פסקי דין על צביה מלמד | פסקי דין על אילן מלמד מרים מלאכי רומה יהב מיכל מלמד | פסקי דין על בצלאל מלמד |

3902-07/14 תאק     24/01/2019




תאק 3902-07/14 צביה מלמד נ' אילן מלמד מרים מלאכי רומה יהב מיכל מלמד, בצלאל מלמד








בית משפט השלום ברחובות


24 ינואר 2019

תא"ק 3902-07-14 מלמד נ' מלמד ואח'




לפני
כב' הרשם הבכיר אייל דוד


התובעת

צביה מלמד

ע"י ב"כ עו"ד יפעת בן אבי- בראון

נגד


הנתבעים- המבקשים

1. אילן מלמד

2. מרים מלאכי
3. רומה יהב
4. מיכל מלמד
5.

בצלאל מלמד

ע"י ב"כ עו"ד
בן ציון ענקי

החלטה




בבקשה לביטול

פסק דין

רקע
1.
ביום 02/07/14 הגישה המשיבה במסגרת התיק דנן, תביעה כספית על סך של 555,834 ₪, כנגד המבקשים וכן כנגד 2 נתבעים נוספים.
כל הנתבעים, לא הגישו כתב הגנה במועד. לכן, ביום 29/09/14 ניתן נגדם

פסק דין
לפיו חויבו לשלם למשיבה –התובעת את מלוא סכום התביעה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק
וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

2.
ביום 14/11/18 הגישו המבקשים בקשה למתן ארכה להגשת בקשה לביטול

פסק דין
, בקשה לביטול

פסק דין
וכן בקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ שנפתחו לביצוע פסק הדין הנ"ל.

3.
ביום 18/11/18 הוריתי באופן ארעי כי הליכי הוצל"פ יעוכבו כנגד הפקדת סך של 5,000 ₪ בלבד בקופת בימ"ש. ב"כ המשיבה הגישה בקשה דחופה לביטול עיכוב ההליכים לחלופין, להגדלת סכום הערובה לסך של 100,000 ₪. הנימוק לכך היה שסכום החוב העדכני בתיק ההוצל"פ הינו כ-700,000 ₪, וסכום הערובה כפי שנקבע איננו מידתי ביחס לחוב העדכני. ביום 03/12/18 הוריתי כי
ביצוע פסק הדין יעוכב עד למתן החלטה בבקשה לביטול פסק הדין
בכפוף להפקדת סך נוסף של
50,000 ₪
בקופת בימ"ש.


נימוקי הבקשה
4.
המבקשים טוענים כי פסק הדין פגום מעיקרו, שכן, הם לא קיבלו את כתב התביעה ונודע להם על מתן פסק הדין נגדם רק לאחר שקיבלו את כתב האזהרה, לאחר שהמשיבה הגישה נגדם בקשה לביצוע פסק הדין בלשכת ההוצל"פ .

5.
המבקשים מדגישים כי החתימות המופיעות על גבי כל אישורי המסירה, אינן חתימותיהם. אף לעניין כשירותם של אישורי המסירה, עולה מחתימת השעה והתאריך כי
אישורי המסירה ניתנו באותו יום בטווח של 45 דקות לכלל המבקשים, דבר שאינו יכול להיות שכן המבקשים אינם גרים בסמיכות אחד לשני וקיים מרחק בין כל מבקש למשנהו.

יתר על כן, אישור המסירה עליו חתום מר יהודה מלמד, הנתבע 1 (להלן: "יהודה"), אשר לווה מהתובעת בפועל את סכום התביעה, חתם על אישורי המסירה, אולם, לא מסר את כתבי התביעה ליתר המבקשים –הנתבעים, מחמת תחושת בושה שכן הם ערבים להלוואה אותה לווה מהמשיבה. תצהירו של יהודה הוגש בתמיכה לבקשות המבקשים.

6.
בין היתר, העלו המבקשים טענות נוספות לעניין פגמים בהמצאת כתב התביעה לגב' מרים מלמד. שכן לטענתם, המסירה לא בוצעה אליה אלא לגב' אחרת בעלת שם זהה עם ת.ז שונה כמו כן, נטען כי המסירה למבקש מס' 1 לא הייתה כדין , שכן כתב התביעה נמסר לקטין אילון שהיה אז כבן 15-16 שנים בעוד שכתב התביעה לרומה יהב לא נשלח לכתובת בה היא גרה.

7.
לטענת המבקשים, יהודה הוא זה שלווה כספים מהמשיבה, ושאר המבקשים היו ערבים לחוב בהתאם לדרישת המשיבה, מה גם שסכום החוב קטן בהרבה מסכום התביעה. יתר על כן, לגבי נספח ב' לכתב התביעה, הסכם הלוואה, עליו לכאורה חתומים הערבים, שמכוחו חויבו המבקשים בחוב של יהודה, לא נחתם על ידם. למבקשים סיכויי הגנה טובים כנגד התביעה.

תגובת המשיבה
8.
יש לדחות את הבקשה, שכן, מועלות בה רצף טענות שקריות, הסתרת מידע, סילוף מידע, הטעיה וניסיון להתל בבית המשפט. המדובר בתביעה שהוגשה נגד המבקשים- הערבים, באופן אישי, להחזר הלוואה אותה נטל הנתבע 1 – יהודה מלמד, מהמשיבה. אין כל הכחשה לחוב זה.

9.
כתב התביעה הומצא באופן אישי כדין למבקשים כבר בשנת
2014. לאחר קבלת כתב התביעה התקשר יהודה אל משרדה של ב"כ המשיבה ואף הגיע למס' פגישות, לחלקן לבדו, לחלקן עם בנה של המשיבה ולחלקו יחד עם המבקשת 4 - מיכל מלמד
. זאת, במטרה להגיע להסדר תשלום החוב מושא התביעה, בתשלומים.
לטענתם הם
שכרו
עו"ד שפועל להעברת הזכויות בנכס על שמם כך שיוכלו ליטול הלוואה המובטחת
במשכנתא ולהסדיר את תשלום החוב. לצורך זה ביקשו ארכה של חודש חודשיים עד להעברת הכספים למשיבה, דבר שבפועל לא קרה עד היום הזה.

10.
יוער כי מר יהודה מלמד אינו נמנה על אחד המבקשים בבקשה דנן, שכן, הוא כבר הגיש בקשה לביטול

פסק דין
מטעמו – במסגרת בקשה מס' 5, שנדחתה במסגרת החלטה מפורטת ומנומקת שניתנה על ידי ביום 08/10/18.

11.
ביום 29/9/16 נשלח למבקשים מכתב התראה טרם פתיחת תיק הוצל"פ לביצוע פסק הדין.

12.
המשיבה ביקשה מבאת כוחה פעם אחר פעם, באמצעות בנה – מר יוסף מלמד, להמתין עם פתיחת תיק ההוצל"פ, שכן, המבקשים הם בני משפחה שהבטיחו כי ישלמו את חובם במהרה. לבסוף, הבינה המשיבה כי המבקשים פעלו כלפיה במרמה תוך ניצול גילה המבוגר ואין בכוונת מי מהמבקשים לשלם את החוב מושא התביעה.

13.
יובהר כי אף אם נלך לשיטתם של המבקשים, שכלל לא ידעו על ההליך המשפטי נגדם משנת 2014, עדיין אין תשובה לשאלה - מדוע הגישו את הבקשה לביטול פסק הדין, רק בחודש נובמבר 2018 כאשר מתדפיס פעולות בתיק ההוצל"פ שהוגש, עולה כי בוצעו מסירות כדין בתיק ההוצל"פ וכן הוטלו עיקולים וננקטו הליכים אחרים כנגדם בתיק ההוצל"פ, עוד במהלך חודש אוגוסט 2018. המדובר במבקשים העובדים ומשתכרים ולא במבוגרים החיים מקצבאות. בנוסף, בחשבונותיהם נתפסו כספים שטרם מומשו.

הדיון בבקשה

14.
ביום 23/01/19 התקיים לפני דיון במעמד הצדדים.
ב"כ המבקשים העלה טענות
לעניין אי התייצבותו של שליח המסירות מטעם המשיבה לדיון כדי להיחקר אודות נסיבות ביצוע המסירות למבקשים.
אכן ראוי היה כי השליח יתייצב לדיון, יחד עם זאת, ב"כ המבקשים לא פנה אל ב"כ המשיבה, בבקשה לזימון השליח לדיון כדי להיחקר על תצהירו. לכן, לא אזקוף זאת לחובת המשיבה.

15.
במהלך הדיון נחקרו מיכל מלמד
ויהודה מלמד. יהודה טען כי לא מסר את כתבי התביעה לחלק מהמבקשים למרות שחתימתו מופיעה על גבי אישורי המסירה עבורם. לדבריו, הוא זה שאחראי לתשלום החוב למשיבה. יחד עם זאת, הוא חולק על גובה החוב ומעוניין להסדיר את תשלומו עם המשיבה.

16.
במהלך חקירתה, המבקשת מיכל הרבתה להשיב תשובות מעורפלות ולחלק גדול מהשאלות שהופנו אליה השיבה כי אינה זוכרת. היא אישרה את טענת המשיבה כי ביקרה במשרדי ב"כ המשיבה יחד עם יהודה, אך כשנשאלה האם הפגישה הייתה בעקבות קבלת כתב התביעה שנמסר לה על ידי יהודה התחמקה מלתת תשובה ברורה.


דיון והכרעה
17.
ככל שעסקינן בשאלה האם יש לבטל את פסק הדין, ההלכה שהשתרשה קובעת:
"כידוע, בבקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות הנתבע, יש לבחון את הסיבה לאי ההתייצבות וכן את סיכויי הצלחתו של הנתבע, אם יבוטל פסק הדין. בפסיקה נאמר, כי שאלת סיכויי ההגנה היא השאלה העיקרית. מקום שנתבע מצביע על סיכוי לכאורה לזכות במשפט, אם יבוטל פסק הדין, ניתן למחול לו על רשלנות או הזנחה בהימנעותו להתגונן, תוך פיצוי הצד שכנגד בהוצאות. אלא, שהדברים אמורים בבעל דין שהתרשל ולא בבעל דין אשר מדעת התעלם מההליך המשפטי וגילה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין. במקרה כזה, רשאי השופט לדחות את הבקשה לביטול

פסק דין
שניתן בהעדר, על אף סיכוייו של הנתבע להצליח בהגנתו (השוו:
ע"א 625/68 מפעל הבניה נ' החברה הדרומית, פ"ד כג
(2) 721 (1969) וההפניה שם)." ר'
רע"א 6905/11
גולדנברג נ' רובנר ואח' (פורסם
בנבו).
(ההדגשה שלי א.ד)

מן הכלל אל הפרט
18.
ביום 29.9.14, ניתן

פסק דין
כנגד המבקשים מאחר ולא הגישו כתב הגנה במועד. המשיבה המציאה לתיק בית המשפט אישורים על ביצוע מסירה אישית של כתב התביעה למבקשים ולכן בית המשפט נעתר לבקשתה ונתן את פסק הדין הנ"ל.

19.
ראשית, יוער כי מהבקשות שהגישו המבקשים ואף מהתרשמותי בדיון, שנערך לפני , עולה כי קיימת אי בהירות לעניין תקינות מסירת כתב התביעה למבקשים. לגבי חלק מהמבקשים נטען כי מי שקיבל את כתבי התביעה עבורם הינו האח יהודה המתגורר עימם בסמיכות שכן מדובר למעשה באותה הכתובת. יתר על כן, אף נטען כי יהודה עובד הדואר והוא זה שקיבל את כתבי התביעה עבורם.

20.
ב"כ המבקשים חזר וטען כי מבחינתו במקרה שלפנינו, לא בוצעו מסירות כדין ויש להתעלם מאישורי המסירה שהגישה ב"כ המשיבה, בתמיכה לבקשה למתן

פסק דין
בהעדר הגנה.
עוד נטען כי בנסיבות
אלו, ביהמ"ש מנוע מלבדוק את היסוד של סיכויי התביעה שכן דינו של פסק הדין להתבטל משיקולי צדק.

21.
בתגובות המשיבה ואף במהלך הדיון שבה וטענה ב"כ המשיבה כי מעבר לטענתה שבוצעה מסירה כדין הרי שבמקרה שלפנינו חל כלל הידיעה
שכן בכל מקרה המבקשים ידעו על עצם החוב למשיבה ועל מתן פסק הדין מושא הבקשה דנן. הראייה לכך הינה פניות מטעם המבקשים וכן פניות של
מס' עו"ד בשם המבקשים במטרה להסדיר את תשלום החוב.

22.
במקרה שלפנינו, לא הוגש תצהיר של ב"כ המשיבה ו/או של מי מעובדיה, בתמיכה לטענה כי נעשו פניות של המבקשים או מי מהם במטרה להסדיר את תשלום החוב. בנסיבות אלו, הרי שלמעשה מדובר ב"גרסה מול גרסה". לא הובאה לפנינו ראיה ניטרלית כדוגמת פניה בכתב מטעם המבקשים או מי מהם, בבקשה להסדיר את תשלום החוב, מושא פסק הדין.

23.
כאמור לעיל, התרשמתי כי עדותה של המבקשת מיכל מלמד
הייתה מתחמקת ונפתלת. יחד עם זאת, לא ניתן לשלול את טענתה כי נענתה לבקשתו של יהודה להצטרף אליו לפגישה במשרד ב"כ המשיבה מכיוון שיש עניין עם הדודה צביה.( ראה ש' 28 עמ' 2 לפרו')

24.
בנסיבות שלפנינו, קיים ספק האם אכן המסירות בוצעו כדין, דהיינו, הגיעו אל המבקשים. אכן גרסתם של המבקשים איננה נקיה מספקות שכן לא ניתן לדעת האם נכונה הצהרתו של יהודה כי לא מסר את כתבי התביעה למבקשים שחתם על אישורי המסירה עבורם. בנסיבות אלו, לא הוצגו לפני ראיות מספקות שיש בהן כדי להחיל את "כלל הידיעה" ולקבוע
שהנתבעים ידעו על הגשת התביעה נגדם ולכן עתה הם מנועים מלטעון לביטולו בטענה של אי תקינות המסירה.

25.
סבורני כי במקרה שלפנינו , למרות שגרסת המבקשים איננה נקייה מספקות , לא ניתן לקבוע חד משמעית כי אכן המבקשים ידעו על מתן פסק הדין נגדם. בנסיבות אלו פועל הספק לטובת המבקשים. לכן,
מתייתר הצורך לבחון את סיכויי הגנתם נגד התביעה.

26.
צודקת המשיבה בטענתה כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור. יחד עם זאת, המבקשים הגישו בקשה להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

27.
אני מקבל את טענת המשיבה כי לאחר שתיק ההוצל"פ לביצוע פסק הדין נפתח, בוצעו בו מסירות כדין למבקשים ולכן יכולה היתה המשיבה לנקוט בהליכים נגד המבקשים, לרבות הטלת עיקולים וכו'.
המבקשים לא הביאו הסבר כלשהו המניח את הדעת לשאלה מדוע הגישו את הבקשה דנן לביטול פסק הדין, רק ב- 11/18, בעוד שהמצאת האזהרה בוצעה להם כבר ב- 8/18.

28.
למרות זאת, לאור העובדה שזכות הטיעון של המבקשים הינה זכות חוקתית, אני קובע כי ניתן לכפר על מחדלי המבקשים על ידי חיובם בתשלום הוצאות למשיבה בסך של 5,000 ₪.
לפיכך, אני מורה למזכירות להעביר את הסך של 5,000 ₪ שהפקידו המבקשים בקופת בימ"ש לצורך עיכוב ביצוע פסק הדין, למשיבה באמצעות ב"כ.

סוף דבר
29.
אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה נגד המבקשים. אני מורה על סגירת תיק ההוצל"פ שנפתח לביצוע פסק הדין וביטול כל הפעולות שננקטו בו לאלתר.

המבקשים יגישו כתב הגנה ערוך כדין בתוך 30 ימים.


המזכירות/ היחידה המשפטית תנתב את התיק למותב מתאים.

המזכירות תמציא העתק החלטתי לב"כ הצדדים.

ניתנה היום,

י"ח שבט תשע"ט
, 24 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.









תאק בית משפט שלום 3902-07/14 צביה מלמד נ' אילן מלמד מרים מלאכי רומה יהב מיכל מלמד, בצלאל מלמד (פורסם ב-ֽ 24/01/2019)