פסקי דין על גונן שגב | פסקי דין על משטרת ישראל | פסקי דין על שרות בתי הסוהר |

1412/05 עעא     26/12/2005




עעא 1412/05 גונן שגב נ' משטרת ישראל, שרות בתי הסוהר




עע"א: 1412/05
עע"א 1573/05

בבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת
בשבתו בכלא שאטה
26/12/2005
תאריך:
כב' השופטת הלמן אסתר

בפני
:
בעניין: גונן שגב


ה ע ו ת ר

נ ג ד

1. משטרת ישראל

2. שרות בתי הסוהר

באמצעות פרקליטות המדינה - מחוז הצפון

ה מ ש י ב י ם

החלטה

על סמך מידע מודיעני (להלן: "המידע החסוי") נמנעו חופשותיו של העותר, הוא שובץ באגף סגור ועבודתו הופסקה.

בקשתו של העותר להסיר את החסיון מעל המידע החסוי, שהחסיון עליו הוטל מכוח תעודת החסיון שהוצאה כדין, על כל פרט שיש בו כדי לחשוף את מוסרי הידיעות, לרבות תוכנו של המידע, נדחתה.

המידע החסוי עליו נסמכו המשיבים בהחלטתם, הוצג לעיוני בהסכמת הצדדים, חרף האמור.

בפתח הדיון הוברר כי העותר הוחזר לעבודתו בתוך הכלא, ביום 1.12.05.
הנושאים העומדים כעת על הפרק הינם לפיכך, מניעת חופשותיו ושילובו באגף הסגור.

ב"כ העותר טען בהרחבה, וכמיטה יכולתו כנגד המידע המודיעני, אשר לא עמד לנגד עיניו, בנסיון לשכנע כי ההסתמכות עליו הינה בלתי סבירה ולא עניינית. טיעוניו התמקדו בשתי העילות עליהן נסמכים המשיבים:

באשר למעורבותו של העותר בפלילים וקשריו עם משפחות פשע, טוען ב"כ העותר כי הוא מניח שהכוונה היא למשפחת אוחנה, שהעותר שהה עם שניים מבניה בתא אחד במשך מספר חודשים. קשרים אלה נסתיימו, לטענתו, עם העברתו לכלא אחר, והתמצו בקשר המתחייב משהותם בתא אחד.
העותר מציין עוד כי אם מייחסים לו קשר עם גורם נוסף (ששמו פורט בדף חסוי) הרי ההסבר לקשר או לשיחה שקיים עם בני המשפחה של אותו גורם. הוא רצונו לסייע לטיפול בילדו הפגוע. על רקע העובדה שהעותר הקים בעבר עמותה לטיפול באמצעות רכיבה בילדים חולי סי.פי.

באשר לחששות בנוגע להמלטותו של העותר מן הכלא, טוען ב"כ העותר מספר נימוקים שבעטים להנחתו מדובר בטיעון מופרך. בין היתר, העובדה שהעותר הגיש ערעור על גזר דינו, שאמור להשמע בזמן הקרוב, והוא מתייחס ברצינות ובתקווה לסיכויים להמתקת העונש שנגזר עליו, משפחתו של העותר, בפרט ילדיו, והקשר ההדוק שיש לו עמם.

ביחס למידע החסוי בכלל טוען ב"כ העותר כי על בית המשפט לבוחנו בזהירות, לבחון את מועדי קבלת הידיעות, ואת פרק הזמן שחלף מאז נתקבלו.

המשיבים שבו והפנו למידע המודיעיני, וביקשו לדחות את טיעוני העותר ולהשאיר את ההחלטות בעינן.

לקראת תום הדיון הוברר כי סיווגו של העותר כסג"ב הוסר עוד ביום 4.12.05 בהחלטה של הגורמים המוסמכים, אך הוא עדיין משובץ באגף המפוקח, למרות שניתן לו לצאת לעבודה בלווי סוהר.

לאחר שעיינתי במידע החסוי (המידע מסומן בחתימת ידי ובתאריך ה- 7.11.05) שוכנעתי כי דין העתירה להתקבל.

מטבע הדברים, אסיר השוהה במאסר יחד עם אסירים אחרים, מקיים קשר כלשהו עם אסירים אלה, שהם בני שיחו היחידים. מכאן ועד למסקנה כי מדבר במערכת יחסים המעידה על המשך פעילות עבריינית יש צורך במידע נוסף המצביע על טיב הקשרים ועל היותם בלתי כשרים, לכאורה.
אין במידע שהוצע לעיוני די בכדי להגיע למסקנה זו ובכדי לבסס את ההחלטה שהתקבלה בהסתמך עליו, וזאת, בין היתר, בהתחשב בפרק הזמן שחלף מאז נתקבלה הידיעה האחרונה.

באשר לחשש מפני המלטותו של העותר, בנוגע אליו נתקבלו ידיעות מפורטות ביותר, אשר הצדיקו את סווגו כסג"ב והעברתו לאגף מפוקח בשלב הראשון, עד לאימות ובדיקת המידע.
עם זאת, עמדתם הנוכחית של המשיבים, הדברה בסיווגו של העותר בקטיגוריה השוללת חופשותיו ובהותרתו באגף המפוקח, משחלפה תקופת מה, בהלכה לא נתקבלו מידעים נוספים, המידע שהתקבל לא אומת, וסווגו כסג"ב הוסר, הינה בלתי סבירה.

עצם הסרת הסיווג כסג"ב, מצביעה על כל שהמשיבים לא ראו במידע זה בסיס מספיק להאריך את משך המגבלות שהוטלו על היותר על סמך אותו מידע.

אין פירוש הדבר שניתן להתעלם מן המידע החסוי ולהתיר לעותר לצאת לחופשות ללא כל מגבלה, אך בהתחשב בנימוקים לעיל, סביר הוא כי ישונה סיווגו באופן המאפשר לו לצאת לחופשות בתנאים ובמגבלות שיקבעו על ידי המשיבים.

הואיל ומידע זה הוא הנימוק היחיד לשלילת חופשותיו ולהעברת העותר לאגף המפוקח, הרי משהותר לעותר לצאת לעבודה (בפיקוח מופחת) והוסר סיווגו כסג"ב, לא מצאתי את הטעם הסביר להמשך השארתו באגף המפוקח.

החלטה הלוקה בחוסר סבירות חשודה בהיותה נגועה בשיקולים זרים ויש לבטלה.

לסיום, לא בלי קשר לאמור לעיל, לא אוכל שלא להתייחס בחומרה רבה לעניין שהועלה במהלך הדיונים.

הדיון הראשון בעתירה התקיים ביום 7.9.05. יומיים או שלושה לאחר מכן - פורסמה בכלי התקשורת ידיעה אודות חשש להמלטותו של העותר מן הכלא.

בישיבה בה נדונה בקשת העותר להסיר את החסיון, טען ב"כ העותר כי למרות שבדיון שנערך ביום 7.9.05 סרבו המשיבים לנפק מידע כלשהו באשר לטיב הידיעות, ולו בפרפרזה, הרי ימים ספורים לאחר מכן - פורסמו הדברים בכלי התקשורת, והדבר מעורר חשד באשר להתנהלות המשיבים ותום ליבם.

בישיבה שנערכה במעמד המשיבים וגורמי המודיעין בלבד, ישיבה שנועדה לאפשר להם ליתן הסבר לחסיון המידע, הוכחשה הטענה כי גורמי שב"ס הוציאו את המידע לתקשורת, ונטען כי המידע פורסם על ידי העותר עצמו, וזאת לאחר שהדברים נודעו לו בראיון שבו הודע לו על סיווגו כסג"ב. על כך הגיב בית המשפט מייד כי דברים אלה אמורים היו להאמר בתגובה בדיון הפתוח, ולא במעמד צד אחד.

הדברים פורטו בהחלטה שניתנה ביום 1.12.05 (בפסקה האחרונה). בישיבה האחרונה ביקש העותר להגיב עליהם. לטענתו, אין שחר לטענה זו, שכן על קיומו של המידע הנוגע לחשש מפני המלטותו נודע לו כיומיים לאחר הפרסום בכלי התקשורת.

לאחר הדיון הומצא לעיוני סיכום הראיון שנערך עם העותר בתאריך 18.9.05, והמאמת טענות העותר. הראיון שבו הודע לעותר על סיווגו כסג"ב נערך מספר ימים לאחר הפרסום בכלי התקשורת.

יש לראות בחומרה הצגת מידע מטעה בפני
בית המשפט. יתר על כן, אם אכן פורסם המידע על ידי מי מהמשיבים, בה בעת שבבית המשפט נטען כי לא ניתן אף לגלותו לעותר בפרפרזה - על המשיבים לערוך בדק בית ולברר התנהלותם, בפרט נוכח טענות העותר באשר לחשש כי שיקולים זרים עומדים מאחורי התנהלות זו.

החלטה זו תובא לידיעת מנהל בית הכלא צלמון, לידיעתו ולטיפולו.

סוף דבר, כאמור, העתירה מתקבלת במובן זה, שעל המשיבים לפעול לשינוי סיווגו של העותר לקטגוריה המאפשרת יציאתו לחופשה, בתנאים שיקבעו, וזאת בתוך 21 יום מקבל ההחלטה.
כמו כן, על המשיבים לפעול להעברת העותר לאגף אחר, שאיננו מפוקח, וזאת בתוך 14 יום מקבלת ההחלטה.

ניתנה היום 26/12/2005 בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו לצדדים בהקדם ובפקס.
________________
הלמן אסתר
, שופטת









עעא בית משפט לעניינים מנהליים 1412/05 גונן שגב נ' משטרת ישראל, שרות בתי הסוהר (פורסם ב-ֽ 26/12/2005)