פסקי דין על נחשון סינואני | פסקי דין על ד"ר יהודה שנהב | פסקי דין על אוליר מסחר ותעשיות |

20896-02/15 א     15/03/2019




א 20896-02/15 נחשון סינואני נ' ד"ר יהודה שנהב, אוליר מסחר ותעשיות בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"א 20896-02-15 שנהב ואח' נ' חברת החשמל לישראל בעמ ואח'






לפני כבוד השופטת בכירה כרמלה האפט

המבקש
נחשון סינואני


נגד



המשיבים:
1.


ד"ר יהודה שנהב

2
.
אוליר מסחר ותעשיות בע"מ





החלטה

לפניי בקשה לביטול

פסק דין
בהיעדר הגנה.


רקע

1.
ביום 9/2/2015 הגישו המשיבים כתב תביעה כנגד המבקש בהליך זה, כנגד נתבע נוסף וכנגד חברת החשמל (להלן: "המבקש" ו- "קניאס", בהתאמה).

במסגרת כתב התביעה התבקש, כנגד המבקש וכנגד קניאס, צו לסילוק יד ופינוי לצמיתות מהנכס מושא התובענה. הנכס הוגדר בכתב התביעה כ"מס' דירות מגורים ברחוב רבינוביץ' שפ"ר 1 בתל אביב בגוש 6918 בבית משותף". נטען כי המבקש וקניאס מחזיקים בנכס שלא כדין או פולשים או מסיגי גבול וכי הם עושים בו שימוש פסול ובלתי חוקי למטרות אסורות (להלן: "כתב התביעה").

כנגד חברת החשמל נטען בין היתר כי חשבון תשלום חוב שנשלח למשיב, אינו נוגע לו וצריך להירשם על שם המבקש או על שם קניאס. בכל מקרה, המשיבים וחברת החשמל הגיעו ביניהם להסדר שקיבל תוקף של

פסק דין
.

2.
ביום 29/6/2015 ניתן על ידי

פסק דין
בהיעדר הגנה (להלן: "פסק הדין").

3.
ביום 31/12/2018, מעל לשלוש שנים לאחר מתן פסק הדין, הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין (להלן: "הבקשה").

4.
במסגרת הבקשה נטען, בין היתר, כי המבקש לא ידע על פסק הדין ולא קיבל את כתב התביעה; כי למבקש נודע על פסק הדין רק ביום 19/12/2018, במסגרת פגישה עם בא כוח המשיב ועם עוה"ד רוטנברג שייצג את המבקש; כי כתב התביעה לא מגלה כל עילה בגינה ניתן לפנותו; כי הנכס המדובר הוא חדרי קירור ואולם שהינם בהחזקתו של המבקש וכמו כן, המבקש מחזיק גם בחנות בכתובת של הנכס כדייר מוגן (להלן: "חדרי הקירור", "החנות" ויחדיו: "הנכס"); כי הוא מחזיק בנכס שנים רבות וכי שדרג את המבנים המהווים את הנכס במאות אלפי שקלים.

5.
בתשובה לבקשה נטען, בין היתר, כי דין הבקשה להידחות על הסף מהטעם שעובד רשות הדואר מסר לידי המבקש את הודעת האזהרה בתיק ההוצאה לפועל כבר ביום 13/9/2018, והמבקש המתין שלושה חודשים וחצי עד שבחר להגיש את הבקשה (להלן: "הודעת האזהרה"); המבקש לא הציג "טעם מיוחד" המצדיק את האיחור בהגשת הבקשה; ביום 19/7/2018 בצע מר אלי הראל מסירה של האזהרה למבקש (להלן: "הראל"); המשיב ניסה בעבר למסור למבקש את כתב התביעה אך האחרון סרב לקבלו; המשיבים לא נתנו למבקש מעולם את הסכמתם להחזיק בנכס; המבקש לא יכול לטעון להרשאה כאשר מרבית זמנו ריצה במאסר בישראל או בארצות הברית

; סיכויי ההגנה אפסיים (להלן: "התשובה").

6.
בתגובה לתשובה נטען בין היתר כי אישור המסירה מיום 13/9/2018 ניתן ל"דני" ולא למבקש; כי לגבי המסירה עם התצלום שביצע מר הראל, התצלום אינו של המבקש; פינוי המבקש ייצור עובדה מוגמרת שלא ניתן לשנותה (להלן: "התגובה לתשובה");

7.
בהמשך לבקשה, לתשובה ולתגובה לתשובה, החלטתי ביום 20/1/2019 לדחות את הבקשה לאחר שקיבלתי את הטענה לפיה כתב התביעה הומצא למבקש כדין ולא כל שכן האזהרות בדבר הליכי ההוצאה לפועל, כמו גם את הטענה לפיה לא ניתן טעם מיוחד שיצדיק את הארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין (להלן: "ההחלטה").

8.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע (להלן: "בקשת רשות ערעור" ו- "בקשת עיכוב ביצוע", בהתאמה).

9.
כבוד השופטת ע' ברקוביץ נתנה ביום 21/2/2019 צו עיכוב ארעי לפסק הדין וכבוד השופטת א' כהן קבעה בהחלטתה מיום 5/2/2019 כי עיכוב הביצוע יישאר בעינו עד להכרעתה בבקשת רשות הערעור.

10.
ביום 17/2/2019 ניתן

פסק דין
על ידי כבוד השופטת א' כהן ובו נקבע כי יש ליתן רשות ערעור ולקבל את הערעור לגופו; כי ההחלטה תבוטל; וכי על בית המשפט קמא לתת החלטה חדשה
מנומקת בבקשה מבלי שיהיה מחויב לתוצאות החלטתו שבוטלה (להלן: "פסק הדין שבערעור").





דיון

11.
הדרך לביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד קבועה בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

12.
לעניין ההלכה הפסוקה לביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד, אצטט את דברי כבוד השופטת א' כהן בפסק הדין שבערעור (סעיף 12):

"ביטול החלטה או

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד, יכול שיעשה מכוח אחת משתי עילות; האחת, ביטול מתוך חובת הצדק, העוסק בהחלטה אשר נפל פגם בנתינתה והשנייה, ביטול על פי שיקול דעת.
במקרה דנן למבקש טענות בנוגע להיעדר קבלת כתב תביעה כדין והיעדר ידיעה על פסק הדין. יש צורך לבדוק על בסיס ממצאים עובדתיים האם מדובר בביטול מחובת הצדק או ביטול מכח שיקול דעת בית המשפט.
כאשר ביהמ"ש בוחן האם יש מקום לבטל

פסק דין
מכוח שיקול דעת ביהמ"ש, עליו לבחון שתי שאלות: האחת – סיבת המחדל. השנייה – סיכויי ההצלחה של המבקש בתיק, אם יבוטל פסק הדין.
התשובה לשאלה השנייה – היא החשובה יותר.

כאשר קיימים סיכויי הצלחה, נוטה ביהמ"ש לבטל את פסק הדין גם כאשר הסיבה למחדל אינה מספקת וניתן "לכפר" על המחדל בדרך של פסיקת הוצאות."

13.
אבחן אפוא תחילה את השאלה, האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה ופסק הדין למבקש.





האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה ופסק הדין למבקש

14.
הצדדים בתובענה זו מציגים גרסאות סותרות לעניין ידיעת המבקש על אודות קיומו של כתב התביעה ופסק הדין.

15.
לעניין מסירת כתב התביעה – נטען כי היה ניסיון למסור את כתב התביעה בדיונים של וועדת הערר אך המבקש סרב לקבלו; כמו כן, נטען למסירה במען הנכס באמצעות הדבקה על הדלת ביום 27/2/2015 וזאת, משלא עלה בידי המשיב לאתר את הנתבע בנכס מספר פעמים (העתק תמונות הדבקת כתב התביעה צורפו כנספח ב' לתשובה לבקשה).

כמו כן, נעשה ניסיון למסור את כתב התביעה לשתי כתובות של קניאס, אך רשות הדואר עדכנה כי הכתובות אינן ידועות (אישורי הדואר צורפו כנספח ד' לתשובה לבקשה).

16.
לעניין מסירת הודעת האזהרה בתיק ההוצאה לפועל מיום 13/9/2018 על ידי פקיד הדואר – עיון באישור המסירה שנחתם על ידי מר קובי שמש מעלה כי האישור נמסר ל: "דני" (נספח ו' לתשובה לבקשה). לא ברור מיהו אותו דני ומשכך, לא ניתן לדעת בוודאות כי האישור נמסר למבקש.

17.
לעניין המסירה של הודעת האזהרה בתיק ההוצאה לפועל, שביצע הראל ביום 19/7/2018 (תצהיר הראל ותמונת המסירה מצורפים כנספח ה' לתשובה לבקשה) – נטען כי הדמות המצולמת בתמונה איננה של המבקש. ברי כי אין ביכולתי לדעת אם אכן המבקש הוא המופיע בתמונה או לא ועל כן, גם לגבי מסירה זו לא ניתן לדעת בוודאות כי בוצעה.

18.
חשוב לצטט מדיון ועדת הערר לארנונה מיום 26/2/2015. בהתאם לפרוטוקול הדיון, בו נכחו המבקש, המשיב ובאי כוחם:


"צד ג' [המשיבים – כ.ה.]: אני הגשתי בחודש פברואר 2015 תביעת פינוי לביהמ"ש בת"א נגד נחשון סינואני
ונגד יניב קנייס לפינוי הנכסים שמתבררים בפני
ועדה זו."

מכאן, עולה כי המבקש ידע גם ידע על אודות התביעה.

19.
ייתכן כי בחינה פרטנית של כל ניסיון וניסיון נטען של עדכון המבקש על אודות הליך התביעה, לא מעלה בוודאות גמורה כי המבקש אכן עודכן. זאת, להוציא הדיון בוועדת הארנונה מיום 26/2/2015 שם אין ספק כי המבקש עודכן בקשר לתביעה. יחד עם זאת, לא יהיה זה נכון לבחון כל מקרה באופן נפרד, אלא יש להסתכל ולבחון את כלל הניסיונות הנטענים בצוותא חדא.

בחינה כאמור מעלה כי המבקש ניסה להתחמק בכל דרך אפשרית מקבלת כתב התביעה או הודעות האזהרה. עולה, כי המשיב או מי מטעמו ניסו פעם אחר פעם
לעדכן את המבקש על אודות הליך הפינוי. מנגד, המבקש "הצליח" פעם אחר פעם, אך בקושי, להימנע מקבלתם.

בעיקר תמוה כיצד טוען המבקש שלא קיבל את כתב התביעה שהודבק כאמור במען של הנכס שעה שהוא טוען כי הוא מחזיק בנכס.

אני סבורה כי המבקש התעלם באופן מודע מההליך המשפטי וכי רק שעה שהרגיש שהחבל נכרך אט אט סביב צווארו, הוא נאות לפנות לבית המשפט ולבקש את יומו.

20.
אציין כי גם אם יוכח שהמבקש קיבל את הודעת האזהרה ביום 13/9/2018, לא ניתן כל טעם מדוע הוגשה הבקשה מטעמו רק לאחר שלושה חודשים וחצי. מעבר לכך, אין המדובר, כטענת המבקש, באיחור קטן.

21.
לעניין מימוש פסק הדין והאזהרה בחלוף כשלוש שנים, טוען המשיב כי האיחור נבע עקב איום מצד המבקש. המשיב לא מביא ראיות כלשהו כי פנה לגורמי האכיפה בנדון. מנגד טוען המבקש כי אין למשיב הסבר לעיכוב.

העובדה כי חלפו כשלוש שנים מיום מתן פסק הדין, דווקא מחזקת את עמדתו של המשיב כי לא מימש את פסק הדין עקב איומים שאם לא כן, מה לו להתעכב ולא לפתוח בהליכי הפינוי? יתרה מכך, העובדה שחלפה תקופה לא קצרה למימוש פסק הדין אף מעידה כי לא היה כאן ניסיון לבצע מחטף כלשהו לפינוי המבקש.

22.
מכאן, אני סבורה כי לא נפל פגם בהמצאת כתב התביעה למבקש. נהפוך הוא, עולה כי המשיב ניסה פעם אחר פעם לעדכן את המבקש וכי המבקש ידע אודות ההליך המשפטי המתנהל נגדו, אך בחר להתחמק מקבלת כתב התביעה והודעת האזהרה.

23.
עם זאת וכפי האמור יש לבחון גם את סיכויי הצלחה של המבקש בהוכחת טענותיו.


סיכויי הצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין

24.
המבקש טוען כי הוא מחזיק בנכס שנים רבות, טרם היותו בארצות הברית ולאחר חזרתו, וכי הנכס היה בחזקת סבו ואביו עוד משנות הארבעים של המאה הקודמת. עוד נטען כי הוא מחזיק בחנות כדייר מוגן (סעיפים 9-13 לתצהירו בתמיכה לבקשה). יחד עם זאת, המבקש לא מביא כל תימוכין או ראייה שיעידו אודות הרשאה כלשהי שניתנה לו או למשפחתו להחזקה בנכס, לא כל שכן להיותו דייר מוגן.
גם טענתו של המבקש כי שדרג את הנכס איננה נתמכת בקבלות או ראיות כלשהן.

25.
המבקש מציג "הצהרת בעל מבנה" כתמיכה לבקשה לחיבור חשמל, שלפיו הוא מתגורר בכתובת הנכס מאז הקמתו. למרות זאת, המסמך אינו נושא תאריך ולא עולה ממנו כל הרשאה. המסמך גם עומד בסתירה להצהרת המבקש כי המדובר בנכס המשמש לחדרי קירור וחנות.

כמו כן, המבקש מציג קבלה מחברת החשמל משנת 2018 המיועדת אליו בכתובת הנכס; ומספר חשבונות ארנונה המיועדים אליו מן השנים 2018 ו- 2017 בכתובת הנכס. אולם, לא עולה מקבלות אלו הרשאה כלשהי לישיבה בנכס או כי המבקש מחזיק בנכס שנים רבות (המסמכים צורפו כחלק מנספחי הבקשה).

26.
לעניין טענת המבקש כי בקומת הקרקע מספר נכסים שלא כולם בבעלות המשיבים, אין בכך כדי לחזק את סיכויי הצלחת המבקש בתביעה, באשר המבקש לא הצליח להוכיח כהוא זה כי יש לו הרשאה להחזיק בנכס אף לא מצד ג'.

27.
בנוסף, גם הטענה כי הדרישה לפינוי הייתה טפלה וכי היה מדובר למעשה בתביעה כספית היא טענה מיתממת. גם אם עיקר כתב התביעה ענייננו בחוב של חברת החשמל הרי שמצוין באופן מפורש כי אחת מעילות התביעה היא עילת הפינוי. בעניין זה אני מפנה בין היתר לסעיפים 10 ו- 49ז לכתב התביעה.

28.
לעניין החלטות ועדות הערר לארנונה ופרוטוקולי הדיונים, אבקש להתייחס אליהם בבחינת "למעלה מן הצורך". זאת, מכיוון, שקיים קושי לשייך את מחסני הקירור והחנות מושא תובענה זו לחלקי הנכס הנידונים בוועדות הערר.

עיון בהחלטות וועדת הערר שצורפו לתגובה מן הימים 14/11/2012, 28/10/2013 3/11/2014, 4/5/2015, 26/2/2015 (צורפו כנספחים א' ו- ג' לתגובה), מעלות כי ככל הנראה המבקש החזיק בתקופה מסוימת בנכס או בחלקו, אולם המשיב התייחס אליו כאל פולש ולא נתן לו הרשאה כאמור. דהיינו – לא עולה מההחלטות כי בשלב מסוים התיר המשיב למבקש להחזיק בנכס.

יתרה מכך, גם אם המבקש החזיק תקופה כלשהי בנכס עולה כי ככל הנראה הייתה תקופה לא מבוטלת בה הוא לא החזיק בנכס. כך, קניאס מצהיר בתצהירו מיום 19/11/2014 כי הוא מחזיק בשני מחסנים (חדר קירור ומחסן), שמצויים בכתובת הנכס, החל מחודש דצמבר 2006 ועד למועד מתן התצהיר, וכי המחסנים היו נטושים והרוסים (התצהיר צורף כחלק מנספח א' לתגובה). ראו לעניין זה גם דיון 4/5/2015 וטופס ממוחשב ביקורת חוץ מיום 12/1/2015; ראו גם דו"ח ממצאי ביקורת של עיריית תל אביב מיום 13/5/13 המעלה כי המבקש לא מחזיק במחסנים וחדר קירור שבכתובת הנכס; וראו עוד פרוטוקול ועדת הערר לארנונה מיום 28/10/2013 על פיו טוען המבקש כי בין שנת 2002 ועד סוף שנת 2007 בכלל ישב בכלא בארצות הברית (נספח א' לתגובה);

הגם שעולה מהחלטות ועדת הערר כי המבקש החזיק בנכס או בחלקים מהבניין בכתובת הנכס אינני יכולה להסיק מכך כי המבקש מחזיק בנכס ברשות וכדין.

עולה איפוא מהחלטות אלו כי גם אם המשיב מודה כי המבקש מחזיק בנכס אזי עדיין המשיב רואה במבקש כפולש.

לסיכום, אני סבורה כי עולה ממסמכים אלו, שלמבקש לא ניתנה הרשאה להחזיק בנכס וכי היו שנים שבהן בוודאות הוא כלל לא החזיק בנכס עת שהה בכלא, או שנים בהן הוא ככל הנראה לא החזיק בנכס ומי שהחזיק בו היה קניאס.

מסקנות אלו מחזקות את היותו של המשיב פולש ומקטינות עוד יותר את סיכויי הצלחתו בתביעה אם יבוטל פסק הדין.

29.
כפי שעולה מכתבי הטענות וכלל המסמכים שצורפו אליהם, סיכויי הצלחתו של המבקש קלושים עד אפסיים. המבקש לא הביא בדל של ראיה להרשאה כלשהי שניתנה לו להחזיק בנכס,
לא
מהמשיבים ולא מצד ג'. מעבר לכך, בין השנים 2002-2007 המבקש בוודאות לא החזיק בנכס ואף עולה ספק ביחס להחזקתו בנכס ביחס לשנים אחרות.


תוצאת האמור

30.
בנסיבות אלו, בהם עולה כי המשיב ידע על אודות ניהול ההליך המשפטי ופסק הדין אך ניסה פעם אחר פעם להתחמק מקבלת כתב התביעה והודעת האזהרה ומשעולה כי הסיכויים להוכחת טענותיו אפסיים, אני מוצאת לדחות את בקשתו לביטול פסק הדין.

1.
המבקש ישלם למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪.
בכלל האמור לקחתי בחשבון גם סך של 8,000 ₪ שנפסקו לחובת המשיבים בהליך בבית המשפט המחוזי. במידה שסכום זה טרם שולם למבקש, הרי שהוא רשאי לקזז אותו מהסך שנפסק בגין הבקשה שבפני
י.

הסך האמור ישולם בתוך 45 ימים החל מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.


מזכירות בית המשפט תמציא לצדדים את העתק

פסק דין
כחוק.
5129371

ניתנה היום, ח' אדר ב' תשע"ט, 15 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 20896-02/15 נחשון סינואני נ' ד"ר יהודה שנהב, אוליר מסחר ותעשיות בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/03/2019)