פסקי דין על אסעד אסעד | פסקי דין על בנק הפועלים סניף כרמיאל

1779/05 בשא     30/11/2005




בשא 1779/05 אסעד אסעד נ' בנק הפועלים סניף כרמיאל




5
בתי המשפט
בשא001779/05
בית משפט השלום עכו
30/11/2005
תאריך:
כב' השופטת חנה לפין-הראל

בפני
:

אסעד אסעד

בעניין:
המבקש
עותמאן ח'אלד

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
בנק הפועלים סניף כרמיאל
המשיב
החלטה

בקשה על פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק").
(כנראה מתוך טעות כונתה הבקשה: בקשה לביטול הגבלת חשבון בנק).
המבקש מנהל עסק של מסעדה ואולם חתונות בכפר ראמה. לצורך ניהול עסקיו, פתח המבקש חשבון מס' 594066 בבנק הפועלים סניף כרמיאל
, המשיב בתיק זה.
מסגרת האשראי בחשבון עמדה על סך של 100,000 ₪.

לטענת המבקש, סוכם בינו לבין הגברת דליה פז, האחראית על ניהול חשבונו בבנק, כי יהיה רשאי לחרוג ממסגרת האשראי עד לחריגה של כ-100,000 ₪ נוספים, תוך שהבנק ימשיך לכבד את השיקים והוראות התשלום שינתנו מצידו.
המבקש טען כי הבנק הסכים ואישר את חריגתו מן האשראי במשך תקופה ארוכה, אולם לאחר תקופה מסוימת התחיל הבנק להחזיר שיקים שניתנו ע"י המבקש. בכך פעל הבנק בניגוד להסכם שנערך ביניהם.
בתאריך 8/3/05 הודיע המשיב על החלת הגבלות לפי החוק. בהודעה מפורטים פרטי עשרה שיקים שסורבו, בין ה- 17/11/04 ל- 20/2/05. השיק האחרון היה שיק מספר 010217 מתאריך 20/2/05 על סך 5,000 ₪, ולטענת המבקש, סורב מחמת טעות, זאת לאור תצהירו של מר בשארה בשארה אשר הצהיר כי קיבל את השיק מאת המבקש ומספר ימים לפני זמן פרעונו, המבקש הגיע אליו ושילם תמורת השיק במלואו וביקש ממנו למשוך בחזרה את השיק מהבנק שלו ולהחזירו לידיו. עקב המהומות שפרצו בכפר מג'אר נבצר ממנו למשוך בחזרה מן הבנק את השיק שניתן לו ע"י מר אסעד אסעד
כמה שבועות קודם לכן, ולכן השיק הוצג למעשה בטעות לפירעון בבנק.

עדותו של מר בשארה בשארה, אשר לידיו הועבר השיק על סך 5,000 ₪ המוזכר לעיל, הוגשה בתצהיר לביהמ"ש.
המשיב לא חקר את העד הנ"ל בנוגע לתצהירו, ולכן נחשבות העובדות המפורטות בתצהיר כנכונות. (ראה ב"ל (באר-שבע) 2547/03 זיו צבי נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2005(2), 2865, ות"א (תל-אביב-יפו) 2993/00 דרדשתי אלברט ואח' נ' מדינת ישראל (משרד הבינוי והשיכון, מחלקת עבודות ציבוריות), תק-מח 2003(4), 2022).

לדעת המבקש התמלאו התנאים הנדרשים על פי סעיף 10 (א) (1) ו- 10 (א) (3) לחוק ויש לגרוע את השיקים שברשימה, ולכל הפחות את השיק האחרון על סך 5000 ₪ הנ"ל.

המשיב מכחיש שהיה בינו לבין המבקש הסכם, לפיו השיקים של המבקש והוראות התשלום שייתן יכובדו גם במידה ויחרוג ממסגרת האשראי עד לסכום של כ-100,000 ₪ נוספים.
לטענתו, הסכם מסוג זה חייב להתבצע בכתב, והעובדה שלא נערך ביניהם הסכם בכתב מעידה כי טענת המבקש אינה נכונה, וכי מסגרת האשראי שלו הסתכמה ב-100,000 ₪ בלבד.
המשיב הוסיף וטען כי בשום מקרה לא אושר למבקש לחרוג ממסגרת אשראי זו.
בנוסף טען כי המבקש הבטיח שלא יוצגו שיקים דחויים בחשבון, וכי יבצע הפקדה לכיסוי החריגות בחשבונות הבנק שברשותו, אולם לא מילא אחר הבטחותיו, ולכן כאשר הוצג בבנק השיק על סך 5,000 ₪, הוא סורב, לאור יתרת החובה בגובה 114,959 ₪ בחשבונו של המבקש.

מטעם המשיב העיד מר מרקוביץ יצחק, האחראי על המחלקה בה עובדת הגברת דליה פז וכך אמר בעדותו בביהמ"ש בעמ' 1 לפרוטוקול מיום 10/10/05.
"אם אושרו חריגות אולי הם אושרו בהבטחת הלקוח לכסות תוך פרק זמן קצר של יום או יומיים...יתכן חריגה של יום או יומיים בסכום קטן משהו כמו 10-20% מסכום המסגרת, וזאת כאשר הלקוח מבטיח שתוך יום או יומיים יכסה זאת".

עוד העיד מר מרקוביץ כי המבקש היה מודע לכך שישנן חריגות בפיגור בתשלומים עקב שיחותיו עימו ולפחות שלוש פעמים ישב עם המבקש והתריע בפני
ו.

דיון

סעיף 10(א) בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 קובע כי: "לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מביהמ"ש השלום שיבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:

(1) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות.

(3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם איתו".

על אף שלא הוצג הסכם כתוב שנערך בין הצדדים, ניתן לומר כי במקרה זה נכרת ביניהם חוזה מכוח נוהג, כפי שנאמר במאמרו של השופט יצחק עמית "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-
1981", הפרקליט מ"ד, 459, בע"מ 469:
"התנהגות או נוהג של הצדדים עשויים ליצור חוזה או לשנות הוראותיו.....להוכחת שינוי של הסכם האשראי שבכתב נדרש דפוס התנהגות מתמשך בין הבנק לבין הלקוח".
"אל מול הציפייה הלגיטימית של הלקוח על הבנק לפעול בתום-לב ובדרך, שאינה סותרת את הליכות הבנקאות המקובלות". (שם, בע"מ 470).

עיון בתדפיסי חשבון הבנק של המבקש, מוכיח כי גם במידה ולא נערך בין הצדדים הסכם בכתב, הרי שהתנהגותו של המשיב, והעובדה שאיפשר למבקש לחרוג ממסגרת האשראי במשך תקופה ארוכה (כחמישה חודשים), אפילו עד לחריגה בגובה של כמעט 100,000 ₪ נוספים, כוננה ביניהם הסכם, עליו הסתמך המבקש.
ניתן לפרט כמה דוגמאות לחריגות ממסגרת האשראי בחשבונו של המבקש:
בתאריך 8/8/2004 יתרת החובה בחשבונו של המבקש עמדה על 148,236- ₪, ב-12/8/2004 היתה היתרה בחשבונו 147,266- ₪, ב-18/8/2004 היתה היתרה בחשבונו 170,653- ₪, ב-20/9/2004 הגיעה יתרת החובה בחשבונו ל-199,895- ₪, בתאריך 5/11/2004 יתרת החובה בחשבונו של המבקש הגיעה עד לגובה של 188,344- ₪, ואלו הן רק כמה דוגמאות.
במקרה זה, הציפייה הלגיטימית של הלקוח המסוים הגיעה לדרגה כזו, עד כי יש לאמר שהיה לו יסוד סביר להניח, כי חלה חובה על הבנק לפרוע את השיק (שם, בע"מ 471).

"לקוח שכלכל את צעדיו כראוי וסכום השיק במועד הצגתו לפירעון היה בתוך מסגרת האשראי המוסכמת, יישמע בטענת קיום היסוד "סביר להניח", גם אם סורב השיק מן הטעם שהבנק
ביטל את מסגרת האשראי באופן מפתיע וחד צדדי תקופת מה לפני הצגת השיק לפירעון.... פעולה חד צדדית של הבנק בביטול מסגרת האשראי שאלמלא ביצועה היה סכום השיק בתוך מסגרת האשראי, אינן מן הפעולות שלקוח יכול לצפותן או שיש לדרוש ממנו כי יצפה אותן. במקרה כזה תקום ללקוח טענה בדבר קיום היסוד הנטען". (י' אזני "שיקים ללא כיסוי" (כרך ב', תשס"ד, המכון למחקרי משפט וכלכלה בע"מ, תל אביב, בע"מ 397-398).

"המבחן הוא באם ללקוח המסוים- הסובייקט המסוים- על נתוניו הסובייקטיביים, היה יסוד סביר, מבחינה אובייקטיבית, להניח את אשר הניח בסיטואציה בה היה נתון". (שם, בע"מ 392-393).
"גם אם תאמר שהזכות החוזית של הבנק לביטול מסגרת האשראי או להקטנתה, הינה בידיעת הלקוח, מעצם היותה כלולה במפורש בחוזה בינו לבין הבנק, לא ניתן לאמר כן על עצם הפעלתה, ולפיכך, אין לכלול במסגרת היסוד האובייקטיבי האמור את האפשרות לצפות את ביטולה של מסגרת האשראי". (שם, בע"מ 402-403).

בע.א. 4305/98 מ.ד.י.ג.ה. בניין והשקעות בע"מ נ' בנק לאומי דינים מחוזי לב (6) 312 , אליו הפנה ב"כ המבקש נאמר:
"... יש ובנסיבות מסויימות כגון אלו שהבנק בהתנהגותו, מאפשר ללקוח משיכות קבועות מעבר למסגרת האשראי המאושר במשך תקופה ממושכת מבלי להעיר לו, מבלי להזהירו ומבלי להחזיר לו את השיק, עשויה הטענה לפיה קיים הסכם מכללא להתקבל."

במקרה זה ניתן לומר כי אמנם התנהגות הבנק תומכת בגרסת המבקש לעניין ההסכם.
אי הופעתה של גב' פז כמו אי מסירת תצהיר מטעמה מסייעת בידי המבקש.
אין מר מרקוביץ יכול להעיד במקומה ומפיה.
הלכה מימים ימימה היא כי אי הבאת ראיה הנמצאת בשליטת בעל הדין מחלישה את עמדתו ותומכת בגרסת בעל הדין היריב.

כך גם כאן. לו חפץ המשיב להפריך את עדות המבקש היה עליו להזמין את הגב' פז להעיד ואף לחקור את המבקש על תצהירו. הדבר לא נעשה, ולכן לא היתה למעשה כל תמיכה לגרסת המשיב לפיה לא נערך כל הסכם בינו לבין המבקש המתיר לו לחרוג ממסגרת אשראי העולה על
100,000 ₪.

מעיון בתדפיסי חשבון הבנק של המבקש ניתן ללמוד כי השיקים הראשונים שסורבו ע"י הבנק, סורבו כאשר המבקש חרג ממסגרת האשראי אפילו בפחות מ-20%, כך שלא היתה כל הצדקה מצד הבנק לא לכבד את השיקים הללו.
לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי היה למבקש יסוד סביר להניח שהבנק יכבד שיקים אשר נמשכו על ידו וחרגו ממסגרת האשראי של 100,000 ₪ וכן כי השיק האחרון על סך 5,000 ₪ סורב בטעות, אם כי בעניין זה יש לומר שאין הבנק, המשיב, אחראי לטעות זו.

התוצאה היא קבלת הבקשה וגריעת השיקים המסורבים כפי שמופיעים ברשימה מהודעת ההגבלה.

המשיב ישא בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪ + מע"מ.

הפקדון יוחזר לידי המבקש.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום כ"ח בחשון, תשס"ו (30 בנובמבר 2005) בהעדר הצדדים.

חנה לפין-הראל
, שופטת
ד.ר.001779/05בשא114








בשא בית משפט שלום 1779/05 אסעד אסעד נ' בנק הפועלים סניף כרמיאל (פורסם ב-ֽ 30/11/2005)