פסקי דין על מחאג'נה מאג'ד | פסקי דין על מחאג'נה מוחמד | פסקי דין על מחאג'נה מחמוד |

4160/04 פ     13/12/2005




פ 4160/04 מדינת ישראל נ' מחאג'נה מאג'ד, מחאג'נה מוחמד, מחאג'נה מחמוד




1
בתי המשפט

פ 004160/04
בית משפט השלום חיפה
13/12/2005
תאריך:
כב' השופט דניאל פיש

בפני
:
מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה

- נ ג ד -
1. מחאג'נה מאג'ד

2. מחאג'נה מוחמד

3. מחאג'נה מחמוד
הנאשמים

הכרעת דין (מתוקנת)

1. נגד שלושת הנאשמים הוגש כתב אישום הכולל ארבעה אישומים: על פי האישום הראשון ביצעו הנאשמים עבודות בניה במקרקעין ועשו בהן שימוש בלי היתר בניגוד לסעיפים 145, 204(א), 205, 206, 208(א), 218, 219, 221 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן- "החוק"). האישום השני מייחס לנאשמים אי קיום צו הפסקה שיפוטי בניגוד לסעיף 240 לחוק ואי קיום צו מניעת פעולות בניגוד לסעיף 249 לחוק. האישום השלישי מייחס לנאשמים אי קיום צו הפסקה שיפוטי בניגוד לסעיף 240 לחוק ואי קיום צו מניעת פעולות לפי סעיף 249 לחוק. האישום הרביעי מייחס לנאשם 1 עבירה של מניעת מילוי תפקיד לפי סעיף 217 לחוק.

2. כתב האישום מתאר את האירועים הבאים:

מפקח מטעם הועדה המחוזית, יובל ליפשיץ, ערך ביקור במקרקעין הידועים כגוש 20234 חלקה 6 הנמצאים בשכונת עין איברהים באום אל פחם ביום 5.8.04. המפקח גילה כי מתבצעות עבודות ללא היתר להקמת מבנה למגורים בשטח של כ- 250 מ"ר. במועד זה המבנה היה בשלב של יציקת יסודות. עד לביקור הנוסף שנערך ביום 20.10.04, הסתיימה בניית הקירות ותקרה קומה ראשונה והחלו בהקמת קירות קומה שניה. בביקורים נוספים בימים 1.12.04, 6.12.04 ו- 8.12.04 גילה המפקח כי בוצעו עבודות בניה נרחבות נוספות, ובמועדים אלה הבניה הגיעה לשלב גמר בניית קירות הקומה השלישית והכנה ליציקת גג הקומה השלישית. לפעולות אלו מתייחס האישום הראשון.

3. ביום 10.8.04, ניתן צו הפסקה שיפוטי נגד הנאשמים לפי סעיף 239 לחוק וצו זמני למניעת פעולות לפי סעיף 249 לחוק במסגרת תיק ב"ש 5254/04 בבית משפט השלום בחיפה. במועד זה המבנה היה עוד בשלב יציקת יסודות. הצו הודבק על המבנה ביום 11.8.04. כאמור לעיל, עבודות הבניה נמשכו למרות הצווים. לפעולות אלו מתייחס האישום השני.

4. ביום 28.10.04, ניתנו נגד המשיבים בתיק ב"ש 6568/04 בבית משפט השלום בחיפה צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק וצו מניעת פעולות לפי סעיף 246 לחוק. פעולות הבניה נמשכו למרות הצווים. לפעולות אלו מתייחס האישום השלישי.

5. ביום 8.12.04, הגיעו מפקחי הבניה יובל ליפשיץ וצחי קופר למקרקעין. כאשר התקרב רכבם למבנה יצא נאשם 1 לעומתם מנופף בידיו, ודרש מהם לעזוב את המקרקעין. נאשם 1 הרים אבן ואיים לזרוק אותה על הרכב בו ישבו המפקחים ולאחר מכן ניסה לפתוח את דלת הרכב, כופף את אנטנת הרכב והמראה הימנית, תוך שהוא צעק, "אם ירד בלוק אחד מהבנין אני ארצח אתכם". כאשר מפקחי הבניה צילמו את הבניה מתוך הרכב ניסה נאשם 1 למנוע זאת מהם על ידי כיסוי חלון הרכב בדיקטים. לאחר מכן ניגש נאשם 1 לדלת הרכב בצד הנהג ואיים על המפקחים, "תעופו מפה שאני לא יהרוג אתכם."
לאירועים אלו מתייחס האישום הרביעי.

הילוך הדיון

6. במועד הראשון שנקבע להקראה ביקש הסניגור כי כתב האישום יועבר לנשיא בית המשפט על מנת להעבירו לבית משפט השלום בחדרה. לאחר שבקשה זו נדחתה הועלתה בקשה לדחיית הדיון לצורך פניה ליועץ המשפטי לממשלה לעיכוב הליכים. לאחר שבקשה זו נדחתה גם היא, כפרו הנאשמים באישומים.

7. בפתח ישיבת ההוכחות הודה הנאשם 1 בעובדות שבאישום הראשון ובאישום השלישי. ביחס לנאשמים 2 ו- 3, שהם בניו של נאשם 1, נטען על ידי הסניגור כי האב ביקש לבנות שתי דירות עבור בניו אך הם לא בנו את המבנה, אף פעם לא היו בתוכו ואינם אחראים על הבניה. הסניגור טען כי אין לייחס משמעות להכללת הנאשמים 2 ו-3 בצווים שניתנו. הסניגור הודה כי נאשמים 2 ו-3 היו מיוצגים בעת הדיונים בצווים שניתנו להפסקת הבניה ומניעת פעולות וכי לא נטען באותם דיונים כי הבנים אינם שייכים לעניין (עמ' 5-6 לפרוטוקול). בסיום פרשת התביעה נטען כי אין להשיב לאשמה. טענה זו נדחתה ובסופו של עניין העידו שני המפקחים וכל הנאשמים. לאחר מכן סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב.

העדויות

8. מטעם התביעה העיד ראשון המפקח על הבניה מטעם הועדה המחוזית, יובל ליפשיץ. הוגש על ידו נסח רישום למקרקעין. בנסח מופיעה הערת אזהרה שנרשמה לטובת הנאשמים 2 ו-3 (מ/1). בנוסף, הוגש דו"ח פעולה שנערך על ידי המפקח לפיו מצא בביקור בשטח ביום 9.8.04 תכניות בניה על שמם של שלושת הנאשמים (מ/2). בנוסף, העיד המפקח כי צו ההפסקה בתיק 5252/04 הודבק על המבנה ביום 10.8.04 (מ/3- כולל תמונות של פעולות ההדבקה). באמצעות המפקח הוגשו עוד מספר מסמכים המראים פעולות שנעשו על ידו כדי להעמיד את הנאשמים על החומרה שבהמשך הבניה (מ/4- מ/6 ופרוטוקול הדיון מיום 23.6.05 בעמ' 7).

9. הפרוטוקולים מהדיונים שהתקיימו והעותק מצו ההפסקה הוגשו בהסמכת הסניגור (עמ' 7 לעיל, מ/7, מ/8, מ/9 בהתאמה).

כך תיאר המפקח בעדותו את האירוע מיום 8.12.04:
"בתאריך 8.12.04 ... הגענו לביתו צחי ואני ברכב ממוגן ירי מכיוון שזיהינו שעובדים שם פועלים, שהוא ראה אותנו מתקרבים מטווח של כמה עשרות מטרים התחיל לנופף בידים בתנועות שלא נהיה שם ונסתלק, אנחנו המשכנו בדרכנו לכיוון הבית, הוא היה שם בנוכחות עוד אדם שעמד לידו קשה לי להצביע מי זה היה, ומספר פועלים שברחו כמו שתמיד בורחים השוהים הבלתי חוקיים שהיו בביתו, ברגע שהתקרבנו קצת יותר הוצאתי את המצלמה לצלם, הבחור [הכוונה לנאשם 1] פשוט נכנס 'לאמוק' הרים אבן גדולה מאוד וניסה לזרוק על הרכב, הבחור שעמד לידו התערב והוריד לו את האבן מהיד, הוא [נאשם 1] ניגש לרכב וכופף לנו את האנטנה החשמלית וכופף את המראה וכשאני מנסה לצלם את מה שהוא עושה וזה לא כל כך הלך הוא צרח שאין לנו מה לעשות שם ושאם נבוא עוד פעם הוא יהרוג אותנו, הוא צרח שיכסה את החלונות של הרכב עם דיקטים כדי שלא נוכל לראות, כל הזמן הוא צועק שאם נבוא הוא יהרוג אותנו ושלא ניכנס לשטח. בשלב זה העדפנו לנתק מגע מאשר להכנס עימו לעימות נוסף ..." (עמ' 8 לפרוטוקול הדיון).

באמצעות המפקח הוגשו עוד מספר תמונות אשר תיעדו את מצב הבניה במועדים השונים שתוארו בכתב האישום (מ11, מ/12).

10. המפקח השני, צחי קופר, הגיש מזכרים שרשם בעת הביקורים בימים 6.12.04 ו-8.12.04 והוגשו עוד מספר תמונות שתיעדו את הביקורים ( מ/14-מ17). כמו כן, המפקח זיהה את הנאשם 1 שנכח באולם כמי שצולם על ידו בעת הביקורים (עמ' 15).

11. בחקירתו הנגדית נשאל המפקח ליפשיץ על הריסת מבני מגורים שנבנו באום אל פחם. המפקח נחקר גם אודות זהות הנאשמים ועמד על כך שלא היתה טעות או פגם בזיהויים (עמ' 10). בהמשך נחקר אודות הדבקת הצווים (עמ' 10-11). שני המפקחים נחקרו בחקירה נגדית אודות האירוע שתואר באישום הרביעי (עמ' 13-14, עמ' 15-16). הם עמדו על נכונות הגרסה שנמסרה על ידם בחקירה הראשית.

12. בעדותו הסביר נאשם 1 את הרקע לביצוע פעולות הבניה על ידו:
"... אדם כמוני שיש לו 8 ילדים מנסה לבנות לעתיד. 6 שנים ניסיתי לאתר חלקת אדמה דרך בנה ביתך וזה היה בלתי אפשרי. בסוף מתוך יאוש ראיתי שאני אדם כמו כולם, יש שם אלפי בתים, האמת לא ידעתי את חומרת המצב שאני עבריין... אחרי החלטת בית המשפט המחוזי החלטתי ללכת על זה בצורה יותר נכונה ויותר מכובדת. נגשתי לעיריית אום אל פחם נפגשתי עם ראש העיר על מנת להגיע למצב שיהיה אפשר להסדיר את העניין בצורה חוקית. בינינו תכנית מפורטת היום היא נמצאת במחוזי. התכנית יזמתי יחד עם העירייה. ... באותו חלקה בנויים שם לא פחות מ-10 בתים. באותו איזור בנו יותר מ-20 בית ללא היתר בניה." (עמ' 17, נ/3).

13. ביחס לאירועים באישום הרביעי הכחיש הנאשם 1 את המעשים שיוחסו לו ואמר כי "זה שיובל [המפקח ליפשיץ] עבד יותר מדי בקשר אלי מאוד הרגיז אותי. זה שיובל בא אלי ואחרים שני מטר מקימים מבנים ולא שואל אותם זה מרגיז אותי." (עמ' 18).

14. נאשמים 2 ו-3 הודו כי נכחו בדיון בנוגע לצווי הפסקה, למרות שטענו כי לא היו קשורים לעניין (עמ' 23-24). כמו כן, טענו כי לא ידעו כי נרשמה לטובתם הערת אזהרה על המקרקעין.

דיון

15. על המקרקעין חלה תכנית ג/400 המייעדת את הקרקע לשימוש חקלאי והם הוכרזו כקרקע חקלאית בדבר הכרזה שפורסמה בילקוט הפרסומים 3504 מיום 30.11.87 (עמ' 362-363).

16. נאשם 1 הודה בראשית ההליך באישום הראשון ובאישום השלישי. יש לציין כי הסניגור ביקש בסיכומים לחזור מן ההודאה, ואולם הטעם בבסיס הבקשה אינו ברור. גם ללא ההודאה, ראיות התביעה ועדותו של נאשם 1 במהלך הדיון היו מספיקות להרשיעו באישומים אלה ללא ההודאה הפורמלית.

17. במקרה דנן, התביעה ביססה את האישומים היטב בחומר הראיות שהוגש. דבר זה נכון ביחס לכל האישומים אשר הוגשו נגד נאשם 1, לרבות האישום הרביעי. בנוגע לאישום זה עדויותיהם של המפקחים היו מהימנות ולא נתגלו בהן סתירות או הגזמות. בעדותו לא טען נאשם 1 כי האירוע לא התרחש כלל, אלא טען כי לא היה בעוצמה הנטענת על ידי התביעה. לא מצאתי מקום להעדיף את עדותו על פני עדותם המפקחים בעניין זה. יש לציין עוד כי תמונות מ/14 ו- מ/15 תומכות בגרסת המפקחים.

18. ביחס לנאשמים 2 ו- 3 לא מצאתי כי הציבו הגנה אמיתית בפני
האישומים נגדם. הודאתם כי נכחו בדיון אודות צווי ההפסקה והעובדה כי היו מיוצגים שם ובאין ערעור על עובדה זו בהליכים שם, מספיקה כדי להחיל עליהם אותם צווים. עוד יצויין כי בהליך ב"ש 6568/04 חתמו הנאשמים 2 ו-3 על הסדר שהושג בין הצדדים לעניין הריסת המבנה אם לא יושג היתר והתחייבות להימנע מביצוע פעולות בניה (מ/7). ביחס לבניה עצמה, הם לא הצליחו לסתור את האמור בנסח הרישום לפיו רשומה לטובתם הערת אזהרה על המקרקעין או את העובדה כי הם מופיעים על גבי התכניות. כמו כן, מדבריו של הנאשם 1 לפחות חלק מהבניה נעשה למענם. נאשמים 2 ו- 3 נכנסים בגדר סעיף 208(א) (3) (4) ו-(5) לחוק והם לא הוכיחו את התנאים המפורטים בסעיף 208(ב). ביחס לכפל האישומים, לכאורה, נגד נאשם 1, הבהירה התביעה כי היא מסתפקת ממילא באישום לפי סעיף 204(א) ולפי סעיף 240 לחוק.

19. דבריו של הנאשם 1 ביחס לאכיפה הסלקטיבית נגדו לעומת בעלי מקרקעין אחרים באיזור שייכים לשלב של טיעונים לעונש ולא לשלב הנוכחי.

20. אשר על כן, הנני מרשיע את הנאשמים בעבירות בהן הם הואשמו, למעט סעיפים 204(ג), ו-249 לחוק.

ניתנה היום י"ב בכסלו, תשס"ו (13 בדצמבר 2005) במעמד הצדדים.
ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

דניאל פיש
, שופט
קלדנית: שרה ש.








פ בית משפט שלום 4160/04 מדינת ישראל נ' מחאג'נה מאג'ד, מחאג'נה מוחמד, מחאג'נה מחמוד (פורסם ב-ֽ 13/12/2005)