פסקי דין על עירית ירושלים | פסקי דין על יחזקאל לוי | פסקי דין על אסתר לוי |

25524-06/18 תאק     07/05/2019




תאק 25524-06/18 עירית ירושלים נ' יחזקאל לוי, אסתר לוי








בית משפט השלום בירושלים



תא"ק 25524-06-18 עירית ירושלים
נ' לוי ואח'



בפני

כבוד השופטת
מיקה בנקי


תובעת

עירית ירושלים


נגד

נתבעים
1.יחזקאל לוי

2.אסתר לוי





פסק דין


בקשת רשות להגן מפני תביעת העירייה לתשלום חובות ארנונה.
1.
התובעת הגישה תביעה נגד הנתבעים לתשלום חוב ארנונה לנכס ברח' הציפורן 36 בירושלים, שמספרו אצלה 30588-700-070-0018. החוב מתייחס לתקופה של כשלוש שנים ועשרה ימים,
מיום 20.12.2014 ועד 31.12.2017, ועומד על סך 86,025 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.
2.
לטענת התובעת מדובר בסרבני מס סדרתיים אשר אינם משלמים את חובותיהם לאורך שנים, וזאת על אף הסדרים, הנחות והקלות שהם מקבלים פעם אחר פעם לאורך שנים.
3.
הנתבעים הגישו בקשת רשות להגן וטענו כי הגיעו להסדרים ופרעו את החוב נשוא התביעה כאן.
בבקשה נטען כי מצורפים לה נספחים שונים התומכים בטענות הנתבעים, חלקם לכאורה בכתב ידו של מנהל הארנונה, המלמדים על הסדר החוב ופרעונו.
בפועל, לא צורפו חלק מהנספחים הנטענים והנספח שסומן בבקשה באות ה ונטען כי הוא מכתב בכתב ידו של מנהל הארנונה מיום 14.3.17 או 15.3.17 לא נמצא עד עתה, לא ידוע מה אמור להיות תוכנו – ככל שהוא קיים, והתובעת מכחישה כי קיים מסמך שכזה.
4.
בדיון שבו הנתבעים וטענו כי פרעו את חובם אלא שאין בידם להציג במהלך הדיון את האישורים על כך. הנתבעים אף טענו לקיומה של חוות דעת מטעמם המלמדת כי פרעו את חובותיהם לעירייה אך התברר כי מדובר בחוות דעת ביחס לשנים קודמות אשר עיקרה טענה כי העירייה לא הייתה צריכה להגיש את תביעותיה בגין השנים הקודמות. אין בחוות הדעת התייחסות לשנות החוב נשוא התביעה כאן או טענה לפרעונן.
5.
התובעת מכחישה קיומם של הסדרים כנטען על ידי הנתבעים, ומצרפת לתגובתה את החלטות ועדות הפשרות ואת מסמכי החשבונות בעירייה, אשר מלמדים כי החוב, הן נשוא תביעה זו והן בגין שנים קודמות, לא נפרע עד עתה.
6.
מהמסמכים שהוגשו לתיק עולה כי אכן הנתבעים אינם פורעים את חובות הארנונה לעירייה מזה שנים, ואף אינם עומדים בתשלומי ההסדרים השונים שנעשו איתם בגין שנות חוב הקודמות לחוב נשוא תביעה זו. החובות והמחלוקות מתחילות לדידה של התובעת משנת 2004 ונמשכות עד היום. בעניינם של הנתבעים נתנו בעבר מספר פסקי דין חלוטים על חובות עבר ובין הצדדים מתנהל הליך נוסף בו הנתבעים תבעו את העירייה בנזיקין ובגין לשון הרע.
7.
באשר לשנים הנוגעות לענייננו מלמדים המסמכים כי הנתבעים לא פרעו כל חוב על חשבון השנים נשוא התביעה ופעלו אך בקושי לפירעון חובות פיגורים קודמים.
לאחר הדיון אפשרתי לנתבעים להגיש מסמכים המלמדים על פרעון החוב לו הם טוענים ולהלן פירוט טענותיהם והמסמכים שהוצגו.

8.
שנים 2014-2015
לטענת הנתבעים שילמו לשנים אלו בהסדר מיום 5.1.15 שניתן בכתב ידו של מנהל הארנונה וצורף לבקשתם כנספח ג.
המדובר בתדפיס מחשב מיום 5.1.15, מופיע בו חובם של הנתבעים לעירייה באותה עת, ובכתב יד נרשם, ככל שניתן להבין,
"מגורים – [... לא ברור]
להסדיר 2015
+ להשלים חוב של - 2014 (תסבירו לו ממה נובע)".

הנתבעים לא טרחו לבאר הכיצד רישום זה מלמד על הסדר חוב, ועוד יותר מכך – על פרעונו.
התובעת הגישה כנספח 6 לתגובתה תדפיסי תנועות חיוב וזיכוי לשנים אלו. לא רק שהתדפיסים מלמדים על יתרת חוב לשנת 2014, אלא שבתדפיס לשנת 2015 מופיע הן החוב לשנים קודמות והן חוב הארנונה לאותה שנה בסך 26,543 ₪ - מבלי שבוצע כל תשלום.
מכאן שטענת ההגנה לתקופה מיום 20.12.2014 עד 31.12.2015 היא הגנת בדים.

9.
שנת 2016
הנתבעים טוענים ש"שילמו על שנה זו כ- 50,003 ₪ בהתאם לתשלומי קרן מיום 4.4.16, המופיעים במסמך בכתב ידו של מנהל הארנונה משה לוי מיום 15.3.17". כאמור לעיל, לא נמצא כל מסמך שכזה.
במכתב העירייה מיום 20.12.16 שצורף כנספח 3 לתגובה סוקר מנהל הארנונה את חובם של הנתבעים משנת 2007 ועד אותו מועד, ובין היתר מצוין בו כי ביום 4.4.16 בוצע הסדר עבור חוב הפיגורים ועד אותו מועד עמדו הנתבעים בהסדר זה.
נספח 7 לתגובה, תדפיס תנועות חיוב וזיכוי לשנת 2016, מלמד כי שולמו מספר תשלומים על חשבון חוב הפיגורים, אך לא בוצע כל תשלום על חשבון החוב השוטף.
אישור העיריה על מצב חשבון הארנונה לשנת 2016 שהגישו הנתבעים לאחר הדיון מראה כי אכן לא שולם דבר על חשבון קרן והצמדה, אך שולמו 95,431 ₪ על חשבון שנים קודמות. תשלומים אלו נזקפו בגין אותן שנים הנמצאות בהליכי גביה גם בהוצאה לפועל ובמסגרת תיקים אחרים, ועל כן צודקת התובעת בטענתה כי הנתבעים מבקשים 'להשתמש' באותו תשלום פעמיים ובשני תיקים.
עוד צודקת התובעת בהפנותה לסעיף 3 בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) תש"ם-1980 הקובע לעניין זקיפת תשלומים כי:
"סכום ששולם לסילוק חובות שונים שאדם חייב לרשות מקומית, ייזקף תחילה כנגד תשלום החובה שמועד החיוב שלו הוא המוקדם ביותר מבין חובותיו בתוספת תשלומי הפיגורים החלים עליו; "
לפיכך הגנת הנתבעים לחוב בשנת 2016 היא הגנת בדים.

10.
שנת 2017
הנתבעים טוענים ששילמו על שנה זו במלואה על פי הסדר חוב מיום 11.7.16.
נספח 1 לתגובת העיריה מלמד שביום 11.7.16 נמסר לנתבעים במכתב אודות החלטה וועדת הפשרות להפחית את חובם, הכולל כמובן שנים קודמות, מסך של 429 אש"ח לסך של 338 אש"ח, ובניכוי תשלום נוסף שבוצע, בפריסה ל-24 תשלומים ובכפוף לתנאים המפורטים שם. אין חולק כי התנאים לא קוימו והתשלומים לא נפרעו במלואם.
נספח 8 לתגובה, תדפיס תנועות חיוב וזיכוי לשנת 2017, מלמד כי שולמו מספר תשלומים על חשבון חוב הפיגורים, אך לא בוצע בפועל כל תשלום על חשבון החוב השוטף, שכן שני תשלומים שלכאורה שולמו על חשבון קרן החוב השוטף הוחזרו ולא כובדו.
אישור העיריה על מצב חשבון הארנונה לשנת 2017 שהגישו הנתבעים לאחר הדיון מראה כי לא שולם דבר על חשבון קרן והצמדה, אך שולמו 41,151 ₪ על חשבון שנים קודמות.
כפי שצוין לגבי שנת 2016 – גם כאן צודקת התובעת כי תשלום חלקי על שנים קודמות אינו מקים הגנה לשנים הנוכחיות אשר בגינן לא שולם דבר.
אישור העיריה על מצב חשבון הארנונה לשנת 2018 שהגישו הנתבעים לאחר הדיון מראה כי לא שולם דבר על חשבון קרן והצמדה, אך שולמו 209 ₪ על חשבון שנים קודמות.
לפיכך, הגנת הנתבעים לעניין חובם משנת 2017 אף היא בגדר הגנת בדים.

11.
סיכומו של דבר, ועל אף הזדמנויות חוזרות שניתנו לנתבעים להציג את הגנתם, אין מנוס מקביעה כי הגנתם היא הגנת בדים. אין בפי הנתבעים כל קצה הגנה לעניין תשלום חובם לתקופה נשוא התביעה וכל התשלומים המוצגים על ידם שולמו בגין פיגורים לחובות בשנים הקודמות לענייננו.
12.
לפיכך הבקשה נדחית.
ניתן בזאת

פסק דין
על מלוא סכום התביעה, 86,025 ₪, כשהוא נושא ריבית והצמדה על פי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) תש"ם- 1980, מיום 11.6.18 ועד תשלומו בפועל. הנתבעים יישאו בהוצאות התובעת בסך 5,000 ₪.

ניתן היום,
ב' אייר תשע"ט, 07 מאי 2019, בהעדר הצדדים.













תאק בית משפט שלום 25524-06/18 עירית ירושלים נ' יחזקאל לוי, אסתר לוי (פורסם ב-ֽ 07/05/2019)