פסקי דין על ירון אלגרבלי | פסקי דין על מונדו במות בע"מ

32254-11/18 תק     20/03/2019




תק 32254-11/18 ירון אלגרבלי נ' מונדו במות בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע



ת"ק 32254-11-18 אלגרבלי נ' מונדו במות בע"מ


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
מנחם שח"ק


תובע

ירון אלגרבלי


נגד


נתבעת

מונדו במות בע"מ






פסק דין


בפני
תביעה לחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 7,254 ₪, בגין שירותי הובלת ציוד
שהעניק התובע לנתבעת ביום 26.8.18, מאמפיפארק באר שבע, (להלן: "הפארק") לקיבוץ רבדים.
טענות הצדדים
1.
אין מחלוקת בין הצדדים שהעבודה בוצעה ואין מחלוקת על גובה התמורה שסוכמה, 7,254 ₪ (להלן: "התמורה"), כמפורט בחשבונית שצורפה לכתב התביעה.
2.
לטענת התובע בכתב התביעה, הוא מסר לנתבעת את החשבונית ו-"לאחר 60 ימים של השוטף הובהר לי ע"י יהודה ברוך המנהל שאינו מתכוון לשלם לי בטענה שפגעתי בתדמית".
3.
בכתב ההגנה נטען כי התובע פגע עם משאית בשער הפארק, בעת ביצוע ההובלה הרלוונטית וגרם לו נזק. לטענתה, התובע הכחיש בתחילה כי הוא פגע בשער אולם לאחר שהוצג לו סרטון של הארוע, אמר ש"יכול להיות שפגע בשער בלי לשים לב, אבל לטענתו מדובר בפגיעה קלה שלא גרמה נזק".
הנתבעת הוסיפה וטענה כי מנהל הפארק ביקש מהנתבעת לתקן את השער בהקדם ואף שלח לה הצעת מחיר לתיקונו, בה תומחר התיקון ב-6,142.5 ₪ כולל מע"מ (להלן: "מחיר התיקון").
הנתבעת, על פי טענתה, יצרה קשר עם התובע על מנת לתאם עימו את תיקון השער ואף הפנתה אותו לשוחח עם מנהל הפארק והתובע הודיע כי "יטפל בזה אחרי החגים", אך לא עשה כן.
"עקב דחיפות העניין"
, הטעימה הנתבעת, הנתבעת נאלצה לשלם עבור התיקון למרות שלא הייתה אחראית לפגיעה.
לכתב ההגנה צורף עותק מדרישת התשלום שקבלה הנתבעת מהנהלת הפארק וכן חשבון
שלפי הטענה משקף את ששלמה הנתבעת להנהלת הפארק.
לאור זאת, נטען, הודיעה הנתבעת לתובע על קיזוז מחיר התיקון מן התמורה וביקשה לשלם לו את ההפרש, בסך של 1,116 ₪ (להלן: "ההפרש"), אולם התובע סירב לקבל את ההפרש.
מעבר לאמור, טוענת הנתבעת כי משאית של התובע "עלתה על הדשא של האמפיפארק וגרמה נזק לדשא, דבר שגרם לפגיעה בתדמיתה של הנתבעת מול לקוח שמאוד חשוב לה לעבוד עימו".
על בסיס אלו ביקשה הנתבעת שהתביעה תידחה תוך חיוב התובע ההוצאות.
4.
דיון במעמד הצדדים נערך ביום 18.3.19 והתייצבו לו מחד התובע ועד מטעמו מר יואב דהן ומצד הנתבעת מנהלה, מר יהודה ברוך (להלן: "ברוך").
5.
התובע אישר בדיון את הפגיעה בשער, נשאל מדוע לא צויין הדבר בכתב התביעה, לא השיב ישירות לשאלה אלא פירט הפעולות שנקט לאחר הארוע. לטענתו הוא שוחח עם ברוך ועם מנהל הפארק ו-"סגרתי איתו את הדברים". לדבריו, "אני סיכמתי עם הנתבעת שאני אשלח מסגר לתיקון השער". התובע הציג התכתבות שלו עם ברוך מיום 7.11.18 (ת/2), וכן מכתב שכותרתו "הצעת מחיר" של חברת "בר מתכות", נושא תאריך 15.9.18 (ת/1) בו נכתב "בעבור החלפת עמוד לשער + צבע 900 ₪ כולל מע"מ". התובע נשאל מדוע לא צורף ת/2 לתביעה והשיב "לאחר שהגשתי את כתב התביעה, דאגתי להדפיס את כל ההודעות".
לעניין עצם הפגיעה בשער אמר התובע "הודיתי שפגעתי בשער. יש סרטון שמראה שהשער היה עקום".
התובע נשאל מדוע לא הזמין לעדות את מנהל הפארק והשיב "מנהל האמפי הוא לא עד שלי... על הנתבעת היה להזמין את מנהל האמפי".
התובע נחיקר גם על ידי ברוך ובעניין הקשר עם מנהל הפארק אמר "אם אתה רוצה אני אוציא לך פלט שיחות מוקלטות שאמר לי תגיע אחרי החגים" לעניין הפגיעה עצמה אמר "יש את הסרטון, ניתן לראות שאני ירדתי מהאוטו, ניסיתי לפתוח את השער, השער היה עקום. לא יודע מה עשית, הפלת את התיק עלי, אמרת שאני אשלם. מדובר ב – 4-5 דליים של בטון וצינור עמוד של שער. מדובר בשער כנף".
6.
העד
מטעם
התובע שעבד כקבלן משנה עבור התובע בעת הרלוונטית העיד "אני הייתי נוכח בשיחה בנושא גרימת הנזק של השער" אולם לאחר שברוך הכחיש זאת אמר שדובר בשיחה טלפונית שערך התובע בנוכחותו. העד טען כי היה מעורב ואף היה "גורם פשרה" בעניין אולם "הנתבעת לא הסכימה לשום פשרה".
7.
במהלך הדיון הציג ברוך את סרטון הארוע במסך הטלפון הסלולרי שלו.
דיון
8.
מבחינת התשתית הראייתית והעובדתית בתיק, בולטת בחסרונה נקודת המבט של הנהלת הפארק, שיכולה הייתה לשפוך אור על נקודות מרכזיות, כגון אופי הנזק שנגרם לשער והיקפו, המועד שבו בוצע תיקון השער בפועל, האם ועד כמה אכן נוהל קשר בין התובע להנהלת הפארק ועד כמה הביע התובע רצון לתקן את השער, ומדוע, ככל שהביע רצון כזה, לא התאפשר לו הדבר.
9.
את העובדה שבתיק לא הוצגה נקודת המבט של הנהלת הפארק, יש לזקוף לחובת התובע ועליו לשאת בהשלכות הנובעות מכך. על כתפי התובע היה מונח הנטל להוכיח את טענותיו (שעלו רק בדיון) על כך שפנה להנהלת הפארק והביע נכונות אמיתית לתקן את השער, היה עליו להראות מדוע לא נעתרה בסופו של דבר הנהלת הפארק לבקשתו. אחרי הכל, מי שפעל לתיקון השער הייתה הנהלת הפארק ולא הנתבעת, שרק נשאה בתשלום עבור התיקון. ההחלטה האם לאפשר את התיקון באמצעות התובע אם לאו הייתה של הנהלת הפארק והיא זו שהכריע, גם אם נניח שהתובע פנה אליה, לבצע את העבודה באופן אחר.
הדברים מקבלים משנה תוקף למקרא הודעת הטקסט מיום 7.11.18, ששלח התובע לברוך (ת/2), בה הוא קובל על החלטת הנתבעת לקזז את מחיר התיקון מן התמורה, ושבה נכתב בין היתר: "איני מתכחש דיברתי עם מנהל האתר וביקש שאגיד לו אחרי החגים מתי להגיע לתיקון המסגר דיבר איתו ואמר שיודיע לו מתי להגיע אחרי נסיונות ליצור איתו קשר שלא ענה ולא חזר אתה מחיב אותי בסכום לא הגיוני ...".
מן ההודעה עולה כי הקשר של הנתבע בכל הנוגע לאפשרות תיקון השער, גם לשיטתו, היה מול הנהלת הפארק וגם לו היה ברור שמימוש האפשרות לתקן את השער על ידו, תלויה בהסכמת הנהלת הפארק. הנתבעת בהקשר זה שימשה גורם שתפקידו מתמצה בשיפוי הנהלת הפארק בגין תיקון השער.
ממילא עולה, כי ככל שבסופו של יום לא תוקן השער על ידי התובע, אין זה באשמתה או באחריותה של הנתבעת, אלא באחריות התובע, או לכל היותר באחריות הנהלת הפארק. הנהלת הפארק אינה צד להליך זה וכאמור גם לא נדרשה לתת עדות או עמדה בהליך, כך שלא ניתן לקבוע מאומה לגבי אחריותה לנזק שנגרם לתובע, ככל שנגרם.
10.
התובע לא ערער את טענות הנתבעת על כך שניתנה לו הזדמנות לעמוד בקשר עם הנהלת הפארק ולפעול לתיקון השער בעצמו או באמצעות מי מטעמו ועל ידי כך להביא להוזלת התיקון. אדרבה, התובע מודה בכך ולא השכיל להראות מדוע לא יצאה לפועל בסופו של דבר אפשרות זו.
11.
הנתבעת נדרשה על ידי הנהלת הפארק לשאת בעלויות תיקון השער ולא ניתן לבוא אליה בטענות שפעלה כנדרש, לאחר שהתובע לא ניצל את ההזדמנות שנתנה לו לפעול לביצוע התיקון בעצמו ולא הוכיח כי הימנעותו מתיקון השער תוך זמן סביר נגרמה באשמת הנתבעת.
12.
משכך, גם אין מקום לבחון את שיעורו של מחיר התיקון. זהו המחיר שנדרשה הנתבעת לשלם ואותו היא שלמה. לאחר שנמנע מניצול ההזדמנות לפעול מול הנהלת הפארק להוזלת העלות או לתיקון על ידי בעל מקצוע מטעמו, הוא אינו יכול להיבנות מטענה כי מדובר במחיר מופקע, בוודאי בהינתן שהפארק אינו צד להליך.
13.
באמור יש די בכדי לדחות את התביעה, למעט בסוגיית ההפרש, שתתברר בהמשך, אך ראוי להוסיף, כי העובדה שהתובע בחר שלא להזכיר את נושא התאונה בכתב התביעה אומרת דרשני ואינה מוסיפה מהימנות לגרסתו. עניין התאונה הוא חלק משמעותי מאוד מן הסיפור העובדתי העומד בבסיס התביעה. דברי התובע בדיון מלמדים על כך שהתובע עצמו ראה את מצב הדברים כך וכי ידע היטב שסירוב הנתבעת לשלם לו את מלוא התמורה נעוץ בנזקי התאונה ולא ב"פגיעה במוניטין" שלה כפי שניסה לטעון בתביעה. גם ת/2 מלמד על כך באופן מובהק: התובע בא בטענות על אי תשלום התמורה ונוקב בעצמו באירוע התאונה כטריגר שבעטיו לו שולמה, מבלי שנכתב על ידו מאומה על הפגיעה במוניטין.
14.
עם זאת, בכל הנוגע לטענה אודות פגיעה בשמה הטוב של הנתבעת עם עליית המשאית על הדשא, אין לה משקל במקרה דנן. מדובר בארוע שעל פי הטענה התרחש קודם לאירועים הרלוונטיים לתביעה. הנתבעת עצמה ציינה כי ביקשה לשלם לתובע את מלוא התמורה, באופן של קיזוז עלות תיקון השער בצירוף סכום ההפרש. משמע, הנתבעת עצמה לא ייחסה לעליית המשאית על הדשא חשיבות מיוחדת, שהרי אם הייתה סבורה בזמן אמת כי מדובר בארוע שפוגע בשמה הטוב ושיש לו משמעות כלכלית כלשהי, חזקה עליה שהייתה פונה אל התובע בעניין זה ויתכן שאף נמנעת מלשלם לו את סכום הפרש. בנוסף, לא הוגשה על ידי הנתבעת כל ראיה שהיא ביחס לארוע זה וביחס לנזק שנגרם לה בעטיו. ככל שדובר בארוע משמעותי, שגרם נזק לפארק, ניתן להניח שהנהלת הפארק הייתה פונה אל הנתבעת בכתב בנושא וחזקה על הנתבעת שהייתה מצרפת להגנתה עותק מן הפניה, ככל שהייתה כזו. אמנם, בכתב התביעה טען הנתבע שאת סירובה לשלם לו תלתה הנתבעת בכך ש"פגע בתדמיתה" ויתכן שמדובר באותו ארוע עליה על הדשא, ברם הנתבעת בהגנתה שוללת הנחה זו ותולה את הסירוב בארוע האחר, הפגיעה בשער הפארק.
קיצורם של דברים, הנטל להוכיח את הפגיעה בדשא ואת הנזק שנגרם עקב כך לנתבעת, מונח על כתפיה והיא לא עמדה בו.
לאור זאת, יש להורות לנתבעת לשלם לתובע את ההפרש. אמנם הנתבעת טענה כי התובע סירב לקבל סכום זה, או התובע כפר בכך וטען בדיון
כי הנתבעת יכולה הייתה להעביר לו את הסכום בהעברה בנקאית. הנתבעת לא השיבה לטענה זו ומכל מקום לא ניתן לומר שהנתבע ויתר על הסכום, שכן דגם אם נניח שסרב לקבלו, היה זה כ"מחאה", נוכח דרישתו לקבל את מלוא התמורה ולא משום שהחליט לוותר על חלקה.

התוצאה היא שהתביעה נדחית ברובה הגדול. על הנתבעת לשלם לתובע את ההפרש בלבד, בסך של 1,116 ₪, שישולם בתוך 14 ימים מיום שתקבל הנתבעת את פסק הדין.
בכל הנוגע להוצאות המשפט, בנסיבות יש לחייב את התובע בהוצאות הנתבעת ואני מעמידן על 500 ₪. אין מניעה שהנתבעת תקזז את סכום ההוצאות מסכום ההפרש שעליה לשלם לתובע, כאמור.

ניתן היום,
י"ג אדר ב' תשע"ט, 20 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 32254-11/18 ירון אלגרבלי נ' מונדו במות בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/03/2019)