פסקי דין על הלן גלבר | פסקי דין על עיריית אשדוד | פסקי דין על ד"ר יחיאל לסרי – ראש עיריית אשדוד | פסקי דין על ד"ר יחיאל לסרי – ראש עיריית אשדוד | פסקי דין על דורון חזן ואח' |

56360-01/19 המד     11/02/2019




המד 56360-01/19 הלן גלבר נ' עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי – ראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי – ראש עיריית אשדוד, דורון חזן ואח'








בית הדין הארצי לעבודה


המ"ד 56360-01-19






ניתנה ביום

11 פברואר 2019


הלן גלבר

התובעת בבית הדין האזורי




-
1. עיריית אשדוד
2. ד"ר יחיאל לסרי – ראש עיריית אשדוד
3. דורון חזן
4. מדינת ישראל – משרד הפנים

הנתבעים בבית הדין האזורי


החלטה


הנשיאה ורדה וירט-ליבנה
1.
בין התובעת לנתבעים מתנהל הליך בבית הדין האזורי בבאר שבע, בפני
השופטת יעל אנגלברג-שהם, בכל הנוגע למכרז לתפקיד מהנדס העיר בעיריית אשדוד
.
2.
ביום 30.12.18 הגישה התובעת בקשה ל"קבלת הנחיות בנוגע להמשך ההליך בבית הדין לעבודה בבאר שבע ולתוקף ההחלטות שניתנו עד כה בתיק לאור העובדה שב"כ המדינה בתיק דנן מונה לכהונת שופט בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע". במסגרת הבקשה פרטה התובעת, כי מי שהיה ב"כ המדינה בתיק הוא השופט יעקב אזולאי, אשר התמנה לכהונת שופט בית הדין האזורי בבאר שבע בחודש אוקטובר 2017, ובנסיבות אלו אין ראוי שהתיק ימשיך להתנהל בבית הדין האזורי בבאר שבע.
3.
בהחלטת השופטת אנגלברג-שהם מיום 17.1.19 נקבע כי למעשה מדובר הן בבקשה לפסילת מותב בית הדין והן בבקשה להעברת מקום דיון.
4.
אשר לבקשת הפסילה קבעה השופטת אנגלברג-שהם כי לא קיימות עילות המצדיקות פסילה. עם זאת לעניין העברת מקום הדיון נקבע כך:

"...ההליך מצוי בשלב שבו נסתיימו ההליכים המקדמיים, המבקשת הגישה תצהיר עדות ראשית, על הנתבעים להגיש תצהירים עד ליום 15.2.19 והדיון הקבוע לשמיעת הוכחות הצדדים ביום 15.5.19. עוד יצויין כי בתיק קודם שהתנהל בין הצדדים אשר עשויות להיות לו השלכות על הליך זה (ע"ע 57032-06-17) ניתן

פסק דין
בערעור ביום 17.10.18 וביום 13.11.18 הודיעה התובעת כי בכוונתה לעתור בגינו לבג"ץ.
בנסיבות המפורטות לעיל, משאיני סבורה כי קיים בסיס לבקשה להעברת הדיון מחד ומשהביעה המבקשת אי אמון במותב זה מאידך, אזי למען מראית פני הצדק (ראו ע"א 5210/16 פלונים - הכשרה חברה לביטוח בע"מ, 16.8.16), ומשטרם החלה שמיעת הראיות בתיק, ניתנת הסכמתי להעברת הדיון לבית דין אזורי אחר והכל כפי שיוחלט על ידי נשיאת בית הדין הארצי לעבודה."

5.
בהתאם לכך נתנה החלטת נשיא בית הדין האזורי בבבאר שבע, השופט שמואל טננבוים, כי התיק יועבר לעיוני.
6.
בהחלטתי מיום 28.1.19 התבקשו הצדדים להודיע עמדתם בנוגע להעברת מקום הדיון בתיק, לרבות מקום השיפוט המועדף עליהם, ככל שיקבע כי יש להעביר את התיק.
7.
המדינה בתגובתה הודיעה כי היא סבורה שאין מקום בנסיבות העניין להעברת מקום הדיון, וכי לאור קביעתה של השופטת אנגלברג-שהם, היא משאירה את קביעת מקום השיפוט לשיקול דעת בית הדין.
8.
הנתבעים 1-3 הודיעו כי הם סבורים שאין כל עילה בדין להעברת מקום הדיון, אולם ככל שיקבע שיש מקום להעבירו, בית הדין המועדף עליהם הוא בית הדין האזורי בתל אביב.
9.
התובעת בתגובתה הטעימה מדוע היא סבורה כי בנסיבות המקרה נדרש כי התיק יועבר מבית הדין האזורי בבאר שבע, והוסיפה כי מקום השיפוט המועדף עליה הוא בית הדין האזורי בתל אביב, שהוא הקרוב ביותר לבאר שבע, ושהטרחה והעלויות הכלכליות הכרוכות בכך יהיו הקטנים ביותר.

אשר להכרעתי
10.
העברת מקום הדיון המתבקשת בענייננו היא בשל מינויו של השופט אזולאי לבית הדין האזורי בבאר שבע, לאחר שייצג בתיק זה את המדינה.
11.
תחילה יש לציין כי בקשה להעברת מקום דיון אינה יכולה להוות תחליף להגשת בקשה לפסילת שופט (ראו: בש"א 6826/98 מלקולם קפלן (מלכיאל) נ' משה ליפשיץ (22.11.98); בש"פ 11637/04 מדינת ישראל נ' זוזיאשווילי (9.2.05), סעיף 11 וההפניות שם (להלן - עניין זוזיאשווילי)).
12.
במקרה הנוכחי, קבעה השופטת אנגלברג-שהם כי לא נמצא טעם המצדיק לפסול עצמה מלישב בתיק. על פני הדברים די היה בכך כדי לקבוע שאף אין מקום להעברת מקום הדיון בתיק. אלא שבהתאם לפסיקה סמכות להעברת מקום דיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט משתרעת כאשר קיימת עילת פסלות כלפי כל השופטים בבית המשפט. וכך ציין הנשיא
(בדימוס) ברק בעניין זוזיאשווילי:

"במקרה בו מוכח כי קיימת טענת פסלות ממשית כלפי כל אחד משופטי כל בית המשפט הנדון, במובן זה שיהא השופט אשר יקבע לדון בתיק אשר יהא – סביר הוא כי יפסל מלשבת בדין, ניתן לקבוע כי בשל חשש פסלות זה יועבר מקום הדיון לבית משפט המצוי במקום אחר במסגרת הסמכות לפי סעיף 78 לחוק. מטבע הדברים, מצב שכזה עשוי להתרחש – אם בכלל – בעיקר בבתי משפט בהם מכהנים שופטים ספורים; יקשה לשער קיומה של טענת פסלות טובה כלפי כל שופטיו של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום במקום מרכזי. בעל הדין המבקש את העברת מקום הדיון מטעם זה צריך להניח יסוד מספיק לטענה לפיה כל שופט שישב לדין יהא נגוע בחשש ממשי למשוא פנים. עליו להניח תשתית לקיומו של חשש אובייקטיבי למשוא פנים. לא די בתחושותיו הסובייקטיביות של בעל דין. המדובר בנטל הוכחה כבד שבכבדים, שלא בקלות יורם על ידי בעל דין"

(וראו גם בש"א 1947/06 יהושע ולדהורן נ' שלמה נרקיס (17.3.06)).
13.
לכאורה בענייננו, ומהעולה מכתבי טענות הצדדים לא עלה בידי התובעת להרים את הנטל בעניין זה, אלא שבעניין זוזיאשווילי הנ"ל הוסיף הנשיא
(בדימוס) ברק וקבע כי:

"...תתכנה נסיבות נוספות בהן אין זה ראוי כי הדיון בתיק מסויים .... יתקיים בבית משפט זה או אחר, הגם שעקרונית מוסמך הוא לשבת בדין, והגם שאין בסיס לעילת פסלות כנגד כל אחד משופטיו. המדובר באותם מקרים מיוחדים ונדירים, ... כאלה המובילים למסקנה כי הגם שאין בהכרח עילת פסלות כנגד כל אחד מהשופטים בבית המשפט האמור, אין זה ראוי כי ההליך יתברר בבית משפט זה. זאת, מטעמים הקשורים בהבטחת מראית פני קיומו של הליך צודק והוגן ובהבטחת אמון במערכת בתי המשפט, הנגזר מכך ".


(שם בפסקה 12, ההדגשה הוספה – ו.ו.ל).

14.
בהקשר זה הוסיף וקבע השופט (בדימוס) רובינשטיין בעניין בש"א 1863/14
מדינת ישראל נ' משה ערנפלד (30.3.14), בזו הלשון:

"בנידון דידן עסקינן בעניין אזרחי, אך הדברים אינם שונים במהותם; אכן, גם אם הנחה מוצדקת היא של אי משוא פנים כלשהו בכגון דא מצד בית המשפט במותביו, ובודאי אין עסקינן בפסילה, ענייננו במראית העין – או מראית פני הצדק. אין ענייננו במבחן פסלות שופט לפי סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, שהוא "נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט", דבר שאינו מתקיים כאן כל עיקר ... ואולם, מראית העין – מראית פני הצדק – היא גורם שיש להתחשב בו במציאות בישראל, גם מבחינה חברתית וציבורית; כך מקדמת דנא במשפט העברי, כך בימינו – ואולי ביתר שאת בעידן הוירטואלי. בעידננו תוך דקות ספורות, ושמא נאמר שניות ספורות, עלולות טענות, גם שאין בהן אמת, לצאת מסוף העולם ועד סופו באינטרנט ויצעק הצועק חי וקיים. אכן, בנידון דידן עסקינן ב"מראית עין קבוצתית", קרי, אף לא ב"מראית עין אישית" ובודאי לא – כאמור – בפסלות אשר מוסדרת בדין ובכללי האתיקה, אותם נזכיר להלן; אך מטבע הדברים תיתכן "השקה מושגית" בין אלה בפרהסיה הציבורית, בין בתום לב בין "בטוב לב" ובמזיד, ולהשקה זו השפעה על התוצאה בבקשה הנוכחית."

דברים אלה יפים בשינויים המחוייבים לענייננו אנו.

15.
אשר על כן
,
מאחר שבענייננו קבעה השופטת אנגלברג-שהם כי למען מראית פני הצדק ומשטרם החלה שמיעת הראיות בתיק היא מסכימה להעברת הדיון לבית דין אזורי אחר, בנסיבות אלו, ולמען הסר כל ספק בעניין מראית פני הצדק, יועבר התיק לבית דין אזורי אחר.
16.
אשר למקום השיפוט –
משהמדינה השאירה עניין זה לשיקול דעת בית הדין ואילו התובעת והנתבעים העדיפו כי התיק ידון בבית הדין האזורי בתל אביב, הכף נוטה לכך שהתיק אכן ידון בבית הדין האזורי בתל אביב.


17.
סוף דבר
- לאור כלל האמור לעיל, ומתוקף סמכותי הקבועה בסעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 החל בבית הדין לעבודה מכוח
סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969,

הריני מורה בזאת כי הדיון בפ"ה 1200-11-16 יועבר מבית הדין האזורי בבאר שבע לבית הדין האזורי בתל אביב, לשם המשך הדיון בהליך, באופן שתקבע הנשיאה אפרת לקסר.


ניתנה היום,
ו' אדר א' תשע"ט (11 פברואר 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.














המד בית הדין הארצי לעבודה 56360-01/19 הלן גלבר נ' עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי – ראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי – ראש עיריית אשדוד, דורון חזן ואח' (פורסם ב-ֽ 11/02/2019)