פסקי דין על איציק כהן | פסקי דין על מזל כהן | פסקי דין על שרה דנון ואח' | פסקי דין על דוד מאיר פור | פסקי דין על מזל יחזקאל | פסקי דין על יפת הלוי שרה רחל ואח' |
33094-11/17 א 07/04/2019
א 33094-11/17 איציק כהן, מזל כהן, שרה דנון ואח' נ' דוד מאיר פור, מזל יחזקאל, יפת הלוי שרה רחל ואח'
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
7 באפריל 2019
ת"א 33094-11-17 כהן ואח'
נ' פור ואח'
התובעים
1
.
איציק כהן
2
.
מזל כהן
3
.
שרה דנון
4
.
עליזה פלולו
5
.
טוביה פלולו
6
.
אסתר רחמים
7
.
אליהו פלולי
8
.
יהודית פלולי
9
.
רות נסיה מונטיליו
10
.
אמונה ליבני
11
.
אריה רנדל
12
.
אפרים אדרי
13
.
אליז אדרי
14
.
מאיר מרק פורט
15
.
יוכבד יולנדה פורט
16
.
יוסף מרציאנו
17
.
ברג'יט מרציאנו
18
.
ג'רר קורשייאה
19
.
לבנה קורשייאה
20
.
הלן גוטשטיין
21
.
יחזקאל גבאי
22
.
גלעד מזרחי
23
.
יוחנן סחריה
24
.
יוסף כדורי
25
.
יצחק כדורי
ע"י ב"כ
עו"ד עידו שוורץ
ועו"ד מוטי גנץ
נגד
הנתבעים
1. דוד מאיר פור
2. מזל יחזקאל
3. יפת הלוי שרה רחל
4. יצחק יפת הלוי
5. יעקב צרפתי
6. רות צרפתי
7. חניני אזרוואל
8. אברהם אזרוול
9. מרי בניטה
10. רחמנה אזרוואל
11. ג'ולי ממן
12. שרה בניטה
13. ג'ורג' ישראל אזרוול
14. רוני ג'ילברט איז'ק סוסם
15. רחל מרציאנו
16. דניז קליפה
הנתבעים 4-3 ע"י ב"כ
עו"ד איתן פלג
(פומרנץ)
פסק-דין משלים
1.
התובעים 23-1 והנתבעים 16-2 הם בעלי הזכויות בדירות בבית הבנוי ברח' מקור חיים 15 בירושלים, הידוע כגוש 30141 חלקה 42 (להלן: "הנכס"). עניינה של התביעה בעתירה של התובעים למנות את בא-כוחם ככונס נכסים על זכויות החכירה של הנתבע 1 בנכס, על מנת שניתן יהיה לרשום את הנכס כבית משותף. התובעים הבהירו שעל אף שהבית עומד על תילו זה עשרות בשנים, טרם נרשם הבית כבית משותף.
ביום 22.5.2018 ניתן פסק-דין חלקי, בהסכמת התובעים והנתבעים 2-1 ו- 16-5, ולפיו ימונה עו"ד עידו שוורץ
ככונס נכסים במקרקעין, לרבות על זכויות החכירה של הנתבע 1, לצורך ביצוע הליכי הרישום הנדרשים על מנת לרשום את הבית כבית משותף. במסגרת ההסכם שקיבל תוקף של פסק-דין חלקי, ניתנו לכונס הנכסים סמכויות שונות לצורך רישום הבית המשותף.
פסק-הדין החלקי לא הביא לסיום הדיון בתובענה, בשל התנגדותם של הנתבעים 3 ו-4 (להלן: "הנתבעים") להסכמה שהושגה בין הצדדים. עניינו של פסק-הדין המשלים ביחסים שבין התובעים לבין נתבעים אלה, וזאת לאחר שניתן, כאמור,
פסק דין
במישור היחסים שבין התובעים ליתר הנתבעים.
2.
בכתב הגנתם טענו הנתבעים כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם הקבלן (הנתבעים 24 ו-25) ויתר הקבלן על חלק מזכויות הבניה. הם טענו שאין באפשרותם להסכים לרישום הבית המשותף במתווה המוצע על ידי התובעים, שכן לשיטתם הם, וככל הנראה גם בעלי זכויות ביחידות אחרות בנכס, זכאים לחלק מזכויות הבניה בנכס וכן להצמדות, שככל הנראה הוצמדו לחלק מהדירות.
3.
בקדם המשפט שהתקיים ביום 14.10.2018 נדונו קשיים שונים שהתגלעו בגישת הנתבעים. הנתבעים ביקשו שיינתן צו לצורך איסוף מסמכים נוספים, שלשיטתם עשויים לתמוך בטענותיהם. בעקבות דרישה זו, ולאחר בקשות שונות למתן אורכה, נקבע התיק לשמיעת ראיות ולסיכומים ליום 6.3.2019. ביום 4.2.2019 הודיעו הנתבעים כי בנסיבות שנוצרו הם חוזרים מטענתם לפיה "יש לרשום את הבית המשותף שלא בחלוקה שווה בין כל בעלי הדירות ומשאירים את ההכרעה לבית המשפט הנכבד על סמך החומר המונח בפני
ו" (פסקה 14 להודעה). לאחר שהתבקשה הבהרה, מסרו הנתבעים ביום 11.2.2019 הודעה ממנה עולה שהם עומדים על מתן פסק-דין מנומק שיאפשר הגשת ערעור. בעקבות הודעה זו הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה יוגשו תצהירי עדות ראשית תוך ויתור על חקירות העדים, והצדדים יסכמו טענותיהם בקצרה בכתב. בעקבות הסכמה זו בוטל, לבקשתם, מועד הדיון שנקבע ליום 6.3.2019.
התובעים הגישו סיכומיהם בכתב, תוך התייחסות גם לשאלות המשפטיות המתעוררות בנסיבות העניין. הנתבעים הגישו סיכומיהם ביום 1.4.2019. בסיכומים נראה היה שאינם עומדים עוד על הכרעה לגוף העניין. לאחר שהתבקשה הבהרה בסוגיה זו, הודיעו הנתבעים היום "שהם מבקשים שפסק הדין יעסוק רק בסוגיית ההוצאות".
4.
מהודעת הנתבעים מהיום עולה שאין הם חולקים עוד על הטענה לפיה יש לרשום את הזכויות בנכס באופן שהתבקש על ידי התובעים. בנסיבות העניין לא נראה שניתן היה להגיע לתוצאה אחרת. ההסכמים שהוצגו לפני בית המשפט לא התייחסו לזכויות הבניה, ועל פי ההלכה הפסוקה הקניית זכויות בגג או בחצר אינה משליכה בהכרח על המסקנה לפיה הוקנו זכויות בניה בגג או בחצר (ראו, לדוגמה בלבד, ע"א 2427/11 מפעל חסד תורה ירושלים נ' פליישמן, מיום 11.3.14, להלן: הלכת מפעל חסד תורה); לנוכח טיבן של זכויות הבניה כזכויות שנודעת להן משמעות כלכלית רבה, יש לראות בדרך כלל את כלל הדיירים כבעלי זכויות הבניה בנכס, אלא אם הוצגו ראיות משכנעות המעידות אחרת (ראו, לדוגמה בלבד, הלכת מפעל חסד תורה; ע"א 6283/12 עמית צדוק נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, מיום 26.3.14). ראיות מעין אלה לא הוצגו; הענקת זכויות בניה לדייר מסויים מחייבת הסכמה מפורשת של כל הדיירים (ראו, לדוגמה בלבד, הלכת מפעל חסד תורה), תנאי שלא התקיים בהסכמים שהוצגו; הוצאת חלקים מהרכוש המשותף חייבת להיעשות במפרט או במסמך מצורף, ובמקרה זה לא הוצגו מסמכים מעין אלה, אף שמההסכמים עלה כי צורף להם מפרט (ראו, לדוגמה בלבד, ע"א 238/83 נציגות הבית המשותף נ' מרכוס, פ"ד מא(2) 561, 569 (1986), להלן: הלכת מרכוס, ורבים אחרים); די בכך שההוצאה מהרכוש המשותף לא פורטה בהסכם אחד כדי שלא יהא לה תוקף כלפי יתר הדיירים (ראו הלכת מרכוס ורבים אחרים); ולמעשה, גם נוסח ההסכמים אינו חד משמעי באופן העונה לדרישות הפסיקה, מה גם שיש לזכור שאין אפשרות לשנות מזכויות הדיירים באמצעות "הסכמה מאוחרת" (ע"א 3902/98 מיאב חברה קבלנית לבניה בע"מ נ' סטולר, פ"ד נד(1) 849, 857 (2000)).
5.
לנוכח כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת. אני מורה על מינויו של עו"ד עידו שוורץ
ככונס נכסים על הנכס, לרבות על זכויות החכירה של הנתבע 1, לצורך ביצוע הליכי הרישום הנדרשים על מנת לרשום את הבית המשותף. לעניין זה מוענקות לעו"ד שוורץ הסמכויות שפורטו בפסק-הדין החלקי מיום 22.5.2018, ואלה יחולו על כל בעלי הזכויות בנכס (התובעים 23-1 והנתבעים 16-2).
6.
אשר לסוגיית ההוצאות
: התנגדות הנתבעים האריכה את הדיונים בתובענה בפרק זמן של קרוב לשנה ממועד ההסכמה שהביאה למתן פסק-דין חלקי ועד למתן פסק-דין משלים זה. עמידתם על טענותיהם הביאה לכך שהיה על התובעים להגיש תצהירי עדות ראשית וסיכומים. אף אם הנתבעים שבו מטענותיהם בסופו של דבר, הרי שהדבר נעשה רק לאחר שהתובעים נשאו בהוצאות נוספות בשל הצורך בהגשת התצהירים והסיכומים. בהתחשב בכל אלה, אך מתוך התחשבות מתאימה גם בהסכמת הנתבעים לדרך בירור מהירה ויעילה, הגעתי לכלל מסקנה לפיה ישאו הנתבעים בהוצאות התובעים ובשכ"ט עורכי-דינם בסכום כולל של 20,000 ₪ (לשני הרכיבים גם יחד).
המזכירות תשלח העתק מפסק-הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום,
ב' ניסן תשע"ט, 07 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.
רם וינוגרד
, שופט
א בית משפט מחוזי 33094-11/17 איציק כהן, מזל כהן, שרה דנון ואח' נ' דוד מאיר פור, מזל יחזקאל, יפת הלוי שרה רחל ואח' (פורסם ב-ֽ 07/04/2019)