פסקי דין על אורה כהנא | פסקי דין על אור פרייטג | פסקי דין על גדעון פרייטג | פסקי דין על אמיר הלפרין | פסקי דין על יהודית הלפרין |

34500-01/19 הפ     18/04/2019




הפ 34500-01/19 אורה כהנא, אור פרייטג, גדעון פרייטג נ' אמיר הלפרין, יהודית הלפרין








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ה"פ 34500-01-19 הלפרין ואח' נ' כהנא ואח'
18 לאפריל 2019






מספר בקשה:1
לפני
כבוד השופטת
נועה גרוסמן

מבקש
ים / משיבים בה"פ
1. אורה כהנא

2. אור פרייטג
3. גדעון פרייטג
ע"י ב"כ עו"ד גדעון פרייטג ואח'


נגד

משיבים / מבקשים בה"פ
1.
אמיר הלפרין

2. יהודית הלפרין
ע"י ב"כ עו"ד אלון גרוסבוים





החלטה

עניינה של הבקשה:

1.
לפני בקשה לסילוק המרצת פתיחה זו על הסף.

2.
בהליך העיקרי עתרו ה"ה הלפרין (להלן: "הלפרין") לקבוע כי בהיותם הבעלים של הדירה הנמצאת בבית המשותף
הידוע כגוש 6166 חלקה 279 תת חלקה 2, הם רשאים להוסיף ולבנות יחידות דיור נוספות בבית המשותף; רשאים לרשום את יחידות הדיור הנוספות כיחידות משנה נפרדות; כי הם יכולים לבנות תוספת של שתי קומות או יותר; כי מרפסות הדיור החדשות ו/או מרפסות הגג של דירות הגג החדשות הן מרפסות המהוות חלק אינטגרלי של דירה ואינן בגדר "גג חדש" המהווה רכוש משותף.

לחילופין, עתרו הלפרין לאפשר להם לבצע את הבניה על פי התשריט שצורף להמרצת הפתיחה כנספח 12 ולתקן את הרישום בהתאם לבנייה לאחר השלמתה.

3.
הלפרין הם בעליה של דירת הגג בתת חלקה 8 בבניין ברח' אפנר 12, גבעתיים שהוא בית משותף ובו 8 דירות, כאשר תת חלקה 1 אינה מהווה דירת מגורים. המשיבים בהמרצת הפתיחה, המבקשים דכאן הם בעלים של יתר הדירות בבניין. גב' קרן פלג, שלא נכללה במסגרת המבקשים דכאן, היא בעלים של דירה נוספת בבניין וצוינה בהמרצת הפתיחה כמשיבה 2.

4.
הלפרין ביקשו להוסיף שלוש דירות נוספות על דירתם כמפורט בסעיף 5 להמרצת הפתיחה. לצורך כך הגישו בקשה להיתר, נספח 4 להמרצת הפתיחה.

חלק מבעלי הדירות הגישו התנגדות לוועדה המקומית לתכנון ובניה גבעתיים (להלן: "הועדה המקומית")
ההתנגדות צורפה כנספח 5 להמרצת הפתיחה.

בהחלטת הועדה המקומית מיום 20.12.17 נדחתה בקשת הלפרין. ההחלטה צורפה כנספח 6 להמרצת הפתיחה.

5.
הלפרין לא שקטו על השמרים והגישו ערר לוועדה המחוזית. ועדת הערר הפנתה את הצדדים ל"בירור קנייני" שיעשה לפני הערכאה המתאימה ומכאן התובענה הנוכחית. החלטת ועדת הערר צורפה כנספח 11
להמרצת הפתיחה.
הלפרין סבורים כי הם זכאים לעתירות המבוקשות על ידם במסגרת המרצת הפתיחה, וכי לבית המשפט המחוזי בתל אביב הסמכות העניינית והמקומית לדון בתובענה נוכח הסעדים המבוקשים ומקום המצא הבניין.

הבקשה לסילוק על הסף:

6.
אורה כהנא
, אור פרייטג
וגדעון פרייטג
(ייקראו להלן ולשם הנוחיות: "כהנא ופרייטג") הם כאמור חלק מן המשיבים בהמרצת הפתיחה ומגישי הבקשה לסילוק על הסף.

7.
לטענתם, אין מקום לקיום הדיון מן הטעמים הבאים:

א.
קיומו של מעשה בית-דין בדמות ההחלטה של הועדה המקומית ולאחריה של ועדת הערר.

לשיטתם, הביטוי "תימוכין קנייניים" מלמד כי על מבקש ההיתר לשכנע בדבר זכות קניינית לכאורה בנכס. כל בנייה ברכוש משותף כפופה על פי דין להסכמת שאר בעלי הדירות בבית המשותף.
בענייננו, טוענים כהנא ופרייטג כי הלפרין לא הציגו תימוכין קנייניים כנדרש. תקיפת החלטת הועדה המקומית לא נעשתה כדין ואף לא תקיפת החלטת ועדת הערר. משכך, קיים לטענתם מעשה בית דין ואין לאפשר דיון חוזר.

ב.
חוסר סמכות עניינית לבית משפט זה להידרש להליך. לטענתם, את ההחלטה בערר ניתן לתקוף בבית המשפט לעניינים מינהליים בלבד.
הם טוענים כי הסעדים אותם הלפרין מבקשים, שהם - להוסיף לבנות תוספות ולרשום יחידות דיור נוספות אינם מתאימים כלל ועיקר להליך זה. שינוי תוכנית בניין לא תיעשה בבית המשפט אלא ע"י תוכנית מתקנת על פי הוראות סעיף 133 לחוק התכנון והבנייה. המועד להגשת עתירה מינהלית כנגד החלטת ועדת הערר חלף ואין לאפשר להלפרין לתקן את מחדלו על דרך של התביעה הנוכחית.
ראו: סעיף 133 לחוק התכנון והבנייה וסעיף 5(1) לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים תש"ס-2000.

משכך, גורסים
כהנא ופרייטג כי הסעד המבוקש בהמרצת הפתיחה הינו למעשה תקיפה ישירה של מוסדות התכנון למרות שטענות הלפרין נדחו בערכאות הנכונות.

ג.
כהנא ופרייטג גורסים, כי העלו טענה הנוגעת לתימוכין קניינים חזור ושנה לפני הועדות הרלוונטיות הועדה המקומית וועדת הערר, כך שהבקשה של הלפרין נדחתה מסיבות ענייניות מוצדקות – העדר הסכמה של כלל הדיירים; שינוי מהותי לחוסר הסכמות כחוק; לא ניתן פתרון חנייה נדרש לשתי דירות; הבקשה לא הוגשה בהתאם לנדרש בחוק וחסרים בה פרטים;

מכל האמור לעיל, עותרים כהנא ופרייטג לסילוק התובענה על הסף.

עמדת הלפרין:

8.
נדרשה עמדת הלפרין אשר שללו את המבוקש. הם גרסו, כי הן הועדה המקומית והן ועדת הערר לא דנו כלל בעניינים תכנוניים וקבעו כי הבקשה לא תידון עד לעריכת הבירור הקנייני. לא זו אף זו, הועדות הפנו במפורש לעריכת בירור קנייני לפני הערכאה המוסמכת. לטעמם של הלפרין, הערכאה המוסכמת הינה בית משפט זה במסגרת ההליך הנוכחי.

9.
הלפרין טענו כי אינם תוקפים את ועדת הערר בהליך הנוכחי ועל כן לא היה עליהם לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים. נהפוך הוא, הפנייה הנוכחית לבית המשפט נעשתה על פי החלטת ועדת הערר לביצוע בירור קנייני קודם שיבוצע בירור תכנוני. החלטות מוסדות התכנון אינן מהוות ואינן יכולות להוות מעשה בית דין בשאלת הזכויות הקנייניות. רשויות התכנון גם לא התיימרו להכריע בשאלה הקניינית אלא הפנו את הצדדים לערכאה המוסמכת, לבית משפט זה.

10.
משכך, עותרים הלפרין לדחיית הבקשה לסילוק על הסף.

תגובת כהנא ופרייטג:

11.
נדרשה תגובת כהנא ופרייטג על פי התקנות.

הם שבים וטוענים כי הסעדים המבוקשים בהמרצת פתיחה זו, מהווים שינוי תוכנית שאינו אפשרי אלא על ידי תוכנית מתקנת והתיקון לא יכול להיעשות בסעד הצהרתי על ידי בית משפט זה. הם שבים ומפנים להוראות סעיף 133 לחוק התכנון והבנייה.

השאלות המצריכות הכרעה:

12.
השאלות המצריכות הכרעה בעניינו הן כדלקמן:
א.
האם החלטות הועדה המקומית וועדת הערר מהוות מעשה בית דין, המשתיק את הלפרין מהמשך בירור ?
ב.
האם התובענה הנוכחית מהווה תקיפה של החלטות הועדה המקומית וועדת הערר כטענת כהנא ופרייטג ? שאם כך הכתובת הנכונה אינה בית משפט זה אלא בית המשפט לעניינים מינהליים. או שמא התובענה הנוכחית מהווה פעולה בהתאם להוראות הועדות דנן, לצורך הכרעה בזכויות הקנייניות ולפיכך היא לגיטימית ומותרת.
ג.
במידה וקם הצורך להכריע בזכויות קנייניות – האם הגורם המוסמך הינו בית המשפט המחוזי, והאם הדרך הנכונה היא בהליך של המרצת פתיחה.
אדון בשאלות אחת לאחת.

החלטות הוועדה המקומית ו-ועדת הערר:

13.
לאחר שאני בוחנת את החלטות הוועדה המקומית ו-ועדת הערר, אינני מוצאת בהן משום מעשה בית-דין כטענת כהנא ופרייטג. מהחלטות הוועדה המקומית עולה במפורש כי הוועדה המקומית לא סילקה את הלפרין על הסף אלא קבעה: "הוועדה המקומית תשוב ותדון בבקשה רק לאחר שתתקבל הכרעה מגורם שיפוטי מוסמך ביחס לחלוקת זכויות הבניה". גם בהחלטת ועדת הערר, שניתנה ביום 6.6.2018, אינני מוצאת משום מעשה בית-דין המשתיק את הלפרין בתביעה הנוכחית. נהפוך הוא. לאחר סקירה משמעותית של הזכויות והחובות מטעם הצדדים, ציינה ועדת הערר כי אמנם לא מצאה שתקנון הבית המשותף מקנה להלפרין את הזכות בעניינים אלה, וכי על-פניו התקנון אינו מקנה לעורר זכות לבנות על גג דירתו הקיימת; יחד עם זאת, בסעיף 14 סיפא להכרעה, הפנתה ועדת הערר את הלפרין לביצוע בירור קנייני בפני
הערכאה המתאימה, וכך נאמר שם: "בנסיבות אלו, אנו סבורים שהחלטת הוועדה המקומית לפיה יש להשהות את הבירור התכנוני עד לבירור הקנייני, שייעשה בפני
הערכאה המתאימה, הינה החלטה סבירה, ויש להותירה על כנה. לאור האמור, אנו דוחים את הערר".

14.
הווה אומר, שתי הוועדות לא קבעו קביעות קנייניות. הן הפנו את הלפרין לברר את הנושא הקנייני כאשר רק לאחר שנושא זה יבורר, תשובנה הוועדות ותידרשנה לפן התכנוני של המבוקש.

15.
משכך, אין לראות בהחלטות הוועדות דנן, משום מעשה בית-דין המשתיק את הלפרין וגודר את דרכם מפני המשך הבירור.
רכיב זה בבקשה לסילוק על הסף - נדחה אפוא.

בית-המשפט לעניינים מינהליים:

16.
מכאן אדרש לטענה הנוספת שהעלו כהנא ופרייטג, אשר ממנה עלה כי הגורם המוסמך להידרש לסוגיה לאחר הכרעת ועדות הערר, הוא בית-המשפט לעניינים מינהליים ולא בית?המשפט המחוזי.

17.
גם טענה זו, בכל הכבוד, אינה מקובלת עליי. חוק בית-המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס?2000, קובע, בסעיף 5 שבו, את סמכות בית-המשפט כדלקמן:
"בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה –
(תיקון מס' 15) תשס"ה-2005
(1)
עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בעניין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן – עתירה מינהלית);מיום 8.8.2005
(2)
ערעור המנוי בתוספת השנייה (להלן - ערעור מינהלי);
(3)
תובענה המנויה בתוספת השלישית (להלן - תובענה מינהלית);
(תיקון מס' 2) תשס"א-2001 (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005
(4)
ענין מינהלי או ענין אחר שנקבע בחוק אחר כי בית משפט לעניינים מינהליים ידון בו, ובכפוף להוראות אותו חוק."

18.
אכן, אילו היו הוועדות הנכבדות קובעות מסמרות, הדרך להשיג על ההחלטה של ועדת הערר הייתה דרך הערעור המינהלי. אולם, בענייננו, לא מצאתי כי התביעה הנוכחית מהווה השגה או ערעור על החלטות הוועדות. נהפוך הוא. התובענה הנוכחית עולה בקנה אחד עם הוראות הוועדות והיא צועדת במסלול הסדור שהכרעות הוועדות היתוו להלפרין. הוועדות הרי קבעו כי הן תידרשנה לפן התכנוני לאחר שיוכרע הפן הקנייני בפני
ה ערכאה מוסמכת.

לא היה מקום, וגם לא צורך, שהלפרין יגישו ערעור על קביעות אלה. הלפרין צייתו לקביעות הללו והגישו את המרצת הפתיחה הנוכחית כדי להכריע בסוגיה הקניינית. במידה וההכרעה הקניינית תהא לטובת הלפרין, יוכלו הם להמשיך לפן התכנוני.

19.
אשר על כן, גם טעם זה שהעלו כהנא ופרייטג אינו יכול לעמוד, ונדחה בזאת.

התובענה הנוכחית:

20.
אדרש עתה לשאלה, האם בית-המשפט המחוזי הינו בית-המשפט המוסמך לדון בתובענה מסוג זה בדרך של המרצת פתיחה.

הסמכות קבועה בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
סמכותו של בית?המשפט המחוזי הינה סמכות שיורית, כקבוע בסעיף 40 לחוק זה. סמכות בתי-משפט השלום קבועה בסעיף 51 לחוק האמור.


על-פי הוראות סעיפים 51(א)(2) ו-(3), בתי-משפט השלום ידונו באלה:
"(2)
תביעות אזרחיות – למעט תביעות הנוגעות למקרקעין – כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין;

מיום 3.7.1985

(3)
תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;

..."

מן האמור עולה, כי אכן ההכרעה בנושא הקנייני אשר הועלה בהמרצת פתיחה זו, מצוי בסמכות בית-המשפט המחוזי.

הואיל והסעד אינו כספי אלא הצהרתי, המנגנון של המרצת פתיחה הוא המנגנון המשפטי הראוי.

סיכום:

21.
מן המקובץ לעיל אני קובעת כי המרצת הפתיחה להגדרת הזכויות הקנייניות של הלפרין בנכס הוגשה כדין ולפורום הנאות.

הבקשה לסילוק על הסף נדחית אפוא.

22.
בשלב דיוני ראשוני זה, לא ראיתי לחייב בהוצאות. ההוצאות תיקבענה על-פי התוצאות בתיק העיקרי.

23.
אני קובעת לישיבה מקדמית ראשונה, במעמד הצדדים ובאי-כוחם, ליום 27.6.2019 בשעה 10:00.

המזכירות תזמן את הצדדים ובאי-כוחם.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ט, 18 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט מחוזי 34500-01/19 אורה כהנא, אור פרייטג, גדעון פרייטג נ' אמיר הלפרין, יהודית הלפרין (פורסם ב-ֽ 18/04/2019)