פסקי דין על אהרון רוזנטל | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

19674-06/18 בל     26/01/2019




בל 19674-06/18 אהרון רוזנטל נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 19674-06-18



לפני
:

כב' השופטת בכירה
עידית איצקוביץ

ה
מערער
אהרון רוזנטל
ע"י ב"כ עו"ד א' קפלן
-

ה
משיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אלי מושונוב




פסק דין


בפני
ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 9.5.18 אשר התכנסה בהרכב חדש וקבעה כי למערער נכות בשיעור 13% עקב תאונה מיום 25.8.13
(להלן: "הוועדה").

העובדות

המערער יליד 1949, סוכן נדל"ן,
נפגע בעת נפילה במדרגות ביום 25.8.13
והאירוע הוכר
כתאונת עבודה .

עניינו של המערער נדון מספר פעמים בוועדה קודמת ובהליכים בבית דין זה. בהליך אחרון שנוהל
בבית הדין (תיק בל 29271-12-16) ניתן על ידי ביום 30.7.17

פסק דין
בו נקבע כי :

"עניינו של המערער יושב לוועדה רפואית לעררים בהרכב אחר שתדון בערר שהוגש על החלטת הוועדה הרפואית (נפגעי עבודה) מדרג ראשון.
בפני
הוועדה לא יונחו פרוטוקולים של הוועדה מדרג שני בכל ישיבותיה וכן לא יוצגו לפניה פסק הדין שניתן בהליך קודם וכן

פסק דין
זה למעט הסעיף הנוכחי".

יצוין כי בוועדה הרפואית לעררים, אשר החלטתה למעשה בוטלה בפסק הדין, נקבעה למערער נכות בשיעור 14.5% בגין ע"ש גבי.

הוועדה בהרכבה החדש לא דנה בטענות שהועלו בערר בעניין
הליקוי בע"ש גבי.
לנוכח האמור, הסכים המשיב להחזיר את העניין לוועדה על מנת שהיא תתייחס לטענות המערער בנושא ע"ש גבי אשר
פורטו בערר בכתב שהוגש על החלטת הוועדה מדרג ראשון (ערר מיום 8.9.14).

עוד קבעה הוועדה מושא הליך זה כי לא קיימת למערער נכות בעמוד
השדרה הצווארי עקב התאונה.


החלטה זו בעניין הליקוי הנטען בצוואר היא מושא ההליך.


תמצית טענות הצדדים

טענות המערער:
א. הוועדה טעתה בפרשנות חוות דעת ד"ר ז'יטלני (להלן – חוות הדעת) בכך שהתייחסה לקביעתו כטעות סופר כאשר ברור כי בחוות הדעת תועדו הגבלות קשות בצוואר.
ב. ועדה קודמת מצאה הגבלה בצוואר.
ג. התיעוד הרפואי מעיד
על קשר סיבתי בין הליקוי בצוואר לבין התאונה .
ד. הוועדה טעתה כאשר פירשה את ממצאי ההדמיה באופן מקפח.
ה. הוועדה טעתה כאשר לא הפעילה את תקנה 15 במלואה.

טענות המשיב:
א. המערער אינו מצביע על פגם משפטי בנוגע לקביעת הוועדה בנושא הצוואר.
ב. הוועדה ערכה בדיקה, ולא מצאה ממצא רפואי המקנה נכות.
ג.
גם אם לא נפלה טעות סופר בחוות הדעת, אין בכך לשנות מהעובדה כי הוועדה לא מצאה נכות וגם לא אבחנה ממצאים בבדיקת מיפוי עצמות
המתאימים לשבר.
ד. הוועדה ערכה התייעצות עם רנטגנולוג שקבע כי הממצאים אינם אופייניים לשבר.
ה. מדובר בהחלטה רפואית מנומקת ומבוססת.

דיון והכרעה

כידוע, על פי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 בית דין זה מוסמך לדון בערעורים על החלטות ועדות רפואיות לעררים בשאלות משפטיות בלבד.

לאחר שעיינתי במסמכים בתיק ושקלתי את טענות הצדדים
מצאתי כי בנקודה שנותרה במחלוקת
דין הערעור להידחות.

הוועדה התכנסה לראשונה ביום 17.1.18 , ערכה למערער בדיקה קלינית של תנועות הצוואר ולסיכום בדיקתה ציינה כי "הוועדה מציינת כי בעת בדיקתו הישירה התובע הפעיל התנגדות שרירית אך בבדיקה בלתי ישירה בעת שישב בפני
הוועדה נצפו טווחי תנועה חופשיים".


בסיום הישיבה האמורה הוועדה ביקשה לקבל חוות דעת רנטגנולוג לשאלה האם הממצא בחוליה בצוואר
מתאים לשבר והאם ניתן לייחס את הממצא לתאונה.

יועץ רנטגנולוג, ד"ר שרייבמן,
קבע בחוות דעת מיום 28.2.18 כי "הממצאים בגופי החוליות באזור הקדמי העליון מתאימים להסתיידות ולשינויים ניווניים ולא לשבר".


הוועדה התכנסה בשנית ביום 9.5.18 ולגבי הצוואר קבעה בין היתר כך:
"הוועדה בדקה את התובע ומצאה הגבלה מזערית שאינה באה לידי ביטוי בהגבלת תנועה המזכה באחוזי נכות לעניין השבר בחוליה 5
c
הוועדה הייתה סבורה כי לא מדובר בשבר אלא בממצא על רקע שינויים ניווניים אך למען הסר ספק הוועדה ביקשה חוות דעת מומחה דימות ... תשובתו של יועץ הדימות ד"ר שרייבמן מיום 28.2.18 כי הממצא מתאים לעצם גרמי ולא לשבר. גם במיפוי עצמות 30/11/13 אין עדות לקליטה
האזור עמ"ש צווארי ואכן לא נעשו צילומי
ct
מכוונים לאזור הנדון מיום התאונה ועד היום. אי לכך קובעת הוועדה שאין קשר סיבתי בין תלונותיו בעמ"ש צווארי והתאונה הנדונה
".

עוד
קבעה הוועדה
בהתייחס לחוות הדעת בכל הנוגע לשבר בחוליה בע"ש צווארי, כי
ככל הנראה מדובר בטעות סופר והכוונה לע"ש גבי.


מהתיאור שהובא עולה כי הוועדה התייחסה לממצאי בדיקתה הקלינית וקבעה כי לא מצאה הגבלה שמזכה בנכות. קביעה זו היא קביעה רפואית מובהקת שאין מקום להתערב בה. אכן, צודק המערער כי בחוות הדעת שהציג תועדו הגבלות תנועה, אולם ממצאים אלה אינם
מחייבים את הוועדה אשר כפופה לממצאי בדיקתה שלה.



אשר לממצא בע"ש צווארי בבדיקות הדמיה, הוועדה כאמור ערכה התייעצות עם מומחה רנטגנולוג. המומחה ניתח את תוצאת הבדיקות (צילומי רנטגן ומיפו עצמות) וקבע על יסוד ניתוח זה כי לדעתו אין מדובר בשבר בחוליות בצוואר, אלא בממצא ניווני. מדובר בקביעה מקצועית רפואית אשר גם בה אין הצדקה להתערב.

עיון בחוות דעת היועץ מעלה כי היה ער לכך שמומחה מטעם המערער אבחן שבר, אולם המומחה הסיק מהבדיקות מסקנה שונה והסביר את קביעתו באופן מפורט.


הוועדה מצאה לנכון לקבל את עמדת היועץ הרנטגנולוג והיא מוסמכת לעשות כן. הערת הוועדה כי כנראה בחוות הדעת מטעם המערער נפלה טעות קולמוס בכל הנוגע לקיומו של שבר בע"ש צווארי, אינה הטעם העיקרי למסקנתה של הוועדה. כאמור, הוועדה נסמכה על בדיקה קלינית שערכה ועל פענוח ממצאי בדיקות ההדמיה כפי שפירשה אותם בעצמה וכפי
שפירש אותם היועץ מטעמה. הוועדה רשאית להעדיף את קביעתו של היועץ מטעמה על פני חוות דעתו של המומחה מטעם המערער. מסקנתה של הוועדה מנומקת ואין הצדקה להתערבות בית הדין בה.



בדב"ע (ארצי) לג/0 – 40 יוסף דוזלר – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע ד 407 נקבע כך:
"כאשר נראה על פני הדין וחשבון שהוועדה התייחסה לפגימות השונות שפקדו את המערער והעריכה לפי שיקול דעתה הרפואי את מידת הנזק (באחוזי נכות) שנגרמה על ידי כל אחת מהפגימות הנ"ל, ולא נראית אי התאמה בולטת או סתירה גלויה בין הממצאים הרפואיים – עובדתיים שנמצאו והמבחנים שהופעלו – אזי אין מקום לטענה כי ישנה שאלה של חוק המצדיקה התערבות בית דין זה."

כך פעלה הוועדה במקרה זה ואין הצדקה להתערב בקביעתה ולהשיב את התיק לדיון חוזר בעניין ע"ש צווארי.

אשר להחלטה להפעיל את תקנה 15 בשליש בלבד, הוועדה נימקה כי המערער יכול לשוב לעבודתו אך לא "באופן מלא" כלשונה. משמדובר בהגבלה חלקית בלבד לשוב לעבודה, ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה של הוועדה בכל הנוגע לשיעור הפעלת תקנה 15. עם זאת, ככל שיועלה
שיעור הנכות בהתייחס לע"ש גבי לאחר שהתיק יתברר שוב בוועדה, על הוועדה לשקול שוב סוגיית הפעלת תקנה 15 .


סוף דבר
משלא הצביע המערער על טעות משפטית בהחלטה הנוגעת לע"ש צווארי, נדחה הערעור לעניין זה.

בהתאם להסכמת הצדדים התיק יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתתייחס לטיעוני המערער בנוגע לנכות בגין ע"ש גבי כפי שפורטו בערר בכתב מיום 8.9.14 . ככל שהוועדה תמצא להגדיל את שיעור הנכות תשוב ותידרש גם לסוגיית הפעלת תקנה 15.
המערער יוזמן לוועדה ויוכל לטעון בנושא בגינו הושב התיק.

הואיל והערעור התקבל
בחלקו בהסכמה ובחלקו האחר נדחה, אין צו להוצאות.

24.
על

פסק דין
זה ניתן להגיש רשות ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש להגישה.
ניתן היום, כ' שבט תשע"ט, (26 ינואר 2019
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














בל בית דין אזורי לעבודה 19674-06/18 אהרון רוזנטל נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 26/01/2019)