פסקי דין על אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ | פסקי דין על אריה פלדמן | פסקי דין על איי.איי.ג'י. חברה לביטוח |

8252/05 א     18/12/2005




א 8252/05 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' אריה פלדמן, איי.איי.ג'י. חברה לביטוח בע"מ




1
בתי המשפט

א 008252/05
בית משפט השלום בירושלים
18/12/2005
לפני כב' השופט דוד מינץ
אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

בעניין:
התובעת
ע"י ב"כ עו"ד ר' בן-צבי
נ ג ד
1 . אריה פלדמן

2 . איי.איי.ג'י. חברה לביטוח בע"מ
הנתבעים
ע"י ב"כ עו"ד י' אוזדין

פסק דין
התובעת הגישה את תביעתה בגין נזקים שנגרמו לאוטובוס שבבעלותה בתאונת דרכים ביום 15.7.04 בצומת רמות אשכול בירושלים (להלן: "הצומת") בטענה שנתבע 1 (להלן: "הנתבע") אשר פגע באוטובוס עשה כן מתוך רשלנותו. נתבעת 2 ביטחה את השימוש ברכב התובע. התובעת העמידה את תביעתה ביום הגשתה על סך 11,957 ₪. בסיכומי הצדדים לא נטענו טענות לגבי גובה הנזק.

נהג האוטובוס (להלן: "הנהג האוטובוס") והנתבע מסרו את גרסתם לפני בית המשפט ונחקרו עליה בישיבה המקדמית שהתקיימה. בשולי הדיון סיכמו ב"כ הצדדים את טיעוניהם, והסכימו שבית המשפט יבקר בגפו בצומת ויתרשם ממנו וממופע הרמזורים שבו באופן בלתי אמצעי. הביקור התקיים ביום 14.12.05 בסביבות השעה 18:45.

על מנת שעיני הקורא תרוצנה בקריאת פסק הדין, נתאר את ארבעת נתיבי הנסיעה הנמצאים בימין הדרך מבחינת הצופה על הכביש מצפון לדרום. מתוך ארבעת הנתיבים, השניים הימניים ביותר, מיועדים לתחבורה ציבורית (להלן: "נת"צ"). אחד מנתיבי נסיעה אלו מיועד לכלי הרכב הנוסעים מצפון לדרום (אל עבר המטה הארצי של המשטרה) וימינה (מערבה) לשדרות לוי אשכול. השני מיועד לכלי הרכב המגיעים מדרום (מכיוון המטה הארצי) לצפון (לכיוון שכונת הגבעה הצרפתית). היינו שני נתיבי הנת"צ, דו-סיטריים. משמאל לשני נתיבי הנת"צ קיים אי תנועה. משמאל לאי התנועה קיימים נתיבי נסיעה המיועדים לכלי התחבורה האחרים שאינם ציבוריים (להלן: "נתיבי הנסיעה הכלליים"). שני הנתיבים הימניים מתוך נתיבים אלו מיועדים לאלו החפצים לפנות מצפון ימינה (מערבה) אל שדרות לוי אשכול.

אין מחלוקת כי כיוון הנסיעה של שני הנהגים היה מצפון לדרום. הנתבע עמד בנתיב הנסיעה הימני ביותר מתוך נתיבי הנסיעה הכלליים והמתין להחלפת מופע הרמזור שלפניו מאדום לירוק על מנת לפנות ימינה לשדרות לוי אשכול. על כך אין מחלוקת. המחלוקת הייתה כפולה. א) במצבו של האוטובוס לפני כניסתו לצומת. ב) במופע הרמזור שניצב לפני הנתבע לפני תחילת נסיעתו. לפי טענת נהג האוטובוס, הוא המתין בנתיבו להחלפת מופע הרמזור בכיוון נסיעתו דרומה, מאדום לירוק וזאת שעה שנעמד מאחורי מונית אשר עמדה בתורה מאחורי אוטובוס אחר, קו 8 דו-מפרקי. שעה שהחלה השיירה לנסוע וכשהגיע למרכז הצומת, הנתבע שביקש לנסוע ימינה כאמור, התנגש בו. לסברת הנהג, הנתבע התבלבל וייחס לעצמו רמזור שלא הופנה לעבר כיוון נסיעתו, אלא לזה שהופנה לעבר כיוון נסיעתו של הנהג דווקא.

מנגד, הנתבע טען כי מופע הרמזור שהיה מיועד לכלי הרכב בנתיב שלו היה ירוק בה בשעה שהרמזור בנת"צ התחלף מירוק לאדום. לכן הוא החל בנסיעתו ואילו היה זה נהג האוטובוס שהגיע בנסיעה מהירה תוך כדי ניסיון להספיק לעבור את הרמזור שזה עתה התחלף לאדום. לטענת הנתבע, לא עמד כלי רכב כלשהו בנת"צ לפני האוטובוס בשעה שהוא עצמו המתין להחלפת מופע הרמזור שלפניו.

בביקור בית המשפט בצומת עלו הממצאים הבאים. מול הנת"צ ישנם שני עמודי רמזור המורים לנהגים כיצד לנהוג. שניהם נמוכי קומה. אחד מוצב ביציאה מהנת"צ והשני ממולו מהעבר השני של הצומת. מול שני הנתיבים המיועדים לפנייה ימינה לשדרות לוי אשכול מנתיבי הנסיעה הכלליים, ישנם גם כן שני עמודי רמזור. אחד בגובה נמוך בסמיכות לקו העצירה לפני הכניסה לצומת והשני מרוחק יותר הניצב ביציאה מהצומת. רמזור זה השני מוצב גבוה. מופע הירוק של כל הרמזורים הוא כ- 40 שניות. תחילה מופיע מופע ירוק ברמזורים ביציאה מהנת"צ. כשאלו הופכים לאדום, הרמזורים בנתיב הכללי מקבלים מופע ירוק. עוד מתברר כי מקום הצבת הרמזורים יכול להוביל לטעות של נהגי כלי הרכב בנתיבי הנסיעה הכלליים, משום שהרכב הראשון העומד ליד קו העצירה מתקשה לראות את עמוד הרמזור המוצב בדיוק מימינו. תחת זאת הוא אמור להביט בעמוד הרמזור הגבוה המוצב בעבר השני של הצומת. ברם, הוא עלול להביט לעבר הרמזור המיועד לנוסעי הנת"צ, המוצב גם כן מעבר לצומת.

שני הנהגים ניסו לשכנע את בית המשפט בנסיונם העשיר והיכרותם עם הצומת. נהג האוטובוס כאדם שעבר שם מספר רב של פעמים כל יום במשך ארבעה חודשים לפני התאונה, והנתבע שבמשך 10 שנים נוסע לעבודה דרך הצומת ממקום מגוריו.

עולה אפוא, כך. לאור הסדר שבהחלפת מופעי הרמזור, יש רגליים לסברה שנהג האוטובוס ניסה "לגנוב רמזור". מסקנה זו מתחזקת לנוכח העובדה שבהודעתו למשטרה (נספח ו' לכתב התביעה) הוא לא הזכיר שהייתה לפניו מונית, אלא רק אוטובוס אחר, ובהודעתו למחלקת הביטוח של התובעת, לא הזכיר שלפניו היה כלי רכב אחר כלשהו. כמו כן, לפי העדות של שני הנהגים, ההתנגשות ביניהם לא הייתה דבר של מה בכך. לטענת נהג האוטובוס הוא לא הספיק לבלום אלא סטה לעבר עמוד הרמזור ופגע בו קשות. לטענת הנתבע, הוא נגרר לאורך מטרים רבים על ידי האוטובוס. סימן אפוא, שהאוטובוס הצליח לפתח מהירות, דבר העומד בסתירה לעדות נהג האוטובוס שהוא אך החל בנסיעתו.

מנגד, יש מקום לסברה שהנתבע טעה במופע הרמזור שהיה מיועד לו.

נראה לי לאור כל האמור כי יש יותר מקום לחשוב שהאשמה לתאונה רובצת לפתחו של נהג האוטובוס, מאשר על כתפו של הנתבע, אשר עשה עלי רושם מהימן שהוא אכן לא טעה במופע הרמזור, כסברת התובעת. עדותו של נהג האוטובוס גם לא עלתה בקנה אחד עם הודעותיו הקודמות. יתר על כן, אף אם תאמר שהנתבע טעה ברמזור והחל בנסיעה לפני זמנו, לו נכונה גרסת נהג האוטובוס, הנתבע היה לוודאי שם לב לכך שמימינו ניצב דבר אימתני שכזה כמו אוטובוס שהיה לטענת התובעת, אוטובוס ארוך ודו מפרקי. לכל היותר הוא היה צריך לפגוע באוטובוס ההוא.

אני מעדיף אפוא, את גרסת הנתבע. בכל מקרה, נטל הראייה הוא על התובעת והיא לא הצליחה להרימו. לכן התביעה נדחית.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך כולל של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתן היום י"ז בכסלו, תשס"ו (18 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
דוד מינץ
, שופט








א בית משפט שלום 8252/05 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' אריה פלדמן, איי.איי.ג'י. חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/12/2005)