פסקי דין על ביכורים א.י.ח. | פסקי דין על יוסף חיים אדרי | פסקי דין על בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

50087-04/18 תאק     27/03/2019




תאק 50087-04/18 ביכורים א.י.ח.בע"מ, יוסף חיים אדרי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

תא"ק 50087-04-18 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
נ' ביכורים א.י.ח. בע"מ ואח'






מספר בקשה:

1
לפני כבוד השופט רונן אילן

ה
מבקשים:
1
.
ביכורים א.י.ח. בע"מ

2
.
יוסף חיים אדרי


נגד

ה
משיב:
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ





החלטה

לפני בקשה למחיקת כותרת ולמתן רשות להגן מפני תביעה לתשלום חוב בסך של 261,916 ₪, אשר הוגשה בסדר דין מקוצר ובהתבסס על טענות לחוב בחשבון בנק.
1.
בתיק זה הוגשה תביעה לחיוב המבקשים בתשלום סך של 261,916 ₪.
בתמצית, לפי הנטען בכתב התביעה, המבקשת 1, חברת ביכורים א.י.ח. בע"מ (להלן: "המבקשת") הינה בעלת חשבון בנק מספר 103342 בסניף דיזינגוף (655) של המשיב (להלן: "החשבון"). לכתב התביעה מצורפת כנספח בקשה לפתיחת החשבון מיום 28.6.17, הנושאת את חותמת המבקשת.
למבקשת ניתן אשראי בפעילותה בחשבון, וכך הצטברה לחובתה יתרת חוב שהגיעה ביום 10.4.17 לסך של 258,630.03 ₪. דרישות לפירעון החוב לא נענו ולעת הסמוכה למועד הגשת התביעה, 30.3.18, עומדת יתרת החוב (בצירוף ריבית) על 261,916.04 ₪.
המבקש 2, יוסף חיים אדרי
(להלן: "המבקש"), הינו בעל מניות ומנהל במבקשת, וערב בערבות אישית כלפי המשיב לפירעון חובות המבקשת בחשבון.
על בסיס טענות אלו, טוען המשיב שיש לחייב את שני המבקשים במלוא סכום התביעה.
2.
המבקשים הגישו בקשה למחיקת כותרת ולמתן רשות להגן.
בתמצית, לטענת המבקשים אסור היה למשיב להגיש את התביעה שכן לא טען שנשלחה התראה למבקשים טרם הגשת התביעה. עוד טוענים המבקשים שיש למחוק את כותרת התביעה, שכן זו איננה מתבססת על ראיה בכתב והסכום הנתבע איננו סכום קצוב. המבקשים אף מפנים לשלל סעיפים מהסכם פתיחת החשבון וטוענים שאלו סעיפים מקפחים בחוזה אחיד.
אשר לתביעה עצמה, טוענים המבקשים שהחוב המיוחס להם מוכחש.
3.
בדיון אשר התקיים בפני
הוצג מסמך "הקצאת מסגרת אשראי בחשבון" (סומן מש/1), ב"כ המשיב ויתרה על חקירת המבקש וב"כ הצדדים סיכומו הטענות בעל פה.
4.
טענתם הראשונה של המבקשים הינה שלא ניתן היה להגיש את התביעה שכן לא נטען שנשלח מכתב התראה למבקשים.
בהתאם להוראות סעיף 5א1 בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981, לא ינקוט תאגיד בנקאי בהליך משפטי בטענה לאי עמידה בתנאי הלוואה, אלא אם כן מסר על כך הודעה בכתב ללקוח מראש.
בהתאם לתקנה 202 (1) (א) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ניתן להגיש תביעה לתשלום סכום קצוב בסדר דין מקוצר ובלבד שהתביעה היא מכח חוזה ויש עליה "ראיות שבכתב". ההלכה הפסוקה פירשה חובה זו לעניין הראיה בכתב וקבעה כי דרישה זו מצומצמת כך שדי בפרוט ההסכמים ופרוט היתרה הסופית.
"כבר נאמר כי בכל הנוגע להיקף המסמכים שעל התובע לצרף לתביעה בסדר דין מקוצר, הגישה היא מקלה. מדובר בדרישה מינימאלית. בשלב מוקדם זה של הדיון בתביעה ביחסי בנק ולקוח די בצירוף ההסכמים ובפירוט היתרה הסופית. ככל שאלה אינם מאפשרים לנתבע להתגונן כראוי, זכותו לדרוש מסמכים ופרטים נוספים. אם לא ייענה, כי אז יוכל לקבל רשות להתגונן ... "
(ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר, פ"ד מז(5) 133).
יש לזכור כי בחינת כשרות התביעה להתברר בסדר דין מקוצר נעשית על יסוד כתב התביעה והנספחים אשר צורפו לו, שלכן לא בוחנים את אופן הגשת המסמכים עליהם מתבססת התביעה על יסוד כללי הראיות החלים בשלב שמיעת הראיות. ההסכם הבסיסי שבין בנק לבין לקוח כולל, דרך כלל, הוראה הקובעת כי הרישומים בספרי הבנק יחשבו כנכונים, כך שלאותם רישומים יש פוטנציאל ראייתי גבוה. מכאן הצידוק לקביעה שצירופם של העתקי המסמכים - ההסכם הבסיסי ודף היתרה הסופית - מקיים את הדרישה לעניין ראיה בכתב שבתקנות (ע"א 4345/05 שובל שדמה מימון וסחר בע"מ נ' בנק לפיתוח התעשיה בישראל בע"מ [פורסם בנבו] 3.12.06, פסקאות 7 – 8 בפסק הדין).
אין בתקנות או בכל מקום אחר הוראה הקושרת בין חובת הבנק להתריע בכתב על אי עמידה בתנאי הלוואה טרם הגשת תביעה, לאפשרות להגיש תביעה לפירעון החוב בסדר דין מקוצר. משלוח ההתראה איננו תנאי להגשת תביעה בסדר דין מקוצר ומכאן שאין חובה לצרף את מכתב ההתראה או אפילו להתייחס למכתב ההתראה בכתב התביעה. טענה למחדל שכזה, איננה יכולה איפוא לבסס טענה למחיקת כותרת.
מאידך, טענה לאי עמידה בחובה להתראה מוקדמת עשויה לבסס טענת הגנה. למשל, בטענה לקשר בין אותה התראה שנשלחה או לא נשלחה ולחוב שנוצר, או להיקפו או לריביות בגינו וכיו"ב. ההתייחסות לטענה זו תיעשה לפיכך, בבחינת הטענות למתן רשות להגן.
5.
טענתם השנייה של המבקשים הינה למחיקת כותרת.
כפי שהובהר לעיל, הדרישה לצירוף מסמכים לעמידה בתנאי של ראיה בכתב מצומצמת.
לכתב התביעה צורפו מסמכים הנושאים את חתימות המבקשים. הן הסכם פתיחת חשבון והן כתב ערבות אישית.
לכתב התביעה צורף דף חשבון והובהר כי החוב הינו אותה יתרת חוב בחשבון.
די במסמכים אלו לבסס את אותה דרישה לראיה בכתב וסכום קצוב. הטענה למחיקת כותרת – נדחית.
6.
טענתם השלישית של המבקשים הינה להוראות מקפחות בחוזה אחיד.
לפי טענת המבקשים, שלל הוראות בהסכם תנאי החשבון מהוות תניות מקפחות.
דא עקא, שאין בבקשה כל
ניסיון להסביר מה לטענות אלו ולחוב המיוחס למבקשים. כל שעושים המבקשים הוא סקירת תניות שונות מהסכם פתיחת החשבון, והעלאת הטענה לקיפוח. המבקשים כלל לא מסבירים כיצד אותן טענות, אפילו תתקבלנה, משליכות על החוב המיוחס למבקשים.
אין איפוא בטענה זו כדי לבסס טענת הגנה הצדיקה מתן רשות להגן.
7.
לבסוף, טוענים המבקשים שיש לתת להם רשות להתגונן.
מושכלות יסוד של דיני הפרוצדורה האזרחית המה, כי בשלב זה של דיון בבקשת רשות להגן עול ההוכחה המוטל על המבקשים מצומצם. המבקשים אינם נדרשים בשלב זה להראות כיצד יוכיחו את גרסתם ולפיכך תינתן רשות להגן אפילו נטענה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. לא שוקלים בשלב זה את מהימנות המבקשים או את סיכויי הצלחתם בתיק העיקרי. די להם למבקשים בשלב זה להראות כי יש בידיהם טענות הגנה לכאורה, אשר אם יוכחו יובילו לדחיית התביעה. מאידך, חייבים המבקשים להיכבד ולפרט את טענותיהם. טענות כלליות וסתמיות לא יצדיקו מתן רשות להגן. טענו שהתבדו מיסודן ייחשבו להגנת בדים ואף בגינן לא תינתן רשות להגן
חלקה הראשון של טענה זו מתייחס לאותה טענה לאי משלוח מכתב התראה. אפשר ומחדל שכזה ישליך על היקף החוב או על הזכות לתבוע את פירעונו המיידי. אפשר – אם על כך תוצג תשתית עובדתית אך תשתית שכזו – אין בבקשה. המבקשים אפילו אינם טוענים שלא קבלו מכתב התראה, ולא כל שכן שאינם טוענים כיצד אותה התראה משליכה על היקף החוב.
חלקה השני של טענה זו מתייחס להיקף החוב. ושוב, נמצא שזולת הטענה "אינני חייב", אין בבקשה ולו ניסיון להתמודד עם החוב המיוחס למבקשים. אין ולו ניסיון להסביר ולפרט את הבסיס לכפירה בחוב. אין ולו ניסיון להציג הסבר או תחשיב אחר לחוב המיוחס למבקשים.
כל שיש בבקשה אלו טענות כוללניות וסתמיות ואלו – אינן יכולות לבסס בקשת רשות להגן.
8.
נוכח כל זאת, אני דוחה את הבקשה למחיקת כותרת ולמתן רשות להגן.
המבקשים יישאו בהוצאות המשיב בגין בקשה זו בסך של 2,000 ₪.
המשיב רשאי לעתור לפס"ד לפי התקנות.
ניתנה היום, כ' אדר ב' תשע"ט, 27 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.










תאק בית משפט שלום 50087-04/18 ביכורים א.י.ח.בע"מ, יוסף חיים אדרי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (פורסם ב-ֽ 27/03/2019)