פסקי דין על אלי פרידמן בע"מ | פסקי דין על האני דבוני

12606-02/18 תאמ     28/01/2019




תאמ 12606-02/18 אלי פרידמן בע"מ נ' האני דבוני








בית משפט השלום באשקלון



תא"מ 12606-02-18 אלי פרידמן בע"מ
נ' דבוני ואח'


תיק חיצוני:


לפני כב' השופטת הבכירה סבין כהן


תובעת

אלי פרידמן בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אופיר חמדי


נגד


נתבעים

1.האני דבוני

2.איילון חברה לביטוח בע"מ

הנתבעת 2 ע"י ב"כ עוה"ד אסף אמסלם




פסק דין


תביעה לתשלום בגין נזק שנגרם למשאית התובעת, כתוצאה מתאונת דרכים בה היו מעורבים משאית התובעת ומשאית הנתבעת.

1.
התובעת הינה הבעלים של משאית מ.ר. 3264572. ביום 20.7.17 בעת, שהמשאית היתה במצב עצירה, פגעה בה, על פי הנטען, משאית מ.ר. 4941173, עת היא נהוגה בידי הנתבע 1 (להלן:- "הנתבע") נזקי התובעת הנטענים, נתמכו בחוות דעת מטעם אנקורי שמאות ונזקים בע"מ

בתביעה עותרת התובעת לחייב את הנתבע וכן את נתבעת 2, מבטחת משאית הנתבע בביטוח מפני נזקי צד שלישי, בנזקי התובעת הכוללים את עלות תיקון הנזק למשאית, עלות שכ"ט שמאי, ימי עמידה למשאית ואובדן זמן.

2.
הנתבע לא התגונן מפני התביעה.
נתבעת 2 (להלן:- "הנתבעת") התגוננה וטענתה בכתב הגנתה, כי המבוטח אינו משתף עמה פעולה.
המבוטח לא מסר הודעה בדבר אירוע התאונה ולאחר שנוצר קשר עם הנתבע, התחמק הנתבע מלשתף פעולה ובשיחת טלפון שהתקיימה עמו אף מסר את שמו של אחר כמי שנהג ברכב.

3.
דיון התובענה נקבע ליום 17.12.18
לדיון התייצב נהג התובעת, מר מורד דבש אך התייצב בנוסף גם הנתבע. הנתבע ציין כי התובעת היא זו שהודיעה לו על מועד הדיון.
הנתבע אישר את נסיבות אירוע התאונה כפי שתוארו על ידי נהג התובעת וטען כי שיתף פעולה עם המבטחת.
המבטחת, הנתבעת, אשר גרסת המבוטח נמסרה לה לראשונה במהלך הדיון, ביקשה לדחות הדיון, על מנת שתוכל להעיד גם את החוקר מטעמה בדבר נסיבות איתורו של הנתבע והשיחות שהתקיימו עמו.

4.
בישיבת יום 27.1.19 התייצב לדיון גם הנתבע וגם החוקר מטעם הנתבעת.
ב"כ הצדדים הסכימו לגבי גובה הנזק, למעט לעניין ימי עמידה של המשאית בזמן תיקונה, שלגביהם נותרה מחלוקת. הנתבעת הסכימה כי יש לקבל את נסיבות התאונה בהתאם לתיאורו של נהג התובעת, כשעיקר המחלוקת הינה בסוגיית ההוצאות, כשטענת הנתבעת היא, כי יש להשית את הוצאות ההליך על הנתבע, שלא שיתף עמה פעולה.

5.
הנתבע העיד, כי הרכב רשום על שם אביו, המבוטח בפוליסה שהוצאה על ידי הנתבעת.
מיד לאחר אירוע התאונה שוחח הנתבע עם אביו, אשר דיווח על אירוע התאונה לסוכן הביטוח.
לטענת הנתבע, בשיחה שקיים בעלי התובעת, מר אלי פרידמן עם אביו, סיפור פרידמן לאב, כי הוא אינו מקבל פיצוי מהנתבעת עקב חוסר שיתוף פעולה מצד הנתבע. השניים התקשרו לסוכן הביטוח שהבטיח שהעניין בטיפול והתקשרו לנתבע, אשר התחייב להתייצב לדיון שנקבע.
אשר לשיח אל מול החוקר מטעם הנתבעת, ציין הנתבע כי החוקר שוחח עמו, אלא שהנתבע היה עסוק וביקש להתקשר מאוחר יותר מאז לא נוצר קשר בין השניים. הנתבע העיד, כי ברשותו, נוסף למכשיר הטלפון הישראלי, גם מכשיר טלפון נושא מספר של הרשות הפלסטינית וייתכן שכיוון שהמכשיר אינו בשימוש תמידי, לא אותר הנתבע פעם נוספת.

בהמשך, במהלך חקירתו של החוקר מטעם הנתבעת, הושמעה שיחת טלפון שבה שוחח הנתבע עם החוקר.
הנתבע אישר כי שיחה זו התקיימה ואישר את תוכנה.

6.
החוקר מטעם הנתבעת ביקש בעדותו להתייחס לנסיונותיו לאתר את הנתבע.
החוקר מסר, כי את פרטי הנתבע ופרטי אביו קיבל מתוך טופס ההודעה. כאשר נשאל לגבי טופס ההודעה, ציין כי אינו זוכר אם מדובר בטופס ההודעה של הנתבעת או של התובעת.
בהקשר זה יוער, כי בטופס ההודעה שמולא על ידי התובעת, ישנם אמנם פרטי הנתבע ואביו, אך לא מופיעים מספרי טלפון שלהם. בהמשך ציין החוקר, כי את כל מספרי הטלפון קיבל מנהג התובעת, שלו היכרות אישית עם הנתבע.

7.
החוקר השמיע שיחת טלפון בינו ובין הנתבע. שיחת הטלפון התקיימה בחודש אפריל 2017. מדובר בשיחת טלפון שבמהלכה שוחחו השניים בשפה הערבית והיא הושמעה בעיקר לאזני הנתבע.

השניים תרגמו לבית המשפט את עיקרי השיחה (לא נעשה תרגום מלא של השיחה, אלא, כאמור,
של עיקריה). בשיחה זו מסביר החוקר לנתבע תחילה את מטרת השיחה, תשובתו של הנתבע היא, כי מדובר בעניין ישן, אשר טופל ונסגר בין חברות הביטוח.
בהמשך, כאשר החוקר מבקש להיפגש עם הנתבע, הנתבע טוען כי מי שצריך להגיש את התביעה הוא התובעת ולא נהג הרכב.
כאשר מוסבר לנתבע, כי אלי פרידמן היא זו התובעת טוען הנתבע, כי צריך לברר העניין מול הנהג, העונה לשם תאמר (או סאמר) ואז מבקש הנתבע לבדוק העניין והשיחה מסתיימת.

8.
החוקר מצדו הסביר על נסיונותיו הרבים לאתר את הנתבע. לטענתו שוחח מספר פעמים עם אביו של הנתבע לצורך איתור הנתבע. החוקר ציין כי למרות שהאב הוא המבוטח, הרי שלא ביקש לשוחח עמו או לערוך בירור מולו, כיוון שלא שת ליבו לכך שהוא המבוטח וכיוון שהתבקש לערוך בירור מול הנהג, החוקר ציין כי לא פירוט בדו"ח החקירה את דבר קיומן של שיחות עם האב, כיוון שלא ראה בכך את העיקר וציין בנוסף, כי עיקר הבירור היה טלפוני. החוקר ציין בעדותו, כי בעת ששוחח עם נהג התובעת, זה לא ידע למסור על כתובתו של הנתבע ברמאללה ואילו את קיומה של כתובת נוספת בנצרת ידע החוקר משיחה עם הנתבע. החוקר ציין, כי יש קושי לבקר בכתובת ברמאללה ואילו לשם ביקור בכתובת הנוספת בנצרת, היה עליו להעביר את החקירה לחוקר אחר, כשחברת הביטוח ביקשה לקבל את הדו"ח בדחיפות.
מכל מקום, כיוון שהנתבע לא השיב לשיחות טלפון נוספות הסתיימה החקירה.

9.
לאחר ששמעתי את הנהגים ולמען הסר ספק, הגם שהנתבעת אישרה בפתח ישיבת 27.1.19, כי אין מחלוקת לגבי אופן התרחשות התאונה, מצאתי מקום לקבוע, כי התאונה אמנם התרחשה באופן שתואר על ידי הנהגים.
בשיחתו עם החוקר אמנם ציין הנתבע, כי נהג במשאית נהג אחר, אך מצאתי מקום לקבל את גרסת הנתבע, כי מדובר באמירה שנועדה להרחיק ממנו את החוקר.
הנתבע לא ידע מהי מטרת השיחה עם החוקר. בתחילה, תגובתו הספונטנית של הנתבע בשיחה היתה, כי עניין זה הוסדר בין חברות הביטוח והוא לא מבין מדוע פונים אליו בעניין בשנית. הנתבע גם מעלה תהיה לעניין עצם הגשת התביעה על ידי נהג התובעת ולא על ידי התובעת עצמה, כשכל אותן שאלות שהנתבע סבר שיש בידן את התשובות, מעלות את חשדו בנוגע למטרת החקירה ולכן הוא מעלה טענות, שאינן בהכרח נכונות ובסופה של שיחה הוא אף מבקש לבדוק את הדברים.
עדותו של נהג התובעת היתה מהימנה. לנהג התובעת בוודאי אין אינטרס בתוצאות ההליך, בפרט כאשר הוא אינו עובד עוד אצל התובעת. נהג התובעת מעיד לפני החוקר על יחסי חברות בינו ובין הנתבע, כך שבנסיבות אלו בוודאי אין לו אינטרס להעליל עלילה על הנתבע.

היות שכך, יש לקבוע את אחריותו של הנתבע לאירוע התאונה.

10.
מכאן, יש לדון בטענות הנתבעת לעניין חוסר שיתוף פעולה מצד המבוטח, או להכשלת בירור חבותה, באופן המצדיק חיובה רק בנזק הישיר, ללא תשלום הוצאות.
הנתבעת צירפה תחילה דו"ח חקירה, של גיל בטחון וחקירות. מדו"ח זה עולה, כי הנתבעת לא הצליחה לקבל פרטים מהמבוטח, כיוון שלא אותר, היות וכל מספרי הטלפון שלו מנותקים.
הנתבע מצדו ציין, כי דיווח על התאונה לסוכן הביטוח, אשר היה אמור לטפל בעניין.
בהמשך, הציגה הנתבעת מכתב שנשלח למבוטח לאחר הגשת התביעה, מכתב זה חזר ללא ביצוע.

ככלל, חובתו של המבוטח לדווח למבטח על אירוע תאונה, אם הדבר לא נעשה על ידי המוטב (הוראות סעיף 22 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981). במקרה דנן, העיד הנתבע, כי נמסרה הודעה לסוכן הביטוח, אך בד בבד נמסרה הודעה על ידי התובעת, כך שעל פניו, נמסרה הודעה לנתבעת על קיומו של המקרה הביטוחי.

11.
יש לפיכך לבחון, האם הנתבעת עשתה די על מנת לברר את נסיבות האירוע.
הנתבעת פנתה ל"גיל בטחון וחקירות", על מנת שתגבה הודעה מהמבוטח. גיל חקירות השיבה לנתבעת, כי כל מספרי הטלפון של המבוטח מנותקים. הודעה בכתב נשלחה למבוטח רק לאחר הגשת כתב ההגנה מטעם הנתבעת, שם טענה, כי אין בידה לברר את הנסיבות עם המבוטח (מכתב זה חזר ללא מסירה לנמען).

הנני סבורה, כי על פניו, הנתבעת לא עשתה די על מנת לברר את חבותה במקרה דנן.
גיל חקירות ניסו לאתר את המבוטח רק באמצעות התקשרות למספרי טלפון אלו ואחרים, שאינם מפורטים בדו"ח מטעם גיל חקירות.
מדובר בפוליסה שהונפקה בסיועו של סוכן ביטוח. הנתבעת לא פנתה לסוכן על מנת לאתר את המבוטח ואף לא פנתה לכתובת מגוריו של המבוטח, על מנת לנסות לאתרו. על פניו, ניסיון איתור באמצעות הטלפון בלבד, אין די בו.
גם בשלב מאוחר, כאשר הועברה החקירה לחוקר אחר, לא נמסר לחוקר, כי עליו לברר עם המבוטח את נסיבות האירוע. החוקר העיד, כי שוחח טלפונית עם המבוטח (שבשלב זה כבר ניתן להשיגו טלפונית), אך לא הסביר לו, כי לא נמסרה הודעה מטעמו ואף לא נעשה כל ניסיון לברר עמו את נסיבות האירוע. החוקר בהגינותו ציין, כי לא שם לבו לכך שמדובר לא רק באביו של הנתבע, אלא גם במבוטח וממילא התבקש רק לברר את הנסיבות עם הנהג ולא לערוך בירור כלשהו עם המבוטח.

12.
סבורתני, כי גם שיחת הטלפון עם הנתבע אינה ממצה את הבירור. גם החוקר העיד על כך שיש חשיבות למפגש עם הנהג. הנהג עצמו, נהג בחשדנות בעת השיחה הטלפונית ואין ספק, כי שיחה פנים מול פנים יכולה היתה להועיל.
הקושי לשוחח עם הנתבע על פניו, לא היה קושי ענייני, אלא היה קושי ליצור קשר טלפוני עם הנתבע ולא התרשמתי, כי הנתבע לא השיב לשיחות טלפון מתוך ניסיון התחמקות.
החוקר אמנם בדו"ח החקירה ציין, כי הגיע לביתו של הנתבע ברמאללה מספר פעמים, אך בעדותו ציין, כי לא ניתן היה לחפש את הנתבע ברמאללה ולכן לא ביקרו שם. החוקר גם עמד על כך שכיוון שהוא חוקר באיזור ירושלים, לא ניסה לפגוש את הנתבע בנצרת, הגם שמשרד החקירות מצוי בנצרת וניתן היה בנקל לנסות ולאתר את הנתבע באמצעות חוקר אחר.
הנתבע מצדו, בעת שהתבקש להגיע לבית המשפט על ידי התובעת, התייצב, הגם שלא זומן כדין (כתובת הנתבע בכתבי הטענות מצויינת ככתובת נתבעת 2 ולא מצאנו, כי נעשה על ידי התובעת ניסיון לבצע לו מסירה אישית, חרף טענות הנתבעת לעניין העדר קשר עם המבוטח).
הנתבע היה זה גם שטען בשיחת הטלפון עם החוקר, כי העניין הוסדר בין חברות הביטוח, כך שלא נראה, כי מדובר במי שמתחמק מלדווח על האירוע.

בסופו של יום, הנתבעת ביררה את חבותה, שמעה את גרסת הנתבע ואף נתנה בה אמון ולא נראה, כי הוכשלה אפשרותה לברר את החבות.

13.
איני סבורה, כי התנהלות הנתבע מצדיקה הטלת הוצאות על הנתבע עצמו.
ראשית, בהתאם לנטען בכתב התביעה, טרם הגשת התביעה נשלחה לנתבעת דרישה בכתב לפיצוי.
הנתבעת כלל לא השיבה לתובעת ולא ציינה לפניה, כי אינה מצליחה לאתר את המבוטח. לו היתה עושה כן, ייתכן והתובעת עצמה היתה מסייעת באיתור הנתבע, כפי שעשתה בסופו של יום, כאשר התובעת היא זו שדאגה לכך שהנתבע יתייצב לבית המשפט והיה זה נהג התובעת, אשר מסר לנתבעת פרטים בדבר אירוע התאונה. ייתכן והתובעת אף היתה מתאזרת בסבלנות על מנת לאפשר לתובעת למצות את הליכי הבירור.
הנתבעת אמנם פעלה להוצאת חקירה עובר להגשת התביעה, אך לא נראה כי אצה לה הדרך, תשובת גיל חקירות ניתנה רק ביום 15.1.18 ורק ביום 2.2.18, ימים ספורים טרם הגשת התביעה וזמן רב לאחר פניית התובעת אליה, פנתה על מנת לברר את נסיבות התרחשות התאונה.

שנית, גם לאחר ששמעה הנתבעת את גרסת המבוטח ועל אף שבפתח ישיבת יום 27.1.19, העמידה את סלע המחלוקת על שאלת ההוצאות, עולה, כי הנתבעת נמנעה מלשלם לתובעת את הסכומים שאינם שנויים במחלוקת ולפיכך, בוודאי שעל הנתבעת לשאת בהוצאות התובעת.

שלישית, בירור הנתבעת ככל שנעשה, לא נעשה אל מול המבוטח, שהוא זה שצריך להתחייב בתשלום ההוצאות, בהתאם לטענת הנתבעת ובהתאם לפוליסה. לעתים, אינטרס נהג הרכב שונה מאינטרס המבוטח וסבורתני, כי היה על הנתבעת לעשות מאמץ על מנת לברר החבות אל מול המבוטח ולא להסתפק בפני
יה אל הנהג, בפרט לאחר שגם לשיטת החוקר, נודעו לו פרטי המבוטח והוא אף שוחח עמו טלפונית.

14.
באשר לנתבע עצמו, כאמור, הנתבע התייצב לדיון, שיתף פעולה כאשר התבקש לעשות כן ואיני סבורה, כי רק בשל שיחת הטלפון, שהוסכם בה, כי תימשך, יש לקבוע, כי לא שיתף פעולה, או כי עליו לשאת בהוצאות הנתבעת, שעה שהנתבע אף אינו יודע מתוך שיחת הטלפון האמורה, כי הוגשה נגדו תביעה.
בוודאי לא ניתן לומר ביחס לשיחת הטלפון האמורה, כי הנתבע אמר את שאמר, מתוך כוונה להונות את המבטחת באשר לזהות הנהג ברכב, או כדי להכשיל את הנתבעת בבירור חבותה, כל זאת, כאשר הנתבע כלל אינו יודע מיהו הדובר בעברו השני של הקו.

15.
לאור האמור, מצאתי מקום לקבל את התביעה כלפי שני הנתבעים, מבלי להפחית מסכום הפיצוי שיש להשית על המבטחת, לרבות בעניין ההוצאות.

16.
הצדדים אינם חלוקים ביניהם באשר לגובה הנזק הישיר והמחלוקת שנותרה הינה בשאלת הפיצוי עבור ימי העמידה של המשאית, בזמן התיקון.
התובעת תמכה טענותיה בעניין באישורו של רואה חשבון לעניין עלות יום עבודה של המשאית, אולם, לא נתנה דעתה לשאלה, האם המשאית תוקנה ביום בו ממילא לא היתה אמורה לעבוד, ביום חופש של הנהג, או מכל סיבה אחרת.
בהעדר התייחסות לאמור, הגם שהוצגה אסמכתא לשיעור ההפסד, לא הוכח שיעור הנזק ומצאתי מקום לדחות הדרישה בעניין.

17.
לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת את הסכום של 41,219 ₪, הסכום שאינו שנוי במחלוקת.
כן אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור של 5,000 ₪ וכן את הוצאות המשפט (אגרות ושכר עדים).
אשר להוצאות הנתבע, מלכתחילה, היה מקום לחייב את הנתבעת בהוצאותיו, אלא שנוכח דבריו בשיחה עם החוקר, שהעלו ספקות בלבו של החוקר, מצאתי מקום שלא לפסוק את הוצאותיו.

המזכירות תשגר לנתבע 1 את פסק הדין לכתובת שהומצאה בסיום ישיבת יום 27.1.19.


ניתן היום,
כ"ב שבט תשע"ט, 28 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 12606-02/18 אלי פרידמן בע"מ נ' האני דבוני (פורסם ב-ֽ 28/01/2019)