההוצאות בהחלטה".

3.
לטענת המבקש בבקשת רשות הערעור שבכותרת, יש להתערב בהחלטותיו של בית-משפט קמא ולהורות על סילוק התובענה נגדו על הסף, ולחלופין- להורות על ביטול ההוצאות שנפסקו לחובתו בגין דחיית בקשתו לסילוק על הסף, או לקבוע כי ההוצאות יוכרעו בפסק-הדין בהתאם לתוצאות ההליך, או להפחית משיעור ההוצאות שנפסק.

4.
לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור ונימוקיה, ולאחר שעיינתי בחומר שצורף לה, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

5.

בכל הנוגע להחלטת בית-משפט קמא לחייב את המבקש בהוצאות המשיב בסך 11,700 ₪ ולהותיר חיוב זה על כנו -
בהתאם לסעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, אין לתת רשות ערעור על "החלטה בעניין הטלת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין ושיעורם, למעט אם ניתנה לאחר פסק הדין ואינה נבלעת בו". מאחר שעסקינן בחיוב בהוצאות טרם מתן פסק-דין, הרי דין בקשת רשות הערעור בעניין זה להידחות על הסף.

6.
בכל הנוגע להחלטת בית-משפט קמא לדחות את בקשתו של המבקש לסילוק התובענה נגדו על הסף - לא מצאתי מקום למתן רשות ערעור בעניין. בית-המשפט העליון פסק לא אחת ביחס להחלטות בדבר דחיית בקשות לסילוק על הסף, כי התערבות ערכאת הערעור בהחלטות מעין אלה שמשמעותן המשך בירור ההליך לגופו, תעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד
בהם יש חשש ממשי לניהול הליך סרק או כי נפלה טעות מהותית בהחלטת הערכאה הדיונית
(ראו למשל: רע"א 6794/18
איטח נ' קימברלי קלארק ישראל שיווק בע"מ
(26.11.2018) והאסמכתאות המובאות שם). המקרה דנן אינו נמנה עם מקרים חריגים כאמור.


לטענת המבקש, היה על בית-משפט קמא לסלק את התובענה נגדו על הסף שכן מדובר בתובענה שלא מגלה כל יריבות או עילה כלפיו. עיון בכתב התביעה שהוגש לבית- משפט קמא מעלה כי התובע (המשיב לפניי) טען ל"תרגיל עוקץ" במסגרתו הנתבע 5 שכנע אותו בדרכי מרמה וקנוניה, להלוות לנתבע 1 סכום של 1,470,000 ₪ במסגרת הסכם הלוואה מיום 23.8.2015. נטען כי ההלוואה לא הוחזרה, וכי כספיה שימשו לרכישת נכסים שונים שנרשמו על-שם חלק מהנתבעים. הטענה בכתב התביעה היא כי כלל הנתבעים שותפים לקנוניה ולכן חייבים בהשבת כספי ההלוואה, ובכללם המבקש שלפניי (הנתבע 11) אשר לפי הטענה היה מיופה כוחו ויועצו האסטרטגי של הנתבע 5 במסגרת "תרגיל העוקץ". כידוע, סילוק תובענה על הסף הוא סעד דרסטי הננקט רק כאשר ברור כי גם אם יעלה בידי התובע להוכיח את כל טענותיו בכתב התביעה, הוא לא יזכה בסעד המבוקש על-ידו (ראו: אורי גורן
סוגיות בסדר הדין האזרחי
341 ואילך (2015, מהדורה 12) והאסמכתאות המובאות שם). במקרה דנן, על-אף שהטענות הועלו בכתב התביעה בקצרה, הן מצריכות לפי טיבן בחינה עובדתית התלויה בראיות שטרם הוגשו לבית-משפט קמא. לפיכך, אינני רואה להתערב בעמדת בית-משפט השלום לפיה אין עילה לסילוק התובענה על הסף לפי נוסחן הנוכחי של תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.


בית-משפט קמא הוסיף ופירט בהחלטתו נימוקים נוספים מדוע אין מקום לסלק את התובענה נגד המבקש על הסף:
ראשית
, נקבע כי המשיב לא תבע ריבית ולכן לא הייתה חובה לפרט את שיעור הריבית בכתב התובענה, בניגוד לנטען על-ידי המבקש.
שנית
, נקבע כי המשיב רשאי לקבל את יומו בבית-המשפט, ולנסות להוכיח את טענתו לפיה אין עיסוקו במתן הלוואות חוץ-בנקאיות.
שלישית
, נקבע כי ניתן בדוחק לפרש את המילים "להשיב ולשלם" בסעיף 29 לכתב-התביעה כאשר לאחריהן מופיעות גם עילות נזיקיות, ככוללות סעד של פיצויים ולא רק השבה, וזאת על-אף שהמילה "פיצויים" לא נכתבה במפורש. לא מצאתי עילה להתערבות בנימוקים אלה.


בית-משפט קמא הוסיף ופירט בהחלטתו טעמים לכך שהמבקש לא היה רשאי לעתור לעיכוב הליכים לשם מסירת הסכסוך לבוררות. לטענת המבקש בבקשת רשות הערעור, הוא מעולם לא עתר לעיכוב הליכים בבית-משפט קמא. עיון בכתבי הטענות שהמבקש הגיש לבית-משפט קמא, מעלה כי המבקש טען בסעיף 6.2 לכתב-הגנתו ובסעיף 5.2 לבקשתו לסילוק על הסף כי: "...עיון בהסכם ההלוואה, מעלה, כי ישנה תניית בוררות מוסכמת, בין המלווה ללווה, כאשר הבורר המוסכם הוא נתבע 5, והתובע [המשיב לפניי-ד.כ.ל] אינו רשאי לפנות לבית המשפט". יתכן שבגין דברים אלה, סבר בית-משפט קמא כי המבקש עותר לעיכוב הליכים לפניו. מכל מקום, אף אם המבקש לא עתר ו/או לא התכוון לעתור לעיכוב הליכים בבית-משפט קמא, אין בכך כדי לגרוע מיתר הנימוקים שהציג בית-משפט השלום לדחיית בקשתו של המבקש לסילוק התובענה על הסף.


כמובן שטענות המבקש כנגד עילות התביעה שמורות לו בהליך העיקרי, וכך גם בקשתו לחיוב המשיב (התובע) בהוצאותיו אם וככל שהתובענה כנגדו תידחה.

7.
אשר על כן, ונוכח הטעמים שפורטו, בקשת רשות הערעור על שתי החלטותיו של בית-משפט קמא נדחית. משלא התבקשה תגובת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.

5129371
54678313

ככל שהופקד עירבון בהליך שבכותרת הוא יושב למפקידו על-ידי ב"כ, בכפוף להעדר מניעה בדין לכך.


המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים ותסגור את ההליך.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ט, 19 ינואר 2019, בהעדר הצדדים (ההחלטה ניתנה ונחתמה לאחר צאת השבת)
.










רעא בית משפט מחוזי 70009-12/18 זלמן סולומון בלאק נ' זבולון לוי (פורסם ב-ֽ 19/01/2019)