פסקי דין על מנחם כהן | פסקי דין על הדר כנרת | פסקי דין על עזר לב הר ואחר' |

64/91 המ     28/11/1991




המ 64/91 מנחם כהן נ' הדר כנרת בע"מ, עזר לב הר ואחר'





בבית משפט המחוזי
ב נ צ ר ת
פרוטוקול

ע.א. מס': 34/91
המר' מס': 64/91

בפני
כבוד השופט: בן-דוד מנחם


בעניין:
מנחם כהן

ע"י ב"כ עוה"ד י. יפרח

ה מ ב ק ש

- נ ג ד -

.1 הדר כנרת בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד י. קרני

.2 חוף הצדפים מינוס 206 בע"מ
.3 עזר לב הר
שניהם ע"י ב"כ עוה"ד ע. בן ששון
.
ה מ ש י ב י ם
ה ח ל ט ה

הבקשה הנוכחית ענינה בקשתו של המבקש להארכת מועד להגשת ערעור
אזרחי. העובדות הצריכות לענין הן כדלהלן:

המבקש היה אחד הנתבעים בתיק אז' 189/83של בית משפט השלום
בטבריה שעל פיו תבעה שם משיבה מס' 1ממנו ומ- 3נתבעים אחרים
תשלום עבור בטון שהיא סיפקה. (המשיבה הנ"ל תיקרא להלן לשם
הקיצור "התובעת").

מתוך עיון בפסק הדין שניתן בענין עולה כי לא היתה מחלוקת בין כל
הצדדים כי התובעת אכן סיפקה הבטון כפי שטענה וכי מגיעה לה
התמורה לה היא טוענת והשאלה היחידה שהיתה טעונה הכרעה עסקה
בשאלה מי מבין הנתבעים הוא זה שצריך לשלם התמורה לתובעת.

במסגרת המחלוקת הזו שפרצה בין הנתבעים הם אף שיגרו הודעות צד
שלישי בינם לבין עצמם. בתאריך 4/2/91נתן בית משפט השלום את פסק
דינו ובגדרו חוייב המבקש, מבין כל הנתבעים, בתשלום התמורה
לתובעת. המבקש לא ערער בתוך התקופה הקבועה בדין, אך ביום 2/4/91
הוא פנה לבית משפט זה וביקש כאן כי יוארך לו המועד להגשת ערעור.

לבקשתו הוא צירף עותק מהודעת ערעור שבדעתו להגיש אם יוארך לו
המועד. התובעת הסכימה להארכת המועד המבוקשת ואילו משיבים 2ו-3
התנגדו לכך. משיב 4לא התייצב לדיון. כפי שברור מהאמור עד כאן
הרי משיבים ( 4-2ועד בכלל) נכללו אף הם בין הנתבעים בתובענה.

במהלך הדיון כאן נחקר המבקש על תצהירו ועל פי החלטתי הגישו בעלי
הדין בכתב את סיכומיהם ולהלן החלטתי בנדון.

יאמר כבר מיד וגם ב"כ המבקש לא חולק על כך כי המועד להגשת ערעור
קבוע בחיקוק ולפיכך יש להצביע על קיומו של טעם מיוחד שיצדיק מתן
הארכה המבוקשת.

ראשית אדון בטענותיו של המבקש באשר לאופן קביעת המועד לשמוע
בבית משפט השלום ואשר מגיעה לדידו של ב"כ המבקש לכלל תקלה. אין
ממש בטענה זו.

כפי שעולה מטעוני הצדדים הרי בתיק התובענה כאן דן כב' השופט
גרשון אשר שימש באותה עת כשופט נייד.

חלק מהדיונים נשמעו בבית משפט השלום בטבריה, שם הוגשה התובענה,
ואילו ישיבת ההוכחות האחרונה התקיימה בבית משפט השלום בעפולה.

בתום שמיעת ההוכחות קבע בית המשפט את שמיעת פסק הדין ליום
4/2/91והודיע על כך לצדדים. ביום המיועד, ,4/2/91לא טרח איש
מהם להתיצב למעמד השימוע. אין לראות כל פגם בכך שהשופט בחר
להשמיע את פסק דינו בעפולה. גם טענתו של המבקש כי טעה במקום
השימוע מופרכת. לא רק שבית המשפט קבע בפסק הדין שבעלי הדין
זומנו כחוק לשימוע פסק הדין וחזקה שכך היה (גם לא הוגשה מטעם
המבקש בקשה לתקון הפרוטוקול). יתרה מזו המבקש מספר בתצהירו
ובעדותו כי כבר במעמד השימוע הודיעו ב"כ בעלי הדין כי לא יוכלו
להתייצב כיוון שלאותו יום ממש נקבעה להם ישיבה בתיק אחר המתנהל
ביניהם ואשר נקבע לדיון בבית משפט השלום בטבריה ובמענה לבקשתם,
כך טוען המבקש, הודיע להם השופט כי יוכלו להוודע במזכירות את
תוצאות פסק הדין לאחר מתנו. העובדה שהמבקש יודע לספר כי כבר
במעמד קביעת המועד הודיע בא כוחו כי לא יוכל להתייצב בשל דיון
אחר הקבוע לו בטבריה, סותרת את הטענה לפיה לא ידעו הצדדים כי
שימוע פסק הדין יהיה בעפולה. אם בחר המבקש לא להופיע למועד
השימוע אין לו אלא להלין על עצמו. טענה זו שבפי המבקש אין בה
מאומה ואין בה כדי לבסס את טענתו שלמעשה אין למנות את תקופת
הגשת הערעור מיום שימוע פסק הדין ביום 4/2/91ואת הטענה
החילופית הנלווית אליה כי נוצרה כאן אי הבנה שהולידה טעות
עובדתית שבעטיה יש להאריך המועד.

אילו זו היתה טענתו היחידה של המבקש דין הבקשה היה להידחות אלא
שכאן באה לו למבקש ישועה ממקור אחר.

לאור עמדתה של התובעת והסכמתה להארכת המועד ממילא עתיד להידון
כאן ערעורו של המבקש כנגד החיוב שהוטל עליו לטובת התובעת. כפי
שעולה מהאמור לעיל, מעיון בפסק הדין ומהודעת הערעור שהעתקה צורף
כאן, הרי הליך שמיעת הערעור שעומד להתקיים כאן יתמקד בשאלה האם
על המבקש דוקא לשלם התמורה לתובעת או שמא לא, וזאת בשל מחויבותם
של הנתבעים האחרים ושאלה זו הרי היא השאלה שעומדת ביסוד טענותיו
של המבקש כלפי המשיבים 3ו-4 עפ"י הודעת הערעור שהוא מבקש
להגיש נגדם.

עובדת קיומו של הליך אחר, באותו ענין, שהוא גם נשוא הערעור
שהעותר מבקש להגיש והיא כשלעצמה, הוכרה בפסיקה כנימוק ראוי
המהווה טעם מיוחד להארכת מועד וראה בענין למשל את ההחלטה שניתנה
בתיק 356/89אשר פורסם בפד"י מ"ג 4עמ' ,22שם בעמ' 27ואת
ההחלטה שניתנה בתיק המ' 121/64אשר פורסם בפד"י י"ח 2עמ' .665
נראה לי שתנאי זה מתקיים בעניננו כפי שבואר לעיל ולפיכך ומטעם
זה יש להאריך כאן המועד למבקש, מועד שהוחמץ בכשבועיים ימים.

אני מאריך איפוא למבקש את המועד להגשת הערעור וזאת עד למועד
הגשתו בפועל.

מאחר ומחדלו של המבקש הוא זה שגרם כאן הצורך בקיום דיון זה אני
מחייב אותו לשלם למשיבים 2ו- 3שכ"ט עו"ד בסך -. 1,000ש"ח
בצרוף מע"מ כחוק. חיוב זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום
ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תודיע ההחלטה לאלתר לכל בעלי הדין.

ניתן היום .28/11/91

בן דוד מנחם - רשם








המ בית משפט מחוזי 64/91 מנחם כהן נ' הדר כנרת בע"מ, עזר לב הר ואחר' (פורסם ב-ֽ 28/11/1991)