פסקי דין על אליהו(רוברט) קוסדון | פסקי דין על מרדכי פרץ | פסקי דין על רפאל קדוש |

8162-09/18 א     04/02/2019




א 8162-09/18 אליהו(רוברט) קוסדון נ' מרדכי פרץ, רפאל קדוש








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד


ת"א 8162-09-18 קוסדון נ' פרץ ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
16

בפני

כבוד השופט
עוז ניר נאוי


מבקש

אליהו(רוברט) קוסדון


נגד

משיבים

1. מרדכי פרץ
2. רפאל קדוש


החלטה

1.
לפני בקשת התובע, מר אליהו קוסדון (להלן: "המבקש" או "התובע" או "קוסדון") לתיקון כתב התביעה באופן שיופחת סכום התביעה נגד הנתבע 2, מר רפאל קדוש
(להלן: "המשיב 2" או "הנתבע 2" או "קדוש"), יחודדו טענות בנוגע להפרת הסכם מול הנתבע 1, מר מרדכי פרץ
(להלן: "המשיב 1" או "הנתבע 1" או "פרץ") ויתוקן סעיף הסעדים.

התביעה בתמצית

2.
עסקינן בתביעה אשר הגיש קוסדון נגד פרץ וקדוש בטענות כי ביצעו מעשי עוקץ חמורים, הונו אותו ורוקנו את קופתה של חברה בה שכנעו אותו להשקיע, על פי הנטען, בסכומים מצטברים של מיליוני שקלים רבים. לטענת קוסדון, מדובר בתכנית סדורה ובמהלך עוקץ אשר תוכנן היטב על ידי הנתבעים.

3.
קוסדון טען בתביעתו המקורית, כי הנתבעים פיתו אותו להשקיע בחברה להפעלה וניהול של מתחם אירוח ואירועים בנתניה (להלן: "החברה"), בכוונת מכוון לגזול את כל כספיו ולנשלו מזכויותיו בחברה, תוך הפרת הסכם המייסדים שנכרת בין הצדדים להקמתה של החברה.

4.
לטענת התובע, בינו לבין פרץ נחתם הסכם מייסדים להקמתה של החברה הנ"ל, ובהתאם לו הוציא מכיסו 5,500,000 ₪ לצורך הקמתה. בהמשך, כך לטענתו, פיתו אותו הנתבעים להוציא סכומים נוספים, תוך ניצול מצוקתו הרפואית והנפשית.

5.
בשלב מסוים, לטענת התובע, החל לזרום לאוזניו מידע, לפיו הנתבעים (יחד עם אחר אותו לא תבע משום שנכנס להליכי פשיטת רגל) הונו אותו, העלימו הכנסות מקופת החברה, רכשו ציוד אישי מכספי החברה ועוד.

6.
בישיבת קדם המשפט הראשונה עלו סוגיות שונות הנוגעות למסכת העובדתית ולעילות השונות, ובעקבותיה הגיש התובע בקשתו דנן, לתיקון כתב התביעה.

הבקשה דנן וטענות הצדדים

7.
בבקשתו טען התובע באופן לקוני בלבד כי הוא מבקש לתקן את תביעתו בשני עניינים:

א.
קציבת סכום התביעה נגד הנתבע 2 והעמדתו על סך 500,000 מתוך הסכום הכולל שהועמד על 5.5 מש"ח;

ב.
תיקון וחידוד עניינים הנובעים מניסוח כתב התביעה שכן "בדיון המקדמי
שהתקיים נתברר כי הטענות כפי שפורטו בכתב התביעה המקורי, לא הובנו נכונה על ידי ביהמ"ש ...".

8.
בבקשתו, לא פירט התובע את הטעמים לתיקון, למעט האמור לעיל, והתובע אף לא צרף אליה תצהיר לתמיכה, בטענה שאין בו צורך שכן אין בכתב התביעה המתוקן שינוי של עובדות.

9.
המשיבים התנגדו לתיקון. המשיב 1 טען כי יש בבקשה ליצור תביעה חדשה אשר הוגשה בשלב מאוחר יחסית; כי יש להתנות את התיקון בצירוף מסמכים מהותיים עליהם מתבססת תביעתו; וכי הבקשה לא נתמכה בתצהיר. כן טען, כי עילות התביעה הן של החברה, ולא של התובע באופן אישי, ואף יש בכתב התביעה המתוקן טענות עובדתיות סותרות. לכל הפחות, טען, יש להתנות את תיקון כתב התביעה בפסיקת הוצאות ריאליות.

10.
המשיב 2, התנגד אף הוא לתיקון וטען כי יש לדחות את הבקשה בהעדרו של תצהיר תומך, שכן היה על התובע לתמוך בתצהיר גם את הסיבה שבעטיה מתבקש התיקון; ממילא יש בכתב התביעה המתוקן תיקונים עובדתיים אשר דורשים אימות. עוד נטען, כי התיקון מדגיש את העדר היריבות בין התובע לבין הנתבע 2, אשר לא חתם על ההסכם מול התובע, וכי לכל הפחות יש להתנות את התיקון בפסיקת הוצאות משמעותית.

11.
במסגרת תשובתו לתגובת המשיב 2, חידד התובע כי הבקשה כוללת שלושה תיקונים: הפחתת סכום התביעה נגד הנתבע 2 מסך 5.5 מש"ח לתביעה על סך 500,000 ₪, כתוצאה מהבנת הקשיים הראייתיים בתביעה; חידוד נטען של הטענות המופיעות בכתב התביעה בנוגע להפרת ההסכם עם הנתבע 1, על מנת שיתבררו השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת; ותיקון סעיף הסעדים בהתאם.

12.
לתשובתו צירף המבקש תצהיר במסגרתו טען כי יש ברשותו הקלטה של המשיב 2 המאשרת כי קיבל לידיו כספים מקופת החברה, וכן כי אישר שהיה שותף של המשיב 1, אף שלא חתם על הסכם השותפות מול המבקש.

13.
בתשובתו לתגובת המשיב 1, טען כי התביעה עניינה טענות להפרת הסכם המייסדים, ומכאן שמדובר בסעדים אישיים. כן טען, כי אין לחייבו בצירוף מסמכים בשלב זה, שכן אלה לא הוזכרו בכתב הטענות, ומשכך את כלל המסמכים יהיה לגלות בשלב גילוי המסמכים, ולא לפניו.

14.
במסגרת תשובותיו טען כי גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית ולפיכך יש להיעתר לבקשתו, וכי אין לחייבו בהוצאות שכן מדובר בשלב מקדמי של הדיון, בצמצום התביעה מול הנתבע 2, ובתיקונים אשר נעשו בהמלצת בית המשפט.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות ובתשובות, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני כי יש להיעתר לבקשה, אולם יש להתנות את ההיתר בהוספת אסמכתאות הנזכרות בתצהיר התובע, והכול כמפורט להלן.

15.
ראשית יצוין כי היה מקום לתמוך את הבקשה בתצהיר לנוכח הוראותיה הברורות של תקנה 92, ולו מטעם זה היה מקום לדחות את הבקשה. בעניין זה מקובלות עלי טענות המשיבים, לרבות טענות המשיב 2 בסעיף 3 לתגובתו, שכן לכתב התביעה המתוקן נוספו טיעונים עובדתיים לרבות הנטען בסעיפים 43 ו – 60 בעניין הכספים שהעביר התובע ו"המידע שבידי התובע", וממילא וכאמור בתגובת המשיב 2, נדרש תצהיר אף כדי לתמוך בטעמים שבבסיס התיקון.

16.
עוד יצוין כי היה על המבקש להעלות את כל ומלוא טענותיו במסגרת בקשתו, ואין התגובה לתשובה המקום להעלות טענות חדשות
[ת"א (מרכז) 13970-11-08 שמעונוב, רוזנבוך- עורכי דין נ' מגדל קרנות נאמנות בע"מ (29.9.2009)].

17.
חרף האמור, לא ראיתי לדחות את בקשתו של התובע, לנוכח ההלכה הפסוקה לפיה כאשר מוגשת בקשה לתיקון כתב תביעה, ויש בתיקון המבוקש לסייע לבית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת, נעתרים לה ברוחב לב [תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; רע"א 871/14 קונדה נ' אברמוביץ (3.3.2014)].

18.
אמנם המבקש לא יצא ידי חובתו ולא הוכיח בבקשתו הלקונית כי אכן יהא בתיקונים לסייע לבית המשפט, אולם ומבלי להביע עמדה כלשהי לגופו של סכסוך,
בתצהיר שצורף לתשובתו לתגובת המשיב 2, נטען כי בידיו אסמכתאות כאלו ואחרות, אשר יכול ויהיה בהן להאיר את המחלוקות, בעיקר בכל הנוגע למשיב 2 (ראו סעיף 3 לתצהיר).

19.
אסמכתאות אלה לא צורפו לתביעתו המקורית של התובע, ואף עובדת קיומן לא צוינה, אף שנראה כי אלה היו בידיו עוד טרם הגשתה. יוזכר כי בתביעה הנשענת על עילת תרמית, מצג שווא והונאה, נדרש תובע לפרש את פרטי הדברים באופן מספק בכתבי הטענות, ולא ניתן להסתפק בהעלאת הטענות בעלמה, כמצוות תקנה 78 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

"טענה המצריכה פרטים [87]

78.
כל מקום שבעל דין טוען טענת מצג-שווא, תרמית, זדון או השפעה בלתי הוגנת, ובכל מקרה אחר המזקיק לפרטים, יפורשו הפרטים ותאריכיהם בכתב הטענות."

20.
בעניין זה יוער אף כי הנתבעים לא הגישו בקשות לסילוק על הסף בעניין זה, וסבורני כי אין מקום לסלקה על הסף מכוח הטענות שעלו בתגובה לבקשת התיקון.

21.
יובהר ויחודד כי לבית המשפט סמכות להורות על תיקון כתב טענות "בדרך ובתנאים הנראים צודקים ... לפי הצורך" [תקנה 92] ואין בית המשפט נדרש להיצמד לתיקון המבוקש על ידי בעל הדין, והכול על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.

22.
לנוכח האמור, יש להתנות את תיקון כתב התביעה בצירופם של המסמכים התומכים בטענות שבבסיס התיקון ולמצער המסמכים הנזכרים בסעיף 3 לתצהיר התובע.

23.
אשר לתיקונים המבוקשים ביחס לנתבע 1, עיקרם נוגע, כנטען, לחידוד הטענות ביחס להרחבת הטענות הנוגעות להפרת ההסכם. סבורני כי אין בטענות הנתבע 1 כדי למנוע היעתרות לבקשה, שכן מדובר בהבהרות לעניינים אשר נטענו במידת מה בכתב התביעה המקורי. כן סבורני כי יש להיעתר לבקשה לתיקוני הסעדים הנגזרים.

24.
לאור כל האמור, כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 15 יום. כתבי הגנה מתוקנים יוגשו כדין.


25.
במכלול נסיבות העניין ובשים לב לטענות הצדדים, יישא התובע בהוצאות הנתבעים בסך 3,000 ₪ לכל נתבע, לתשלום תוך 30 יום.

26.
בשים לב ללוחות הזמנים האמורים, ישיבת יום 24.2.2019 תדחה ליום 28.3.2019 בשעה 10:00
.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ט, 04 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 8162-09/18 אליהו(רוברט) קוסדון נ' מרדכי פרץ, רפאל קדוש (פורסם ב-ֽ 04/02/2019)