פסקי דין על גלעד שרון | פסקי דין על ראש הממשלה מר ב.נתניהו בכהונתו כיו"ר הליכוד | פסקי דין על השר ישראל כץ בכהונתו כיו"ר מזכירות הליכוד | פסקי דין על מזכירות הליכוד ואח' |

70960-01/19 הפ     30/01/2019




הפ 70960-01/19 גלעד שרון נ' ראש הממשלה מר ב.נתניהו בכהונתו כיו"ר הליכוד, השר ישראל כץ בכהונתו כיו"ר מזכירות הליכוד, מזכירות הליכוד ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ה"פ 70960-01-19 שרון נ' ב. נתניהו בכהונתו כיו"ר ה ואח'




לפני
כבוד השופט הבכיר אליהו בכר


מבקש

גלעד שרון
ע"י ב"כ עו"ד איתן הברמן ואח'


נגד


משיבים

1.ראש הממשלה מר ב. נתניהו בכהונתו כיו"ר הליכוד
2.השר ישראל כץ בכהונתו כיו"ר מזכירות הליכוד
3.מזכירות הליכוד
4.יו"ר ועדת הבחירות של הליכוד השופט בדימוס נאמן
5.ועדת הבחירות של הליכוד
6.מנכ"ל הליכוד מר צורי סיסו
7.הליכוד תנועה לאומית ליברלית
כולם ע"י ב"כ עו"ד אבי הלוי ואח'




פסק דין


1.
לפני תובענה שהוגשה על דרך המרצת פתיחה ובה התבקש ביהמ"ש להורות למשיבים לכלול את המבקש ברשימת המועמדים הארצית בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה-21 (להלן: "הבחירות המקדימות") ולהצהיר כי הינו מועמד בבחירות המקדימות ורשאי להתמודד בהן על מקום ברשימה הארצית; כן הוגשה בקשה לצו מניעה זמני לאסור על המשיבים לבצע כל פעולה לשם קיום הבחירות המקדימות, העשויה למנוע את הוספתו של המבקש לרשימת המועמדים הארצית. בקשה לצו ארעי שהוגשה נדחתה ע"י כב' סגן הנשיא ורדי ביום 28.1.2019, לאור דחיפות העניין, תגובת המשיבים להמרצה ולבקשה לצו מניעה הוגשה ביום 29.1.2019 ודיון התקיים בפני
י ביום 30.1.2019.
רקע
למען הסדר הטוב וככל שלא נאמר אחרת, ההפניות לטענות ולמסמכי המבקש הן מהבקשה לצו מניעה.
2.
ס' 19(א) לחוקת הליכוד קובע תקופת
אכשרה של 3 שנות חברות במפלגה על מנת לאפשר לחבר המפלגה להתמודד לרשימת הליכוד לכנסת. ס' 19(ב) לחוקה מאפשר קיצור תקופת האכשרה ע"י מזכירות הליכוד, בהסכמת יו"ר הליכוד.
3.
המבקש הוא חבר ליכוד מיום 17.5.2016. כידוע, לאחרונה הוקדמו הבחירות לכנסת ונקבעו לתאריך 9.4.2019, ובהתאם חסרים למבקש 116 ימים על מנת להשלים את תקופת האכשרה הנדרשת.
4.
ביום 25.12.2018 הגיש המבקש ליו"ר הליכוד ולמזכירות הליכוד בקשה לקיצור תקופת האכשרה, כדי לאפשר לו להתמודד לרשימת הליכוד במחוז הנגב. המשיבים לא הגיבו לבקשה, והמבקש, כך נטען, למד מהתקשורת כי קיצור תקופת אכשרה לא יינתן למי שיתמודד במחוזות (שם המתמודד נבחרים על ידי חברי המרכז), אך יינתן למי שיתמודד ברשימה הארצית (שם המתמודדים נבחרים על ידי כלל חברי הליכוד). [בקשה לקיצור תקופת האכשרה תכונה להלן גם "בקשת פטור"].
5.
ביום 9.1.2019 הגיש המבקש עתירה לבית הדין של הליכוד במסגרתה ביקש את קיצור תקופת האכשרה (1511/19). נטען כי מדובר בקיצור לא משמעותי של חודשים בודדים, וכי מספר לא מבוטל של חברי כנסת וממשלה נהנו מקיצור כזה. עוד נטען כי אילולא הוקדמו הבחירות, לא היה המבקש נזקק לקיצור המבוקש, וכי יש לראות את המשיבים כמי שלא עמדו במועד להגשת תגובה ועליהם הנטל להוכיח שאין לקצר את התקופה כמבוקש.
6.
ביום 19.1.2019 הוגשה תגובת המשיבים לעתירת המבקש. במסגרתה נטען כי המועד האחרון להגשת מועמדות לבחירות המקדימות יחול ביום 20.1.2019, ופרסום שני יעשה ביום 23.1.2019. נטען כי ועדת הבחירות המרכזית של הליכוד אפשרה למתמודדים להגיש מועמדות בכפוף להצהרה כי הם לא עומדים בתקופת האכשרה, ו-6 מועמדים עשו כן, כשלמזכירות יש עד ליום 22.1.2019 להחליט בבקשות הקיצור. עוד נטען, כי לא קיים נוהג לקצר את התקופה, וכי למזכירות וליו"ר הליכוד שיקול דעת אם לפטור מהתקופה הנדרשת בחוקה, ובין היתר נשקלים פועלו הציבורי של המבקש, תרומתו לליכוד ולהצלחה בבחירות לכנסת, מסגרת ההתמודדות, מידת הפגיעה במי שכן עמד בתקופת האכשרה ומבקש להתמודד ועוד.
7.
ביום 20.1.2019 התקיים דיון בפני
בית הדין. אחרי הדיון הובאה לידיעת בית הדין הצעת החלטה המונחת בפני
המזכירות לפיה "מוצע למזכירות להחליט, בתיאום עם יו"ר הליכוד, לקצר את תקופת האכשרה למועמד המבקש להתמודד ברשימה הארצית ולא לקצר את קופת ההכשרה למועמדים המבקשים להתמודד במחוזות, או על הבטחת ייצוג" (נספח 6 לבקשה). כיוון שטרם ניתנה החלטה בעניינו של המבקש, נקבע כי ראוי שהעתירה תידון לאחר שהמזכירות תקבל החלטה בעניינו, ובית הדין העיר כי "מן הראוי שהדיון בעניין יתקיים בכינוס של מזכירות ולא בהצבעה טלפונית, באופן שיאפשר למועמדים המבקשים קיצור תקופת ההכשרה להישמע בפני
המזכירות".
8.
בימים 20-22 בינואר, ועל אף המלצת בית הדין, קיימה המזכירות הצבעה טלפונית. הוחלט, בין היתר, (1) "לפטור מהתנאי שבסעיף 19(א) לפיו, נדרשת תקופת חברות מינימאלית בתנועה של שלוש שנים לפחות לפני הצגת המועמדות, אך ורק חברי תנועה שהגישו את מועמדותם להיבחר במסגרת הרשימה הארצית בלבד...";

(2) "לא לפטור ... חברי תנועה שהגישו מועמדות במחוזות הבחירה..." ו-(3) לפטור את חה"כ יואב גלנט שהגיש מועמדות במסגרת הרשימה הארצית. (נספח 8 לבקשה). לאחר ההחלטה הוגשה תגובה מעודכנת לגופו של עניין בעתירת המבקש בבית הדין. בין היתר, המשיבים חזרו על המדיניות לפיה יתקבלו בקשות קיצור למועמדות ברשימה הארצית, אך לא במחוזות, וזאת כדי לא לפגוע בחברי ליכוד ותיקים, שכן במחוזות נבחרים על ידי מספר קולות נמוך יותר, ונטען כי מדובר בהחלטה סבירה וראויה. נטען כי הוגשו 8 בקשות לפטור – מתוכן 5 חברי
תנועה שביקשו להתמודד במגזרים הנהנים מהבטחת ייצוג, 2 חברי תנועה (וביניהם המבקש) שביקשו להתמודד במחוזות, וחבר תנועה אחד (חה"כ גלנט) שביקש להתמודד ברשימה הארצית – ורק בקשתו התקבלה שכן הוא היחיד שעמד בקריטריון שנקבע לפטור.
9.
ביום 23.1.2019 קיים בית הדין דיון נוסף בעתירת המבקש. במהלך הדיון נשאל ב"כ המשיבים – יועמ"ש הליכוד – ע"י חבר בית הדין עו"ד בם "אם מר שרון עובר לארצי יש בעיה לקצר לו פז"ם?" וב"כ המשיבים השיב "לא. ממש לא וגם יכבדו את זה. יש את הכלל ויכבדו את זה" (עמ' 7 ש' 35-36 לפרוטוקול הדיון בבית הדין, הוגש במהלך הדיון).
10.
ביום 24.1.2019 ניתן פסק הדין בעתירה. בית הדין התייחס להתעלמות המזכירות מהמלצתו שלא לקיים דיון טלפוני וחזר וקבע שיש כעקרון לקיים דיון פרונטלי, אלא שלענייננו לא היה צורך כיוון שיו"ר הליכוד נחרץ בהחלטתו שלא לאפשר פטור במחוזות, ומשנדרשת הסכמתו אין טעם בקיום דיון במזכירות. כן נקבע כי מדובר בהחלטה סבירה אינה מצדיקה התערבות. עוד קבע כב' נשיא בית הדין כי "בפני
העותר, שהוא מועמד צעיר, ראוי ובעל מעמד ציבורי איתן, פתוחה האפשרות להתמודד ברשימה הארצית אם יבחר לעשות כן ולחילופין להערך לבחירות הבאות בהן הוא יוכל להתמודד ללא צורך בפריוולגיה כלשהיא במחוז הדרום" (ס' 13 לחוו"ד הנשיא, אליה הצטרף עו"ד בוקר, נספח 10 לבקשה).
11.
ביום 25.1.2019 פנה המבקש לוועדת הבחירות בבקשה לצרפו לרשימה הארצית בבחירות המקדימות, וזאת בהסתמך על הקבוע בס' 13 לפסק דינו של כב' נשיא בית הדין, המבוססת גם על דברים שנאמרו מפי יועמ"ש הליכוד בדיון. ביום 27.1.2019 דחה יו"ר ועדת הבחירות, כב' השופט בדימוס נאמן, את בקשת המבקש להצטרף לרשימה הארצית. בהחלטתו פירש כב' השופט נאמן את ס' 13 לפסק הדין ככזה שקבע כי "בפני
מר שרון פתוחה הדרך לבקש קיצור פז"מ כדי להתמודד ברשימה הארצית", וכי בקשה זו צריכה להיות מוגשת לגורמים המוסמכים לקצר פז"ם, כשבית הדין לא נטל לעצמו את הסמכות להכריע בדבר קיצור הפז"ם (נספח 12 לבקשה). בהתאם להחלטה, "ומחמת זהירות" באותו יום הגיש המבקש למזכירות וליו"ר הליכוד בקשה "לקצר ...את תקופת האכשרה על מנת שייכלל ברשימה הארצית..." (נספח 13 לבקשה). משלא התקבלה תשובה לבקשת הקיצור, פנה המבקש פעם נוספת לבית הדין. לטענת המבקש, משלא ניתן היה לקיים דיון באותו יום או למחרת, הוא משך את עתירתו. לטענת המשיבים, העתירה נמשכה ביום 28.1.2019 כשדיון בה היה אמור להתקיים ביום 29.1.2019.
טענות המבקש
12.
לטענת המבקש, פסק הדין של בית הדין חד משמעי ואינו נתון לפרשנות. נקבע שאין מניעה שהעותר יתמודד ברשימה הארצית והמזכירות לא יכולה להתנער מהחלטה זו. כן נטען, משהתקבלה החלטה גורפת ביחס לכל מבקשי הקיצור, יש ליישמה במקרה זה גם כלפי המבקש ואין צורך להוסיף עליה החלטה פרטנית.
אשר למיצוי הליכים נטען כי אם בית המשפט לא יתערב קיים חשש שהמשיבים ימשיכו להתעלם מפניות המבקש והחלטות בית הדין, ויעשו כל שניתן למנוע מהמבקש לממש זכותו להתמודד בבחירות הפנימיות, וכי קיימת דחיפות לעניין שכן הליכי הכנת הבחירות המקדימות מתקדמים.
טענות המשיבים
13.
המשיבים טענו כי החלטת מזכירות הליכוד, בה הובהרה מדיניות יו"ר הליכוד לפיה רק מועמדים ברשימה הארצית יקבלו פטור, אינה החלטה גורפת לפטור ובכל מקרה יש להפעיל שיקול הדעת בהתאם לס' 19(ב) לחוקה ולבחון אותו לגופו, ומטעמים אלו הובאה לאישור בקשתו של חה"כ גלנט. נטען שבית הדין לא יכול להפקיע סמכות זו ממזכירות ויו"ר הליכוד ולקבל החלטה למי יינתן פטור. עוד נטען, שהמבקש לא הסתמך על דברי יועמ"ש הליכוד בדיון בבית הדין, ולא הגיש בקשות בהסתמך עליה (להארכת מועד להגשת מועמדות ושינוי קטגוריה – ממועמדות מחוזית לארצית), אלא בחר לדבוק בעמדתו לקיצור פז"ם במחוזות, ובית הדין דחה את בקשתו. בנוסף נטען כי החלטת יו"ר ועדת הבחירות היא סבירה, ובית הדין לא היה מתערב בה לאור ס' 76-77 לחוקת הליכוד.
14.
זאת ועוד, נטען כי בתום המועד החוקי להגשת מועמדות לרשימה הארצית (20.1.2019), הרשימה כללה רק מועמד אחד שביקש פטור וזכה לו, ועם תום המועד אין בידי המועמדים זכות קנויה לשנות את קטגוריית הבחירה בה ביקשו להתמודד – ממחוזית לארצית, וזכות כזו, ככל שקיימת, עומדת רק למי שביום הגשת המועמדות היה בעל זכות להיבחר. נטען שיו"ר הליכוד והמזכירות אינם מוסמכים לדון בבקשות לקבלת פטור מתקופת חברות מינימלית של מועמדים שהגישו בקשה לשנות את קטגוריית הבחירה ולא היה בעלי זכות להיבחר לאחר תום המועד החוקי להגשת מועמדות (20.1.2019). נטען ששינוי כזה יפגע בעקרונות יסוד כגון שוויון בין מועמדים והסתמכות, ובלוח הזמנים של הבחירות. כן נטען כי הפרוצדורה המתאימה היא לא הגשת בקשה למזכירות הליכוד, אלא הגשת בקשה להארכת מועד להגשת מועמדות לוועדת הבחירות המרכזית, וסביר להניח שבקשה כזו תדחה לאור מועד הבחירות החל ביום 5.2.2019.
15.
עוד העלו המשיבים טענות סף. נטען לשיהוי – שכן התובענה הוגשה 6 ימים לפני הבחירות המקדימות, והענקת סעד בה עלול לסכל את עצם קיום הבחירות. כן נטען לשיהוי לאור העתירה שהגיש המבקש ביום 27.1.2019, אותה מסך על אף שהיה צפוי בה דיון ליום 29.1.2019 – ואז הייתה מתקבלת החלטה עוד קודם להחלטה בבית המשפט. עוד נטען לאי מיצוי הליכים וחוסר תום לב, כשהמבקש הגיש תובענה לבית המשפט במקביל לעתירה לבית הדין, ובה מבוקשים אותם סעדים. נטען שפגם זה פוגע בעקרון "כיבוד הערכאות" – לפיו אין לדון בעניין שערכאה אחרת מומסת החלה לדון בו. נטען שהמבקש נזח את האפשרות ליישום החלטות בית הדין במועד ויש לסלק את עתירתו על הסף. נטען שבית המשפט לא צריך להתערב בהחלטות טריבונלים פנימיים של מפלגות, והסעד המבוקש נמצא בתחום סמכותם של מוסדות הליכוד, כשהתערבות תעשה רק במקרים חריגים ובטח בסמוך לתקופת בחירות.
16.
אשר לצו מניעה טענו המשיבים כי לא התקיימו התנאים הנדרשים לקבלת סעד זמני, ובכלל זה סיכויי העתירה נמוכים ומאזן הנוחות נוטה לטובתם, לאור מועד הבחירות ביום 5.2.2019, כשיש להפיץ את כל הטפסים הנדרשים לקלפיות, ותחילת ההליך מיועדת ליום 31.1.2019, כשכבר הושקעו בתהליך כ-3.5 מיליון ₪. כך נטען שהמבקש התנהל בחוסר תום לב.
דיון והכרעה
אי מיצוי הליכים
17.
רק לאחרונה עמדתי בעניין דומה על החובה למצות את התרופות הדיוניות במוסד השיפוט הפנימי (ה"מ (מחוזי ת"א) 2470-01-19 צחי הנגבי נ' הליכוד, תנועה לאומית ליברלית (22.1.2019), ה"פ (מחוזי ת"א) 14247-12-16 זילברמן נ' מפלגת העבודה הישראלית, פס' 17 וההפניות שם (11.12.2016)). גם בעניין דנן מצאתי כי היה על המבקש לפנות לבית הדין קודם לפנייה לבית המשפט, ומשהדבר לא נעשה כנדרש דין התובענה דחייה. לא התעלמתי מטענות ב"כ המבקש כי פנייה כאמור בוצעה, אך לא היה בידי בית הדין להעניק סעד מתאים – הן משום שנמסר לו שבית הדין אינו משמש כהוצאה לפועל על החלטותיו, והן משום שלבית הדין לא היו מועדים פנויים לקיים דיון בדחיפות הנדרשת, אולם לדידי משהדין מחייב מיצוי הליכים, היה על המבקש להראות מאמץ ניכר יותר למיצוי ההליכים בבית הדין, ובית המשפט לא יכול להסתפק בקיומה של עתירה שנמשכה על דיו ובטענות בעל פה.
18.
אשר לטענת השיהוי, לא מצאתי בה ממש לאור המועדים המופרטים לעיל.
מכל מקום, כפי שיפורט להלן, מצאתי לדחות את התובענה גם לגופו של עניין.
לגופו של עניין – אין מקום להתערב בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות
19.
השאלה שבמחלוקת היא האם החלטת יו"ר ועדת הבחירות, כב' השופט נאמן, לפיה כדי להירשם כמועמד לרשימה הארצית, על המבקש לפנות תחילה למזכירות וליו"ר הליכוד בבקשת פטור (קיצור פז"ם) היא החלטה שנפל בה פגם המצדיק התערבות. כזכור, לטענת המבקש אין צורך בפני
יה בבקשה לפטור – הן לאור הוראות בית הדין המפורשות, והן לאור החלטת מוסדות התנועה לפטור גורף לכל מי שנרשם לרשימה הארצית.
20.
בענייננו אין מדובר בהתערבות ב

פסק דין
של הטריבונל הפנימי של המפלגה, אולם מדובר בהתערבות בהחלטה של מוסד מפלגתי (יו"ר ועדת הבחירות), כשידוע
"על בית המשפט, ככלל, למשוך את ידו מהתערבות בעניינים פנים מפלגתיים". ההתערבות מוצדקת, במקרים חריגים ובהם קיימת חריגה מסמכות או פגיעה בכללי הצדק הטבעי (ר' ה"פ (מחוזי ת"א) 41280-12-14 קורנפלד נ' רה"מ בנימין נתניהו יו"ר תנועת הליכוד, עמ' 11-14 וההפניות שם (28.12.2014)).
21.
בחינת ההחלטה במשקפיים מנהליות מלמדת כי החלטת יו"ר ועדת הבחירות לא חורגת באופן מהותי ממתחם הסבירות, באופן המצדיק התערבות. כידוע,
מקום בו מדובר בהחלטה הנמצאת במתחם הסבירות, בית המשפט לא יתערב, גם אם לשיטתו ניתן היה להגיע להחלטה אחרת בנסיבות (ר' מבין רבים בג"ץ 6474/10 עיריית ראשון לציון נ' שר הפנים, פס' 13 (03.02.2014)).
22.
בפשטות – המבקש ביקש להיכלל ברשימת המועמדים הארצית לבחירות הפנימיות, והגיש בקשה ליו"ר ועדת הבחירות. אולם, בהתאם לס' 19(א) לחוקת הליכוד, יש להיות חבר בליכוד לפחות שלוש שנים כדי להיות זכאי להיבחר. אין מחלוקת כי המבקש לא עומד בתנאי זה. לפיכך, קבע כב' היו"ר שכדי להיכלל ברשימה על המבקש להגיש בקשה לפטור מהתנאי הקבוע בס' 19(א) – בה יחליטו יו"ר התנועה והמזכירות – בהתאם לס' 19(ב) לחוקה. יו"ר הוועדה לא דחה את בקשת המבקש, אלא הפנה אותו לנהוג לפי הסדרים הקיימים בחוקת הליכוד ולפנות לגורמים המתאימים להחלטה בדבר מתן הפטור. אין מדובר בהחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני. טענת המבקש כי היה צריך לאפשר לו פטור אוטומטי, תוך "דילוג" על החלטה פורמלית של יו"ר הליכוד והמזכירות כנדרש בחוקה, בשל החלטת בית הדין וקיומה של מדיניות כללית הפוטרת מהצורך בהחלטה פרטנית, אינה מחויבת המציאות. יוזכר כי גם בענייננו של חה"כ גלנט ניתנה החלטה פורמלית, וזאת על אף שבאותה החלטה נקבעה גם "המדיניות הכללית" לפטור (נספח 8 לבקשה). עוד יוזכר שבדיון בפני
בית הדין לשאלה האם "יש בעיה לקצר לו פז"ם?" ענה יועמ"ש הליכוד כי "יש את הכלל ויכבדו את זה" – ולא ניתן לשלול אפשרות שכדי "לכבד את הכלל" נדרשת בקשה "לקצר פז"ם". ושוב בלית ברירה אחזור לסוגיית מיצוי ההליכים – שכן, השאלה האם כוונת בית הדין הייתה לאפשר "דילוג" על החלטה פורמלית לקיצור פז"ם – נכון היה לדון בה בפני
בית הדין ולא בפני
בית המשפט. משהגיעה הסוגיה לפתחי, ובמגבלות ההלכות הידועות של המשפט המנהלי בכלל, והתערבות בעניינים פנים מפלגתיים בפרט, לא מצאתי שיש מקום להתערבותי.
23.
במסגרת התגובה לתובענה, העלו המשיבים פרוצדורה נוספת בה על המבקש לעמוד בטרם תידון בקשתו לקיצור פז"ם – והיא הגשת בקשה להארכת מועד הרישום לוועדת הבחירות כדי שהמבקש יוכל לשנות את קטגוריית הבחירה ממחוזית לארצית. לשיטתם, ללא הארכת מועד, לא ניתן יהיה לדון בבקשה לקיצור פז"ם. מצאתי קושי מסוים בטענה זו, שנטענה לראשונה בתגובה ואין לה כל זכר בהחלטת כב' יו"ר ועדת הבחירות – שהפנה את המבקש למזכירות וליו"ר התנועה כדי לדון בבקשתו לקיצור פז"ם בטרם תידון בקשתו לעבור לרשימה הארצית. קשה להימנע מהמסקנה כי יש חוסר סנכרון בהחלטות מוסדות הליכוד – יו"ר ועדת הבחירות שולח את המבקש למזכירות, ואילו המזכירות מפנה את המבקש ליו"ר ועדת הבחירות, והחלטה לגופו של עניין לא מתקבלת.
לאור הסכמתו של ב"כ המשיבים בדיון כי ככל שתוגש בקשה היא תידון בתוך 6-7 שעות (עמ' 4 ש' 12-14), ובשים לב לסד הזמנים הדוחק ולכך שנדמה שגם למוסדות הליכוד לא ברור מה הדרך הנכונה בה על המבקש ללכת, כך גם לנוכח העובדה כי כבר ביום 27.1.2019 הגיש המבקש, בהתאם להחלטת יו"ר ועדת הבחירות, בקשה לקיצור פז"ם ומתגובת המשיבים לא עולה כי בקשה זו נדונה. אני סבור כי יהיה נכון שב"כ המשיבים יעמוד בהתחייבותו בדיון והמשיבים יתנו החלטתם הן לעניין הבקשה שכבר הוגשה ביום 27.1.2019 והן לעניין בקשה להארכת מועד, ככל שתוגש זמן סביר לאחר

פסק דין
זה, וזאת עד ליום 31.1.2019 בשעה 08:00. מובן מאליו כי בקשות אלו ידונו בלב פתוח ונפש חפצה, ובהתחשב בכלל "ההיסטוריה" בין הצדדים כמפורט לעיל.
סוף דבר
24.
התובענה נדחית.
25.
אין צו להוצאות.



ניתן היום,
כ"ד שבט תשע"ט, 30 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.













הפ בית משפט מחוזי 70960-01/19 גלעד שרון נ' ראש הממשלה מר ב.נתניהו בכהונתו כיו"ר הליכוד, השר ישראל כץ בכהונתו כיו"ר מזכירות הליכוד, מזכירות הליכוד ואח' (פורסם ב-ֽ 30/01/2019)