פסקי דין על דוד אמסלם | פסקי דין על רעות אמסלם | פסקי דין על מאיר אמסלם ואח' | פסקי דין על ישראל קרול | פסקי דין על מינדל קרול (ויצמן) | פסקי דין על יוחנן ויצמן |

10013/17 עא     16/05/2019




עא 10013/17 דוד אמסלם, רעות אמסלם, מאיר אמסלם ואח' נ' ישראל קרול, מינדל קרול (ויצמן), יוחנן ויצמן




פסק-דין בתיק ע"א 10013/17



בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים


ע"א 10013/17



לפני:

כבוד השופטת ע' ברון


כבוד השופט ד' מינץ


כבוד השופט א' שטיין


המערערים:
1. דוד אמסלם


2. רעות אמסלם


3. מאיר אמסלם

4. מורן מרגריטה אמסלם


נ ג ד

המשיבים:
1. ישראל קרול


2. מינדל קרול (ויצמן)


3. יוחנן ויצמן

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 10.08.2017 (כבוד השופט
מ' בר-עם
) ב-ת"א 31293-05-15

תאריך הישיבה:
י"א באייר התשע"ט
(16.5.2019)

בשם המערערים:
עו"ד ערן פלס; עו"ד אופק עיני; עו"ד רמי ארטמן

בשם המשיבים 2-1
:
עו"ד חיים נובוגרוצקי

בשם המשיב 3:
עו"ד מנחם מושקוביץ; עו"ד ג'סיקה פיליפוביץ-לסרי

פסק-דין

השופטת ע' ברון
:

1.
עניין לנו בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט
מ' בר-עם
) מיום 10.8.2017, שניתן על דרך הפשרה מתוקף סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן:
חוק בתי המשפט
) (המערערים 1 ו-2 יכונו להלן:
אמסלם
, המשיבים 1 ו-2 יכונו להלן:
קרול
, והמשיב 3 יכונה להלן:
ויצמן
).


פסק הדין הכריע בתביעות הדדיות שהגישו הצדדים בגין הסכמים שונים שנכרתו ביניהם בעניין שלוש דירות בבניין בעיר ירושלים. קדם לפסק הדין הסדר דיוני שאליו הגיעו הצדדים ביום 4.5.2017 בזו הלשון:

"אנו מסכימים כי בית-המשפט יפסוק בסכסוך הכולל, כעולה מכתבי הטענות שהוגשו,
על-דרך הפשרה, ללא נימוקים
, על-פי הקבוע בסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. אנו נסכים כי במסגרת התנאים שהוצגו לצדדים,
התובעים
(קרול, ע'ב')
יהיו זכאים לקבל את הזכויות בדירתם
(תכונה להלן:
הדירה
, ע'ב')
כמו גם לסילוק המשכנתא
. בית-המשפט יקבע לוחות זמנים לביצוע והשלמת העברת הזכויות, כאמור וככל שימצא על-פי שיקול דעתו בצירוף סנקציות מתאימות.
לצד האמור, כל הסכסוך הכולל של כל הצדדים יועבר להכרעה במישור הכספי, בלבד, מבלי שבית-המשפט יידרש למתן הוראות לאכיפת הסכמים אחרים
. הצדדים יהיו רשאים לטעון כל טענה בעניין הסכסוך שביניהם, בין אם טענה דיונית ובין אם טענה מהותית,
ובית-המשפט יכריע בטענות אלו, כאמור, בפשרה, ללא נימוקים ועל-פי שיקול דעתו
. בית המשפט יהיה רשאי לפסוק הוצאות ושכר טרחה על-פי שיקול דעתו. הצדדים יהיו רשאים להגיש ראיות כפי שימצאו לנכון וכן סיכום של טענות במועדים שייקבעו. עם זאת, בית-המשפט יהיה רשאי, על-פי שיקול דעתו, לקבוע מועד לדיון קצר לחקירת מי מהמצהירים". (ההדגשות שלי, ע'ב').


לבקשת הצדדים, נתן בית המשפט תוקף של החלטה להסכמתם.

2.
בהמשך לכך, ולאחר שהגישו הצדדים סיכומים וראיות, כמוסכם ביניהם, ניתן פסק הדין נושא הערעור על דרך הפשרה (לעיל ולהלן:
פסק הדין
). וכך נקבע בפסק הדין:

"לאחר שבחנתי את טענות הצדדים כפי שפורטו בכתבי טענותיהם, על נספחיהם, התרשמתי מהראיות שהוגשו, שקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, המשפטיים והעובדתיים, הערכתי את הסיכונים והסיכויים של כל אחד מהם (לעניין השיקולים הנוגעים, ראה, בהרחבה, בפסק דיני, בת"א (י-ם) 5437/01
ניסים חנייה נ' ניידות חב"ד להפצת יהדות ארץ הקודש
(30.1.2005)), נתתי דעתי לציפיותיהם הסבירות, התחשבתי בשיקולי צדק, הוגנות וסבירות, כמו גם בעצם מתן הסכמתם לפסיקה בפשרה,
בתנאים עליהם הוסכם
, שעיקרם העברת המחלוקת, למעט בעניין הדירה,
למישור הכספי
ומשלא מצאתי מקום לקביעת דיון נוסף, הנני קובע כדלקמן:
א.
הנני מצהיר כי התובעים (
קרול, ע'ב'
) זכאים לקבל את הזכויות בדירה הידועה כגוש 376 חלקה 174 לפי שטר 546/1995 הנמצאת בקומת קרקע תחתונה ברחוב רש"י 72 ירושלים (להלן –
הדירה
), כפי שנקבע בהסכם מיום כ' באב תשס"ט, 10 באוגוסט 2009 (להלן –
ההסכם
).
ב. הנתבעים (
אמסלם, ע'ב'
) יפעלו לרישום זכויות התובעים (קרול, ע'ב') בדירה, בתוך שִשה חודשים מיום מתן פסק-הדין (להלן –
המועד הקובע
). הרישום יעשה על דרך של שכירות משנה שבמשנה, בנוסח תנאי השכירות שצורפו כנספח להסכם. בכלל זה, ינקטו הנתבעים בכל הפעולות הדרושות על-פי דין לביצוע התחייבותם זו, לרבות סילוק המשכנתא הרובצת על הדירה, ויפעלו להסרת כל מניעה אחרת להעברת הזכויות בדירה. במעמד העברת הזכויות תימחק הערת האזהרה לטובת הנתבע שכנגד
(ויצמן, ע'ב').
הנתבעים יישאו בכל ההוצאות שיידרשו על-פי דין לרישום הזכויות. עם זאת, תשלומי המיסים בגין העברת הזכויות ובכלל זה תשלומים לרשות המיסים, הרשות המקומית וכו' ישולמו על הצדדים בהתאם להוראות הדין הרלוונטי החל בנסיבות העניין.
ג. ככל שעד למועד הקובע לא יירשמו הזכויות בדירה על שם התובעים
(קרול, ע'ב'),
כאמור, ישלמו
הנתבעים (אמסלם, ע'ב'),
יחד ולחוד, לתובעים, סך של 150,000 ₪ זאת מבלי לגרוע מהתחייבותם היסודית להעברת הזכויות בדירה, כאמור.
ד. זאת ועוד, לאחר עיון בראיות ובחינת טענות הצדדים
במישור הכספי
, הנני מחייב את הנתבעים (אמסלם, ע'ב'), יחד ולחוד, לשלם לתובעים (קרול, ע'ב'), בתוך 30 ימים, סך של 50,00 (
צ"ל:50,000, ע'ב'
) ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
ה. יתר טענותיהם ההדדיות של הצדדים, לרבות טענות הנתבעים בגדר התביעה שכנגד, נדחות.
ו. בנסיבות העניין, משפסק-הדין ניתן על-דרך הפשרה, ובשים לב לתוצאת פסק-הדין לא ייעשה צו להוצאות".
(ההדגשות במקור, ע'ב').

3.
במסגרת הערעור, טוענים המערערים כי היה על בית המשפט המחוזי לקבוע שיתר ההסכמים שנחתמו בין הצדדים לאורך השנים הם בטלים; ובהתאם, להורות על מחיקת הערות האזהרה שנרשמו לטובת מי מהצדדים על איזה מהדירות, ועל השבת החזקה בהן לבעלים הרשומים (זולת
הדירה
כהגדרתה בפסק הדין, שנקבע שקרול זכאים לזכויות בה). יצוין כי ברוח זו הגישו המערערים בקשת הבהרה לבית המשפט המחוזי, וזו נדחתה על ידו בהחלטה מיום 17.8.2017. בסיכומים שהגישו המערערים במסגרת הערעור, הם אינם טוענים נגד פסק הדין אלא לקושי שלטענתם הם נתקלים בו בביצועו בשל התנהלות קרול. גם בדיון לפנינו ציין ב"כ המערערים כי למעשה אין בפיהם כל טרוניות כלפי פסק הדין, אלא שנקודת המוצא של בית המשפט הייתה שהצדדים ישתפו פעולה ביניהם ולא כך הוא.


קרול מצידם עומדים על ביצוע פסק הדין ככתבו וכלשונו ועל דחיית הערעור. לדבריהם, פסק הדין משקף לאשורן את ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים שעה שהסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה; והצדדים אף לא הותירו פתח להתערב בו משהוסכם עליהם שפסק הדין יינתן ללא נימוקים. עוד, לדבריהם ובניגוד לטענת אמסלם, הם נכונים לשתף פעולה עם אמסלם על מנת שסוף סוף יירשמו הזכויות על שמם בדירה שאותה הם רכשו עוד בשנת 2009.


ויצמן אף הוא טוען כי דין הערעור להידחות. לדבריו משמסרו הצדדים את עניינם לבית המשפט כדי שיפסוק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, למעשה ויתרו על זכות הערעור, שאם לא כך אין כל תועלת בפסיקה על דרך הפשרה.

4.
בישיבת קדם ערעור שהתקיימה לפניי, ביקשתי להביא את הצדדים לידי הסכמות כדי לשים קץ לסכסוכים ולמחלוקות שביניהם; ואולם הדבר לא נסתייע כאשר נראה היה כי במערכת היחסים שבין הצדדים, כולם או חלקם, רב הנסתר על הנגלה. גם מאמצינו להביא את הצדדים לידי הסכמות בדיון שהתקיים לפנינו לא נשאו פרי. ומכאן הכרעתנו.


לאחר שעיינו בכתובים והוספנו ושמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים בעל פה, הגענו לכלל דעה כי דין הערעור להידחות. ונבאר.

5.
הצדדים הסמיכו כאמור את בית המשפט ליתן

פסק דין
על דרך הפשרה מכוח הסמכות הנתונה לו בסעיף 79א לחוק בתי המשפט. בתוך כך הוסכם עליהם כי קרול יהיו זכאים לקבל את הזכויות
בדירה
ולסילוק המשכנתא הרובצת עליה; וכי מעבר לכך "כל הסכסוך הכולל של כל הצדדים יועבר להכרעה במישור הכספי בלבד, מבלי שבית המשפט יידרש למתן הוראות לאכיפת הסכמים אחרים".


במסגרת הערעור מבקשים המערערים למעשה לשנות מהסכמים אלה, על אף שהם טוענים אחרת. וכזאת לא ניתן. גדרי ההתערבות ב

פסק דין
הניתן על דרך הפשרה הם מצומצמים עד מאד ושמורים למקרים חריגים ונדירים. כך, למשל, מקום שבית המשפט חרג מגבולות הסמכות שהקנו לו הצדדים, או שפסק הדין שהוציא תחת ידיו אינו סביר בכל קנה מידה (ע"א 1874/15
גואטה נ' בוכריץ
(29.9.2016); ע"א 516/17
חברה קדישא גחש"א שע"י הרבנות הראשית נ' קל בניין בע"מ
(23.7.2017); ע"א 8560/17
אדרי אל ישראל קרקעות בע"מ נ' אפיקי נדל"ן בצפון בע"מ
(29.1.2019)). המקרה שלפנינו אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים.


התוצאה היא אפוא שהערעור נדחה.


אמסלם ישאו בהוצאות קרול ו-ויצמן בסך 7,000 ש"ח כל אחד ובסה"כ 14,000 ש"ח.


ניתן היום, י"א באייר התשע"ט (16.5.2019).

ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט

_________________________


17100130_g08.docx

אא
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
http://supreme.court.gov.il







עא בית המשפט העליון 10013/17 דוד אמסלם, רעות אמסלם, מאיר אמסלם ואח' נ' ישראל קרול, מינדל קרול (ויצמן), יוחנן ויצמן (פורסם ב-ֽ 16/05/2019)