פסקי דין על יעקב יוסף רוטמן | פסקי דין על יגאל מלמד | פסקי דין על וינברג משה | פסקי דין על יוסף קלה ואח' |

41430-05/18 א     25/03/2019




א 41430-05/18 יעקב יוסף רוטמן נ' יגאל מלמד, וינברג משה, יוסף קלה ואח'








1
בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי
בירושלים


ת"א 41430-05-18



בפני
: כב' השופט אלכסנדר רון


תאריך: י"ח אדר ב' תשע"ט, 25 מרץ 2019


בעניין
:
יעקב יוסף רוטמן
ע"י ב"כ עוה"ד אמסטר ורותם



המבקש/התובע





נ ג ד



1.יגאל מלמד
ע"י ב"כ עו"ד שפר

2.וינברג משה
ע"י ב"כ עו"ד אלזם
3.יוסף קלה
4.אריה קלה

ע"י ב"כ עו"ד שמש




המשיבים/הנתבעים


החלטה

1.
כללי


החלטה משלימה המוגשת במצוות בית המשפט העליון, שניתנה במסגרת רע"א 8670/18, ולפיה נצטוויתי להשלים את נימוקי להחלטתי מיום 7.11.18, בה לא אושרו סעדים זמניים שנתבקשו לאיסור דיספוזיציה בנכס ולהטלת עיקולים בתיק זה.

החלטת בית המשפט העליון מיום 21.3.19, מחייבת אותי להשלמת נימוקים ביחס לבקשה להטלת עיקול זמני (שנדחתה), ועולה ממנה, אפוא, בהנחה שעלה בידי להבין את הדברים נכונה, שהדרישה לתוספת הנמקה אינה מתייחסת לבקשה לאיסור דיספוזיציה. מכאן מבין אני, שמקובלת על בית המשפט העליון הנחתי שהצו לאיסור דיספוזיציה חופף לצו המניעה המקורי, ועל הפרק עתה, אכן, הבקשה לעיקולים זמניים, והיא בלבד.

2.
הרקע להחלטת בית המשפט מיום 7.11.2018


א.

ביום 18.5.2018 הגיש המבקש את תביעתו כנגד המשיבים.


ב.
לצד הבקשה, הוגשה בקשה לצווי מניעה זמניים.

ג.
ביום 18.7.2018 נערך דיון בבקשה זו, בו נחקרו כל המצהירים, ולאחר סיכומים, ניתנה במהלך פגרת בתי המשפט, ביום 19.8.18 החלטתי המחזיקה כ-17 עמודים ובה נדחתה הבקשה. למותר להבהיר, שלא סבר כלל המבקש להעמיד החלטה זו לביקורתה של ערכאת הערעור.

ד.
בתקופה שלאחר מכן, עשה המבקש, ככל הנראה, במגמה להחליף את בא כוחו, ולאחר שהוחלף עורך דינו, הגיש בקשה חדשה לסעדים זמניים.

ה.
הבקשה החדשה לאיסור דיספוזיציה ולהטלת עיקולים זמניים, הוגשה במקביל לבקשה לתיקון כתב התביעה (29.10.18). בעוד שהתביעה המקורית נקבה רק בסעד מבוקש אחד – סעד הצהרתי, וללא סעדים כספיים, בהגישו מסמכים אלה, נקב ב"כ החדש של התובע בתביעה המתוקנת ששאף להגיש, גם בסעדים כספיים. ואולם, כמפורט בהרחבה להלן, למועד בו ניתנה החלטתי נשוא הבר"ע, לא היה בתקפו אלא כתב התביעה המקורי (ולמרות שביום 1.1.19 אישרתי את הבקשה להגשת כתב תביעה מתוקן – כאמור, כמעט חדשיים לאחר מתן אותה החלטה, ספק אם אפילו היום יש בפני
כתב תביעה מתוקן, באשר עד עתה לא שולמה האגרה בעניינו, ועיין לעניין זה להלן).

הבקשה לסעדים זמניים נדונה במהירות כפי דרישת התקנות, בעוד שבקשה לתיקון כתב התביעה אינה מסווגת כדחופה. ייתכן, שבשלב מסוים הניח ב"כ המבקש, שנכון היה לבחון את בקשתו החדשה לסעדים זמניים, על רקע כתב התביעה המתוקן, ונקלע הוא בשל כך לבלבול: אך כאמור, במועד הגשת הבקשה החדשה לסעדים זמניים, ואף במועד מתן ההחלטה, לא היה כלל בתוקף כתב תביעה שונה מהמקורי.

3.
העיקול הזמני שנתבקש, אינו מתיישב עם עילת התביעה שהיתה בתוקף במועד מתן ההחלטה

הגם שביום 1.1.2019 ניתנה החלטה המאפשרת את תיקון כתב התביעה, ניתנה החלטתי דנן הטעונה הבהרה על בסיס כתב התביעה המקורי, ובכתב התביעה המקורי, הסעד היחיד שנתבקש הינו סעד הצהרתי. ובידוע, שנדרשת זיקה בין הסעד העיקרי שעל הפרק לבין הסעד הזמני המתבקש. עיקר הזיקה נובעת מדרישת התקנות והפסיקה לכך, שיסייע הסעד הזמני לקיום פסק הדין, ככל שתתקבל התביעה. עיקול זמני הינו סעד אופרטיבי רלוונטי לתביעה כספית. ברם, אין בקשה לעיקול זמני, בפרט של נכסים המוחזקים (אולי) בידי מחזיקים, מתיישבת כלל עם בקשה ל

פסק דין
הצהרתי, לפיו נתבקש בית המשפט להורות על ביטול חוזה מכר מקרקעין וביטול יפויי כח בלתי חוזרים, כאשר במוקד, נכס מוגדר.

כאמור, רק כחודש וחצי לאחר מתן החלטתי נשוא הבר"ע, אושרה הבקשה לתיקון כתב התביעה לתביעה כספית. ביום 1.1.19, אמנם, ניתן אישורי לתיקון זה, ואולם, פשיטא, שאין כלל לבחון את ההחלטה מיום 7.11.18, לאור החלטתי מיום 1.1.19.

... ושלא לדבר על כך, שאגרה בגין כתב התביעה המתוקן הנוקב בסכום הכסף הנתבע, למיטב הידיעה, לא שולם עד
עצם היום הזה.

4.
ההנמקה המבוקשת

א.
ואשר לזיקה בין סעדים זמניים שונים שנתבקשו על רקע הליך נתון.

ראשית אציין, שדומני שנכון לראות את שתי החלטותיי המהותיות בעניין, זו שמיום 19.8.18, וזו, נשוא הבר"ע בעקבותיה נדרשתי עתה לתוספת השלמות, כהחלטות שניצבות במהותן ברקע גם להחלטה זו. עוד יצוין, כי, מדרך העולם, בקשה לסעדים זמניים, המשלבת סעד מניעתי ביחס לנכס נתון המצוי במחלוקת (היינו, למעשה, צו לאיסור דיספוזיציה) עם בקשות לעיקולים זמניים, נפוצות ומקובלות. אלה שני סעדים זמניים אפשריים רלוונטיים לטענות כגון הפרת הסכם שבמרכזו נכס שבמחלוקת, בדומה מעט אף לפרשתנו. ובעוד שהצו לאיסור דיספוזיציה מתמקד בנכס עצמו, הבקשה לעיקולים זמניים פונה לנכסים אפשריים אחרים שבבעלות מי מבין המשיבים או לזכויות המגיעות להם, והעיקולים מתבקשים, לא אחת, במידה ידועה, על דרך החילופין, לאמור: אם לא יעלה בידי המבקש למנוע דיספוזיציה בנכס שבמחלוקת, כי אז לחלופין (ולעיתים אף בנוסף) מבקש הוא לשים את ידו, לכל הפחות, על נכסים אחרים של מי מבין המשיבים או על זכויות אחרות המגיעות להם. זה מהותו של העיקול הזמני.

ב.
ואולם, גם אם הסעדים המתבקשים שונים במעט, במרבית המקרים, וכך גם בפרשתנו, העילה היא אותה עילה, והדיון בשאלות המרכזיות, כגון תום ליבו של המבקש, הוא אותו דיון: הטענות המהוות את אבן הפינה לבקשות הנדונות, הן אותן טענות. לשון אחר: השונות בסעדים הזמניים, כאשר באותו תיק עסקינן, אין משמעה שהעילה שונה בתכלית או שהדיון, למשל, בתום ליבו של המבקש – נושא רלוונטי ביותר ביחס להליך דנן – משתנה.

ג.
כאמור, ניתנה החלטתי מיום 19.8.18 לאחר הליך מלא שכלל את חקירת המצהירים, דיון וסיכומים. שימת לב ממוקדת לסעיף 5 לאותה החלטה, ויש בו כדי ללמד על מבקש שהגיע פתח בית המשפט כשאין ידיו נקיות. למותר יהא לחזור ולהדגיש, שעל החלטה זו לא ביקש מעולם המבקש לערער והיא בתוקף מלא גם עתה. אף החלטת בית המשפט העליון אינה מלמדת על כל הסתייגות ממסקנה זאת.

ד.
ומכאן, לעיקולים הזמניים ולהוראת בית המשפט העליון, שאוסיף ואבהיר את החלטתי ביחס לעיקולים אלה. העדר ניקיון כפיים הינו שיקול מרכזי ביחס לכל בקשה לסעד זמני, וממילא גם ביחס לבקשה להטלת עיקולים זמניים:–

"בגדר השיקולים הנשקלים על ידי בית המשפט לעניין מתן סעד זמני, יש לשקול גם את תום ליבו של מבקש הסעד... על פי ההלכה הפסוקה, אם מצא בית המשפט כי מבקש הסעד הזמני התנהג בצורה חסרת תום לב, רשאי הוא לדחות בשל כך את הבקשה לסעד זמני, אף אם לפי מבחני הזכות לכאורה ומאזן הנוחות היה מקום להורות על מתן הסעד
" [רע"א 3550/10 ישראל כהן נ' יצחק חודאי] וראה גם רע"א 2912/16 אלשייך הנדסה בע"מ נ' קורין יהודה (אריה); רע"א 8716/15 אמיליו מימון נ' דו דוד רייטר; רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ; רע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ נ' רב בריח (08) תעשיות בע"מ.

ה.
אם בכך לא סגי, נכללים בהחלטת בית המשפט מיום 19.8.18 נושאים נוספים שהינם רלוונטיים גם למישור העיקולים הזמניים, וראה, בין היתר, בסעיף 6(ג) לאותה החלטה, שבמרכזו התייחסות לפרק זמן הארוך מאז נוצרה עילת התביעה, אף לשיטת המבקש (כשבע שנים), והעובדה שטמן המבקש את ידו בצלחת, במספר מישורים – ועיין שם.

5.
סוף דבר


בדיון במישור הסעדים הזמניים, פעמים, נכון למנוע סעד זמני מסוים אחד אך לאשר את השני, למשל כששיקולים ממישור מאזן הנוחות, מצדיקים את דחייתה של בקשה לסעד זמני מסוים אחד (למשל, בשל הכבדת היתר הגלומה בו ולאור עקרונות הדיון במאזן הנוחות), ופעמים, נכון למנוע את כלל הסעדים הזמניים שהתבקשו, וזאת, בפרט, כשמגלה בית המשפט בעייתיות בראיות לכאורה לקיומה של עילת התביעה שפורטה בפני
ו, או בגורמים נוספים כגון ניקיון ידיו של המבקש, או שני הדברים גם יחד – כבפרשתנו. נסיבות הבקשה לעיקולים זמניים במקרה זה, הינה, לטעמי, 'מהסוג השני': על הפרק סעד זמני שונה ונוסף על הסעד הזמני שפורט בבקשה המקורית (איסור דיספוזיציה), ואולם העילה היא אותה עילה והמבקש הוא אותו מבקש. וככל שבטיעוני המבקש ביחס לעילה המקורית ולתום ליבו, לא היה כדי לשכנע, ממילא מקרין הדבר, למעשה, על כל הסעדים הזמניים שניתן לבקש. ובפשטות הדברים: לא נדחתה הבקשה לעיקולים זמניים בשל טיב הסעד, אלא בשל שיקולים הנוגעים להליך בבסיסו, וכמפורט לעיל. ולאחר כל זאת, אך אשוב ואציין, שביחס לדיון הנכלל בהחלטתי מיום 19.8.18 בנוגע לתום ליבו של המבקש ולעילה שבפיו, אין בהחלטת בית המשפט העליון דנן כל הסתייגויות, ואף לא נדרשתי להרחיב בנימוקיי במישורים אלה. לצד כל האמור, אשוב ואזכיר, שעניינו של המבקש נדון על ידי בהרחבה, ותצוין כאן בשנית הלכת בית המשפט העליון במסגרת רע"א 2960/15, מיכה הרצנו נגד
p-kama international limited
,
לפיה רק במקרים קיצוניים וחריגים יהיה מקום לדיון שני בבקשה למתן סעדים זמניים, לאחר שנדונה הבקשה הקודמת וניתנה בה החלטה:

תקנה 368(א) מקנה לבית המשפט סמכות לעיין מחדש בצו זמני שניתן, "אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא היתה הצדקה למתן הצו". הנטל לשכנע כי מתקיימות נסיבות המצדיקות שינוי ההחלטה המקורית מוטל על כתפי המבקש, הנדרש להצביע על טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, והמקרים בהם ישנה בית המשפט מהחלטתו בהעדר שינוי נסיבות הם נדירים ביותר
"

לאמור לעיל מתווספת גם הערתי, שלהבנתי, בהליך ערעורי, יש לבחון את החלטתי נכון למועד בו ניתנה, ולא למועד מאוחר יותר, כגון המועד בו הוגש כתב התביעה המתוקן – ככל שניתן בכלל לראותו ככתב תביעה שהוגש, בהינתן שעד היום, בחלוף כמעט שלושה חדשים, לא שולמה
האגרה הנובעת מהפיכת התביעה לכספית.

על יסוד כל האמור, להבנתי, גם הבקשה לעיקולים זמניים, דינה לדחיה.

המזכירות תשגר החלטה זו לצדדים, ואף לבית המשפט העליון, לתיק רע"א 8670/18.

ניתנה היום, י"ח אדר ב' תשע"ט, 25 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 41430-05/18 יעקב יוסף רוטמן נ' יגאל מלמד, וינברג משה, יוסף קלה ואח' (פורסם ב-ֽ 25/03/2019)