פסקי דין על מתן טורג'מן | פסקי דין על אודי ברזילי

70686-01/18 תק     07/01/2019




תק 70686-01/18 מתן טורג'מן נ' אודי ברזילי








בית משפט לתביעות קטנות ברמלה



ת"ק 70686-01-18 טורג'מן נ' ברזילי


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשמת הבכירה
אביגיל פריי


תובע

מתן טורג'מן


נגד


נתבע

אודי ברזילי




פסק דין


לפני תביעה על סך 18,000 ₪ שעניינה נזקים שנגרמו לתובע ביחס לציוד שהובל ואוחסן ע"י הנתבע.

ואלו העובדות הנצרכות להכרעה בתביעה-

התובע שכר את שרותיו של הנתבע לצורך ביצוע הובלה של ציוד אישי של התובע. מכיון שהתובע היה מצוי במאסר באותו מועד, לא סיפק בידי הנתבע כתובת אליה יש להוביל את הציוד וחלף כך סיכם עם הנתבע כי הנתבע ידאג לאחסון הציוד וזאת בתמורה לתשלום 200 ₪.
לטענת התובע סוכם עם הנתבע על תשלום כולל של 2,000 ₪ במועד בו יהיה בידי התובע הסכום ועד אותו מועד יאוחסן הציוד על ידו שכן בני משפחתו לא היו יכולים לקבל לידיהם את הציוד.
לטענתו לא עמד הנתבע בסיכום הדברים ובסופו של יום הפקיר את הציוד כך שהוא אבד ולתובע נגרם נזק כספי ונפשי שכן חלק מהציוד היה בעל ערך רגשי לתובע.
הנתבע מכחיש מכל וכל את טענות התובע. לטענתו מעולם לא הסכים לממן את אחסנת הציוד עד אשר יוכל התובע לשאת בתשלום. מתוך רחמים על מצבו של התובע נשא בעלויות האחסנה במשך חודשים אורכים אשר במהלכם עמד בקשר הן עם התובע והן עם בני משפחתו שהתנערו ממנו ואף מסרו לו כי מתחינתם ניתן להשליך את הציוד לפח. בסופו של יום משהסתבר לנתבע כי התובע אינו עומד לשלם לו השאיר את הציוד בחצר ביתה של סבתו של התובע לאחר שהיא סירבה לאחסן אותו בביתה.

הדיון בתביעה התקיים עוד ביום 3.6.18, זאת לאחר שמחד מבקש התובע לקיים דיון דחוף בתביעה ומאידך מבקש לדחותו לאור קשיים בתשלום האגרה בשל היותו אסיר.
גם לאחר הדיון ולאור טענות התובע ביחס להקלטות המצויות בידו ביחס לשיחות שנערכו עם התובע ניתנו לתובע אורכות לבקשתו על מנת לאפשר לו להמציא אותן קלטות ולסייע לביהמ"ש להגיע לחקר האמת. יוער כי בתקופה זו עתר הנתבע למתן

פסק דין
על מנת לסיים ההליכים בהכרעה לכאן או לכאן, אולם לפנים משורת הדין ביקש ביהמ"ש ליתן בידי התובע ההזדמנות לגבות טענותיו.
בסופו של יום, לאחר מתן אורכות, הגיעה השעה ליתן

פסק דין
בתיק תוך שיש לציין כי התובע לא ניצל את הארכה הממושכת שניתנה לו והוא לא המציא לתיק ביהמ"ש כל הקלטה או עדות אחרת התומכת בגירסתו, תוך שהוא מגיש בקשות, נוקב בתאריכים וכלל לא עומד בהם.

ההתקשרות נשוא התביעה לא עוגנה בכתב בשום שלב. התובע אף לא מצביע על כל מסמך מאוחר להתקשרות אשר העלה על הכתב את סיכום הדברים לטענתו. משכך, אין בפני
ביהמ"ש כל ראיה אובייקטיבית אשר יש בה כדי ללמד על גירסת ההתקשרות הנכונה כפי שנערכה בין הצדדים. בנוסף, מעבר לרשימת ציוד שצורפה לכתב התביעה, לא צירף התובע כל ראיה ביחס לציוד שלטענתו נמסר לשמירה אצל הנתבע, ערכו או עלויות רכישתו, מצבו הפיזי או כל ראיה שיש בה כדי לתמוך בטענותיו גם בנושא זה.

כלל נקוט במשפט האזרחי, כי "המוציא מחברו – עליו הראיה", כלומר: על התובע להוכיח את תביעתו באמצעות ראיה ממשית, כדי שיוכל לקבל סעד בבית המשפט.
בענייננו, כאשר הובאו לפני גרסאות סותרות, המכחישות זו את זו, בלא שהובאה כל ראיה חיצונית נוספת שיש בה כדי לתמוך ולחזק את גרסת התובע, ומבלי שהתובע הצליח לטעת ספק בגרסת הנתבע, המשמעות היא שהתובע לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו להוכיח את תביעתו.

השלב שבו בוחן בית המשפט אם התביעה עמדה בנטל השכנוע, הוא שלב פסק הדין, קרי, לאחר שמיעת הראיות כולן, ותוך שקילת שיקולי מהימנות, משקל ראייתי, ובדיקת דרישת דיות הראיות (קדמי, בעמ' 1445). בשלב זה יבחן בית המשפט האם עמד התובע בחובה שהוטלה עליו והביא די ראיות בכדי לעמוד בהטיית מאזן ההסתברויות והאם הוכיח, בסבירות שמעל 51% כי גרסתו שלו היא הנכונה, בעוד שסבירות נכונות גרסת הנתבע להתרחשויות עומדת על 49% לכל היותר.
על-פי ההלכה הפסוקה, במשפט אזרחי יש לקבוע שבעל דין הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו כאשר, בסופו של משפט ועל יסוד מכלול הראיות שהוגשו ע"י כל בעלי הדין, יש להסיק שמאזן ההסתברויות נוטה לכיוונו של בעל הדין שנטל ההוכחה מוטל עליו, כלומר שממכלול הראיות מוסק שגרסתו העובדתית של אותו בעל דין הינה מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסתו הנגדית של בעל הדין שכנגד [ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (לא פורסם, 5.10.06); ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 9.5.11); רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז – מפעל תחבורה בע"מ (פורסם בנבו, 5.5.13)].

פסק דינו של בית המשפט מושתת ונקבע על פי השאלה – האם הצליח התובע להוכיח תביעתו מעבר למאזן ההסתברויות, הרי שההחלטה שתינתן על ידי בית המשפט תהיה לצדו, ואולם באם לא הצליח התובע לעמוד בחובת ההוכחה שהוטלה עליו, הרי שתביעתו עתידה להידחות, ייתכן שהלכה למעשה גרסתו של התובע למערכת ההתרחשויות היא המתארת את המציאות בצורה האמיתית והקרובה ביותר, אך בעניין זה, כבולות ידיו של בית המשפט, ועליו להכריע בהסתמך על העובדות שהוכחו בפני
ו ולהתעלם מכל מה שלא הוכח, גם אם נטען בכתבי בי-הדין או בדיון.

ואולם, במקום בו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות שמעלים התובע והנתבע הינן שקולות, היינו, מקרה של "ספק שקול" או "תיקו ראייתי", יפעל הספק לחובת התובע (אליהו ארנון, דיני ראיות, חלק ראשון 187-193, וכן 200-201, (הדפסה שביעית) 1987; ע"א 2076/09 ח.י. בלאושטיין בניין והשקעות בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון (לא פורסם)) ותביעתו תידחה.

כאמור לעיל, גירסתו של התובע לא נתמכה בראיה, במסמך או בעדות מסייעת. ההפך הוא הנכון, לטענתו קיימות עדויות התומכות בגירסתו, אולם עדויות אלה לא הובאו בפני
ביהמ"ש, לא בדיון ולא לאחריו.

משכך, לא עמד התובע בנטל הראייתי המוטל עליו ואני דוחה את התביעה.

התובע יישא בהוצאות הנתבע בסך 500 ₪;
הסכום ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה עד למועד תשלומו בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד.


המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.


ניתן היום,
א' שבט תשע"ט, 07 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 70686-01/18 מתן טורג'מן נ' אודי ברזילי (פורסם ב-ֽ 07/01/2019)