פסקי דין על אבישי קוטליצקי | פסקי דין על סבטלנה פנשין

1413-09/17 א     07/04/2019




א 1413-09/17 אבישי קוטליצקי נ' סבטלנה פנשין








בית משפט השלום ברחובות


07 אפריל, 2019
ת"א 1413-09-17 קוטליצקי נ' פנשין





בפני

כבוד השופטת
רנה הירש


התובע

אבישי קוטליצקי

ע"י עו"ד תומר נחמני


נגד

נתבעים
1.סבטלנה פנשין

2.קשר רנט א קאר בע"מ

ע"י עו"ד יוסי בן משה



פסק דין

הרקע ותמצית טענות הצדדים
1.
לכאורה, עסקינן בתביעה "רגילה" לפיצויים בגין נזקי רכוש בתאונת דרכים. אולם במקרה זה, התובע נהג ברכב מסוג פורשה, ולכן הנזק שנגרם לטענתו, בגין התיקון הנדרש וירידת הערך, הביא להגשת תביעה שהתנהלה בסדר דין רגיל.
2.
רכבי הצדדים היו מעורבים בתאונת דרכים. התובע טען כי בעת שעמד בצומת למופע אור אדום ברמזור נפגע מאחור על ידי רכב הנתבעת 2, הנהוג בידי הנתבעת 1.
הנתבעות טענו כי הנתבעת 1 (להלן: הנהגת) נסעה ישר וכדין בנתיב נסיעתה, והתובע סטה מנתיבו אל עבר נתיב נסיעת הנתבעת וכך גרם לתאונה. הנתבעת 2 (להלן: הנתבעת) הגישה תביעה שכנגד ובה עתרה לחייב את התובע בפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכבה.
3.
הצדדים חלוקים מחלוקת של ממש, לא רק בשאלת האחריות לקרות האירוע, אלא גם לנזקים שנגרמו לרכב התובע.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי של מר ניצן גושן (להלן: שמאי התובע) אשר ערך חוות דעת טרם ביצוע התיקון בפועל וללא שעמדו בפני
ו חשבוניות תיקון ובהתאם, לא נחשפו כל הנזקים. על פי חוות הדעת הוערכה עלות תיקון רכב התובע מסוג פורשה בסכום של 73,886 ₪ וירידת הערך בסך של 20,391 ₪, לפי שיעור של 11.5%. התובע עתר לפיצוי בגין סכומים אלו, בתוספת הוצאות שכר השמאי ופיצוי בגין בזבוז זמנו והטרחה שנגרמה לו.
הנתבעות הגישו, באיחור משמעותי, חוות דעת נגדית וזאת לאחר שהרכב נבדק על ידי שמאי מטעמן, מר יוסי גירון (להלן: שמאי הנתבעות). שמאי הנתבעות עיין, טרם עריכת חוות דעתו, בחשבוניות התיקון: חשבונית מוסך פורשה שהודפסה ביום 28.12.17 וחשבונית מוסך פחחות, מיום 10.9.17. שמאי הנתבעות אישר נזק בסך של 58,568 ₪, כשסכום זה מורכב מהוצאות תיקון שאושרו על ידו בסכום של 44,827 ₪ וירידת ערך בסך של 13,831 לפי שיעור של 8%.
4.
התובע, וכן שני השמאים התייצבו לדיון הוכחות שנקבע ליום 12.12.18. ואילו הנהגת נעדרה ממנו. בפתח הדיון
התברר כי שמאי התובע לא חזר ובדק את הרכב לאחר התיקון וכי התובע מבקש לאפשר לו השלמת חקירה ראשית. חקירה זו התארכה באופן שלא ניתן היה להשלים את שמיעת העדויות באותו מועד. מצאתי טעם לפגם בכך ששמאי התובע בחר לבוא ולהעיד לאחר תיקון הרכב, לאחר שעיין בחוות הדעת הנגדית ואפשר היה להציג לו את חשבוניות התיקון, ומבלי שמצא לנכון לבחון את הרכב לאחר שתוקן.
בנסיבות שנוצרו, ומאחר שממילא היה צורך בדיון נוסף בשל העדר הנהגת, נקבע מועד נוסף לדיון הוכחות, וניתנה לתובע רשות להגיש חוות דעת משלימה לאחר שהשמאי מטעמו יבדוק את הרכב המתוקן. מסיבה לא ברורה, חוות הדעת המשלימה הוגשה רק יום לפני הדיון הנדחה.
האחריות
5.
מדובר בתביעה אזרחית בה רמת ההוכחה הנדרשת עומדת על 51% - ולפיכך די בכך שגרסה אחת תהא מסתברת ולו במעט, מהגרסה האחרת. במקרה המונח בפני
י מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות, כדי לתמוך באיזו מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו. בהעדר אותו "דבר מה נוסף" שיהיה בו כדי להטות את המאזניים לכיוון זה או אחר, יש להכריע על בסיס נטל ההוכחה בלבד.

6.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, ראיתי את התמונות שהגישו שני הצדדים ושמעתי את שני הנהגים, הגעתי למסקנה כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו בשים לב לרמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי, לשכנע כי האחריות לתאונה מוטלת על הנהגת, וזאת מהנימוקים שיפורטו להן.
ראשית
, בהדגמת מיקומי הרכבים על ידי הנתבעת בעת חקירתה, היא הציבה את רכב התובע עומד במנח אלכסון בתוך נתיב נסיעתה לפניה. אין בכך כדי להסביר את מיקום הנזק ברכב התובע, בפגוש האחורי, כפי שניתן להבחין בתמונות שהוצגו במסגרת ת/1. בשל כך, נפגמה מהימנותה של הנתבעת.
שנית
, בתמונה הראשונה של נ/1 נראה רכב הנתבעת דווקא כשהוא עומד בזווית בתוך נתיב הנסיעה, על קו העצירה שלפני הרמזור. לפי גרסת הנתבעת, היא נסעה ישר בנתיב נסיעתה (סעיף 3 לתביעה שכנגד). במהלך העדות תיקנה הנתבעת את גרסתה כאשר אומתה עם הנראה באותה תמונה וציינה כי
"יכול להיות שזרקתי את ההגה שמאלה... החזרתי אותו ימינה... בעקבות הפגיעה כנראה סטיתי לנתיב שממנו אבישי הגיע."

(עמוד 15 שורות 4-8). מדובר בעדות כבושה, שמשקלה נמוך עד אפסי, השונה מהגרסה שהוצגה בכתבי הטענות ובטופס ההודעה שמסרה הנתבעת למעבידה.
שלישית
, מהתמונה השנייה של נ/1 ניתן לראות את רכב התובע לאחר שנעצר באמצע הצומת כשהוא ישר במיקום המקביל לנתיב האמצעי, וללא שום הטיה. מכאן עולות שתי מסקנות: בלתי סביר שהתובע היה בזווית אלכסונית לפני רכב הנתבעת כאשר ארעה התאונה, שכן לא היה נדחף ונהדף לכיוון אמצע הצומת. בנוסף, קיימת סבירות גבוהה שרכב התובע היה בנתיב האמצעי המקביל למקום שבו נעצר לאחר הפגיעה.
רביעית
, הנתבעת העידה כי ראתה את רכב התובע, שנסע לפניה, כשהוא עובר בין נתיבים עוד לפני התאונה. הנתבעת טענה כי בשל כך, בחרה לעבור לנתיב השמאלי, אם כי הבהירה שרכב התובע נשאר לפניה כל הזמן (עמוד 15 שורה 32 עד עמוד 16 שורה 3). הנתבעת לא ידעה להסביר איך קרה שהגיעה למצב שבו היא נוסעת כמעט במקביל לרכב התובע באופן שסטייתו לתוך נתיב נסיעתה גורמת למצב שבו לא תוכל לבלום מבלי לפגוע ברכב התובע (עמוד 16 שורות 4-6). הנתבעת טענה כי שני הרכבים היו בנסיעה רצופה, אולם גם לא ידעה להסביר מדוע בנסיבות אלו, היה במעבר של רכב התובע לנתיב נסיעתה – כשהוא נוסע במהירות שלה או מהר יותר – מביאה להתנגשות.
7.
נתתי דעתי לעובדה שהנזק ברכב התובע הוא בפגוש האחורי משמאל והנזק ברכב הנתבעת הוא בפגוש הקדמי מימין. עם זאת, הנזקים הם בפגוש האחורי ובפגוש הקדמי בהתאמה ולא בצד הרכב. לפיכך, אין במיקום הנזק כדי לתמוך בגרסה של הנתבעת יותר מאשר בגרסת התובע. מאחר שרכב התובע אכן נפגע מאחור, אם כי בצדו השמאלי של החלק האחורי ברכב, אין בכך כדי לסתור את גרסתו כי נפגע מאחור כאשר היה במצב עמידה.
8.
אני דוחה את טענת הנתבעות כי לא ייתכן שהתובע היה במצב עמידה לנוכח מיקומו בסיום האירוע, כ- 8 מטר בתוך הצומת. הטענות בנוגע למשקל כלי הרכב ולמרחק ההדיפה האפשרי, בוודאי קשורות גם למהירות הנסיעה של הנתבעת ומכל מקום, מדובר בעניין שבמומחיות ולא בידיעה שיפוטית. משלא הובאה חוות דעת מתאימה לסוגיה זו, לא אבסס כל הכרעה על הטענות שהועלו בסיכומים.
9.
לנוכח האמור לעיל, אני מקבלת את גרסת התובע במלואה וקובעת כי התאונה התרחשה בעת שעמד לפני רמזור אדום ונפגע מאחור מרכב הנתבעת. בנסיבות אלו, אין מקום להשית על התובע אשם תורם, או אחריות כלשהי, לאירוע התאונה או לתוצאותיה.
הנזקים
10.
אבהיר כי כ"נקודת פתיחה", מקובלת עליי טענת שמאי הנתבעות, כי רכיבי נזק שלא נכללו בחוות הדעת של שמאי התובע (שהיא הבסיס לכתב התביעה), לא נדרשו במסגרת ההליך ושמאי הנתבעת אינו נדרש להתייחס אליהם, אף אם בסופו של דבר הם מצאו ביטוי בחשבוניות התיקון.
ככל שלאחר ביצוע התיקון בפועל הסתבר כי היו נזקים נוספים שלא אותרו בבדיקה הראשונית על ידי שמאי התובע, היה על התובע לבקש לתקן את כתב התביעה בהתאם, ולצרף חוות דעת מעודכנת ונכונה שבה מפורטים כלל הנזקים שנגרמו לו. משלא נעשה הדבר, גדר המחלוקת נתחמה באותם רכיבים ועבודות אשר פורטו בחוות דעת שמאי התובע, ואשר היוותה את הבסיס לפירוט הנזק בכתב התביעה.
עם זאת, הדברים נכונים רק לאותם רכיבים ששמאי הנתבעות, מטעם זה, לא התייחס אליהם כלל בחוות הדעת שערך. כאשר שמאי הנתבעות חרג מאותו כלל שהגדיר לעצמו ומצא לנכון להתייחס לנושאים שמצאו ביטוי בחשבונית התיקון, על אף שלא פורטו בחוות דעת שמאי התובע, הרי שבנוגע להם נמצא שיש מקום להתייחסות עניינית. הנתבעות הגישו את חוות דעת השמאי מטעמן, ויש בכך משום הודאת בעל דין כי הנושאים שאליהם התייחס השמאי הם הנושאים במחלוקת ועל כן, בהתנהגות ומכללא, הרחיבה את חזית המחלוקת בתובענה זו גם לעניינים אלה.
11.
בעייננו, הכוונה היא לרכיבי הנזק של
החלפת החגורות והחלפת מיכל העיבוי, אשר שמאי הנתבעות מצא לנכון להתייחס לאלה באופן מפורש בחוות דעתו. שמאי הנתבעות ציין (בסוף עמוד 2 לחוות דעתו)
"בנוסף בוצעו עבודות אשר אינם רלבנטים לאירוע הנדון כמו החלפת חגורות בטיחות החלפת מיכל עיבוי ועוד."

[טעויות הכתיב במקור – ר.ה.]
.
בהתאם לכך, אני מתייחסת לאותה הערה של שמאי הנתבעות כנוגעת רק לשתי הסוגיות המפורטות בה באופן ברור, שכן לא ניתן להשלים עם הגישה לפיה מדובר בדוגמא והמומחה רשאי להוסיף עליה באופן בלתי מוגבל.


12.
עיינתי בדוח ההפרשים שערך שמאי הנתבעות (עמוד 10 מתוך 19 של חוות הדעת). אני מקבלת את ההערות לפיהן אישר את העבודות שבוצעו למעשה, על פי העלות שנדרשה להן ואשר שילם התובע בפועל, לאחר שקיבל הנחה משמעותית ממוסך פורשה.
התובע ראוי לשבח על כך שפעל לבקש ולקבל הנחה משמעותית וחריגה ועם זאת, הוא אינו זכאי להערכת העלות שקבע השמאי מטעמו טרם התיקון כאשר התיקון בוצע בסופו של דבר, בעלויות מופחתות.
13.
אני מקבלת את הערת שמאי הנתבעות כי עבודת האיטום והזיפות נכללת בתוך פרק הפחחות בגינה שולם באופן גלובלי סך כולל של 4,000 ₪, סכום שאף אישר שמאי הנתבעות. אני מקבלת גם את ההפחתות בדוח ההפרשים, הנובעות מכך שלא בוצעו עבודות תיקון מסוימות. עם זאת, היה נדרש משמאי הנתבעות להתייחס בחוות הדעת לצורך בהשלמת התיקון בעניינים אלו. הדבר נכון כאשר עסקינן בתיקונים שייתכן ויהיה על התובע להשלים בהמשך.
באשר לתקנה 309, עבודות חשמל, חיישני נסיעה: אין חולק כי לא נעשתה בדיקה לפי תקנה 309 ואין התייחסות לצורך בביצוע הבדיקה כעת, או בצורך בהשלמת כיוונים ומדידות. כמו כן, לא מצאתי חיוב נפרד בחשבוניות התיקון לעבודות חשמל או לעבודה של פו"ה של חיישני הנסיעה.
אני מקבלת את טענת שמאי הנתבעות כי אין מקום לדרישה בגין "מערכת ספוילר מושלם" בסכום כולל, כאשר מדובר ברכיבים שונים (בעלי מק"טים שונים) והיה מקום כי שמאי התובע יתייחס לפגיעה בכל אחד מהרכיבים שהם חלק מהמכלול, או לאפשרות להחליף רק את חלקם.
אתייחס להלן לאותם רכיבי נזק שמצאתי שיש להוסיפם על הערכת שמאי הנתבעות.
14.
מכסה תא מנוע: שמאי התובע ציין כי המכסה שתוקן אינו תקין ולא ניתן לתיקון באופן מלא, ואני מקבלת את עדות שמאי התובע בעניין זה, לאחר שהצביע בתמונות (שנותרו בידי, יסומנו כעת ת/3) על סימן במכסה המנוע, אשר לגישתו מעיד על הצורך בתיקון נוסף או החלפה. עם זאת, שמאי התובע לא ציין באופן ברור ופוזיטיבי אם יש צורך בהחלפת מכסה זה כעת, או שניתן לבצע תיקון חוזר, ומהי העלות שתידרש לשם כך, בשים לב להנחה הניתנת לתובע במוסך פורשה.
על בסיס ההנחה שקיבל התובע בעבר, אני מעמידה את תוספת התשלום הנדרשת על מחצית הסכום שנכלל בחוות דעת הראשונה של שמאי התובע, קרי, סך של 2,500 ₪.
פנס אחורי שמאלי
: שם העלות על פי הקבלה היתה 1,440.35 ₪ ולא 1,400.35 ₪ כפי שצוין בדוח ההפרשים. התוצאה היא, כי אני מאשרת הפחתה בסכומים המפורטים בדוח ההפרשים, כאשר יש להוסיף להפחתה שבוצעה 2,500 ₪ בגין התיקון שלא הושלם במכסה תא המנוע, וההפרש בעלות פנס אחורי שמאלי בסך 40 ₪ ובסך הכל, 2,540 ₪.
החלפת חגורות הבטיחות:
כאמור לעיל, שמאי הנתבעות בחר להתייחס באופן מפורש להחלפת חגורות הבטיחות, על אף שאלה לא נזכרו בחוות הדעת הראשונה של שמאי התובע. בכך הסכימו הנתבעות כי נושא זה הוא אחד הסוגיות שבמחלוקת (שאם לא כן, היה שמאי הנתבעות מתעלם מנושא זה כליל, כפי שעשה כאשר נתקל בתיקונים אחרים שלא הוזכרו בחוות הדעת המקורית של שמאי התובע).
אמנם, יש ממש בטענת שמאי הנתבעות כי יכולות להיות סיבות שונות, לרבות "גיל" החלק שיחייבו את החלפתו. עם זאת, לנוכח הסמיכות שבין המועד שבו נבדקו החגורות ונמצא כי יש להחליפן, והן הוחלפו בפועל לבין התאונה, מצאתי כי סביר יותר שההחלפה נובעת מהפגיעה הממשית שנגרמה ברכב התובע במסגרת תאונה זו, מאשר מסיבה אחרת בלתי תלויה.
מסקנה זו מתחזקת לנוכח העובדה כי התובע נשא בעצמו בעלות כל התיקון, בלא מימון של חברת ביטוח. חזקה שאם לא היה צורך בהחלפת החגורות, לא היה מתנדב להוציא סכומי כסף ניכרים מכיסו. שוכנעתי שהתובע הבין שההחלפה הכרחית, ונדרשת מסיבות בטיחותיות כפועל יוצא מהפגיעה שנפגע רכבו בתאונה.
לפיכך, אני מוסיפה לעלויות שאישר שמאי הנתבעות את כל הסכומים הנוגעים להחלפת חגורות הבטיחות (עלות החגורות עצמן 2,812 ₪ ועלות עבודת ההחלפה 975 ₪). מכאן, שיש להוסיף לעלות שאושרה סכום נוסף של 3,787 ₪.
החלפת מיכל עיכובי:
כפי שעולה מחשבוניות התיקון, בוצעה ההחלפה בפועל לחלק זה, ועניין זה "זכה" להתייחסות מפורשת בחוות דעת שמאי הנתבעות. לעניין זה אציין כי לא ראוי שבעל מקצוע רציני והגון אשר עורך חוות דעת נגדית, יבחר לנסח את חוות הדעת באופן מעורפל תוך שימוש במילים "כמו" ו"ועוד" באופן שלא ניתן להבין בצורה ברורה מהם הנושאים אשר המומחה בחר להחריג.
כאמור, משבחר שמאי הנתבעות להזכיר פריט זה (הכולל מיכל, מכסה ועבודה) – בעוד התעלם לחלוטין מפריטים אחרים שלא מצאו ביטוי בחוות הדעת הראשונה של שמאי התובע – יש לדון בדרישה הנוגעת אליו.
שמאי הנתבעת החסיר כל התייחסות והבהרה, מדוע לשיטתו לא היה נדרש לבצע את עבודת ההחלפה של מיכל העיבוי, כפי שמצא לנכון לעשות המוסך. לפיכך, אני מאשרת את העלות שנדרשה בפועל מהתובע בגין אלה, בסך של 1,051 ₪.
ירידת ערך
15.
הצדדים הסכימו לנתון של ערך הרכב, לאחר שהוברר כי הפער בין הערכות נובע מירידת ערך קודמת שנגרמה לרכב טרם התאונה נושא כתב התביעה (ר' סיכומי התובע, עמ' 27 שורות 12-14).
שמאי הנתבעות בדק את הרכב לאחר התיקון ועל כן, הערכתו באשר לירידת הערך שנגרמה לאחר השלמת תיקון הרכב מעודכנת יותר ונכונה יותר, מאשר הערכה שבוצעה על בסיס סברה של איכות התיקון ומצב הרכב, שנערכה לפני ביצוע עבודות התיקון. בחוות הדעת המשלימה לא מצא לנכון שמאי התובע להתייחס לשאלת ירידת הערך ועל כן, אני מקבלת את ירידת הערך שקבע שמאי הנתבעות, בכפוף להערה להלן.
16.
חרף האמור, לא ניתן לקבל את עמדת שמאי הנתבעות בנוגע לירידת הערך בגין הפגיעה בבית הפנס, לפיה היא כלולה בהערכת ירידת הערך שנקבעה בגין הפח האחורי.
כאשר שמאי הנתבעות טרח וציין שיש להתייחס לכל חלק בעל מספר מק"ט משלו כחלק נפרד, במסגרת הערכת עבודות התיקון (עמוד 24 שורות 22-23), מתחייב כי יפעל באופן דומה ויתייחס לכל חלק בנפרד בעת קביעת ירידת הערך.
לא מקובלת עלי הגישה כי ניתן לעשות דבר והיפוכו: אם המומחה סבור שיש הכרח להפריד את ההתייחסות בפרק התיקון (ועמדתו התקבלה), לא ניתן לקבל מאותו מומחה התייחסות הפוכה, הכוללת מספר רכיבים שונים כקביעה יחידה של ירידת ערך.
על כן, אני מוצאת להוסיף לירידת הערך שקבע שמאי הנתבעות את זו שנקבעה ע"י שמאי התובע בגין פח משקף אחורי שמאלי, בשיעור של 1%. על כן, אני מעמידה את ירידת הערך שנגרמה לרכב התובע, בשיעור של 9%.
סיכום הנזקים:
17.
בגין עלויות התיקון קבע שמאי הנתבעות עלות כוללת של 44,827 ₪. לסכום זה יש להוסיף את הסכומים שפורטו לעיל (בנוגע למכסה המנוע, למיכל העיבוי, לחגורות הבטיחות, ולתיקון הטעות בחישוב) בסך כולל של 8,632 ₪ (7,378 ₪ בצירוף מע"מ).
כמו כן, קבע שמאי הנתבעות ירידת ערך בסך של 13,831 ₪, אשר יש להוסיף לו סכום השווה ערך לירידת ערך בשיעור של 1% נוסף, דהיינו, 1,773 ₪ נוספים.
בחישוב כולל, יש להוסיף לסכום שבסיכום חישוב שמאי הנתבעות, סך כולל של 10,405 ₪.
18.
התוצאה היא כי אני מעמידה את נזקי התובע, בגין עלויות התיקון וירידת הערך, בסכום כולל של 69,062 ₪. לסכום זה יש להוסיף את עלות חוות דעת שמאי התובע. בסך של 1,534 ₪.
סוף דבר
19.
התביעה מתקבלת בחלקה. אני קובעת כי הנתבעת 1 אחראית באופן מלא לאירוע התאונה ולתוצאותיו. הנתבעות תשלמנה, ביחד ולחוד, באמצעות הנתבעת 2, לתובעת,
פיצוי בגין הנזק הישיר (עלות התיקון, ירידת הערך ושכר השמאי) בסך של 70,596 ₪.
20.
התביעה שכנד – נדחית.
21.
בקביעת סכום ההוצאות, לקחתי בחשבון את אלה: העובדה שהתביעה התקבלה ברובה; מהות המחלוקת, ההליך וסכום התביעה; הוראת סעיף 512 לתקסד"א; מספר הדיונים ומשכם;
הוצאות לתובע בגין הצורך בניהול ההליך, התייצבות לדיונים ובזבוז זמנו בשל הצורך לפעול לבדיקה ותיקון של הרכב
; הפרשי שיערוך הוצאות התיקון מיום הוצאת החשבוניות; דחיית התביעה שכנגד. אינני מחייבת את הנתבעות לשלם עבור התייצבות שמאי התובע לדיון ההוכחות הראשון לאחר שהתברר שהגיע ללא הכנה מתאימה, וכן בשל העיכוב המשמעותי שנגרם בהגשת חוות דעתו המשלימה.
אני מחייבת את הנתבעת 2
בהוצאות התובע בגין ניהול ההליך, בסך של 3,000 ₪ ובנוסף, בהוצאות משפט אלה:
אגרת בימ"ש (מחושבת באופן יחסי לסכום התביעה שהתקבלה) בסך 1,765 ₪,
עלות התייצבותו של השמאי לדיון הוכחות אחד בסך 1,755 ₪,
וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט המחוזי מרכז – לוד.
המזכירות תשלח עותק פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום,
ב' ניסן תשע"ט, 07 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.











א בית משפט שלום 1413-09/17 אבישי קוטליצקי נ' סבטלנה פנשין (פורסם ב-ֽ 07/04/2019)