פסקי דין על תלמה נסיעות ותיירות בע"מ | פסקי דין על גיל סגל

66358-01/18 א     02/04/2019




א 66358-01/18 תלמה נסיעות ותיירות בע"מ נ' גיל סגל








בית משפט השלום בחיפה


ת"א 66358-01-18 תלמה נסיעות ותיירות בע"מ
נ' סגל




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
10

בפני

כבוד השופטת
עידית וינברגר


מבקשת/תובעת

תלמה נסיעות ותיירות בע"מ


נגד

משיב/נתבע
גיל סגל




החלטה


בקשה למתן צו המורה למשיב להשיב כהלכה על שאלון, וכן צו לגילוי מסמכי יסוד החברה שלטענתו היא בעלת החוב, ומסמכי היסוד בין השותפים.

לטענת המבקשת, כתב ההגנה אינו כולל כל נספח או ראייה ותמציתו שהחייבת הנכונה היא חברה זרה הפועלת באי מלטה בשם
safeglobal
,
זאת אף שחלק מהחשבוניות יצאו על שם המשיב ומתייחסות לנסיעות חופשה פרטיות של המשיב ובני משפחתו. מטענות המשיב והתכתבויות עמו, ניתן ללמוד שהינו שותף או בעל עסק המעכב את התשלום. המבקשת המכחישה קיום של מחלוקת בינה לבין אותה חברה בעניין השירות, אינה יודעת אם מדובר בתאגיד מוגבל בחבות או בכלל בשותפות יחידים שכל אחד חב את חובותיו.
לטענת המבקשת, לאור כלליותו וסתמיותו של כתב ההגנה, שלחה למשיב שאלון בן 52 שאלות שרובן מתייחס למהות הגוף המכונה
safeglobal
ומעורבות המשיב בו, אולם המשיב, שאיחר במתן תשובות ועקב כך הוגשה בקשה לבית המשפט שחייב אותו בהוצאות, לא השיב בצורה מספקת על השאלון כאשר כל השאלות הקשורות לחברה שהוא מסתתר מאחוריה, נענו בצורה לא עניינית וחסרת משמעות. באותו אופן לא מספק ענה המשיב על שאלות נוספות המפורטות בבקשה.

לטענת המשיב, כאמור בכתב ההגנה, הוא אינו הכתובת הנכונה לנטען בכתב התביעה. שכן הינו עובד בחברה שהזמינה את שירותי התובעת, ואל החברה צריכה התובעת להפנות את תביעתה. לטענתו, סיפק מענה מלא לשאלון ובמקום שהשאלה לא רלבנטית לדיון, כך ענה, למשל, כאשר נשאל על מידע עסקי חסוי באשר לעסקיה של החברה שאין כל אינטרס לחשפו בפני
המבקשת. מוסיף המשיב וטוען, כי לא שתק וסיפק את התשובות הרלבנטיות לדיון בשים לך לכך שמעולם לא בא בטענות לתוכן החשבוניות המצורפות לכתב התביעה אלא לעיקר הדבר כי איננו הכתובת לתביעה. לטענתו, המבקשת יכולה להגיש את תביעתה נגד החברה.

בתשובה לתגובת המשיב, הוסיפה וטענה המבקשת כי כאשר המשיב טוען כי אינו חב את החוב בסכום לא מבוטל בגין נסיעותיו בעולם, שחלקן אישיות וטוען לחוב של חברה בה לא ברור מעמדו לחייב את החברה בפעולותיו, מן הראוי כי המשיב יגלה את כל הידוע לו בקשר לחברה הזרה וקשריו עמה וימציא מסמכים התומכים בתשובתו. עוד מוסיפה המבקשת כי המשיב אינו יכול לקבוע מה רלבנטי להוכחת תביעתה, והלכה כי ניתן לשאול בשאלון באופן שניתן לשאול כל שאלה בחקירה נגדית.

דיון והכרעה
תשובות לשאלון
שאלון נועד לייעל את ההליך ולא לסרבלו. שני עקרונות אמורים להנחות את בית המשפט בבוא לדון במתן צו להשיב על שאלון, עיקרון הרלבנטיות ועיקרון ההכבדה (רע"א 4217/96 כל אל ערב בע"מ נ' אלסינארה בע"מ, פ"ד נ(1), 437).
הזכות להציג שאלות אינה מצומצמת לעובדות השנויות במחלוקת במישרין והיא חלה גם לגבי העובדות שקיומן או אי קיומן נוגע לקיום או לאי קיום של העובדות השנויות במחלוקת במישרין. (א.
גורן ,"סוגיות בסדר דין אזרחי"

, מהדורה תשיעית (תשס"ז-2007), עמ' 184-185).
יש לבחון את טענות בעלות הדין ביחס לתשובות לשאלון שנתן המשיב, לאור אמות המידה שנקבעו בפסיקה.

שאלה 3:
המשיב ענה לגבי התפקיד שמילא בחברה ומקובלת עליי תשובתו לפיה שכרו אינו רלבנטי לתביעה. המבקשת אינה מסבירה או מנמקת את הרלבנטיות של גובה השכר לתביעה.

שאלה 5:
נוכח הנטען בכתב ההגנה, באשר לזהות בעל הדין הנכון לטענת המשיב, אני קובעת כי שאלות באשר למעמדו בחברה, שכיר שותף או בעל מניות, הינן
רלוונטיות לבירור המחלוקת בין הצדדים, הן אינן מכבידות יתר על המידה, ואיני מוצאת סיבה לפטור את המשיב מלהשיב עליהן.
שאלה 11:
בדומה לשאלה 5, ישיב המשיב על השאלה, פרט לגובה שכרו (כאמור בשאלה 3). כאמור לעיל, שאלת מעמדו של המשיב ותנאי העסקתו, רלבנטיים לצורך ההכרעה בשאלה אודות זהות בעל הדין או הגוף האמור לשאת בתשלום עבור שירותי התובעת.

שאלה 12:

בדומה לשאלה 3, תנאי שכרו של המשיב אינם רלבנטיים לבירור התביעה.

שאלה 13:
לצורך התחקות אחר החברה שלטענת המשיב היא בעלת החוב, השאלה לגיטימית ויש להשיב עליה.

שאלה 14:
מאחר והמבקשת מאשרת כי בעבר שולמו כספים על חשבון חוב שיצר המשיב מחשבון בנק שוויצרי באי מלטה, אני מוצאת כי השאלה בעניין מיקום ניהול חשבונות הבנק של החברה, הינה רלבנטיות לחידוד השאלות השנויות במחלקות בין הצדדים, ותשובה עליה, אינה מכבידה יתר על המידה. לכן, המשיב ישיב לשאלה בכדי שתינתן למבקשת הזדמנות נאותה להתמודד עם הטענה כבר עם הצגת ראיותיה. כך גם השאלה באשר להיותו של המשיב בעל זכות חתימה לחייב את החברה.
עם זאת, המשיב אינו צריך להשיב לשאלה בדבר היתרה בחשבון הבנק של החברה.

שאלות 16- 18:
תשובת המשיב באשר למטרת הנסיעות ליעדים המפורטים בשאלות, אינן מספקות, שכן לצורך התמודדות עם טענות ההגנה שלו, רשאית התובעת לדעת מה היתה מטרת הנסיעות שתמורתן לא שולמה, על פי הנטען, ומי היה "הנהנה" ממנה.
על כן, המשיב ישיב על השאלות בצורה מפורטת.

שאלה 20:
המבקשת אינה מנמקת את הרלבנטיות של השאלה ועל כן אין להשיב עליה.

שאלה 22:
קיימת חשיבות לברר האם החברה מנהלת כרטסת הנה"ח מול התובעת ועל כן שתי השאלות, גם זו בדבר זהות רוה"ח של החברה, רלוונטיות, והמשיב נדרש להשיב עליהן.

שאלות 26 ו-27:
השאלות רלוונטיות על מנת לאפשר לתובעת להתמודד עם טענת ההגנה העיקרית של המשיב, ועל כן ישיב עליהן המשיב.

שאלה 30:
לאור טענות ההגנה של המשיב המצריכות בירור מעמדו של המשיב בחברה לצורך ההכרעה בשאלה מי נושא בחובת כיסוי הוצאותיו של המשיב, אני מוצאת כי השאלה הינה רלבנטית. המשיב ישיב עליה.

שאלות 31- 32:
כפי שפורט לעיל, מידת הרלבנטיות של גובה הכנסותיו של המשיב מהחברה או מעבודה אחרת לבירור השאלות השנויות במחלוקת, טרם הוסברה ונומקה במידה מספקת ע"י המבקשת, בשלב זה.

שאלה 36:
המשיב יצרף עותק מפנייתו אל החברה בנושא המפורט בשאלה.

שאלה 38:
המשיב יפרט מאילו חברות נוספות רכשה החברה שירותי תיירות.

שאלה 39:
המשיב יבהיר מה תפקידיהם של אותם עובדים בחברה, והיכן הם מתגוררים דרך קבע. האם בארץ או במלטה?


שאלה 42:
המשיב
מסר תשובה לשאלה והדגיש כי אין לו מידע נוסף ועל כן אין הוא מחויב להוסיף ולהשיב עוד.

שאלה 43- 45, 47 ו- 51:
מדובר במידע עסקי שלא הוסבר במידה מספקת ומשכנעת מה הרלבנטיות שלו לקידום הדיון בתביעה.

שאלה 49:
המשיב נתבקש לפרט כיצד ומי יצר את הקשר בין החברה לבין התובעת ומתי. המשיב נתן תשובה כללית לפיה נאמר לו בחברה לפנות לתובעת. מדובר בתשובה שאינה משיבה על השאלה וזאת לאור טענות ההגנה של המשיבה לפיה החברה היא זאת שהזמינה את שירותי התובעת עבורו ועל כן מחובתה לשאת בתשלום בהיותו עובד החברה. לפיכך, התשובה שניתנה על-ידו אינה מספקת. המשיב ישיב על השאלה בצורה עניינית ובמלואה.

הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים
הלכה היא כי מטרת הליכי גילוי מוקדם, הינה לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות מבעל-דין על עניינים שניתן להשיג הודיות לגביהן.
בית המשפט עמד פעמים רבות על חשיבות הליך גילוי המסמכים כאמצעי להגברת היעילות וההגינות הדיונית ולצורך חתירה לחקר האמת. ( ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ולמסחר (קרני שומרון) בע"מ ואח' נ' אמיר מרדכי ואח', פ"ד מו(3) 793 בע"מ 798).
ברע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' זאב איזנברג (מיום 1.11.05) סיכם כב' השופט גרוניס (כתוארו אז) את ההלכה –
"המטרה של הליכי גילוי ועיון הינה להביא לכך שההליך העיקרי יתנהל בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר, ואשר יש בהם כדי לחזק את עניינו של הצד האחר או להחליש את עניינו של זה. כך תימנע הפתעה של הצד שכנגד במהלך ההוכחות ויקטן החשש שהפתעה כאמור תוביל לעיכובים בשמיעתו של המשפט (רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (1) 515, 520). ניהול שלב ההוכחות באופן שכל אחד מבעלי הדין מודע לחומר שבידי יריבו אף יגביר את יכולתו של בית המשפט בחשיפת האמת"

נפסק כי:

"חובת גילוי המסמכים המוטלת על בעל דין פורשה בפסיקה בהרחבה ונקבע כי זו משתרעת על כל אותם מסמכים "אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה" (ראו רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 60 (1995)), ועוד נפסק כי בשלב גילוי המסמכים מבקש הגילוי אינו נדרש להוכיח את הרלוונטיות של המסמכים שגילויים נדרש בוודאות ודי בכך כי יוכיח שהם עשויים להיות רלוונטיים בהמשך ההליך (ראו רע"א 9322/07
gerber products company
נ' חברת רנדי בע"מ, פסקה 7 (טרם פורסם, 15.10.2008))."

רע"א 5482/11 חולית מחצבים 2004 בע"מ נ' הבינלאומי ליסינג בע"מ (27/11/2011)

הבקשה הוגשה בתחילתו של ההליך, והיא נדרשת על מנת להבין את טענות ההגנה של המשיב. אין כל סיבה שלא לגלות את מסמכי היסוד של החברה או השותפות והן עשויות לספק למבקשת אינפורמציה החיונית לצורך התמודדות עם טענות ההגנה של המשיב.
הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם המבקשת, כשאינה יודעת מהן טענות ההגנה של המשיב במלואן, תפגע באופן מהותי בזכויותיה הדיוניות של המבקשת.
שקלתי את מידת ההכבדה שתיגרם למשיב אם יינתן הצו, ומצאתי כי מדובר בדרישה לגילוי מסמכים סבירה, שאין עמה הכבדה יתרה על המשיב.
נפסק כי:
"ודוק: לעתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד, דרישה לגילוים של אלה אינה מהווה "דיג" אסור: "'הדיג' אינו מעשה פסול, אלא אם כן כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד כי אם לאסוף ראיות להכנת משפט אחר, או למטרה אחרת. ואילו מסמכים מזיקים או מועילים, לצורך המשפט התלוי ועומד, שייכים לענין, והחיפוש אחריהם אינו 'דיג'"
(רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי, פ"ד מט(4), 54)
על יסוד הלכה זו נקבע כי כאשר הטענה אותה מבקש בעל הדין להוכיח באמצעות גילוי המסמכים אינה "חסרת שחר" אין לומר שמדובר במסמך בלתי רלוונטי (רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ ( 25.12.07)

לסיכום
הבקשה מתקבלת.
המשיב ישלים את התשובות לשאלון, כמפורט בגוף ההחלטה, ותמציא את המסמכים המבוקשים, לא יאוחר מיום 1.5.19.
המשיב יישא בשכר טרחת ב"כ התובעת בגין בקשה זו בסכום של 2,500 ₪.

התובעת רשאית להגיש תצהירי עדות ראשית נוספים ומשלימים מטעמה לא יאוחר מיום 1.6.19.
תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעת יוגשו לא יאוחר מיום 1.07.19.
לאור האמור, אני מורה על דחיית קדם משפט ליום בשעה 10.7.19 בשעה 9:30.



ניתנה היום, כ"ו אדר ב' תשע"ט, 02 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 66358-01/18 תלמה נסיעות ותיירות בע"מ נ' גיל סגל (פורסם ב-ֽ 02/04/2019)