פסקי דין על עו"ד אמנון גלברט | פסקי דין על ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ

59220-11/16 תצ     28/04/2019




תצ 59220-11/16 עו"ד אמנון גלברט נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"צ 59220-11-16 גלברט נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ




בקשה מס' 29
לפני
כבוד השופט דורון חסדאי

המבקש
עו"ד אמנון גלברט
ע"י ב"כ עו"ד מרי ימין


נגד

המשיבה
ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ערן טאוסיג



החלטה

רקע כללי וטענות הצדדים בקצירת האומר

1.
לפניי בקשת המבקש למתן צו המחייב את
המשיבה בגילוי מסמכים ובעיון בהם.

2.
המבקש בבקשתו מבקש כי המשיבה תגלה ותעביר לעיונו תיעוד על אודות הטיסות שבוטלו או המריאו באיחור של שלוש שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה,החל
מ־1 באפריל עד 31 באוקטובר בכל אחת מהשנים 2014, 2015, 2016 ובכלל זה ביחס לכל טיסה:
א
.
מסמך המתעד את מספר הנוסעים שנרשמו לטיסה;
ב
.
מסמך המתעד את הסיבה לביטול הטיסה;
ג
.
כל הפניות בכתב של הנוסעים לקבלת פיצוי בגין ביטול הטיסה, בין לתשלום פיצוי, בין לקבלת מידע על אודות ההטבה בגין ביטול הטיסה;
ד
.
כל תשובות המשיבה לפניות בכתב של הנוסעים כאמור בסעיף (ג);
ה
.
מסמכים המתעדים את כל התשלומים ששולמו לנוסעים בגין ביטול הטיסה.

3.
במסגרת סעיפים 2
–8 לבקשה פירט המבקש את המסגרת הנורמטיבית הנוגעת לגילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, תוך שהפנה
לפסיקה מתאימה התומכת בבקשתו.

4.
המבקש טען בין היתר כי בקשתו לאישור התובענה כייצוגית עוסקת באי־תשלום ההטבה מסוג פיצוי לנוסעים שטיסתם הפנים־ארצית בוטלה על ידי המשיבה, מכוח אחריותה המוחלטת לעשות כן בהתאם לסעיף 3(א)(4) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב – 2012 (להלן: "החוק") ולתקנות שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב – 2012 (להלן: "התקנות").
5.
המבקש מציין כי בבקשת האישור שהגיש נטען כי על אף שהוא פנה למשיבה בעניין הפיצוי בגין טיסתו שבוטלה, היא לא שילמה לו את הפיצוי ולא רק זאת, אלא שבחרה שלא להשיב לו דבר וחצי דבר, ועל יסוד האמור נטען בבקשת האישור לעילות של הפרת חוזה, הפרת חובה חקוקה והפרת חובת תום הלב עקב אי־תשלום הפיצוי הקבוע בתקנות בגין טיסת פנים שבוטלה.

6.
עוד צוין כי במסגרת סעיפים 19
–25 בבקשת האישור נטען כי המשיבה מפרה את כל חובות היידוע והגילוי הקבועות בסעיף 14 לחוק ולפיכך נטען בבקשת האישור לעילות של הפרת חובה חקוקה, עוולת רשלנות על ידי הטעיה והפרת חובת תום הלב באופן שגרם נזק לנוסעים שלא פנו בכתב אל המשיבה לקבלת הפיצוי הקבוע בתקנות בגין טיסתם הפנים־ארצית שבוטלה (ר' בהרחבה סעיפים 9–11 לבקשה).

7.
בגדרי סעיפים 12–23 התייחס המבקש לאמור בתשובת המשיבה ובתגובתה המשלימה. לדבריו עומדת לו עילת תביעה אישית (ר' סעיף 25). לשיטתו המסמכים שגילויָם מבוקש "רלוונטיים לזירת המחלוקת ולשלב שבו נמצא ההליך
" וזאת בהתאם להוראת סעיף 4(ב)(1) לתקנות תובענות ייצוגיות. המבקש בדעה כי הוא הניח תשתית ראשונית לטענתו כי המשיבה אינה משלמת את הפיצוי הקבוע בחוק ובתקנות לנוסעים שפנו אליה בכתב או לנוסעים שכלל לא פנו אליה מפני שהיא לא טרחה להביא לידיעתם את המידע בהתאם לסעיף 14 לחוק.

8.
לדברי המבקש, המשיבה גילתה "דוגמאות" בלבד לביטולי טיסות ולתשלום הפיצוי לנוסעים מעטים בלבד "לפנים משורת הדין". לשיטתו המשיבה אינה יכולה לצאת ידי חובתה בגילוי דוגמאות בלבד והיא אינה יכולה לכפות עליו להסתפק בדוגמאות אלה המציגות מידע חלקי וחסר אשר לא ניתן לבסס עליו ממצא חיובי (ר' בהרחבה סעיפים 26
–33).

9.
המשיבה בתשובתה בדעה כי דין הבקשה להידחות לפי שעל פניו ברור כי אין מקום ליתן צו לגילוי מסמכים ולעיון בהם מן הטעם שהתובענה היא תובענת סרק והמבקש לא עמד בחובת ההוכחה
המוטלת עליו. לשיטת המשיבה, הבקשה אינה עומדת בדרישות הפסיקה, כמו גם בתנאים שנקבעו בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות.

10.
לדברי המשיבה, המדובר בתביעת סרק שאינה מצדיקה על פני הדברים מתן צו לגילוי מסמכים. המשיבה מציינת כי היא טענה בתשובתה כי יש לסלק את הבקשה לאישור על הסף וזאת משלוש סיבות עיקריות – הראשונה, שהמבקש הרחיב באופן פסול את הקבוצה המוגדרת על ידו בבקשה לאישור כך שהיא מתיימרת להשתרע לא רק על טיסה
iz845
בה טס המבקש, אלא על כלל טיסות ארקיע מאז חקיקת החוק; השנייה, המשיבה כבר פיצתה לפנים משורת הדין את הנוסעים שפנו אליה לגבי ביטול הטיסה
iz845
בהתאם לרף הפיצוי הקבוע בחוק. לדבריה, היא לא פיצתה את המבקש עצמו משום שבפני
יתו אליה כלל לא נדרש פיצוי אלא נתבקש מידע. מכאן שאין למבקש עילת תביעה אישית כנגדה; השלישית, הנזק הנטען והמבוקש על ידי המבקש בבקשת האישור הוא פיצוי כספי ללא הוכחת נזק מכוח החוק, וכידוע סעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות אינו מאפשר לתבוע במסגרת תובענה ייצוגית פיצויים לדוגמה או פיצויים ללא הוכחת נזק.

11.
המשיבה בדעה כי הואיל והמבקש יודע היטב כי לא עלה בידו להוכיח את הדרוש, הוא מנסה לבצע מספר "מקצי שיפורים" לבקשת האישור. כך למשל בתגובתו לתשובתה הוספו עניינים רבים שלא נכללו בבקשת האישור המקורית כולל כרך נספחים עב־כרס, ובנוסף במסגרת התגובה שהיה על המבקש להגיש לתצהיר משלים בן חמישה סעיפים מטעמה, הוגש מסמך המחזיק 117 סעיפים המתפרשים על פני 34 עמודים (לעניין הנימוק השני ר' פרוטוקול הדיון מיום 18.2.19 ואשר נפסק במסגרתו) (ר' בהרחבה סעיפים 4
–8
).

12.
עוד טוענת המשיבה כי הבקשה לגילוי אינה עומדת בתנאי תקנה 4
לתקנות תובענות ייצוגיות ובדרישות שנקבעו בפסיקה. לדבריה, על בקשת האישור להיתמך בתשתית ראייתית מוצקה ועל מגיש בקשת אישור לפעול בשקידה ראויה על מנת לצרף אליה את כל הראיות שבאפשרותו להשיג טרם הגשתה. המשיבה מדגישה כי הזכות לגילוי מסמכים בבקשה לאישור תובענה כייצוגית מצומצמת יחסית ובהשוואה לזכות שכזו בהליכים אזרחיים, ועליה אף לעמוד בתנאים ובמגבלות שחלים באופן כללי על הליכי גילוי. המשיבה בדעה כי הבקשה אינה עומדת בדרישות תקנה 4(ב)(1) הואיל והמסמכים אינם קשורים לשלב בו נמצא ההליך אלא לשלב של ניהול התובענה הייצוגית לגופה, ורק אם תתקבל הבקשה לאישור יהא מקום לבדוק כיצד התנהלה המשיבה לגבי כל טיסה וטיסה.

13.
עוד מציינת המשיבה כי בתשובתה לבקשה לאישור היא הראתה כי מילאה את חובותיה לפי החוק כדבעי, הן לעניין חובות הגילוי והיידוע שקובע החוק והן לעניין הזכות לקבל פיצוי בגין טיסה שבוטלה או עוכבה, הכול בכפוף לתנאים שקובע החוק. המשיבה מבהירה למען הסר ספק ולעניין חובת הגילוי, כי היא ערכה שינויים במסמכים שהיא שולחת ללקוחותיה, כמו גם באתר האינטרנט שלה, ובכך למעשה לשיטתה נסתם הגולל על בקשת האישור כולה (ר' ברחבה סעיפים 10
–22).

14.
כן
טוענת המשיבה
כי איתור המסמכים המבוקשים על ידי המבקש יחייב השקעה של מאות שעות עבודה על ידה ויטיל עליה עול כבד ובלתי סביר, לפי שיהיה צורך לבדוק אלפים רבים של טיסות אשר יצאו מיום 1 באפריל עד 31 באוקטובר במהלך שלוש שנים שונות ולמשך תקופה מצטברת של כשנה וחצי. לשיטתה, מתן הצו לא יביא לפישוט ההליכים, יכביד עליה הכבדה מיוחדת ואם תתקבל הבקשה היא תיאלץ לבצע בירורים מרחיקי לכת כאשר חלק מהמסמכים כלל אינם נמצאים בידיה ויהא עליה לייצרם (ר' בהרחבה סעיפים 23
–30).

15.
המשיבה מוסיפה טעם נוסף להתנגדותה, והוא כי המידע המבוקש כולל סודות מסחריים שלה. לדבריה, מבוקש להורות על גילוי טיסותיה במשך כשנה וחצי כולל מספר הטיסות ומספר הנוסעים שנרשמו לכל טיסה, ולא יכולה להיות מחלוקת כי מדובר בסוד מסחרי שלה, ובהינתן עובדה זו ולאור המידע הסודי שיש במסמכים יש צורך שאלה יהיו "בעלי חשיבות רבה להליך ולפיכך נוטה הכף להסרת החיסיון המוטל עליהם" (ר' בהרחבה סעיפים 32–35).

16.
המבקש בתגובתו בדעה כי טענת המשיבה שאין הוא רשאי לטעון אלא רק ביחס לטיסתו, אין לה על מה שתסמוך. לדבריו טענה דומה נטענה ונדחתה בת"צ 1196/07 אבנר גבאי נ' רכבת ישראל
(פורסם בנבו, 11.11.15). לדבריו, המבחן הקובע הוא אך ורק עד כמה העילה האישית מקדמת את הבירור הייצוגי בהתאם לסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות.

17.
המבקש בדעה כי הטענה שהוא פנה אל המשיבה בצורה "מתחכמת" לעניין הפיצוי, מוטב היה לה שלא הייתה נטענת. לטענתו, סעיף 3א(4) לחוק קובע כי הפיצוי ישולם תוך 45 יום מהיום שהנוסע "פנה אליו בכתב, אל מפעיל הטיסה או המארגן". לשיטתו, מהי הפנייה בכתב לעניין סעיף 3(א)(4) לחוק היא שאלה שטעונה הכרעה בתיק זה.

18.
המבקש בדעה כי הוא ביסס היטב את העילה האישית בכל העילות הייצוגיות שנטענו על ידו והניח תשתית ראייתית ראשונית בקשר לכל עילות התביעה כפי שפורטו בסעיף 11 לתגובתו. עוד טען המבקש כי המשיבה לא סיפקה כל אינדיקציה כמה זמן יידרש לה לסרוק את הטיסות המצויות במערכת הממוחשבת שלה וכמה זמן יידרש לאיתור המסמכים שנתבקשו ומהי עלות העתקתם, כך שלא ניתן להניח מראש כי איתור המסמכים והעתקתם יגרום למשיבה "נזק של ממש" (ר' בהרחבה סעיפים 6
–15). המבקש אף מציין כי המשיבה אינה נדרשת לחשוף מסמכים המסגירים את הסיבה לביטול טיסה ספציפית, באם תודה ללא סיגי כי ביחס לאותה סיבה לא קמה לה עילת פטור בהתאם לסעיף 6(ה) לחוק.

19.
המבקש טוען כי בניגוד לאמור על ידי המשיבה, הוא לא ביקש גילוי מלא וכללי של כל הטיסות אלא רק מידע לגבי "הטיסות שבוטלו או המריאו באיחור של 3 שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה" למשך תקופה של שנה וחצי. לשיטתו, המשיבה לא הניחה תשתית עובדתית כלשהי לטענה כי יהא בגילוי המבוקש כדי לחשוף סוד מסחרי שלה, וגם אם היה מדובר בסוד מסחרי אין לומר כי לא ניתן להגן עליו באמצעות מתן צו לפי סעיפים 24(א) ו־24(ב) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999 (ר' בהרחבה סעיפים 17–22).

20.
בדיון שהתקיים ביום 18.2.19 טענו ב"כ הצדדים איש–אישכ מידתו בתמיכה לעמדת שולחו אף לעניין בקשה מס' 29 שבמחלוקת.

המסגרת המשפטית

21.
סמכותו של בית המשפט להורות על מתן צו לגילוי בהליך לאישור תובענה כייצוגית מעוגנת בתקנה 4(ב) לתקנות. תקנה זו מייצגת את האיזון בין השיקולים השונים שעומדים ביסוד בקשה ממין זה (רע"א 494/16 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עזר, פסקה 12 (19.5.16)).
וזו לשון התקנה:
לבית המשפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
(1)
המסמכים שגילוים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית;
(2)
המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק.

22.
תקנה 4(ב) לתקנות מורה כי כתנאי לכך שבית המשפט ייעתר לבקשה לגילוי מסמכים בשלב הדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שומה על המבקש להראות תחילה כי המידע שמבוקש על ידו אכן רלוונטי לדיון בבקשת האישור וכי יש בו כדי להאיר סוגיות הנוגעות להתקיימות תנאי הסף לאישור התובענה כייצוגית (
רע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נז(4) 513
, 519). בנוסף, כשמבקש הצו הוא בעל הדין שהגיש את בקשת האישור – כבענייננו – עליו להראות שהעמיד תשתית ראייתית ראשונית להתקיימותם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק. לשון אחר, על המבקש להראות כי הראיות שהובאו על ידו מבססות, ולו לכאורה, אפשרות כי בקשתו לאישור התובענה כייצוגית תתקבל. בצד האמור, המבקש נדרש לעמוד בתנאים ובמגבלות שחלים באופן כללי על הליכי גילוי מסמכים. בתוך כך עליו להראות כי המידע או המסמכים נמצאים בידי בעל הדין שצו לגילוי מופנה אליו; כי מתן הצו יביא לפישוט וייעול ההליכים; וכי הדבר לא יטיל עול בלתי סביר על בעל הדין שכלפיו הצו יופנה (רע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי נ' זליכה (פורסם בנבו, 29.3.16), פסקה 11 והאסמכתאות שם).
יובהר כי רף ההוכחה הנדרש לצורך בחינת תנאי "התשתית הראייתית הראשונית" כאשר עסקינן בבקשה לגילוי מסמכים, אינו מתמצה בכך שבקשת האישור אינה בקשת סרק; ועם זאת הנטל נמוך מן הנדרש לצורך אישור התובענה כייצוגית (
רע"א 2155/17
קליאוט נ' פרטנר תקשורת בע"מ

(פורסם בנבו, 24.8.17),
פסקאות 5
–
6; עניין עזר, פסקה 13).

23.
ברע"א 8649/17 פרטנר תקשורת בע"מ נ' אלחנן תגר ואח' (פורסם בנבו, 16.4.18) נפסק בין היתר כי מוסד התובענה הייצוגית הוא כלי דיוני ייחודי המאפשר מימוש של זכות תביעה אישית במקרים שבהם ליחיד אין כדאיות כלכלית או יכולת להגישה. ככזה, להליך הייצוגי נודעת חשיבות ציבורית ראשונה במעלה בקידום זכות הגישה לערכאות; באכיפת הוראות הדין; ובהרתעת מעוולים הגורמים לנזקים לרבים או מנצלים לרעה את כוחם כבעלי שליטה והון (רע"א 3456/13 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' שליידר, פסקאות מד ו־מה (פורסם בנבו, 29.8.17); בר"מ 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר, פסקה 10 (פורסם בנבו, 22.11.12); ע"א 10085/08 תנובה - מרכז שיתופי נ' עזבון המנוח תופיק ראבי ז"ל, פסקה 21 (פורסם בנבו, 4.12.11)). עם זאת ודווקא בשל מאפיינים ייחודיים אלה, למכשיר הייצוגי נלוות גם סכנות. אחד החששות הוא מפני ריבוי תובענות סרק, שכל תכליתן להפעיל על הנתבע בעל הכיס העמוק מנוף של לחצים, כך שיעדיף לסיים את ההליך בפשרה על פני ניהול התדיינות משפטית ארוכת שנים ונטילת הסיכון של קבלת התביעה נגדו.
בהמשך פרשת
תגר
לעיל אף נקבע כי:
מתוך
המאפיינים והתכליות של ההליך הייצוגי, נגזרים השיקולים שעל בית המשפט לבחון בעת הדיון בבקשה לגילוי מסמכים המוגשת במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית. מחד גיסא, גילוי מסמכים נועד לגשר על פערי הכוחות המשמעותיים ופערי המידע המובנים ששוררים בין הצדדים להליך ... וכן, מאחר שתובענה ייצוגית מוגשת בשם קבוצת נפגעים ובגדר תכליותיה ניצבות מטרות חברתיות וציבוריות – אינטרס הקבוצה ואינטרס הציבור מהווים שיקול רלוונטי בבחינת בקשה לגילוי מסמכים בהליך הייצוגי (ראו והשוו: עניין אינסלר, פסקה 13). מנגד, קיים חשש כי הליכי גילוי המסמכים יהפכו ל"מסע דיג" להשלמת תשתית עובדתית חסרה ויאפשרו שימוש לרעה במנגנון התובענה הייצוגית (רע"א 6996/11 קומם נ' רוזובסקי, פסקה 10 (28.8.2012) ...עניין יפעת, בעמ' 519). בהינתן האינטרסים השונים שתוארו, הלכה היא שכאשר עסקינן בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, הזכות לגילוי מסמכים מצומצמת יחסית בהשוואה להיקף הזכות בהליכים אזרחיים אחרים (רע"א 8855/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' קינג, פסקה 5 (24.2.2016) ... רע"א 6217/13 נאור נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, פסקה 2 (6.10.2013)). למען הסר ספק, יובהר שהדברים האמורים ב

פסק דין
זה באשר לגילוי מסמכים, כוחם יפה אף בנוגע לעיון בהם
.


דיון והכרעה

24.
לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי בשלב זה של דיון, טרם הוכרעה הבקשה לאישורהתובענה כייצוגית , דין הבקשה להידחות.

25.
בית המשפט מתבקש לקבוע כי הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית מורכבת משתי קבוצות משנה:
א
.
כל לקוחותיה של המשיבה אשר התקשרו עמה, ישירות או באמצעות סוכן נסיעות או גורם מתווך אחר, לקבלת שירותי טיסה פנים-ארצית החל מיום 7.9.13 עד ליום 6.9.14 אשר טיסתם זו בוטלה או המריאה באיחור של 4 שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה שלהם (להלן: "טיסת פנים שבוטלה"), בין אם נרכש לבדו ובין אם נרכש כחלק מחבילת תיור.
ב
.
כל לקוחותיה של המשיבה שהתקשרו עמה, ישירות או באמצעות סוכן נסיעות או גורם מתווך אחר, לקבלת שירות טיסה פנים-ארצית מיום 7.9.14 אשר טיסתם זו בוטלה או המריאה באיחור של 3 שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה שלהם (להלן: "טיסת פנים שבוטלה"), בין אם נרכש לבדו ובין אם נרכש כחלק מחבילות תיור.
26.
בתמצית ייאמר כי בית המשפט מתבקש במסגרת הבקשה לקבוע כי עילות התביעה הן הפרת חוזה על ידי המשיבה, בכך שלא שילמה לחברי הקבוצה את הפיצוי לעניין טיסת פנים שבוטלה; הפרת חובה חקוקה, עקב אי־תשלום הפיצוי הסטטוטורי לחברי הקבוצה שפנו למשיבה בדרישה לפצותם בגין טיסת פנים שבוטלה; הפרת חובה חקוקה, על דרך הפרת חובת היידוע והגילוי בהתאם לסעיף 14 לחוק שירותי תעופה; עוולת רשלנות, עקב הטעיה במחדל בהתאם לסעיפים 2א ו־4 לחוק הגנת הצרכן בשילוב סעיף 31א לחוק וסעיף 35 לפקודת הנזיקין; הפרת חובת תום הלב, בהתאם לסעיפים 39 ו־61 לחוק החוזים, בכך שהמשיבה לא שילמה את הפיצוי המגיע לחברי הקבוצה בגין טיסת פנים שבוטלה ואף לא יידעה אותם בדבר זכאותם לפיצוי הנ"ל.

27.
המשיבה טענה בתשובתה בין היתר ובקצירת האומר, כי המבקש הגדיר את הקבוצה, שכאמור עליו הנטל להוכיח את קיומה, ככזו הכוללת את כל הנוסעים בכל הטיסות שבוטלו או נדחו מכניסת חוק שירותי תעופה לתוקף, ברם אולם בקשת האישור על כל העילות והנזקים הנטענים בה מתארת את האירועים שהתרחשו אך ורק בנוגע לטיסה
iz845
משדה דב לאילת שבוטלה.
עוד טענה המשיבה כי בהתאם לסעיף 3(4) לחוק שירותי תעופה היא מחויבת לפצות נוסע כאשר קיימת "עילה מזכה" ורק את מי שפנה אליה, כך שגם לו ניתן היה להגדיר את הקבוצה כפי שביקש המבקש, ברי כי ניתן לכלול בקבוצה רק את מי שפנה בפועל אליה ולא זכה לפיצוי. בגדרי סעיפים 27–41 לתשובתה הבהירה המשיבה מדוע שגה המבקש את בהגדרת הקבוצה.

28.
בתמצית ייאמר כי לעניין העילה המזכה, יהא צורך לבחון האם התקלות שנתגלו בטיסה שבה טס המבקש ואשר גרמו לביטול הטיסה באות בגדר הסייג של
"בשל נסיבות מיוחדות שלא בשליטת המשיבה" (ר' סעיף 18ה(1) לחוק שירותי תעופה) וכן יהא צורך לבחון את סוגיית הדרישה בכתב של הפיצוי בהתאם להוראת סעיף 3(4) לחוק שירותי תעופה (ר' לעניין זה נספח ז לבקשה, לגביו חלוקים הצדדים באופן חזיתי).

29.
הבקשה דנן הוגשה רק ביום 8.7.18. בדיון שהתקיים נשאלה ב"כ המבקש מדוע המתין המבקש פרק זמן כה ארוך עד להגשת הבקשה מושא החלטה זו (ודוק – הבקשה לאישור הוגשה כבר ביום 27.11.16 ותשובת המשיבה הוגשה ביום 6.4.17). תשובת ב"כ המבקש הייתה:
אנחנו פשוט מבקשים גילוי מסמכים. לשאלת בית המשפט מדוע הבקשה מוגשת רק עכשיו, אני משיבה שהסיבה היא שהייתה הגשת תצהיר מתוקן, תצהיר משלים לתשובה. הבקשה נשענת על כך שלצורך הוכחת קבוצה שלגביה מתקיימות העילות שאנו טוענים בבקשה, להוכיח אותה בצורה פוזיטיבית ולא על דרך העובדה שהמשיבה לא הביאה שום נתונים שכנגד, יש צורך לקבל גילוי מסמכים
(עמוד 12, שורות 11–12; עמוד 13, שורות 19–22).

30.
סבורני כי תשובת ב"כ המבקש אינה מניחה את הדעת ואינה מספקת הסבר הולם לשיהוי הרב בהגשת הבקשה. השיהוי בהגשת הבקשה פועל בנסיבות העניין לחובת המבקש.

31.
ב"כ המבקש הבהירה את המבוקש לשיטתה בבקשה כדלקמן:
אתחיל מהדבר היותר פשוט – למעשה יש כאן שני חלקים בבקשה לאישור התובענה כייצוגית ואף בבקשה זו. האחד הוא הנושא של הפרת חובת הגילוי והיידוע, כאשר הונחה לדעתי יותר מתשתית ראשונית, אפילו תשתית כזו שמצדיקה מתן

פסק דין
חלקי באשר לאי־קיום חובות היידוע ביחס לקבוצה שאני טוענת לה. כמובן שאני מנסה לחזק יותר את הבקשה על ידי זה שאדע כמה אנשים פנו לחברה ולמעשה כבר ידעו על הזכות לפיצוי בדיעבד וכמה נותרו, כמה כאלה שלא ידעו ולא מימשו את זכותם. ביחס לפריט זה אני יכולה להתייחס בעילה של הטעיה במחדל בהתאם לחוק הגנת הצרכן שלא מחייבת הוכחת נזק. כשאני אומרת 'פנו וקיבלו פיצוי' או 'פנו ולא קיבלו פיצוי' זה רק לצורך הגדרת גודל הקבוצה ולא לצורך העילה
(עמוד 13, שורות 23–28; עמוד 14, שורות 1
–
2).

32.
לשאלת בית המשפט, האם שאלת גודל הקבוצה לא טובה לשלב הבא של התובענה, השיבה ב"כ המשיבה:
...אני הולכת על בטוח. קראתי פסיקה, גם שנתקבלה לאחרונה, לגבי הנושא הזה של האירוע הנקודתי ב

פסק דין
צמח, יש פסיקה של בית המשפט העליון בפרשת נטוויז'ן. אני חושבת שהציפייה מתובעים היא כן לנסות להגדיר דברים ולא 'לא הוכח אחרת' אלא כן להוכיח פוזיטיבית. הרצון הוא לדעת באיזה גודל קבוצה מדובר. חברי כתב את זה, אך זה לא אומר שהוא מודה שיש קבוצה בשלב הזה. היה ובית המשפט יקבע שהופרה חובת הגילוי והיידוע במקרה הספציפי, לא ייטען שאין קבוצה. אם יש הפרה של החוק, ואני מבקשת כרגע לדעת מה גודל הקבוצה שלגביה בוצעה הפרת החוק, אני חושבת שאני מקיימת את חובתי כמבקש סביר. היה ובית המשפט יסבור שזה לשלב הבא, אני אקבל את ההחלטה, כדי שאחר כך לא יגידו 'את ויתרת'
(עמוד 14, שורות 2–10).

ובהמשך:
לגבי הנושא של הפרת חוזה בפועל או צפויה, אני טוענת שיש את מי שפנה ולא קיבל פיצוי. אני חושבת שלא צריך לדקדק במילים של הפנייה שלו. כל עוד הפנייה מספקת את אותם פרטים שמאפשרים בירור לגבי הטיסה ופיצוי. למעשה מה שטוענים כלפי המבקש זה שרק תקלה בלתי צפויה. בכך המשיבה מגלה את דעתה שתקלה בלתי צפויה למעשה פוטרת אותה מתשלום הפיצוי בגין איחור הטיסה וזה מה שהופך את התביעה לתביעה ייצוגית וגם מניח תשתית מספקת להוכחת קבוצה. אני צריכה להוכיח שיש תשתית ראשונית ושזה להוכחת קבוצה, אז שוב, אני רוצה לדעת כמה טיסות בוטלו, אם הם טוענים שהם מפצים לפנים משורת הדין, למרות הפרשנות שלהם...אני חושבת שזה לא שייך כרגע לשלב הוכחת הנזק אלא גם לעניין של חובת הגילוי והיידוע וגם לעניין של הפרה צפויה או לא צפויה, האם הם באמת מפצים מי שפונה כמו שהם טוענים לפנים משורת הדין או לא, כי אז נוצרת עילה ייצוגית לדון בה ונוצרת קבוצה ייצוגית לכאורה, כאשר הנטל למעשה עובר אל המשיבה
(עמוד 14, שורות 11–20; ר' גם טיעונה בעמוד 16 לפרוטוקול, שורות 2–28).

33.
ב"כ המשיבה טען בין היתר ובתמצית בעניין זה, כדלקמן:
חברתי מציגה פה מצג מטעה כאילו זה לגבי גודל הקבוצה. ואם זה לגבי גודל הקבוצה, כפי שכתבתי בסעיף 13, באמת זה לא לשלב הזה. אך האמת היא שכאן לא הוכח שום דבר לגבי אף אחד, והואיל ולגבי הטיסה של המבקש פיצינו את מי שפנה אז אין להם שום ראיה לגבי שום דבר, ונעשה פה 'מסע דיג' רחב היקף
(עמוד 14, שורות 29
–
32).

עוד נטען ע"י המשיבה
בהסתמך על פסק הדין בעניין בירמכר (
ת"צ (מרכז) 51048-11-14 בירמכר לב-ארי נ' חוגלה-קימברלי שיווק בע"מ ( פורסם בנבו,9.4.17 )
, כי התביעה מיצתה את עצמה, כי אין די כאשר מבוקשת בקשה לגילוי מסמכים שבקשת האישור אינה בקשת סרק (רע"א 8649/17 חברת פרטנר נ' תגר (16.4.18)) ובית המשפט אף הופנה לפסק הדין בעניין לוין נ' ישראייר, שם נקבע כי מבקש אינו יכול לתבוע אלא לגבי טיסות בהן הוא לקח חלק (עמוד 15; ר' גם טיעונו בעמוד 16 לפרוטוקול, שורות 30–32 ובעמוד 17, שורות 1–8).

34.
סבורני כי יש טעם לכאורי בהתנגדות המשיבה למתן צו לגילוי מסמכים, ואדגיש כי לשיטתי המדובר במתן הצו המבוקש בשלב זה של דיון טרם שהוכרעה בקשת האישור. יכול וככל שתתקבל בקשת האישור, וזאת כמובן מבלי לקבוע מסמרות, שאז יהיה מקום לבחינה מחודשת של הבקשה.

35.
ראשית, לא למותר להדגיש את המחלוקת הקיימת בדבר זכותו האישית של התובע להגיש את התובענה הייצוגית, וזאת נוכח העובדה שלשיטת המשיבה הוא לא פנה אליה בבקשת פיצוי בכתב כמתחייב מהוראת סעיף 3(4) לחוק שירותי תעופה. שנית, סבורני כי יש ממש בטענה כי הבקשה מקדימה את זמנה ואין בה
צורך להכרעה בבקשת האישור. כך למשל, לצורך הקביעה אם המשיבה הפרה חוזה או הפרה חובה חקוקה או עוולה ברשלנות, אין צורך בכל התיעוד שפורט בסעיף 2 מעלה. כך הם פני הדברים גם לגבי השאלה האם המשיבה הפרה את חובת הגילוי והיידוע בהתאם להוראת סעיף 14 לחוק שירותי תעופה.

36.
כמו כן, יהא על בית המשפט בשלב ההכרעה בבקשה לאישור לבחון האם אכן, כטענת המשיבה, חלה בענייננו ההלכה שנפסקה בת"צ (מרכז) 24969-06-15 לוין נ' ישראייר
(פורסם בנבו, 9.1.18), במובן זה שגם אם יניח בית המשפט שיש ממש בטענת המבקש, שאז תישאל השאלה אם יש בכך כדי ללמד שהמשיבה אינה עומדת באופן שיטתי בהוראות החוק, או לכל היותר יביא הדבר למסקנה כי בנסיבות הקונקרטיות של טיסה
iz845

הוכחה הפרה של הוראות חוק שירותי תעופה המקימה חבות על המשיבה כלפי נוסעי אותה טיסה והמבקש בכללם, וכן תישאל שאלה נוספת והיא האם קיימת הצדקה לנהל תובענה ייצוגית בגין מקרה בודד של אי־עמידה בהוראות החוק. סוגיה נוספת שיהא לכאורה על בית המשפט לבחון היא שאלת השונות בין חברי הקבוצה/הטיסות השונות שבוטלו והטעם לביטול כל אחת מהן, והאם אין הדבר מצריך למעשה בדיקה פרטנית של כל טיסה.

37.
כך למשל, טענה ב"כ המבקש כי אחת הסיבות לבקשה היא רצונה "לדעת מה גודל הקבוצה שלגביה בוצעה הפרת החוק". איני סבור כי טעם זה יש בו להצדיק לעת הזו היענות לבקשה טרם שהבקשה לאישור הוכרעה. כעיקרון, גודלה של הקבוצה (האמיתית), כמו גם שיעורו של הנזק (האמיתי), עניינם בשלב השני של ההתדיינות, ככל שבקשת האישור תתקבל.
38.
בגדרי החלטתי זו לא מצאתי להתייחס לטיעון המשיבה לפיו לכאורה המסמכים המבוקשים, כולם או חלקם, יחייבו השקעה ניכרת מאחר והם אינם נמצאים בידיה ויהא עליה לייצרם (ר' בהרחבה סעיפים 23
–
30 לתגובה; ר' רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן נ' אייזנברג
, פ"ד סג(3) 264;
רע"א 5290/04 שירותי בריאות כללית נ' שויג
(פורסם בנבו, 6.2.05)). אין לקרוא בהחלטה זו כאילו טענת המשיבה בהקשר זה התקבלה.

סוף דבר

39.
כפי שנפסק ולא אחת, לערכאה הדיונית מוקנה שיקול דעת רחב בכל הנוגע להליכי גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, וערכאת ערעור תמעט להתערב בשיקול דעת זה (ר' ע"א 3783/13 איי.די.בי חברה לפיתוח בע"מ נ' שמיע (פורסם בנבו, 5.6.13), פסקה 4; רע"א 8900/13 תדיראן הולדינגס נ' הבר (פורסם בנבו, 27.3.14), פסקה 6).

40.
הלכה היא, כאמור, כי הזכות לגילוי מסמכים בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, מצומצמת יחסית בהשוואה להיקף הזכות בהליכים אזרחיים אחרים (ר' פרשת תגר, פרשת הראל ביטוח ופרשת יפעת לעיל). עוד יודגש כי אין לאפשר גילוי מסמכים מקום שבו לא הועמדה תשתית ראייתית ראשונית בדבר התקיימות תנאי סעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, ואם לא הונחה תשתית ראויה בבקשת האישור אין מקום לאפשר זאת בגדרי הבקשה דנן (ר' פרשת תגר לעיל).

41.
נוכח כל המפורט לעיל, באתי לכלל מסקנה כי המסמכים שגילויים נתבקש אינם רלוונטיים לזירת המחלוקת בעת הזו ולשלב שבו נמצא ההליך (ר' רע"א 1361/18 אסם השקעות נ' סורוקר (פורסם בנבו, 26.6.18)). לצורכי ההכרעה בבקשת המבקש לאישור התובענה כייצוגית, די בכל כתבי הטענות שלפני בית המשפט ואין מקום להורות למשיבה להעביר את המסמכים המבוקשים לעיון המבקש, כאשר רובם ככולם נוגעים לגודל הקבוצה או להיקף הנזק הנטענים.

42.
אשר על כן, מצאתי להורות על דחיית הבקשה.

43.
עם תום הדיון שהתקיים ביום 18.2.19 טענו הצדדים בעניין ההוצאות בקשר עם בקשות 25 ו־28, כמפורט בעמודים 17
–
18 לפרוטוקול (ר' גם עמוד 13 לפרוטוקול, שורות 7
–
9). לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום לשלול מהמשיבה זכותה לפסיקת הוצאות בגין שתי בקשות אלה, אשר הוגש בהן טיעון מפורט בכתב, והמבקש חזר למעשה מהאמור בהן והן נמחקו (ר' עמוד 13 לפרוטוקול, שורות 3
–
5).

44.
הלכה היא כי פסיקת הוצאות משפט מסורה לשיקול דעתה הרחב מאד של הערכאה הדיונית, הרואה לנגד עיניה את מכלול נסיבות הסכסוך, את התנהלות בעלי הדין לאורך המשפט ויתר הגורמים המשפיעים על קביעת שכר הטרחה וההוצאות (ר' ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", פ"ד ס(1) 391).
נקודת המוצא לבחינת בקשת המשיבה היא כי בעל דין שזכה בדינו זכאי למלוא ההוצאות שהוצאו על ידו בניהול ההליך. ואולם, זוהי נקודת המוצא בלבד, שכן על פי לשון תקנה 513(2) המובאת לעיל יש לשום הוצאות "סבירות ודרושות לניהול המשפט" ובפסיקה נקבע בהתאם כי "על היושב בדין לבחון את שיעור ההוצאות הנטען ולבדוק אם המדובר בהוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהתחשב בכלל נסיבות העניין" (בג"ץ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסכמת למתן רשיונות יבוא-משרד התעשיה והמסחר (פורסם בנבו, 30.6.05), פסקה 19; ע"א 2617/00 מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה, נצרת עילית, פ"ד ס(1) 600, 615; רע"א 6793/08 לואר בע"מ נ' משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ (פורסם בנבו, 28.6.09), פסקה 17).

45.
אשר על כן וביחס לבקשות 25 ו־28, מצאתי לחייב את המבקש בהוצאות בסך כולל של 10,000 ₪. ביחס לבקשה מס' 29, מושא החלטה זו, מצאתי לחייב את המבקש בהוצאות בסך כולל של 8,000 ₪. המבקש ישלם, אם כן, למשיבה הוצאות שלוש הבקשות בסך כולל של 18,000 ₪. התשלום יבוצע עד ליום 4.6.19, וממועד זה ואילך יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.


ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ט, 28 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.










תצ בית משפט מחוזי 59220-11/16 עו"ד אמנון גלברט נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ (פורסם ב-ֽ 28/04/2019)