פסקי דין על יצחק סמדר | פסקי דין על עו"ד רז ניזרי | פסקי דין על איילת שקד שרת המשפטים | פסקי דין על משה כחלון שר האוצר ואח' |

10519-01/19 עא     10/02/2019




עא 10519-01/19 יצחק סמדר נ' עו"ד רז ניזרי, איילת שקד שרת המשפטים, משה כחלון שר האוצר ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 10519-01-19 סמדר נ' ניזרי עו"ד ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני




בפני

כבוד השופט
איל באומגרט

המבקש
יצחק סמדר

נגד

המשיבים
1. רז ניזרי
עו"ד
2. איילת שקד שרת המשפטים
3. משה כחלון שר האוצר
4. עופרה רוס
5. היועץ המשפטי לממשלה


החלטה


1.
שתי בקשות הגיש המבקש ואלו הן: הראשונה, בקשה לפטור מתשלום אגרה, והשנייה בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

בית משפט השלום שבחיפה, דחה בת"א 66820-10-18, את בקשת המבקש לפטור מתשלום אגרה ומחק את התביעה מהטעם שזו אינה מגלה עילה.


המבקש ממאן להשלים עם פסק דינו של בית משפט קמא, הגיש הודעת ערעור ובד בבד הבקשות דנן.

2.
כפי שניתן להבין מטיעוני המבקש, הוא ניצול שואה אשר עלה
לישראל ב- 1951 מטוניסיה. לטענת המבקש יש לחייב את המשיבים בתשלום של 1,430,000 ₪, שכן מדינה ישראל וראשיה, כך לטענתו, התרשלו וסילפו עובדות נגד ציבור שלם של ניצולי שואה מטוניסיה ומנעו מהם זכויות המגיעות להם כדין.

עוד טוען המבקש כי בהסכם השילומים שנכרת בין ממשלות ישראל וגרמניה, ויתרה ממשלת ישראל על זכויות ציבור ניצולי השואה ומנעה מהם לפנות בתביעות לממשלה גרמניה לפיצויים בגין נזקי גוף
אשר נגרמו להם שעה שהשלטון הנאצי שלט בטוניסיה.

לטענת המבקש, נוכח סעיף הוויתור האמור נחקק חוק נכי רדיפות הנאצים, התש"ד – 1954, (להלן: "החוק"), המקנה קצבה חודשית לכל ניצול שואה שהיה אזרח מדינת ישראל עד סוף 10/53. מוסיף וטוען המבקש כי נוכח מדיניות מכוונות של מממשלת ישראל וראשיה נגד ניצולי שואה מטוניסיה, נמנעה מהם הקצבה החודשית ונמנעה מהם הזכות להגיש תביעה נגד ממשלת גרמניה.

3.
המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי מטרת האגרה היא סיוע במימון השירות שנותנת המדינה לציבור, בכך שהיא מעמידה לרשותו מערכת משפט וכן סינון תביעות סרק. עוד טוענים המשיבים, כי על מנת להיכנס בגדרי הזכות לקבלת פטור מתשלום אגרה על שני תנאים מצטברים להתקיים ואלו הם: הראשון הוא היעדר יכולת כלכלית והשני עילת תביעה הראויה להתברר.

בכל הנוגע לפטור מהפקדת ערבון מפנים המשיבים לכך שמטרת העירבון היא להבטיח כי המשיב בערעור לא ימצא בחיסרון כיס, היה והערעור ידחה, ולא יהיה מוטרד, בהליכי גבייה.

באשר לסיכויי הערעור, טוענים המשיבים כי זה אינו מגלה עילה. לטענת המשיבים, לא ניתן לברור את עילות התביעה מתוך כתב התביעה שלטענתם אינו ברור, ולשיטתם
"מדובר בגיבוב טענות והטחת האשמות שאין להן תשתית עובדתית", (סעיף 21 לתשובת המשיבים).

ביתר פירוט מסבירים המשיבים כי המבקש הוכר ב- 2006, כנכה הזכאי לתגמולים חודשיים מכוח החוק. עוד טוענים
המשיבים כי במסגרת תביעה זו תובע המבקש תגמולים בגין למעלה מ- 50 שנים בהם לא שולמו לו תגמולים, הגם שאת תביעתו להכרה כנכה הגיש רק בשנת 2006.

המשיבים מכחישים את טענת המבקש כי עם חקיקת החוק או עם כריתת הסכם השילומים בין ממשלת ישראל לבין ממשלת גרמניה בשנת 1953, היה על מדינת ישראל להכיר בזכאותם של יהודי טוניסיה לתגמולים ועל כן חובה על מדינת ישראל לשלם למבקש תגמולים בגין 50 השנים האחרונות.

המשיבים מדגישים כי המבקש קיבל תגמולים חודשיים מכוח החוק במהלך שבע השנים, ממועד הגשת בקשתו לתגמולים לרשות המוסמכת. עוד טוענים המשיבים כי המבקש הגיש תביעתו לרשות המוסכמת ב- 2006, וסעיף 3 לחוק נכי רדיפות הנאצים (ביטול הגבלת מועדים להגשת בקשה לנכות), תשנ"ח – 1998, קובע:

"לא ישולם תגמול ולא יינתנו הטבות אחרות לפי החוק העיקרי למי שנקבעה זכאותו לפי חוק זה, אלא מהאחד בחודש שבו הגיש בקשה לתגמול לפי סעיף 6 לחוק העיקרי".

כלומר, מאחר והמבקש הגיש בקשתו לתגמולים בשנת 2006 ולא קודם לכן, אין מקום להידרש לטענתו כי היה זכאי לתגמולים עבור תקופות קודמות לכך. בנוסף, טוענים המשיבים כי המבקש לא הצביע על כל מקור המזכה אותו בתשלומים קודם למועד שבו
קיבל אותם בפועל.

לא זו אף זו, המשיבים מסבירים כי, גם אם וויתרה ממשלת ישראל על זכות ניצולי שואה לתבוע פיצויים ממשלת גרמניה, זכאים ניצולי השואה מכוח החוק, להגיש תביעה לתגמול חודשי ככל שנפגעו מהוויתור.

משכך, טוענים המשיבים כי אין בידי המבקש עילה בדין ויש לדחות את בקשתו.

לאחר עיון בבקשה, תשובה ותגובה, דין הבקשה להתקבל בחלקה. אלו הם הנימוקים:

הבקשה לפטור מתשלום אגרה:

4.
בית משפט קמא בחן ובדין מצא לקבוע כי המבקש נעדר יכולת כלכלית ובכך עבר את המשוכה הנדרשת לבקשה לפטור מאגרה. דומה שאף המשיבה אינה חולקת על כך.

5.
באשר לשאלה באם ההליך מגלה עילה נקבע בבשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל
(פורסם במאגרים) (להלן: " עניין גורנשטיין"), כי "זהו תנאי שבמסגרתו בית המשפט בוחן האם עילת ההליך שהוגש אינה קלושה. מדובר ברף שאינו גבוה, ועניינו בבחינה לכאורית של העילה, כדי לוודא שאין מדובר בהליך חסר סיכוי ממש" (שם בפסקה 6).

6.
ככל שניתן להבין מכתב תביעתו המתוקן של המבקש, העילה בגינה הוא הגיש את התביעה היא כי, לא הוכרה זכאותם של עולים מטוניסיה אשר נפגעו מהשלטון הנאצי לתגמולים. עיון בכתב התביעה שהגיש המבקש ובתשובת המשיבים מעלה כי לא הייתה מניעה ומכל מקום לא נטענה על ידי המבקש כי הייתה מניעה בידו, להגיש תביעה לרשות המוסמכת להכרה כנכה מכוח החוק.

7.
המבקש הגיש את
תביעתו להכרה בשנת 2006. כפי שעולה מלשון החוק, לא ניתן לפסוק למבקש פיצויים בגין תקופת העבר. כאמור, לא הסביר המבקש מדוע ומה מנע ממנו להגיש את תביעותיו בעבר.

לכאורה, מנסה המבקש לדלג על משוכה זו בדרך של הגשת מעין תביעה נזיקית
נגד המשיבה וראשיה. את זאת אין לאפשר.

8.
העולה מהאמור לעיל כי המבקש לא הצליח להוכיח כי יש בידו עילת תביעה ולו קלושה. משכך, אין אלא לדחות את הבקשה לפטור מאגרה וכך מוחלט.

הבקשה לפטור מהפקדת עירבון:

9.
בבקשה לפטור מהפקדת עירבון חלים אותם תנאים הנדרשים בבקשה לפטור מתשלום אגרה אך ביתר שאת. ראו עניין גורנשטיין.

תקנות 427 ו- 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעות חובת הפקדת עירבון על מנת להבטיח את הוצאות הצד שכנגד היה והערעור יידחה.

בענין גורנשטיין נקבע כי על בית המשפט לוודא כי דרכו של בעל דין לערכאות לא תיחסם מחמת עוניו. מאידך, נקבע בעניין גורנשטיין, כי על בית המשפט לוודא שהצד שכנגד לא ייצא בחיסרון כיס היה והערעור יידחה.

עוד נקבע בעניין גורנשטיין כי בעת קביעת שומת העירבון על בית המשפט לקחת בחשבון את מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא ומספר הצדדים.

אשר על כן נקבע בעניין גורנשטיין כי על שני תנאים מצטברים להתקיים שעה שבבקשה לפטור מעירבון עסקינן. אלו הם התנאים:
א. סיכויי הערעור טובים.
ב. המבקש הוכיח את חסרון הכיס להפקיד העירבון.

בעניין גורנשטיין נקבע כי על המבקש להוכיח כי לערעור סיכויי אמיתי ולא די בסיכוי סתמי וקלוש. באשר ליכולת כלכלית או העדרה, נדרש המבקש, כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, להתכבד ולהידרש לפרטי יכולתו הכלכלית ובכלל זה לצרף תדפיסי חשבון בנק, רכוש ולהצהיר על ניסיונו לגייס את העירבון ממעגל חברים וקרובים.

10.
בכל הנוגע למצבו הכלכלי של המבקש, גם כאן ייצא בית המשפט מתוך הנחה שזה דחוק והוא עבר את התנאי הראשון.

באשר לתנאי של סיכויי ההליך- אם כשל המבקש להוכיח כי להליך סיכוי בשלב הבקשה לפטור מאגרה קל וחומר שכשל בשלב הבקשה לפטור מהפקדת עירבון.

11.
עם זאת מאחר ובסופו של יום עניינם של המשיבים אחד הוא והם מיוצגים על ידי אותו גורם ועל מנת שלא לחסום כליל את דרכו של המבקש, יעמוד העירבון על סך של 7,000 ₪.

12.
התוצאה:

הבקשה לפטור מאגרה – נדחית.

הבקשה לפטור מהפקדת עירבון מתקבלת בחלקה וזה יהא 7,000 ₪.

לא ישלם המבקש את האגרה ולא יפקיד העירבון עד 3.3.19 יירשם הערעור לדחייה.

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשם.


ניתנה היום, ה' אדר א' תשע"ט, 10 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.










עא בית משפט מחוזי 10519-01/19 יצחק סמדר נ' עו"ד רז ניזרי, איילת שקד שרת המשפטים, משה כחלון שר האוצר ואח' (פורסם ב-ֽ 10/02/2019)