פסקי דין על ניסים אפרת | פסקי דין על יצחק גולן

76603/04 א     08/12/2005




א 76603/04 ניסים אפרת נ' יצחק גולן




1
בתי המשפט
א 076603/04
בית משפט השלום תל אביב-יפו
08/12/2005
תאריך:
כבוד השופטת חנה פלינר

בפני
:
ניסים אפרת

בעניין:
תובעת
יורם בן משה

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
יצחק גולן
נתבע
פסק דין
1. 1. בפני
תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש אשר אירעו לרכב התובעת בעקבות תאונת דרכים מיום 28.6.04. בעת התאונה היה נהוג רכב התובעת ע"י אמה, הגב' ניסים רינה (להלן: "הנהגת").

2. 2. התאונה התרחשה בכביש מס' 44 , כשבכוונת הנהגת לפנות שמאלה לכיוון כביש מס' 4 צפון. לטענת הנהגת, עת הייתה מרוחקת כ- 50 מ' מהרמזור, כשהמופע ברמזור הוא ירוק, פגע בה לפתע תוך כדי נסיעה הנתבע. בעת התאונה הייתה ברכב הנפגע גם התובעת, בתה של הנהגת, אשר הינה נכה 100%, הנזקקת לכסא גלגלים.

3. 3. רכב התובעת נבדק ביום 5.8.04 ע"י שמאי, מר יפת ארז (להלן: "השמאי"). השמאי תיעד את הפגיעות ברכב התובעת בתמונות (ת/1) והעריך כי הסכום הנדרש לצורך תיקון הרכב עומד על סך של 7,365 ₪ . הרכב אכן תוקן על פי הערכת השמאי ביום 5.7.04, וחשבונית תיקון על הסכום הנ"ל צורפה לכתב התביעה.
לפיכך הגישה התובעת את תביעתה זו, במסגרתה היא תובעת את סכום התיקון, שכר טרחתו של השמאי והוצאות נסיעה בסך 250 ₪ , סך הכל 8,195 ₪.

4. 4. הנתבע הגיש כתב הגנה באופן עצמאי ולא נעזר בעו"ד. כמו כן, הנתבע לא הכחיש כי מדובר ברכב השייך לחברת דן רנט- א- קאר (אוויס), אולם לא ביקש לצרף נתבע נוסף וגם לא ביקש להגיש הודעת צד ג', לא כנגד מוסך שלבים בו עבד באותה עת לטענתו, ולא כנגד אוויס או מבטחתה.

5. 5. בכתב ההגנה לא חלק הנתבע כי פגע ברכב התובעת מאחור אך טען כי הנזק שנגרם ברכב התובעת היה קל ולא זה המפורט בחוות הדעת. לטענת הנתבע הנזק מסתכם בסכום של כ- 300-400 ₪ והוא הציע לתובעת כי התיקון יבוצע במוסך בו הוא עובד אולם זו סירבה להצעה. הנתבע מסכם וטוען כי סכום התביעה מופקע ומוגזם.

6. 6. דיון זה היה קבוע ליום 8.3.05, אולם לדיון זה לא התייצבה התובעת והנתבע התייצב בשעת דיון מאוחרת יותר ולפיכך נדחה הדיון ליום 8.12.05. באותו מועד קבע בית המשפט כי אם עומד הנתבע על חקירת השמאי מטעם התובעת, עליו להודיע על כך לתובעת על מנת שזו תזמנו לישיבת ההוכחות, וכך אכן נעשה.

7. 7. בדיון שהתקיים בפני
ביום 8.12.05 העידו הנהג, הנתבע והשמאי. גם התובעת התייצבה לעדות אולם בהסכמה וויתר הנתבע על חקירתה. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוצגו בפני
אני קובעת כי הדין התביעה להתקבל, אבהיר קבעתי זו.

8. 8. למעשה במחלוקת אך ורק שאלת גובה הנזק ולא שאלת האחריות. הנתבע לא הכחיש כי פגע ברכב התובעת מאחור, יתרה מזו הודה כי החלק שפגע ברכב התובעת הוא הפינה הימנית קדמית של רכבו, ראה פרוטוקול עמוד 6 שורות 22-25.
כמו כן הודה הנתבע כי אינו יודע את הסיבה מדוע פגע ברכב התובעת, ראה פרוטוקול עמוד 8 שורות 14-15.
למרות זו טוען הנתבע כי הפגיעה הייתה קלה ביותר.

9. 9. לעומתו הנהגת העידה כי היא שמעה "בום" מאחור, וראה פרוטוקול עמוד 3 שורה 5, שם מציינת הנהגת כי רכבה נהדף. בעקבות הפגיעה, התפנו הנהגת והתובעת לבית החולים לסדרה של בדיקות. תיאור המכה החזקה נזכרת כבר בהודעת הנהגת לחברת הביטוח על התאונה, כפי שצורפה בכתב התביעה ("צד ג' פגע בי מאחור בעוצמה רבה") .

10. 10. מקבץ העדויות והממצאים הנ"ל מוביל את בית המשפט למסקנה כי אין מדובר בפגיעה קלה בלבד ולכן מתיאור התאונה, ומהעובדה כי הפינה החזקה של רכב הנתבע פגע בחלק האחורי "הרך" של רכב התובעת, אין לשלול את הנזק הנטען.

11. 11. מעבר לכך וחשוב אף יותר, התובעת תמכה את תביעתה בחוות דעת של שמאי. לחוות דעת זו אשר נערכה בסמוך לאחר התאונה (כ-8 ימים), צורפו תמונות מהן ניתן להבחין בנקל בנזק לא מבוטל. כמו כן מעיון בתמונות אשר צולמו בתא המטען, לא ניתן להבחין בסימני חלודה, ודבר זה מתיישב עם דברי השמאי לפיהם מדובר בפגיעה טרייה ולא בנזק קודם ( ראה פרוטוקול עמוד 6 שורה 11).

12. 12. הנתבע, למרות שלטענתו הוא מתעסק בעולם הרכב מגיל 12 ובזמן התאונה עבד במוסך, בחר שלא להביא חוות דעת מטעמו, וניסה להפריך את מהימנות חוות הדעת באמצעות חקירה נגדית. זאת לא עלה בידו. השמאי נחקר ע"י הנתבע ונשאל לפחות שלוש פעמים האם הנזקים הנראים בתמונות יכולים להיגרם כתוצאה ממפגש פינת הרכב עם רכב התובעת, והשמאי נתן תשובות אשר הניחו את דעת בית המשפט.

13. 13. זאת ועוד, השמאי הוסיף וטען כי לא ניתן לנסוע עם נזקים כפי שנראים בתמונות, היות ותא המטען לא נסגר. דבר זה שולל את טענת הנתבע כי מדובר בנזקים קודמים.

14. 14. אציין כי התנהלות הנתבע בתיק זה, מעבר למחדלו מהגשת חוות דעת נגדית, מעוררת אף היא שאלות. הדיווח למוסך ולחברת הביטוח ניתן רק ביום 19.9.04, דהיינו כשלושה חודשים לאחר התאונה, ולא ברור מדוע לא בחר הנתבע לדווח בזמן אמת לבעלת הרכב ולמעסיקה אודות התאונה ומדוע בחר שלא לצרפם להליך, כאמור לעיל.

15. 15. בחנתי גם את הטענה המשתמעת של הנתבע, בדבר "סחטנות" של התובעת. לא מצאתי כל אינטרס של התובעת "לנפח" את סכום התביעה. התובעת הזמינה שמאי שנשלח ע"י הסוכן, ולא הוכח כל קשר בינו לבין המוסך המתקן. התובעת צירפה חשבונית כי כל סכומי התיקון שולמו למוסך ולכן היא באופן אישי לא "התעשרה" מתאונה זו; לתובעת עמדה זכות לתקן את רכבה במוסך המורשה של מיצובישי, בו היא הצהירה כי הרכב טופל ממועד רכישתו על ידה.

16. 16. לאור כל האמור לעיל, ומאחר והנתבע לא תמך את טענותיו בראיה כלשהי, וראיות התובעת לא הופרכו, דין התביעה להתקבל. הנתבע ישלם לתובעת את סכום התביעה, כולל הנסיעות בסכום של 8,195 ₪ . לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום ביצוע התיקון דהיינו ה- 5.7.04 ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט הכוללות את האגרה כפי ששולמה בסך 279 ₪ , שכר עדות הנהגת בסך 250 ₪, שכר השמאי בסך 750 ₪ בצירוף מע"מ כדין ושכר טרחת עו"ד בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

כל התשלומים יבוצעו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין בדואר.

ניתן היום ז' בכסלו, תשס"ו (8 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים.
חנה פלינר
, שופטת
קלדנית : שיר.








א בית משפט שלום 76603/04 ניסים אפרת נ' יצחק גולן (פורסם ב-ֽ 08/12/2005)