פסקי דין על אתי כהן | פסקי דין על צ.ד.י.ניהול ואחזקות (2003) בע"מ

67124-03/18 תצ     22/01/2019




תצ 67124-03/18 אתי כהן נ' צ.ד.י.ניהול ואחזקות (2003) בע"מ








בית משפט השלום בהרצליה



ת"צ 67124-03-18 כהן נ' צ.ד.י. ניהול ואחזקות (2003) בע"מ




לפני
כבוד השופט
גלעד הס

המבקשת
אתי כהן


נגד

המשיבה
צ.ד.י. ניהול ואחזקות (2003) בע"מ




פסק דין

לפני בקשה משותפת להסתלקות מבקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית.
רקע
1.
תביעה זו הוגשה בטענה להפרת הוראות דין בדבר החזרת מוצר שנקנה אצל המשיבה במתנה ולקבל את תמורתו, כאשר נכפו על המבקשת שתי אפשרויות בלבד והן החלפת המוצר במוצר אחר או קבלת שובר זיכוי. לטענת המבקשת אפשרויות אלו עומדות בניגוד להוראות סעיף 14ו לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), הקובעות את זכות הצרכנים לבטל עסקה בהתאם לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010 (להלן: "התקנות") וכי מדיניות ביטול עסקה של המשיבה אינו תואם את הקבוע בסעיפים 2(ב2) ו-4ג לחוק.
2.
טרם הגשת התשובה לבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית וטרם קיום דיון קדם משפט, הגישו הצדדים בקשה משותפת להסתלקות מבקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית.
3.
בהתאם לבקשה, הודיעה המשיבה כי היא פעלה לתיקון תקנון הרשת ומדיניות ביטול עסקה באופן העולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 14ו לחוק ועם התקנות, וכי מדיניות זו פורסמה בכל סניפי המשיבה. כמו כן, התחייבה המשיבה כי אחת לחודש תבצע הדרכת עובדים בקשר למדיניות ביטול עסקה ובנוסף התחייבה כי תפעיל לקוח סמוי או ביקורת במטרה לוודא כי עובדיה אכן פועלים בהתאם להוראות החוק והמדיניות בדבר ביטול עסקה.
4.
במסגרת בקשת ההסתלקות מבוקש כי בית המשפט יאשר גמול בסך 12,500 ₪ בתוספת מע"מ בגין שכר טרחת עורכי הדין של המבקשת וכן גמול אישי בסך 4,500 ₪ בתוספת מע"מ. לבקשה צורפו תצהירים מטעם המבקשת, של המבקשת באופן אישי וכן של באת כוחה של המבקשת.

דיון והכרעה
5.
לאחר ששקלתי את ההסדר המוצע בבקשה ואת הסכמת הצדדים,
אני מאשר את בקשת ההסתלקות. ההסדר המוצע הינו הסדר צופה פני עתיד אשר מטרתו תיקון העיוות אשר נוצר בנוהל של המשיבה. המשיבה הודיעה כי דאגה לפרסום מדיניות ביטול עסקה חדשה בהתאם לחוק ולתקנו, התחייבה לבצע הדרכת עובדים בקשר למדיניות החדשה והתחייבה לקיים בדיקה כי אכן המדיניות החדשה מתבצעת בסניפיה. בנסיבות העניין, אני סבור כי יש מקום לאשר את הגמול המבוקש למבקשת ולבאת כוחה, בהיותם סבירים ולאור התועלת שיפיק הציבור כתוצאה מהסדר זה.
6.
זאת ועוד, אני סבור כי בתיק זה אין צורך לקבל את עמדת היועמ"ש לממשלה, והדבר רק יכביד על הצדדים וכן על היועמ"ש. הסיבה לכך הינה כי מדובר בנושא שהוא פשוט יחסית, כאשר מהבקשה עצמה עולה, הן התועלת שהופקה לציבור כתוצאה מהגשת התובענה והן הגמול אשר הוא גמול מתון והגיוני בנסיבות העניין. כמו כן, בשים לב לעמדת היועמ"ש לממשלה בת''צ 43127-09-17, אשר עסק במקרה דומה ובהסדר כמעט זהה, לפיה אין מניעה לאשר את ההסדר כאשר זה לא יוצר מעשה בדין, אני סבור כי אין צורך בקבלת עמדתו בתיק זה.
7.
אשר לגמול ושכר הטרחה המבוקשים, בפסק הדין מקיף שניתן בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול בע"מ (פורסם במאגר נבו, 5.8.2018) (להלן: "עניין מרקיט") נדונה שאלת התגמול בהסדרי הסתלקות.
8.
במסגרת פסק הדין קובע בית המשפט העליון כי פסיקת גמול ושכר טרחה במסגרת הסתלקות הינה החריג, ודרך המלך, כאשר קיימת עילה, הינה בהסדר פשרה או ב

פסק דין
. מכאן קובע בית המשפט כי הכלל הינו שאין לפסוק גמול ושכר טרחה במקרה של הסתלקות, ואצטט:
"על פי נוסחו הנוכחי של סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, הכלל הוא שאין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ולבא הכוח המייצג במסגרת של הסתלקות מבקשת אישור תובענה כייצוגית. דרך המלך שבה יש לתמרץ ולעודד הגשתן של תובענות ייצוגיות וראויות, היא פסיקת גמול ושכר טרחה במקרים שבהם ההליך הייצוגי הוכרע לטובת הקבוצה (הסדר פשרה, קבלת בקשת האישור או התובענה הייצוגית). עם זאת הסתלקות מתוגמלת היא אפשרית – ואולם מדובר בחריג לכלל, ומשכך יש להיעתר לבקשות בנדון רק במקרים מתאימים."
9.
עם זאת, וכפי שניתן ללמוד מהציטוט דלעיל, ניתן לפסוק שכר טרחה וגמול גם במקרה של הסתלקות וזאת במקרים חריגים.
10.
בית המשפט העליון אף מבהיר את שני השיקולים שיש לשקול במסגרת הכרעה בשאלת הגמול למבקש להסתלק מהבקשה:

"על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, בבוא בית משפט להכריע בבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה במסגרת של הסדר הסתלקות מבקשת אישור תובענה כייצוגית, שומה עליו לשקול שני שיקולים עיקריים: ראשית, אם עלה בידי התובע המייצג ובא כוחו להצביע על עילת תביעה לכאורה נגד הגוף הנתבע; ושנית, אם ההליך הייצוגי השיג תועלת עבור חברי הקבוצה. שיקולים אלה נועדו לסייע בידי בית משפט בבואו לוודא כי לא ייפסקו גמול ושכר טרחה לטובת מי שנקט בהליך סרק."
11.
בית המשפט העליון ממשיך ומבהיר כי אל מול שיקולים אלו ראוי גם לשקול שיקולי רוחב, כך שהפסיקה לא תעודד הגשת תביעות סרק או תמנע פיצויי מהקבוצה אשר זכאית לו.
12.
בית המשפט בעניין מרקיט לעיל, מבהיר בנוסף כי הסכומים עליהם הסכימו הצדדים הם בגדר "המלצה" בלבד ואין לייחס להסכמה משקל מיוחד, ואצטט:

"כאן המקום להבהיר כי הסכומים שעליהם מסכימים הצדדים בבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה הם לעולם בגדר המלצה (ראו למשל לשון סעיף 19(ו) לחוק תובענות ייצוגיות); ובניגוד להליך אזרחי "רגיל", אין לייחס לעצם ההסכמה בעניין זה משקל מיוחד – וזאת בהינתן חוסר אחידות האינטרסים המובנה בין התובע המייצג ובא כוחו לבין חברי הקבוצה בעת ההסתלקות ("בעיית הנציג")"
13.
יישום השיקולים הללו לענייננו מגלה כי יש מקום לפסוק גמול ושכר טרחה כמבוקש ואבאר:
14.
ראשית, עיון בטענות אותן פירט המבקשת בבקשה לאישור, מעלה כי אין מדובר בתביעת סרק וכי לכאורה קיימת למבקש עילת תביעה מכוח החוק והתקנות מכוחם הוגשה התובענה.
15.
שנית, בזכות הבקשה לאישור התובענה כייצוגית תתקן המשיבה את ההפרות נושא התביעה והיא התחייבה לתקן את מדיניות ביטול עסקה בכל סניפיה והתחייבה לאכוף מדיניות זו. יש להניח כי לפחות חלק מציבור הצרכנים שניזוק ממשיך לקנות מהמשיבה, כך שתיקון ההפרות יצמיח לו תועלת עתידית. יתרה מכך, בתוצאות הבקשה יש מסר חשוב לבעלי עסקים אחרים דוגמת המשיבה, להקפיד ולקיים את הוראות החוק.
16.
מכאן עולה כי הגשת התובענה הייצוגית והבקשה לאישורה הצמיחה תועלת לחברי הקבוצה ולכלל ציבור הצרכנים.
17.
עם זאת, וכפי שעולה מפסק הדין בעניין מרקיט לעיל לעניין ההכרעה בסוגית הגמול ושכר הטרחה, יש לבחון גם את הפער בין הסעדים שהתבקשו לבין אלה שהושגו וכן יש לשקול
שיקולי רוחב ולהתחשב בבעיית הנציג ובעובדה כי קולם של יתר חברי הקבוצה לא נשמע.
18.
בתיק דנן התבקש סעד כספי לחברי הקבוצה בסך של 500,000 ש"ח שבסופו של דבר נדחה במלואו. לעומת זאת, לעניין צווי עשה והצו ההצהרתי המפורטים בבקשה לאישור אלו נענו במלואם, כך שלא ניתן להתעלם מהתועלת שהצמיחה הגשת התובענה לציבור הגם התביעה הכספית נדחתה.
19.
בנסיבות אלה, אני סבור שיש מקום לפסוק גמול ושכר טרחה וזאת בהתחשב, בין היתר, בשיקולי הרוחב (למשל מניעת אפשרות שמכשיר התובענה ייצוגית ינוצל לרעה ויוגשו תביעות סרק שלא לצורך), בעובדה שההליכים בתיק הסתיימו בתחילתם ואף בטרם התקיים דיון בתיק וכאמור לעיל בתועלת שצמחה לציבור מההליך.
20.
לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני סבור כי בנסיבות המקרה, הגמול ושכר הטרחה המוסכמים הינם משקפים איזון ראוי.
21.
אשר למבקש חלופי, אני סבור כי אין במקרה זה נסיבות מיוחדות המצדיקות ניסיון איתור מבקש חלופי, כמו גם כי אין צורך בפרסום דבר ההסתלקות בעיתונות, ר' ת"צ (ת"א) 1469-02-13 עידן לוי נ' פסטה נונה בע"מ (פורסם בנבו, 26.11.2014).
22.
לפיכך, אני מאשר את בקשת ההסתלקות כלשונה. בנוסף אני מורה על דחיית תביעתה האישית של המבקשת נגד המשיב ללא צו להוצאות.
23.
אשר לאגרה ששולמה, המשיב ישלם למבקשת את האגרה ששולמה, ככל ששולמה. בהתחשב בכך שההליכים בתיק הסתיימו בתחילתם ואף בטרם התקיים דיון בתיק אני פוטר את המבקשת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.
24.
מזכירות בית המשפט תשלח

פסק דין
זה למנהל בתי המשפט לשם פרסומו בפנקס התובענות הייצוגיות וכן תסגור את התיק.

ניתן היום,
ט"ז שבט תשע"ט, 22 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.













תצ בית משפט שלום 67124-03/18 אתי כהן נ' צ.ד.י.ניהול ואחזקות (2003) בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/01/2019)