פסקי דין על גדעון לוי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

34293-08/17 בל     04/03/2019




בל 34293-08/17 גדעון לוי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בירושלים


ב"ל 34293-08-17



04 מרץ 2019

לפני:

כב' השופטת
יפה שטיין
נציג
ציבור (עובדים)
מר יעקב מלול
נציג ציבור (מעסיקים)
מר אריה לוי

ה
תובע
גדעון לוי


-

ה
נתבע
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד יהודה אדרעי



פסק דין


1.
זהו פס"ד בתביעת התובע להבטחת הכנסה.
2.
בראשית הדברים נציין כי מדובר במקרה טראגי, בו אדם שניהל עסק מצליח מאוד משך שנים, נפל בעסקיו , פשט רגל והגיע,
לדבריו, עד לפת לחם.
3.
השאלה הנשאלת בתיק הינה, האם לאור עיסוקיו, כפי שעלו בדיון, רשאי היה הנתבע לשלול את זכאותו
להבטחת הכנסה, (ולכל הפחות לאור העובדה
שלא דווחו למוסד לביטוח לאומי).
4.
בעניין זה נציין כבר עתה, כי אף שהתובע ראוי להערכה על כי עשה מאמצים רבים
לצוף ולשרוד, במקום לשקוע בעצמו, לאחר
נפילת עסקיו הקודמים,
משעסקיו החדשים
( שלא הוברר די הצורך הקיפם) ,לא דווחו לביטוח לאומי והוסתרו מהמוסד – לא יהיה מנוס מדחיית תבעיתו , כפי שיפורט בהמשך.
5.
הפסיקה

קבעה

כי

בהתאם

לסעיפים 19 ו-20 לחוק הבטחת הכנסה

רשאי

המוסד

לצורך

קביעת

זכאותו

של

תובע

לגמלה

או

להמשך

תשלומה

לדרוש

מתובע

הגמלה

למסור

למוסד

בין

היתר

כל

ידיעה

ומסמכים

שברשותו

או

שבאפשרותו

לקבלם

וכי

אי

עמידה

באמור

עשויה

להשפיע

על

זכות

לקבלת

הגמלה

ואף

להוביל

לשלילתה
(
עב"ל 1010/04

המוסד לביטוח לאומי
-

זהבה

עמר
).
עוד

נפסק בעב"ל 280/05
אילנית

ברנס
-

המוסד לביטוח לאומי

, כי

על


מקבל

גמלה

ליידע

את

המוסד

בדבר

הכנסותיו
.
וכי

הסתרת

מידע

או

אי

גילויו

מצדיקה

שלילה המגלה, וכי

"אף

בהיעדר

חובה

מפורשת

בחוק
,
חלה

על

התובע

גמלה

החובה

לנהוג

בתום

לב

ובהגינות

כל

עוד

הוא

ניזון

מתמיכת

המוסד
.
הפרת

החובה

כשלעצמה
,
די

בה

כדיי

לשלול

את

הזכאות

לתשלום

גמלה
".
6.
התובע הצהיר בטופס התביעה לביטוח לאומי כי
אינו עובד וכי לא התקבל לכל עבודה שהיא. אעפ"כ, ב"כ
הנתבע גילה כי ליד ביתו של התובע חונה דרך קבע רכב גדול עם ציוד להשכרה לאירועים,
עליו רשום שמו ומספר הטלפון של התובע. הטענה כי אין לו רישיון רכב התבררה כלא נכונה לאחר שהתודה שרישיונו נשלל , אך
רק לשלושה חודשים. לכן לא ניתן לקבל את טענתו, שאין לו רישיון וכי הרכב עומד
ללא כל שימוש, ליד ביתו.
לא רק זאת, בחקירתו התברר כי בפועל אכן השכיר ציוד ליישוב בית אל, וזאת למרות טענתו כי העסק לא שלו, או שהרכב להשכרת ציוד, עומד ללא שימוש.
7.
התובע הודה
כי הוא מציג את עצמו כבעלים של קייטרינג "טימין",וכי אף קיימים פרסומים בעיתונים של הקייטרינג
עם פרטיו האישיים שלו. אלא שלטענתו הוא אינו בעל העסק אלא רק "עוזר לחברו" אהרון כהן, וכי הפרסום
כאילו יש לו עסקים באה על מנת לשמור
על כבודו כמי שהיה בעבר הבעלים של העסק המצליח "גידי –יון".
ואכן – ראוי להערכה כי
אדם שנפל, יעשה כל מאמץ להתפרנס בכבוד, אלא שהיה עליו לדווח על
כך לביטוח לאומי במסגרת בקשתו להבטחת הכנסה,
ולא לטעון כי אינו עובד כלל.
8.
התובע הביא לעדות את חברו,
אהרון כהן, אלא שדווקא מעדותו של אהרון כהן לא שוכנענו
כי התובע מסייע לו בעסקים, או כי הקייטרינג
שייך
לאהרון כהן
(כחלק מעבודתו במסעדת "אוכלים בשוק").
אהרון כהן עצמו העיד כי
העסק לא מתעסק עם שמחות (עמ' 16 שורות 30-31),
וכי המטבח שלו בשרי בלבד (שם עמ' 1) ומשמש
אך כמסעדה. יתרה מכך – כל הפרסומים של העסק רשומים ע"ש התובע ולא ע"ש אהרון כהן, ולא ניתן היה לקבל הסבר המניח את הדעת מדוע הכל נרשם ע"ש התובע, כולל תפריטים, הצעות מחיר וכד'.
עוד יצויין
כי הקייטרינג הרשום ע"ש התובע הינו קייטרינג חלבי ולא בשרי.
וכך העיד התובע (עמ' 7 משורה 17 ואילך):

"ש. אז אם התקשרתי אליך אתמול ואמרתי לך שיש לי בת מצווה, אז אתה מתווך ביני


לבין אהרון בעצם.
ת. כן.
ש. למה לא הצגת לי את הדברים ככה?
ת. אז מה אתה רוצה שאני אגיד לך? שאני גידי יון ופשטתי רגל? לתת לך פרטים בכל זאת? יש גבול לרשעות.
ש. פרסום מהזמן האחרון, כתוב טימין למהדרין, השכרת ציוד לארועים, שולחנות, כסאות,
כלים סכו"ם, וכתוב סעודת מצווה החל מ 25 ₪, וגם אתה נותן אפשרות לאוכל חלבי.
ת. כן. המקום שלו גם מבשל חלבי.
ש. ורשום הטלפון שלך.
ת. לא.
ש. הטלפון 0508391244 זה המספר טלפון שלך?
ת. כן.
ש. ואתה לא מקבל בכלל כסף על תיווך בינך לבין אהרון.
ת. לא. אני חייב לעזור לו כי הוא נותן לי אוכל במקום לתת לחתולים כל יום.
ש. התכוונת להעביר את כל האינפורמציה שדיברת איתך אתמול לאהרון?
ת. לא. כי לא סגרת איתי.
אם תסגור, אני אגיד לו
".
9.
מתוך דבריו שלו עולה כי התובע מציג עצמו בפני
אחרים כבעלים של קייטרינג "טימין" וכך הפרסום בעתון "בשבע" מופיע מספר הטלפון שלו (נ/3). אם נכונה הייתה טענתו כי בסה"כ עזר
לחברו – מדוע פרסם את שמו שלו ולא את של בעל העסק האמיתי (ואף לקח
בכך סיכון שביטוח לאומי יידע שהוא בעל העסק)? יתרה מכך, גם
ע"ג הצעות המחיר של העסק נרשם מספר הטלפון של התובע.
10.
ב"כ הנתבע ביקש לקבל מהתובע
– בטרם הדיון ובעילום שם,
הצעת מחיר לאירוע, ואכן קיבל הצעה כזו, מבלי שהתובע אמר לו דבר
כי הוא לוקח את הפרטים עבור מישהו אחר. התובע אף
לא הכחיש את הדברים דלעיל בחקירתו הנגדית. יתרה מכך, הנתבע המציא לתיק בית הדין
(נ/4) מסמך המלמד כי נערכה ביקורת במטבחו של התובע, והתובע היה נוכח במטבח במועד זה (ביקורת שגררה הליך משפטו כנגדו ולא נגד אהרון כהן).
כך גם העיד מר עמיחי קריגר, עובד במחלקת הכשרות של הרבנות, כי ביצע פעולת אכיפה כנגד התובע בשל הונאה לכאורה בכשרות (כעולה מנ/5). גם כאן – התובע לא טען בביקורות כי לא הוא הארחאי אלא מישהו אחר (כשאין כל סיבה שלא לעשות כן, אם אכן העסק לא שלו).
11.
לאור זאת , לא ניתן לקבל כעדות אמינה את דברי התובע כי העסק
של הקייטרינג אינו שלו, וכי כלל אינו
יודע לבשל, כטענתו. לא רק זאת, בעקבות הביקורת שנערכה אצלו, התובע עצמו הגיש בקשה שלא לסגור את העסק בשל
אירועים מוזמנים. אם אכן אינו בעל העסק, מדוע לא הגיש את הבקשה בשם בעל העסק ה"אמיתי" ומדוע לא העביר
אליו את התלונות והביקורות שהופנו כלפיו?!
12.
התובע
אף קיבל קנסות הרשומים על שמו
מטעם משרד הדתות על הפעלת עסק למכירת מזון תוך הונאה בכשרות. הנתבע אף הציג
המכתב תלונה של לקוחה בשם
סימה לוי מיום 20/3/16
שהופנתה כנגד התובע, על טיב המזון שסופק לה ועל פגיעה בכשרות (נ/15). גם כאן -
אילו העסק לא היה שלו, יכול היה
לפטור עצמו ולהעביר את הקנסות והתלונות
לבעל העסק
ה"אמיתי", ולא להסתבך, ואף להסתכן בשלילת זכאותו להבטחת הכנסה.
13.
נראה שדי באמור לעיל
(ואף שיש דוגמאות
נוספות), כדי ללמד כי התובע הסתיר
את פעילותו העסקית מהנתבע. וגם אם נכון שבשל מצבו הקשה נהג לאכול

במסעדה של חברו אהרון ללא תשלום (דבר שאושר על ידי העד מטעמו) – אין בכך כדי ללמד כי לא עסק בפעילות עסקית אותה ניסה להסתיר מביטוח לאומי.
14.
בכל מקרה, וגם אם עסקיו כושלים ורווחיו אינם מספיקים למחייתו (דבר שאינו ידוע לבית הדין) – חלה על מי שמבקש גימלה
מביטוח לאומי חובת תום לב מוגברת ביחס לאינפורמציה שמוסר לביטוח לאומי,
היות ומדובר בכספי ציבור. מי שמבקש גמלה – עליו למסור לביטוח לאומי את מלוא הפרטים הנכונים על מנת שתישקל את זכאותו לגמלה. במצב בו אדם מוסר פרטים לא נכונים (בוודאי כאשר מנסה להסתיר עסקיו מבית הדין) – די יהיה בכך כדי לשלול את זכאותו לגמלה. אמנם הנתבע אינו מחוייב לשלול גמלה כל אימת שהתגלה כי אדם לא מסר אינפורמציה מסויימת, אך בהתחשב
בכך שמדובר בשני עסקים פעילים שלא דיווח עליהם
כלל – רשאי היה המוסד לשלול את גמלתו.
15.
לאור כל האמור לעיל – אין מנוס מדחיית התביעה.
ככל שהתובע טוען שעסקיו כושלים וכי אינו מרוויח די
למחייתו – יהא עליו להגיש תביעה חדשה לביטוח לאומי, ולהמציא את כל האינפורמציה לגבי עסקיו, על מנת שתביעתו להבטחת הכנסה תישקל עניינית.
סוף דבר:
התביעה נדחית. אין צו להוצאות.

ערעור על

פסק דין

זה
ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער.








נציג ציבור(ע)
יעקב מלול

נציג ציבור(מ)
אריה לוי

יפה שטיין
, שופטת
אב"ד





ניתן היום, כ"ז אדר א' תשע"ט, (04 מרץ 2019
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














בל בית דין אזורי לעבודה 34293-08/17 גדעון לוי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 04/03/2019)